לאחרונה פורסם כי לפי גורמים במערכת הביטחון נבדקת האפשרות שגורמים קטריים עומדים מאחורי שלל דיווחים שהופצו בשבועות האחרונים ברשתות ונועדו לזרוע ספק בישראל בנוגע ליציבות הסכם השלום עם מצרים. הדיווחים שהופצו באמצעי התקשורת השונים בישראל התמקדו בהתעצמותו של הצבא המצרי ופריסתו בסיני בכוחות מתוגברים, היערכות המהווה הפרה של הסכם השלום. אלא שמבדיקה שערך ארגון "פייק ריפורטר", ארגון חברה אזרחית שמטרתו חשיפת פעילות זדונית ברשת, עולה שבשבועות האחרונים חלה ברשתות החברתיות עלייה חדה בהדהוד הנרטיב שלפיו מצרים מהווה איום גובר לישראל. חלק מהסרטונים והתמונות שצורפו לדיווחים אלה כתימוכין התגלו כלקוחים מתרגיל שערכה מצרים ב-2018. אף על פי שהטענות בדבר ההתחמשות המצרית נכונות, נראה כי ישנה מוטיבציה של גורם כלשהו לייחס לה כוונות מאיימות כלפי ישראל. על פי החשד דיווחים אלה נועדו, לכאורה, להחליש את מעמדה של מצרים בתור מתווכת מול ארה"ב בסוגיות שקשורות במזרח התיכון בכלל, ובסוגיית עזה בפרט.
אם אכן מדובר בהפצת דיסאינפורמציה על ידי קטר, הרי שזאת רק חוליה נוספת ברשת ההשפעה הקטרית המסועפת, שזוכה לתשומת לב באחרונה הן על רקע נפילת משטר אסד והן על רקע מאמצי התיווך הקטריים בסוגיית החטופים. בהקשר הישראלי, מצטברים דיווחים על ניסיונות השפעה קטריים, דוגמת העסקתם של מומחים ישראליים ליחסי ציבור (בהם יועצי נתניהו) בקמפיין לשיפור תדמיתה של קטר בדעת הקהל הבין-לאומית ובעולם היהודי. אלא שאין מדובר בכלי חדש בארגז הכלים של האמירות הקטנה במפרץ. עיקר העיסוק המחקרי במאמצי השפעה ותודעה בעשור האחרון התמקד ברוסיה, בסין ובאיראן, ולעומתן זכתה קטר להתייחסות פחותה – שלא בצדק. בסדרת פרסומים שהחלה בינואר 2019 חשפה סוכנות "רויטרס" את פרויקט RAVEN – מבצע חשאי של איחוד האמירויות שנפרש על פני שנים מספר ובמהלכו הפעילו האמירתים סוכנים לשעבר ב-NSA לאיסוף מידע על אודות יעדים בטורקיה, בצרפת, בתימן, באיראן, בקטר ובישראל. במסגרת המידע שנפרץ התגלו היקפי ההשפעה הקטרית ברחבי העולם – מחד גיסא, לחיזוק ארגוני טרור ומשטרים ידידותיים לקטר במערב, ומאידך גיסא – ניסיונות להפלת משטרים בעולם הערבי. כך, קטר הייתה מעורבת בהפלת משטר קדאפי בלוב והייתה הראשונה להכיר בממשלת המורדים בלוב; כמו כן, היא הייתה מעורבת בהקמת המשטר החדש בתוניסיה לאחר הפלת משטר בן עלי בעקבות אירועי "האביב הערבי". גם בסוריה תמכה קטר באופן פעיל במורדים בנשק ובכסף. באופן מסורתי, קטר נוקטת קו פרו-אקטיבי בעולם הערבי, ובאחרונה אף גוברים ניסיונותיה למצב את עצמה כמובילת העולם הסוני. לשם כך, קטר נוקטת אפיקי השפעה מקבילים:
מאמצי השפעה במעגלי קבלת החלטות – מתן תמריצים כספיים למשפיענים ולמקבלי החלטות הינו אפיק השפעה קטרי מקובל. מעבר לפרשות השוחד המסועפות שנחשפו במסמכי פרויקט RAVEN, לאחרונה הוגש כתב אישום בצרפת נגד נאצר אל־ח'לאיפי, בכיר בקרן ההשקעות הקטרית (QIA) המכהן גם כנשיא מועדון הכדורגל הצרפתי, פריז סן-ז'רמן. אל-ח'לאיפי נחשד בכך שהיטה החלטות עסקיות תמורת שוחד. המהלך היה אחד משורת מהלכים להגברת ההשפעה הקטרית בצרפת. בנוסף, הסנאטור הדמוקרטי בוב מננדז הואשם בקבלת שוחד מקטר וממצרים לשם קידום אינטרסים קטריים במסגרת תפקידו. מימון טיסות לדוחה של פוליטיקאים ועיתונאים בכירים מהווה אף הוא אמצעי השפעה קטרי: במרוצת השנים האחרונות נפתחו בארצות הברית חקירות פדרליות בניסיון לקבוע האם לוביסטים ובכירי ממשל לשעבר שפעלו למען קטר הפרו את חוקי הלובינג. כך, למשל, ב-2018 נפתחה חקירה פדרלית בגין קמפיין לובינג בהיקף של מיליוני דולרים שבמסגרתו הוזמנו 250 ממקורבי הנשיא טראמפ לדוחה, כאשר כל הוצאות הנסיעה והשהייה מכוסות על ידי הקטרים. באופן דומה, חברת הקונגרס אילהאן עומר הוטסה במהלך מונדיאל 2022 לקטר, וגם ראש ממשלת בריטניה, קייר סטארמר, הצהיר כי בעת כהונתו כחבר פרלמנט הוטס אף הוא לדוחה על חשבונם של הקטרים. זאת ועוד, בשבוע האחרון שלח הלובי המאגד את חברות התעופה האירופיות הגדולות (ENAA) מכתב למחלקת התחבורה של האיחוד האירופי שבו הוא מתריע מפני רקימת עסקה בין קטר לאיחוד האירופי בתחום התעופה, זאת על רקע חשדות לשחיתות.
מכונת הכסף הקטרית אף דואגת לשמן היטב חברי קונגרס אמריקניים. למשל, ב-2018 דווח כי 59 חברי קונגרס קיבלו תרומות מקטר. גם מקומם של מכוני המחקר בוושינגטון אינו נפקד מהפיי-רול הקטרי, שמהווה את אחד ממקורות המימון המשמעותיים של מי שלוחשים על אוזנם של מקבלי ההחלטות בוושינגטון. כך, בתחילת יוני 2022 נחשף שנשיא מכון "ברוקינגס", הגנרל ג'ון אלן, נחקר בחשד שפעל בחשאי כלוביסט עבור ממשלת קטר ב-2016, עם סיומו את שירותו הצבאי, ובתמורה לכך קיבל שכר טרחה של יותר ממיליון דולר. על פי החשד, הצטרף אלן לתוכנית לובינג סודית יחד עם ריצ'רד אולסון, לשעבר שגריר ארה"ב בפקיסטן ובאיחוד האמירויות, שהודה בכך שהשתתף במאמץ הלובינג הקטרי.
במערכת הפוליטית באירופה התפרסמה פרשת קטרגייט שבמסגרתה התגלה כי החל מ-2019 העבירה קטר כספים לחבר בפרלמנט האירופי מטעם איטליה, אנטוניו פנצרי, ולסגנית נשיא האיחוד האירופי מטעם יוון, אווה קאילי, על מנת שיצביעו בפרלמנט האירופי לטובת קטר. חשדות אלו הביאו להעלאת המודעות באירופה לטיסות של חברי פרלמנט לקטר ולהתערבות ועדות האתיקה לשם הגברת הפיקוח על טוהר המידות ולשם הגבלת ההשפעה הקטרית.
המעורבות הקטרית במערב באה לידי ביטוי גם באמצעות אחיזה בנכסים מערביים: כך, לקטר ישנן אחזקות משמעותיות בתאגידים אירופיים רבים דוגמת "פורשה", ובסיס חיל האוויר אל-עודייד בקטר, שהוקם בהשקעה קטרית עצומה, הינו הבסיס הצבאי האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון. בנוסף, נראה שקטר מייחסת חשיבות גם לדעת הקהל האמריקנית: באביב 2020 תרמו הקטרים מיליוני דולרים לסיוע למשפחות שנפגעו בגין משבר הקורונה בלוס אנג'לס, צ'ארלסטון, דרום קרוליינה וערים נוספות ברחבי ארצות הברית.
מאמצי השפעה בתחום הספורט – קטר מייחסת חשיבות רבה להשפעה באמצעות ספורט. הקטרים ניהלו מאמץ אדיר כדי להבטיח שהם יארחו את מונדיאל 2022, וכאמור, על פי דיווחים שהתפרסמו לאחרונה אף שכרו את שירותיהם של מומחי יחסי ציבור ישראליים לשם כך. מאמצים אלה נמשכים, ובשבועות האחרונים דווח הן על יוזמה של משקיעים קטריים לרכוש את קבוצת טוטנהאם האנגלית והן על תחילת הקמפיין הקטרי לקראת אירוח גביע העולם בכדורסל בשנת 2027. דוגמה נוספת מהווה אולימפיאדת פריז 2024, כאשר בכירים קטריים ובראשם האמיר הגיעו לטקס הפתיחה של המשחקים, ואל-ח'לאיפי אף התכבד בנשיאת הלפיד.
השפעה דיפלומטית – היבט זה ראוי להדגשה מיוחדת, מכיוון שניכר כי מיצוב קטר כמתווכת זוכה למקום בולט בסדר יומה ועל כן היא משקיעה מאמץ רב בהקשר זה, שניכר שנושא פרי מכיוון שהן ממשל ביידן והן ממשל טראמפ שיבחו את קטר על מאמצי התיווך שלה בשחרור שבויים אמריקניים מידי הטליבאן. ניתן להתרשם מהחשיבות שמייחסים בדוחה למאמצי התיווך בכך שבכירים באמירות חותרים לשכנע בערך המוסף של התיווך הקטרי. כך, למשל, בתחילת המלחמה פרסם השגריר הקטרי בוושינגטון מאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" העוסק בהיותה של קטר מתווכת הוגנת. חודשים מספר לאחר מכן פרסם השגריר במגזין "ניוזוויק" מאמר ברוח דומה. נרטיב זה קודם גם על ידי דובר משרד החוץ הקטרי, מאג'ד אלאנצארי, בראיונות רבים שקיים. מאמצים אלה נעשו גם בתקשורת הישראלית, כאשר ראש הממשלה הקטרי הקפיד להתראיין לכלי תקשורת מובילים דוגמת עיתון הארץ וערוץ 12, ועיתונאים מהג'רוזלם פוסט ומכאן 11 אף הוזמנו לדוחה.
מאמצי השפעה בתחום החינוך – על פי מחקר שפורסם ב-2022 על ידי איגוד האקדמאים הלאומי בארצות הברית, בשני העשורים שבין 2001 ל-2021 תרמה קטר סכום של 4.7 מיליארד דולר לאוניברסיטאות בארצות הברית ובראשן קורנל, ג'ורג'טאון, קרנגי מלון ואחרות, זאת בתמורה לפתיחת שלוחות בדוחה (במקרים מסוימים נדרשו שלוחות האוניברסיטאות להסיר בתמורה תכנים מתוכנית הלימודים, כמו גם לשתף פעולה עם ערוצי תקשורת דוגמת "אל-ג'זירה"). התרומה הקטרית לאוניברסיטת טקסס A&M לבדה בין 2015 ל-2023 עומדת על 404 מיליון דולר (עם זאת, אוניברסיטה זו הודיעה על סגירת שלוחתה בדוחה החל משנת 2027, מהלך שעליו הצר שגריר ארה"ב בקטר באופן פומבי). כך הפכה קטר להיות התורמת הזרה המובילה לאוניברסיטאות אמריקניות, אשר מצידן לא טרחו לדווח כנדרש על מקור התרומות. ממחקר שערך מכון המחקר ISGAP ב-2020 עולה קשר ישיר בין היקף התרומות מקטר לבין נוכחות קבוצות פרו־פלסטיניות בקמפוסים האמריקניים.
סיוע לגורמים הקשורים לטרור בכסות הומניטרית – ככלל, קטר דואגת להלבין את תמיכתה בגורמים הקשורים לטרור באמצעות סיוע הומניטרי, לכאורה. כך, לשם שימור השפעתה ברצועת עזה, עמדה קטר על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה במסגרת הפסקת האש בין ישראל לחמאס בתחילת 2025. סיוע הומניטרי זה כלל דחפורים ודלק. בנוסף, קטר התחייבה לתרום 100 מיליון דולר לאונר"א, כולל 4.5 מיליון דולר לטובת פעילות הארגון ביהודה ובשומרון. באופן דומה, קטר העבירה מימון לחיזבאללה בכסות של אגודות צדקה שייעודן חינוך, חלוקת מזון ותרופות לנזקקים; ומיזמים "הומניטריים" של קטר היוו אמתלה למגעים הן עם הממשל החות'י בתימן והן עם בכירי משטר הטליבאן באפגניסטן.
מאמצי השפעה באמצעי התקשורת – תמיכתה של קטר בגורמים המעורבים בטרור באה לידי ביטוי גם בכך שרשת התקשורת שבבעלותה, "אל-ג'זירה" – כיום ערוץ החדשות באנגלית הפופולרי ביותר בעולם אחרי CNN ו-BBC – משמשת כשופר למסרי חמאס, ובעבר הביאה את מסריהם של גורמי טרור אסלאמיסטיים נוספים. "אל-ג'זירה" נוסדה ב-1996, ומיום הקמתה נתנה במה למנהיגי תנועת "האחים המוסלמים" ונודעה בתכנים המפלגים ששידרה בנוגע למתרחש בעולם הערבי. במרוצת השנים הוקמו שלוחות רבות של "אל-ג'זירה" הן בעולם הערבי והן בעולם המערבי, כשהבולטת מביניהן היא AJ+, אתר אינטרנט הפועל בארה"ב. בנוגע לחמאס – על מגישי הערוץ נאסר למתוח ביקורת על הארגון או לסקר את פעולותיו באופן לא מחמיא. לפני חודשים מספר אף נחשף ששישה עיתונאי "אל-ג'זירה" בעזה הינם פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי. בין היתר, תמכה הרשת באופן פעיל בבימוי והדהוד טקסי השבת החטופים הישראלים.
לסיכום, קטר מנהלת מאמץ השפעה רב-זרועות וחובק עולם כדי להעצים את השפעתה האזורית והגלובלית. נוסף על כך, באמצעות ערוצי השפעה מגוונים קטר מקדמת את מעמדה כגורם מרכזי בכלכלה העולמית ובזירה הדיפלומטית. בהקשר הישראלי, ההזדקקות הישראלית לתיווך הקטרי כעת בסוגיית החטופים מאלצת את ישראל לשלם מס שפתיים לאחת משתי המממנות העיקריות של חמאס, שללא תמיכתה ספק אם הארגון היה מצליח להוציא לפועל את מתקפת ה-7 באוקטובר. בנוסף, קטר אף דואגת כעת להעמיד את הארגון על רגליו. מקרה זה ממחיש את תחכום אסטרטגיית ההשפעה הקטרית ואת הצורך לנטרה ולהתגונן מפניה.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: Shutterstock
