תמצית
המשטר האיראני מתמודד כיום עם משבר כלכלי ואנרגטי חסר תקדים. אחד הביטויים הבולטים לכך הוא הפגיעה החמורה במערכת הפיננסית במהלך המלחמה עם ישראל, ובייחוד בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, כתוצאה ממתקפות סייבר שכוונו הן נגד הבנקים הבולטים והן נגד בורסת הקריפטו "Nobitex", בעלת נפח העסקאות הגדול באיראן – שממנה נגנבו כ-90 מיליון דולר במתקפת סייבר ביוני 2025. בעקבות מתקפות אלו, היקף המסחר במטבעות קריפטוגרפיים באיראן צנח ביולי 2025 בכ-70% בהשוואה לשנה הקודמת.
בנוסף לכך, הרשויות בישראל ובארצות הברית נקטו לאחרונה צעדים מספר נגד תשתיות מימון איראניות העושות שימוש במטבעות קריפטוגרפיים:
המטה הישראלי ללוחמה כלכלית בטרור הודיע בספטמבר 2025 על כתובותיהם של 187 ארנקי USDT שאותם סימן כשייכים למשמרות המהפכה.[1] בעקבות הפרסום פרסמה החברה הבריטית Elliptic, המעניקה פתרונות ציות לשוק הקריפטו, ניתוח המצביע על כך שארנקים אלו קיבלו 1.5 מיליארד דולר ב-USDT. הניתוח ציין כי לא ניתן להבחין אם מדובר בכספים ששימשו בפועל את משמרות המהפכה או לא.[2]
לצד זאת, משרד האוצר האמריקאי פרסם דזיגנציות נגד תשתית איראנית רחבה לייצוא נפט, תוך חמיקה מהסנקציות האמריקאיות. תשתית זו עושה שימוש במספר רחב של חברות כיסוי (Front Companies) שפועלות במדינות מספר כדי לאפשר סחר לא חוקי בנפט איראני. לפי הפרסום, שני אזרחים איראניים נטלו חלק משמעותי באותה תשתית בכך שרכשו מטבעות קריפטוגרפיים בשווי של כ-100 מיליון דולר בין 2023 ל-2025 כאמצעי תשלום לממשלת איראן עבור נפט. עוד נטען כי אותה תשתית לגיוס מטבעות קריפטוגרפיים שימשה גם את המשטר האיראני להעברת כספים לגורמים המקושרים לחיזבאללה, ובכך תרמה לא רק לעקיפת סנקציות אלא גם למימון טרור באופן ישיר.[3]
נייר זה בוחן את השלכות מתקפת הסייבר על Nobitex ושל הצעדים הנוספים נגד מערך הקריפטו באיראן על יכולתה של איראן להסתמך על מטבעות קריפטוגרפיים הן לשימור היציבות הכלכלית והחברתית והן לצורך סחר אסטרטגי – כולל ברכיבים ביטחוניים וצבאיים, כל זאת בעידן של סנקציות בינלאומיות מחריפות.
המסר המרכזי: ההתפתחויות בתחום הקריפטו באיראן ממחישות את העלייה בחשיבותו עבור המשק האיראני, הן עבור אלה הרוצים לחמוק ממערכת הסנקציות הבינלאומית, ובכלל זה גורמי משטר דוגמת "משמרות המהפכה" וסוחרי נפט, והן עבור אזרחים המבקשים לשמור על ערך חסכונותיהם. בה בעת הן מדגישות את החולשות והבעיות הכרוכות בהישענות על מטבעות קריפטו ואת החשיבות של טיפול במערכת זו על ידי ארה"ב וישראל, כדי למנוע שימוש אסור בה על ידי המשטר וכדי לפגוע בו.
המשבר הכלכלי באיראן ומקומו של הקריפטו בכלכלה האיראנית
האינפלציה החריפה באיראן, הנובעת במידה רבה מהסנקציות האמריקאיות שהוטלו מאז פרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין ב-2018, מביאה את האזרחים במדינה לחיפוש פתרונות שונים לשימור ערכם של החסכונות שלהם, הנשחק באופן מתמשך. באופן מסורתי, שני האמצעים העיקריים שבהם נעשה שימוש לשם כך הם קניית הזהב ומטבע החוץ (בעיקר דולרים אמריקאיים). האזרחים רוכשים ושומרים אותם, ובעת הצורך ממירים אותם בחזרה למטבע מקומי. לצד שני אפיקים אלו, בשנים האחרונות האיראנים שימוש עושים גובר גם במטבעות קריפטו.[4]
מכיוון שעקב הסנקציות אין לציבור האיראני גישה למוסדות פיננסיים בינלאומיים שבהם ניתן לרכוש מטבעות קריפטוגרפיים, המסחר מתבצע בעיקר דרך בורסות קריפטו איראניות, המבצעות את ההמרות מהמטבע האיראני ריאל למטבעות קריפטוגרפיים ומאפשרות לציבור האיראני לסחור בהם, ובכך הן ממלאות תפקיד מרכזי בהתמודדות הציבורית עם חוסר היציבות הכלכלית.
מעבר לשימוש פרטי, גם הרשויות האיראניות, בדגש על גופי הביטחון, נעזרים במטבעות קריפטוגרפיים לצורך רכש ציוד, מימון שלוחים ותשלום לסוכנים מחוץ לאיראן, וזאת כדי לעקוף את הגבלות הסחר של הסנקציות. כפי שיוצג בהמשך, לאחר תקיפת הסייבר נגד Nobitex הקפיאה חברת Tether האמריקאית, המנהלת את המטבע USDT, ארנקים הקשורים ל-Nobitex וכן למשמרות המהפכה. ארנקים אלה נחשפו על ידי המטה ללוחמה כלכלית בטרור של משרד הביטחון בישראל.
זו אינה הפעם היחידה שבה נתפסו מטבעות דיגיטליים המשמשים את מערכת הביטחון האיראנית. בספטמבר 2025 פורסם כי הרשויות האמריקאיות החרימו מטבעות USDT בשווי של כ-584 אלף דולר, אשר יוחסו למחמד עאבדיני נג'פאבאדי. נג'פאבאדי מכהן כמנכ"ל חברת "צנעת ודאנש רהפ'ויאן אפלאכ" (SDRA Co.) (صنعت و دانش رهپویان افلاک),[5] המספקת לתעשיית הכטמ"מים הצבאית באיראן מערכות ניווט.[6]
עאבדיני, בן 39, תושב טהרן, המייסד והמנכ"ל של החברה, הואשם בעבר בארצות הברית, לפי הדיווח של "איראן אינטרנשנל", "במתן תמיכה חומרית לארגון טרור זר, כוח האוויר והחלל של משמרות המהפכה". הוא נעצר במילאנו, איטליה, בדצמבר 2024 לבקשת ארה"ב, ושוחרר בינואר 2025 לאחר שאיראן עצרה את העיתונאית האיטלקית סיסיליה סאלה שלושה ימים לאחר מעצרו של עאבדיני. דווח כי החקירה הותנעה בעקבות מתקפת כטמ"מים איראנית נגד בסיס אמריקאי בירדן בינואר 2024, שבה נהרגו 3 חיילים ונפצעו כ-40.[7]
בנוסף לכך, הרשויות בישראל ובארצות הברית נקטו לאחרונה צעדים מספר נגד תשתיות מימון איראניות העושות שימוש במטבעות קריפטוגרפיים:
המטה הישראלי ללוחמה כלכלית בטרור הודיע בספטמבר 2025 על כתובותיהם של 187 ארנקי USDT, שאותם סימן כשייכים למשמרות המהפכה.[8] בעקבות הפרסום פרסמה החברה הבריטית Elliptic, המעניקה פתרונות ציות לשוק הקריפטו, ניתוח המצביע על כך שארנקים אלו קיבלו 1.5 מיליארד דולר ב-USDT. הניתוח ציין כי לא ניתן להבחין אם מדובר בכספים ששימשו בפועל את משמרות המהפכה או לא.[9]
לצד זאת, משרד האוצר האמריקאי פרסם דזיגנציות נגד תשתית איראנית רחבה לייצוא נפט, תוך חמיקה מהסנקציות האמריקאיות. תשתית זו עושה שימוש במספר רחב של חברות כיסוי (Front Companies) שפועלות במדינות מספר כדי לאפשר סחר לא חוקי בנפט איראני. לפי הפרסום, שני אזרחים איראניים נטלו חלק משמעותי באותה תשתית בכך שרכשו מטבעות קריפטוגרפיים בשווי של כ-100 מיליון דולר בין 2023 ל-2025 כאמצעי תשלום לממשלת איראן עבור נפט. עוד נכתב כי אותה תשתית לגיוס מטבעות קריפטוגרפיים שימשה גם את המשטר האיראני להעברת כספים לגורמים המקושרים לחיזבאללה, ובכך תרמה לא רק לעקיפת סנקציות אלא גם למימון טרור באופן ישיר.[10]
פגיעותם של מטבעות קריפטוגרפיים
חולשתם המרכזית של המטבעות הקריפטוגרפיים לעומת הזהב או מטבע חוץ במזומן היא ה"רגישות" המובנית שלהם לתקיפות סייבר. בניגוד למטבעות רשמיים, קל יחסית לגנוב מטבעות קריפטוגרפיים באמצעות פריצה לשרתי בורסות קריפטו, המנהלות את המסחר עבור לקוחותיהן, או באמצעות פריצה ישירה לארנקים פרטיים. מאחר שהמטבעות הקריפטוגרפיים אינם מנוהלים על ידי רגולטור, ברגע שנגנבו מטבעות מארנק כלשהו אין רשות אכיפה שמסוגלת להחזיר את ההליך לאחור ולהשיב את הרכוש הגנוב.
פִרצה מהותית זו הפכה את זירת הקריפטו ליעד מרכזי עבור האקרים, בעיקר כאלו המזוהים עם צפון קוריאה. אחת הפריצות הבולטות ביותר בשנים האחרונות הייתה לבורסת ByBit המבוססת בדובאי, שבמהלכה גנבו הפורצים מטבעות קריפטו בשווי 1.5 מיליארד דולר – אחת הפריצות הגדולות ביותר בשנים האחרונות.[11]
בורסת הקריפטו Nobitex
Nobitex הוקמה באיראן ב-2018 על ידי ארבעה מייסדים-שותפים, וכיום היא שייכת ככל הנראה לחברה בשם "ראהכאר פנאורי נויאן" (راهکار فناوری نویان).[12] לפי נתוני TRM, נכון ל-2025, Nobitex היא בורסת הקריפטו הגדולה ביותר באיראן מבחינת נפח העסקאות, כאשר למעלה מ-87% מכלל העסקאות במטבעות קריפטוגרפיים באיראן התבצעו באמצעותה.[13] Nobitex היא גם בורסת הקריפטו הראשונה באיראן שמאפשרת מסחר ישיר בין צדדי העסקה (Decentralized Exchange), ולמעשה מאפשרת ללקוחותיה לסחור באופן עצמאי,[14] תכונה שהעמיקה את תפקידה הפיננסי באיראן (כפי שיוצג בהמשך נייר זה).
במהלך השנים האחרונות עוררה פעילותה של Nobitex תשומת לב בקרב חברות בינלאומיות המנטרות את עולם הקריפטו. בספטמבר 2022 התפרסם דו"ח מטעם החברה הבינלאומית Chainalysis, המנטרת את עולם הקריפטו, המצביע על Nobitex כחלק משרשרת העברת כספים שהתקבלו מקורבנות של מתקפות כופר שיוחסו לגורמים איראניים.[15] נוסף על כך, מתוך דו"חות של חברת TRM עלה כי Nobitex עשויה לשמש כלי בסחר עוקף סנקציות של המשטר האיראני עם החות'ים ועם רוסיה,[16] וכן עם הג'יהאד האסלאמי ועם ערוצי תקשורת המזוהים עם חמאס.
חשוב לציין שניתוח של חברת TRM מאוגוסט 2025 הצביע על כך שנפח הפעילות הפלילית או עוקפת הסנקציות ב-Nobitex היווה רק 0.9% מסך העסקאות בבורסה. נתון זה מעיד, במידת הזהירות המתבקשת לנוכח פערי המידע, כי רוב פעילות הבורסה מתבצעת על ידי לקוחות איראניים פרטיים.[17]
מתקפת הסייבר ביוני 2025 נגד Nobitex
במהלך המלחמה האחרונה בין ישראל ואיראן התבצעו מתקפות סייבר משמעותיות נגד המערכת הפיננסית האיראנית; אחת הבולטות שבהן היא מתקפת הסייבר נגד Nobitex, כאמור הגדולה ביותר באיראן מבחינת נפח העסקאות. התקיפה בוצעה על ידי קבוצת ההאקרים המכונה "Predatory Sparrow", המקושרת לפעילות סייבר פרו-ישראלית.[18] במהלך הפריצה נגנבו מהבורסה מטבעות קריפטוגרפיים בשווי של כ-90 מיליון דולר (חישוב לפי ערכם בעת הפריצה), וכן שוחרר קוד המקור של הבורסה לרשת.[19]
המתקפה על Nobitex התבצעה במקביל למתקפות סייבר נוספות: ב-17 ביוני 2025 נטלה "Predatory Sparrow" אחריות על מתקפת סייבר משמעותית ששיבשה באופן חמור את פעילותו של בנק ספ'ה, מהגדולים במדינה. בנוסף לכך, ב-19 ביוני 2025 התבצעה מתקפת סייבר נגד בנק פ'אסארגאד. במקרה זה לא נלקחה אחריות.[20] תקיפות אלה שיבשו באופן חמור את המערכת הפיננסית באיראן במהלך המלחמה וגרמו לשיבושים נרחבים בשירותים שהוענקו לאזרחים, גם לאחר התקיפות.
ייחודה של התקיפה נגד Nobitex, בהשוואה לתקיפות סייבר דומות, טמון בכך שהכסף שנגנב לא הועבר לשימושם של ההאקרים, אלא ככל הנראה "הוקפא" בכך שהועבר לארנקים בעלי כתובות לא תקינות.[21] עובדה זו מצביעה על כוונה ברורה להסב נזק לבורסה ולפגוע ביציבותה, ולא לגרוף רווח כספי ישיר מהתקיפה.
בתגובה למתקפה נטלה הנהלת Nobitex אחריות מלאה על הנזקים שנגרמו בעקבות התקיפה והבטיחה פיצוי ללקוחותיה בגין ההפסדים שנגרמו.[22] בנוסף, פעילותה של Nobitex הושבתה עד לסיום תהליך השיקום, שבמהלכו הקפידה הנהלת הבורסה לעדכן בקביעות על התקדמות תהליך החקירה והחזרת השירותים. לבסוף, ב-24 ביולי 2025, הכריזה Nobitex על סיום תהליך ההתאוששות ועל חזרה מלאה לפעילות.[23]
השלכות מתקפת הסייבר נגד Nobitex על כלכלת הקריפטו באיראן
לפי ניתוח של TRM, אזרחי איראן השתמשו ב-Noibtex כאפיק מרכזי לשמירה על ערכו של כספם גם בעת מתיחויות אזוריות. למשל, סביב התקיפות ההדדיות בין איראן לישראל באפריל 2024 ובאוקטובר 2024 נרשמה עלייה של 150% בהעברת מטבעות קריפטוגרפיים מארנקים של Nobitex "החוצה" – לארנקים פרטיים שאינם בשליטתה של הבורסה. נתונים אלה עשויים להעיד על תפיסה בציבור האיראני שעדיף להחזיק מטבעות קריפטוגרפיים באופן פרטי בעיתות משבר ולא לשמור אותם בפלטפורמות מפוקחות, כגון Noibtex.
לצד זאת, בתחילת חודש יולי 2025, אחרי תקיפת הסייבר נגד Nobitex וסיום המלחמה, ירד נפח ההפקדות ב-Nobitex ב-70% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2024, לפי דו"ח מטעם TRM.[24] לצד המתיחות האזורית, ניתן כמובן לייחס זאת גם לקשיים הרבים שחוו אזרחי איראן בעת הלחימה – כמו ניתוק האינטרנט, הפסקות חשמל וקשיי התנהלות יום-יומיים רבים נוספים.
במקביל לתהליך השיקום, ב-2 ביולי 2025 הקפיאה חברת Tether האמריקאי 42 ארנקים שאחסנו את המטבע הפופולרי USDT, הנמצא בשליטתה, ושערכו מוצמד לדולר. בבדיקת TRM עלה כי יותר מחצי מהארנקים שהוקפאו קשורים ל-Nobitex ולמשמרות המהפכה (כפי שזוהו על ידי המטה ללוחמה כלכלית בטרור בישראל)[25] – כך שניתן להניח שהמהלך קשור לקמפיין מאבק במימון טרור, אך בפועל כנראה פגע גם בהיצע המטבעות הנגישים לאזרחים איראניים מן השורה.
ניתן לראות את ההשפעה על השוק האזרחי המקומי בקמפיין רשת שיצא באיראן ביולי 2025, שבו קראו משפיענים מקומיים וערוצים ממשלתיים לסוחרי הקריפטו לזנוח את ה-USDT ולאמץ במקומו את המטבע DAI,[26] שערכו מוצמד גם כן לדולר אמריקאי. סביר להניח שהרשויות האיראניות ערכו את הקמפיין במטרה לשמור על יציבות השוק ולמנוע בהלה שעלולה להוביל לרכישת אמצעים חלופיים ל-USDT ולקריפטו, כמו זהב או מט"ח במזומן, ובכך למנוע פגיעה בשער המטבע באיראן.
המשבר בשוק הקריפטו בזווית רחבה
מעבר להפסדים הפיננסיים שנגרמו ממתקפת הסייבר נגד Nobitex, שוק הקריפטו באיראן מאתגר את המשטר מזווית נוספת – משבר החשמל, שגם הוא הגיע לשיאו בחודשי הקיץ.
באיראן ישנה בעיה חמורה של כרייה בלתי חוקית של מטבעות קריפטוגרפיים, המעמיסה על רשת החשמל של המדינה ותורמת באופן ניכר למחסור החריף באנרגיה. במחוז הרמזגאן שבדרום איראן, למשל, פורסמו הערכות על כך שבין 3.5% ל-4.4% מצריכת החשמל משמשים לכרייה בלתי חוקית של מטבעות קריפטוגרפיים.[27] הרשויות מקיימות מצוד מתמיד אחר אותן "חוות" כרייה הפועלות בצורה לא חוקית.[28]
במקביל, מתקיים באיראן "שוק שחור" פעיל של מטבעות קריפטוגרפיים, שבמסגרתו מתקיים מסחר מחוץ לבורסות המאושרות על ידי המשטר האיראני. סביר להניח ששוק זה מתקיים בקשר ישיר לאותם מאמצי הכרייה הבלתי חוקיים. הבנק המרכזי באיראן, שפועל להסדרת הנושא, הודיע ב-20 באוגוסט 2025 כי כל פעילות מסחרית במטבעות קריפטוגרפיים מחוץ למסגרות המאושרות אסורה לחלוטין וכי הבנק המרכזי הינו הגורם הבלעדי אשר בסמכותו לאשר פעילות פיננסית בנושא.[29]
סביר להניח שיתרונו המרכזי של שוק זה לעומת השוק המפוקח הוא היכולת הבלתי מוגבלת של האזרחים האיראניים לנייד את הנכסים הדיגיטליים שלהם כרצונם. זאת, בניגוד לניוד נכסים מארנקים הנמצאים בשליטת הבורסות המורשות ועלולים להיות מוקפאים בכפוף להחלטת השלטונות בטהרן. במילים אחרות – השוק השחור של מטבעות קריפטוגרפיים באיראן מאפשר לאיראנים עצמאות רחבה בהרבה מהשוק המפוקח.
האם האיראנים מאבדים אמון במוסדות הקריפטו המפוקחים בעקבות מתקפת הסייבר?
מוקדם לקבוע אם מתקפת הסייבר נגד Nobitex ערערה את האמון הציבורי בסחר במטבעות קריפטוגרפיים באופן ממוסד. הנתונים שנחשפו עד כה מצביעים על שינויים בהשוואה ל-2024 (שהייתה רוויה באירועים מערערים) וטרם פורסם דו"ח המצביע על המגמה המתרחשת מאז הפריצה.
נוסף על כך, לא מן הנמנע שהירידה בנפח הפעילות ב-Nobitex בתקופה שלאחר המלחמה עשויה לנבוע מסיבות נוספות מלבד התקיפה עצמה. במהלך הלחימה חוו אזרחי איראן שיבוש בשירותים רבים כגון חיבור יציב לאינטרנט, מחסור בשירותי בנקאות וכן מחסור מתמיד בחשמל – שאיתו אזרחי המדינה מתמודדים בקביעות.
יתרה מכך, יש לזכור שהאזרח האיראני נמצא במצוקה פיננסית מתמדת וחווה לחצים יום-יומיים ניכרים, בהם עליית מחירים מתמדת, מחסור במוצרים בסיסיים, מחסור באנרגיה ובמים וכו'. המתקפה על Nobitex והצעדים האמריקניים נגד מערכת הקריפטו האיראנית הדגישו את הסיכון שבהחזקת נכסים קריפטוגרפיים במסגרת מפוקחת, אך לא נראה שלאזרחי איראן ישנה חלופה טובה יותר: מט"ח וזהב הן אופציות אפשריות, אך הם נמכרים במכסות מוגבלות וקשים להשגה ולאחסון. מטבעות קריפטוגרפיים, לעומת זאת, ניתנים לגנבה בקלות יחסית וחשופים לפגיעה מטעמים פוליטיים (כפי שהודגם בתקיפת Nobitex ובצעדים האמריקניים).
לכן, בהתבסס על המצב הקיים, ייתכן שהאזרחים האיראניים עשויים דווקא להמשיך להשתמש בקריפטו כאמצעי מרכזי לשמירת הערך של הנכסים שלהם, וישתמשו בבורסות האיראניות המפוקחות כדי שיוכלו להמיר אותו בעת הצורך לריאל. עם זאת, ייתכן שהסוחרים הפרטיים ידאגו לבזר את הסיכונים, להחזיק מטבעות רבים יותר באופן פרטי, ולא ישקיעו את כל כספם במקום אחד.
בכל מקרה, ההתפתחויות בתחום הקריפטו באיראן ממחישות את העלייה בחשיבותו עבור המשק האיראני, הן עבור אלה הרוצים לחמוק ממערכת הסנקציות הבינ"ל, ובכלל זה גורמי משטר דוגמת "משמרות המהפכה" וסוחרי נפט, והן עבור אזרחים המבקשים לשמור על ערך חסכונותיהם. בה בעת הן מדגישות את החולשות והבעיות הכרוכות בהישענות על מטבעות קריפטו ואת החשיבות של טיפול במערכת זו על ידי ארה"ב וישראל, כדי למנוע שימוש אסור בה על ידי המשטר וכדי לפגוע בו.
[1] https://nbctf.mod.gov.il/he/Announcements/Documents/%d7%a6%d7%aa%2043-25.pdf
[2] https://www.elliptic.co/blog/israel-links-crypto-wallets-handling-billions-to-irans-revolutionary-guard
[3] Treasury Targets Financial Network Supporting Iran’s Military (https://home.treasury.gov/news/press-releases/sb0248)
[4] https://www.ft.com/content/b6b80ce7-6baa-4a72-837c-a0fd1db6128e
[5] לפי האתר הרשמי של החברה (SDRA Co. – https://sdra.co.ir/en), החברה הוקמה באיראן ב-2001 ועוסקת בייעוץ, תכנון, ייצור ואספקה של פתרונות בתחומים טכנולוגיים מתקדמים. תחומי ההתמחות המרכזיים שלה כוללים מערכות לאיסוף נתונים וניטור מקוון, מערכות מכשור וכן מערכות למעקב תנועה וניווט, ובכך היא מספקת שירותים חדשניים ואמינים המותאמים לצרכים תעשייתיים ותפעוליים מגוונים.
[6] https://www.justice.gov/usao-ma/pr/united-states-seeks-civil-forfeiture-cryptocurrency-associated-iranian-national-mohammad
[7] https://www.iranintl.com/202509122953
[8] https://nbctf.mod.gov.il/he/Announcements/Documents/%d7%a6%d7%aa%2043-25.pdf
[9] https://www.elliptic.co/blog/israel-links-crypto-wallets-handling-billions-to-irans-revolutionary-guard
[10] Treasury Targets Financial Network Supporting Iran’s Military
(https://home.treasury.gov/news/press-releases/sb0248)
[11] https://www.bbc.com/news/articles/c2kgndwwd7lo
[12] https://www.iranintl.com/fa/202508279154
[13] https://www.trmlabs.com/resources/blog/irans-crypto-economy-in-2025-declining-volumes-rising-tensions-and-shifting-trust
[14] https://www.trmlabs.com/resources/blog/nobidex-is-first-decentralized-exchange-built-and-launched-in-iran
[15] https://www.chainalysis.com/blog/ofac-sanctions-iran-september-2022/
[16] https://www.trmlabs.com/resources/blog/new-drones-old- tactics-how-iran-uses-crypto-to-fund-conflict-and-evade-sanctions
[17] https://www.trmlabs.com/resources/blog/irans-crypto-economy-in-2025-declining-volumes-rising-tensions-and-shifting-trust
[18] https://www.reuters.com/world/middle-east/iran-crypto-exchange-hit-by-hackers-90-million-destroyed-2025-06-18/
[19] https://www.trmlabs.com/resources/blog/inside-the-nobitex-breach-what-the-leaked-source-code-reveals-about-irans-crypto-infrastructure
[20] https://www.iranintl.com/en/202507192001
[21] https://www.trmlabs.com/resources/blog/irans-crypto-economy-in-2025-declining-volumes-rising-tensions-and-shifting-trust
[22] https://nobitex.ir/mag/nobitex-hack/
[23] https://x.com/nobitexmarket/status/1948417425025716269
[24] https://www.trmlabs.com/resources/blog/inside-the-nobitex-hack-how-the-iran-israel-conflict-exposed-tehrans-grip-on-its-crypto-services
[25] https://www.trmlabs.com/resources/blog/irans-crypto-economy-in-2025-declining-volumes-rising-tensions-and-shifting-trust
[26] https://www.trmlabs.com/resources/blog/irans-crypto-economy-in-2025-declining-volumes-rising-tensions-and-shifting-trust
[27] https://www.irna.ir/news/85913703
[28] https://www.isna.ir/news/1404061206990
[29] https://www.mehrnews.com/news/6566071
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
