JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

מר עומר דוסטרי

מר עומר דוסטרי

מר דוסטרי הוא מומחה לאסטרטגיה ולביטחון לאומי.

החלטת צ’אד לקדם את יחסיה עם ישראל בעת הזו הושפעה מהפריחה ביחסי החוץ של ישראל בעשור האחרון, ובפרט ההתקרבות בין ישראל ומדינות סוניות מתונות. סביר להניח שצ’אד תרצה לנצל גם את הקשרים ההדוקים בין ישראל  וממשל טראמפ, על-מנת לזכות בנקודות בוושינגטון.

ביקורו ההיסטורי של נשיא צ’אד, אידריס דבי, בישראל – וההכרזה של ראש הממשלה נתניהו בדבר כוונתו להגיע לביקור גומלין בצ’אד ולהכריז בה על חידוש היחסים באופן רשמי – חשף את הקשרים שמקיימים מאחורי הקלעים שתי המדינות לאורך השנים, ובעיקר בעשור האחרון. צ’אד, מדינה מוסלמית סונית הנמצאת במיקום אסטרטגי חשוב בלב אפריקה – בין-היתר בסמוך ללוב וסודאן הקרובות למצרים – קיימה בעבר קשרים עם ישראל, אשר נותקו ב-1972 כתוצאה מלחץ שהפעילה עליה שכנתה לוב. עם השנים נעשו ניסיונות לחדש את הקשר בין שתי המדינות, במיוחד לאחר הסכם אוסלו ובעת התהליך המדיני בין ישראל והפלסטינים בימי כהונתו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, אולם המגעים לא הבשילו בסופו של דבר לכדי צעדים מעשיים.

חרף היעדר יחסים דיפלומטיים בין המדינות, הודה דבי ב-2011 כי מדינתו מקיימת יחסים עם ישראל, אותם הגדיר “טובים” ואף אמר כי בצ’אד “מרוצים” מיחסים אלה. הקשרים התהדקו עם עלייתו לשלטון של דבי בפברואר 1991 וסיום מלחמת האזרחים בארצו לקראת סוף שנת 1990. במסגרת הקשרים בין המדינות, רכשה צ’אד מישראל אמצעי-לחימה שונים, שאף הוצגו במצעד צבאי שקיימה המדינה לרגל יום עצמאותה ה-50 בשנת 2011.

ביקור נשיא צ’אד בישראל הינו פועל יוצא של העמקת הקשרים בין המדינות בעשור האחרון, הנובעת מאינטרסים משותפים. עבור צ’אד, הנושא העיקרי והמשמעותי ביותר מבחינתה ביחסיה עם ישראל, הוא הביטחון. בשנים האחרונות מתמודדת צ’אד עם איומי האסלאם הקיצוני מצד ארגון הטרור “בוקו חראם” הניגרי  וארגוני טרור המסונפים “למדינה האסלאמית”. ישראל, מדינה המובילה בעולם בנושאי לוחמה בטרור, יכולה לעזור במאבקה של צ’אד.

חרף סיום מלחמת האזרחים והתפוגגות המתחים עם סודאן, צ’אד עדיין נאבקת במורדים הנמצאים בצפון המדינה, המעוניינים להפיל את שלטונו של דבי. על-פי פרסומים זרים, ישראל סייעה בעבר לצ’אד במאבקה נגד המורדים, וסביר להניח שצ’אד תרצה לפתח ולהרחיב את שיתוף-הפעולה בתחום זה.

כמו רוב מדינות אפריקה שהתקרבו בשנים האחרונות לישראל, גם צ’אד – מדינה ענייה, מדברית וצחיחה – מעוניינת  בגישה לטכנולוגיה הישראלית המתקדמת בתחומי החקלאות והמים. צ’אד תרצה סיוע במיוחד בכל הקשור לימת צ’אד – שמאז 1960 נמצאת בנסיגה משמעותית, עד-כדי סכנת היעלמות. כיום נותר מהימה חמישה אחוזים בלבד משטחה המקורי. טכנולוגיה ישראלית יכולה לסייע לצ’אד במשבר במים שפוקד אותה, לפתח את המדינה ולהוסיף לרווחת תושביה.

החלטת צ’אד לקדם את יחסיה עם ישראל בעת הזו הושפעה מהפריחה ביחסי החוץ של ישראל בעשור האחרון, ובפרט ההתקרבות בין ישראל ומדינות סוניות מתונות. צ’אד, כמדינה ערבית סונית, לא רוצה להישאר מאחור בזמן שיותר ויותר מדינות ערביות מסכימות לחמם את יחסיהן עם ישראל. סביר להניח שצ’אד תרצה לנצל גם את הקשרים ההדוקים בין ישראל  וממשל טראמפ, על-מנת לזכות בנקודות בוושינגטון. אמנם, צ’אד משתפת-פעולה עם ארצות-הברית במלחמה בטרור באפריקה, אך ממשל טראמפ בוחר לשמור על מידה של מרחק ממנה. כך למשל, בספטמבר 2017 הכליל הממשל האמריקני את צ’אד ברשימת המדינות שנאסר על אזרחיהן לבקר בארצות-הברית.

חיזוק היחסים עם צ’אד הוא פועל יוצא של מדיניות החוץ שמוביל בעשור האחרון נתניהו תחת הסיסמה “ישראל חוזרת לאפריקה, ואפריקה חוזרת לישראל”. לישראל יש אינטרסים  בחיזוק הקשרים עם היבשת השחורה, לאחר עשורים של הזנחה דיפלומטית בזירה זו. נתניהו בחר להתקרב לאפריקה בניסיון לגוון ולהרחיב את יחסי החוץ של ישראל, מתוך מטרה לשנות את היחס העוין של מדינות אפריקה לישראל בפורומים בינלאומיים, וכצעד תגובה לניסיונות של איראן להשיג דריסת רגל ביבשת זו.

בשנתיים וחצי האחרונות ביקר נתניהו שלוש פעמים באפריקה, כולל ביקור היסטורי ביוני 2017 באוגנדה, קניה, רואנדה, אתיופיה וליבריה. במהלך הביקור הפך נתניהו למנהיג הלא-אפריקני הראשון שנאם בפני ועידת מדינות מערב אפריקה – ששליש מחברותיה הן מדינות מוסלמיות. ביולי 2016 חודשו היחסים עם גינאה ושנה לאחר מכן, ביוני 2017, סיכמו נתניהו ונשיא מאלי – מדינה מוסלמית שלא מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל – “לחמם” את היחסים הדו-צדדיים.

ישראל נהנית מהעמקת הקשרים עם צ’אד  ותרוויח מבחינה מדינית  אם הקשר ימוסד לכדי יחסים דיפלומטיים. הכרה של צ’אד ביחסים רשמיים עם ישראל תתרום ללגיטימציה ההולכת וגוברת לקשרים של ירושלים עם מדינות ערביות סוניות. יתרון נוסף בהתקרבות הישראלית לצ’אד נובע מהיותה של צ’אד נשיאת נציבות האיחוד האפריקני (ועד לאחרונה עמד דבי בראש האיחוד האפריקני) – תפקיד שמקנה לה יוקרה וכח פוליטי, ועשוי לסייע לישראל להתקבל מחדש לארגון כמשקיפה.

ישראל גם יכולה להרוויח מבחינה מודיעינית מהתפקיד שצ’אד ממלאת במסגרת פעילותה בכוחות שמירת שלום ביבשת אפריקה, וכחלק מהשתתפותה בפעולות ובמבצעים צבאיים שונים נגד הטרור של האסלאם הקיצוני. במובן זה, התקרבות ישראל לצ’אד עשויה לתרום אף לצמצום ההשפעה והנוכחות האיראנית ביבשת.

לישראל יש גם עניין כלכלי בצ’אד. ירושלים יכולה לספק לצ’אד טכנולוגיה מתקדמת, לסייע בפיתוח תשתיות חיוניות, ושדרוג מערכת התקשורת והאינטרנט. יש מקום לבדוק היתכנות לשיתוף-פעולה בכריית משאבים טבעיים, ובפרט ניצול מרבצי אורניום. בנוסף, אם וכאשר יתפתחו הקשרים בין המדינות, סביר להניח שמשלחות נוספות של אנשי עסקים יגיעו לצ’אד כדי לבחון השקעות במדינה.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

The historic renewal of Chad-Israel ties will benefit both nations and shows that PM Benjamin Netanyahu’s foreign policy is effective.

The historic visit to Israel by Chadian President Idriss Déby has revealed the behind-the-scenes ties between the two countries, especially over the past decade. Chad, a Sunni Muslim country that lies in a strategic location in the heart of Africa neighboring Libya and Sudan, was pressured by Libya into cutting ties with Israel in 1972.

For Chad, defense is the most important element of relations with Israel. In recent years, it has been dealing with the radical Islamist terrorist threats posed by Boko Haram in Nigeria and groups linked to the Islamic State group.

Despite the end to its civil war and reduced tensions with Sudan, Chad is still battling rebels in its north. According to foreign reports, Israel has already aided Chad in this fight. Like most African countries that have strengthened ties with Israel, Chad – a poor desert nation – is also interested in Israel’s advanced water and agricultural technology, particularly when it comes to Lake Chad, which has been shrinking since 1960 and is in danger of drying up entirely. Today, the lake comprises only 5% of its original area.

Chad’s decision to renew ties was influenced by Israel’s flourishing diplomatic relations with moderate Sunni countries. Chad doesn’t want to be left behind and probably wants to take advantage of Israel’s close ties with the administration of U.S. President Donald Trump. But while it is cooperating with the U.S. on fighting terrorism, the Americans are keeping their distance from the African country. In September 2017, the administration included Chad on a list of countries whose residents are barred from visiting the U.S.

Israel’s renewed ties with Chad are the fruit of Prime Minister Benjamin Netanyahu’s foreign policy of the last decade: “Israel is returning to Africa, and Africa is returning to Israel.” Netanyahu has elected to approach Africa in an attempt to change the traditionally hostile stance of the African nations toward Israel in international forums, as well as a response to Iranian attempts to gain a foothold on the continent.

In the past two and a half years, Netanyahu has visited Africa three times, including a historic visit to Uganda, Kenya, Rwanda, Ethiopia, and Liberia in June 2017. During that visit, Netanyahu became the first non-African leader to address the Economic Community of West African States, a third of whose members are Muslim states. In July 2016, Israel renewed ties with Guinea. A year later, Netanyahu and the president of Mali – a Muslim country – agreed to closer bilateral relations.

Israel also benefits from stronger ties with Chad. Chad officially recognizing the renewal of relations with Israel will contribute to Jerusalem’s growing ties with Sunni Muslim states. Another advantage lies in Chad’s presidency of the African Union (until recently Déby served as head of the African Union), a role that gives it prestige and political power and could help bring Israel into the organization as an observer nation.

When it comes to intelligence, Israel can also benefit from the role Chad plays in the peacekeeping forces in Africa and its military action against radical Islam. The renewed ties could also help check Iran’s presence and influence on the continent.

Omer Dostri is a research fellow at the Jerusalem Institute for Strategic Studies.

 

Published in Israel Hayom 28.11.2018


JISS Policy Papers are published through the generosity of the Greg Rosshandler Family.


photo: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *