מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים

מר עומר דוסטרי

מר עומר דוסטרי

עמית מחקר

החלטת צ'אד לקדם את יחסיה עם ישראל בעת הזו הושפעה מהפריחה ביחסי החוץ של ישראל בעשור האחרון, ובפרט ההתקרבות בין ישראל ומדינות סוניות מתונות. סביר להניח שצ'אד תרצה לנצל גם את הקשרים ההדוקים בין ישראל  וממשל טראמפ, על-מנת לזכות בנקודות בוושינגטון.

ביקורו ההיסטורי של נשיא צ'אד, אידריס דבי, בישראל – וההכרזה של ראש הממשלה נתניהו בדבר כוונתו להגיע לביקור גומלין בצ'אד ולהכריז בה על חידוש היחסים באופן רשמי – חשף את הקשרים שמקיימים מאחורי הקלעים שתי המדינות לאורך השנים, ובעיקר בעשור האחרון. צ'אד, מדינה מוסלמית סונית הנמצאת במיקום אסטרטגי חשוב בלב אפריקה – בין-היתר בסמוך ללוב וסודאן הקרובות למצרים – קיימה בעבר קשרים עם ישראל, אשר נותקו ב-1972 כתוצאה מלחץ שהפעילה עליה שכנתה לוב. עם השנים נעשו ניסיונות לחדש את הקשר בין שתי המדינות, במיוחד לאחר הסכם אוסלו ובעת התהליך המדיני בין ישראל והפלסטינים בימי כהונתו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, אולם המגעים לא הבשילו בסופו של דבר לכדי צעדים מעשיים.

חרף היעדר יחסים דיפלומטיים בין המדינות, הודה דבי ב-2011 כי מדינתו מקיימת יחסים עם ישראל, אותם הגדיר "טובים" ואף אמר כי בצ'אד "מרוצים" מיחסים אלה. הקשרים התהדקו עם עלייתו לשלטון של דבי בפברואר 1991 וסיום מלחמת האזרחים בארצו לקראת סוף שנת 1990. במסגרת הקשרים בין המדינות, רכשה צ'אד מישראל אמצעי-לחימה שונים, שאף הוצגו במצעד צבאי שקיימה המדינה לרגל יום עצמאותה ה-50 בשנת 2011.

ביקור נשיא צ'אד בישראל הינו פועל יוצא של העמקת הקשרים בין המדינות בעשור האחרון, הנובעת מאינטרסים משותפים. עבור צ'אד, הנושא העיקרי והמשמעותי ביותר מבחינתה ביחסיה עם ישראל, הוא הביטחון. בשנים האחרונות מתמודדת צ'אד עם איומי האסלאם הקיצוני מצד ארגון הטרור "בוקו חראם" הניגרי  וארגוני טרור המסונפים "למדינה האסלאמית". ישראל, מדינה המובילה בעולם בנושאי לוחמה בטרור, יכולה לעזור במאבקה של צ'אד.

חרף סיום מלחמת האזרחים והתפוגגות המתחים עם סודאן, צ'אד עדיין נאבקת במורדים הנמצאים בצפון המדינה, המעוניינים להפיל את שלטונו של דבי. על-פי פרסומים זרים, ישראל סייעה בעבר לצ'אד במאבקה נגד המורדים, וסביר להניח שצ'אד תרצה לפתח ולהרחיב את שיתוף-הפעולה בתחום זה.

כמו רוב מדינות אפריקה שהתקרבו בשנים האחרונות לישראל, גם צ'אד – מדינה ענייה, מדברית וצחיחה – מעוניינת  בגישה לטכנולוגיה הישראלית המתקדמת בתחומי החקלאות והמים. צ'אד תרצה סיוע במיוחד בכל הקשור לימת צ'אד – שמאז 1960 נמצאת בנסיגה משמעותית, עד-כדי סכנת היעלמות. כיום נותר מהימה חמישה אחוזים בלבד משטחה המקורי. טכנולוגיה ישראלית יכולה לסייע לצ'אד במשבר במים שפוקד אותה, לפתח את המדינה ולהוסיף לרווחת תושביה.

החלטת צ'אד לקדם את יחסיה עם ישראל בעת הזו הושפעה מהפריחה ביחסי החוץ של ישראל בעשור האחרון, ובפרט ההתקרבות בין ישראל ומדינות סוניות מתונות. צ'אד, כמדינה ערבית סונית, לא רוצה להישאר מאחור בזמן שיותר ויותר מדינות ערביות מסכימות לחמם את יחסיהן עם ישראל. סביר להניח שצ'אד תרצה לנצל גם את הקשרים ההדוקים בין ישראל  וממשל טראמפ, על-מנת לזכות בנקודות בוושינגטון. אמנם, צ'אד משתפת-פעולה עם ארצות-הברית במלחמה בטרור באפריקה, אך ממשל טראמפ בוחר לשמור על מידה של מרחק ממנה. כך למשל, בספטמבר 2017 הכליל הממשל האמריקני את צ'אד ברשימת המדינות שנאסר על אזרחיהן לבקר בארצות-הברית.

חיזוק היחסים עם צ'אד הוא פועל יוצא של מדיניות החוץ שמוביל בעשור האחרון נתניהו תחת הסיסמה "ישראל חוזרת לאפריקה, ואפריקה חוזרת לישראל". לישראל יש אינטרסים  בחיזוק הקשרים עם היבשת השחורה, לאחר עשורים של הזנחה דיפלומטית בזירה זו. נתניהו בחר להתקרב לאפריקה בניסיון לגוון ולהרחיב את יחסי החוץ של ישראל, מתוך מטרה לשנות את היחס העוין של מדינות אפריקה לישראל בפורומים בינלאומיים, וכצעד תגובה לניסיונות של איראן להשיג דריסת רגל ביבשת זו.

בשנתיים וחצי האחרונות ביקר נתניהו שלוש פעמים באפריקה, כולל ביקור היסטורי ביוני 2017 באוגנדה, קניה, רואנדה, אתיופיה וליבריה. במהלך הביקור הפך נתניהו למנהיג הלא-אפריקני הראשון שנאם בפני ועידת מדינות מערב אפריקה – ששליש מחברותיה הן מדינות מוסלמיות. ביולי 2016 חודשו היחסים עם גינאה ושנה לאחר מכן, ביוני 2017, סיכמו נתניהו ונשיא מאלי – מדינה מוסלמית שלא מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל – "לחמם" את היחסים הדו-צדדיים.

ישראל נהנית מהעמקת הקשרים עם צ'אד  ותרוויח מבחינה מדינית  אם הקשר ימוסד לכדי יחסים דיפלומטיים. הכרה של צ'אד ביחסים רשמיים עם ישראל תתרום ללגיטימציה ההולכת וגוברת לקשרים של ירושלים עם מדינות ערביות סוניות. יתרון נוסף בהתקרבות הישראלית לצ'אד נובע מהיותה של צ'אד נשיאת נציבות האיחוד האפריקני (ועד לאחרונה עמד דבי בראש האיחוד האפריקני) – תפקיד שמקנה לה יוקרה וכח פוליטי, ועשוי לסייע לישראל להתקבל מחדש לארגון כמשקיפה.

ישראל גם יכולה להרוויח מבחינה מודיעינית מהתפקיד שצ'אד ממלאת במסגרת פעילותה בכוחות שמירת שלום ביבשת אפריקה, וכחלק מהשתתפותה בפעולות ובמבצעים צבאיים שונים נגד הטרור של האסלאם הקיצוני. במובן זה, התקרבות ישראל לצ'אד עשויה לתרום אף לצמצום ההשפעה והנוכחות האיראנית ביבשת.

לישראל יש גם עניין כלכלי בצ'אד. ירושלים יכולה לספק לצ'אד טכנולוגיה מתקדמת, לסייע בפיתוח תשתיות חיוניות, ושדרוג מערכת התקשורת והאינטרנט. יש מקום לבדוק היתכנות לשיתוף-פעולה בכריית משאבים טבעיים, ובפרט ניצול מרבצי אורניום. בנוסף, אם וכאשר יתפתחו הקשרים בין המדינות, סביר להניח שמשלחות נוספות של אנשי עסקים יגיעו לצ'אד כדי לבחון השקעות במדינה.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *