תחזיות 2020: האתגרים וההזדמנויות שבפני ישראל

המפתח למניעת מפלה בישראל נוסח סעודיה טמון במודיעין וביכולת גילוי והתראה ללא פרצות.

מפקד משמרות המהפכה סלאמי: "אנו מחויבים להרכיב נוסחת ניצחון על האויב, בכל התרחישים. כיום, עוצמתנו הבינ"ל היא בת תוקף, מוכרת ובעלת פוטנציאל הרתעתי יוצא דופן".

נכון מבחינת ישראל למקד את מאמציה לפעולה נגד ארגון הטרור גם במישור הפלילי, ובכך לגרום לצמצום הכנסותיו ועוצמתו הצבאית.

כלי הנשק ושיטות הלחימה שאנו רואים כיום בתימן ישמשו מחר נגד ישראל

בחיפוש מתמשך אחר מעמד של מעצמת על, כלכלה וביטחון הפכו למילות המפתח ביזמות ההודית להידוק השותפויות בזירה הגיאופוליטית.

צריך להתמקד בסגירת נתיבים עוקפי סנקציות (בעיקר טורקיה וקטאר), ובשחיקת יתרות המטבע האיראניות. כלי מרכזי בהיבט זה הוא תביעות הענק נגד איראן בגין אחריות לטרור.

איראן רוצה להחזיר את גדולתה של האימפריה הפרסית ולשחזר את עוצמתה הימית שאפיינה אותה בעבר הרחוק. כוחה הימי אמור גם להרתיע את ארה"ב ומדינות סוניות מפני התקפה נגדה וניסיונות לסכל את תכנית הגרעין הצבאית והטילים הבליסטיים שלה.

תורכיה מוצאת את עצמה היום בצומת דרכים היסטורי שבו עליה להחליט האם להמשיך לבדה מול ישראל, מצרים, יוון וקפריסין – או לאמץ שיתוף פעולה אזורי

קבוצות אופוזיציה חמושות שצמחו מהמיעוטים הכורדים, הבלוצ'ים והאהוואזים החריפו את התקפותיהן על נכסי המשטר באיראן. טהראן מגיבה בפעולות נגד מתנגדים אלה בפקיסטאן, בעיראק ומעבר להן, אולם התקוממויות אלה אינן יכולות לאתגר את יציבותו של המשטר, בעיקר בשל בסיסי התמיכה הצרים שלהן.

המיליציות השיעיות העיראקיות מהוות רכיב שכוחו עולה, מתוך כלל הנכסים הצבאיים והצבאיים-למחצה העומדים לרשות איראן כחלק ממאמציה לבסס הגמוניה אזורית. נכסים אלו עלולים להעצים באופן משמעותי את יכולותיה במקרה של מלחמה בחזית הצפונית של ישראל.

לא משנה איזו פרדיגמה לשלום יציג ממשל טראמפ, הקץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו נראה באופק. ניהול הסכסוך לטווח הארוך – גישה מעורפלת למדי שזקוקה כל העת לעיון מחודש – היא הדרך המציאותית היחידה לשפר במקצת את המצב בזירה הישראלית-פלסטינית.

העוינות העמוקה של חוגים רחבים בעולם הערבי כלפי ישראל והיהודים איננה גזרת גורל. היא פרי מהלך תרבותי טרגי שניתן להפוך את כיוונו, ולכונן מחדש עמדות אוהדות יותר, שיש להן גם עוגנים היסטוריים וגם נקודות אחיזה במציאות האזורית החדשה המתהווה לנגד עינינו. אך הדבר מחייב מאמץ שיטתי בשטח, בתמיכת ארה"ב והמערב ובמעורבות ישראלית ישירה.

שימור המצב הקיים הוא האפשרות המועדפת, לא רק עבור ירדן, אלא זה גם אינטרס ישראלי מובהק שמן הראוי להגן עליו גם במחיר מידה של חיכוך עם עמדות הממשל האמריקני.

לפנינו שעת רצון לקדם את מימוש קביעת גבול הביטחון של מדינת ישראל במזרח, וזאת בהכרה של המעצמה הגדולה בעולם. החששות ליציבות הממלכה ההאשמית בירדן מוגזמים.

שיתוף הפעולה של ישראל עם קפריסין ויוון להקמת צינור תת-ימי להובלת גז טבעי מאתגר את תכניותיה של טורקיה להפוך לשחקן אנרגיה מרכזי באזור הים התיכון ומהווה פוטנציאל לחיכוך בים בין שתי המדינות, שעלול להסלים.

נשיא רוסיה מוביל קו תקיף של הגנה על מיעוטים דתיים והתנגדות לאנטישמיות, התורם לקידום יעדי רוסיה בזירה הבינלאומית והפנימית.

לחיסול סולימאני יש השלכות על נוכחותה של רוסיה במזרח התיכון ועל נוכחותה הגלובלית. למרות הגינויים שמשמיעים דוברים רוסיים, יש לפעולה גם היבטים נוספים מבחינת רוסיה.

ההפגנות החדשות בטהרן מחייבות את המשטר להגביר את התמקדותו בסיכול האתגר הגובר מבית, ובכך מחזקות את ההערכה שטהרן לא תפנה להסלמה מול ארה"ב.

המתקפה האיראנית היתה מדודה. בכירי משטר האייתוללות מיהרו להעביר מסרים - כמעט מתחננים - לפיהם נסגר המעגל. וכעת, פני העולם מופנות לטראמפ.

יש לארגן קבוצת מדינות בעלות אינטרסים דומים.

מנהיג איראן עומד בפני הבחירה החשובה ביותר מתחילת שלטונו: איך להגיב לחיסול האיש שהיה יד ימינו? לא בטוח שהוא ימהר, אך הנקמה תגיע.

האיראנים, שהיו בטוחים שטראמפ יעשה הכל על מנת שלא להבעיר את האזור מחשבים כעת את המסלול מחדש, וייתכן אפילו שמסלול זה יוביל אותם אל שולחן הדיונים, בדיוק כמו שהנשיא האמריקני רצה.

לעמידה נחושה מצד ארה"ב בעיתוי זה יכול להיות אפקט קריטי גם במאמצים לכפות על איראן לשוב לשולחן המשא ומתן בתחום הגרעיני.

במרס 2019 פרסם המכון מחקר שהצביע על סדקים, שאפשר להעמיקם, בעוינות המושרשת של חוגים רחבים בעולם הערבי כלפי ישראל והיהודים. מאז שבו והצטברו ראיות לעוצמתה של עוינות זו, אך התרבו גם הסימנים המאששים את ההערכות האופטימיות יותר.

לא יהיה זה נכון או נחוץ להיענות לאיתותים מאנקרה

בימי כינוס מנהיגי מדינות נאט"ו יש להזכיר שוב שנאט"ו הוא ארגון צבאי ללא רצון להילחם, ולשאול האם רוסיה היא עדיין האיום המרכזי מבחינת הברית.

בשנה האחרונה פועלת תנועת חמאס נגד מדינת ישראל במסגרת הלוחמה באזור האפור. האפשרות הרצויה מבחינת ישראל היא להגיב באותה מדיניות. ואולם, אם מדיניות זו לא תצלח, עליה לנקוט אסטרטגיה המאזנת בין הפעלת תגובות עוצמתיות ובין הניסיון להימנע מהסלמה.

ברית הגנה רשמית בין ישראל לבין המעצמה החזקה בעולם היא חשובה, רק בתנאי שיישמרו העקרונות החיוניים לביטחון הלאומי.