היערכות ליישום (בשלבים) של המרכיבים הטריטוריאליים בתוכנית טראמפ לשלום

מגפת הקורונה לא שינתה הרבה, והמגמות שנראו באזור לפני פרוץ המשבר נשארו בעינן, כולל החתרנות האיראנית במדינות האזור והאצת פרויקט הגרעין, כמו גם הפרובוקציות של תורכיה במזרח הים התיכון ומעורבותה במלחמת האזרחים בלוב. אין עדות לשינוי התנהגות אצל הרשות הפלסטינית או חמאס כלפי ישראל. הציפיות לשינויים משמעותיים בעקבות נגיף הקורונה במאזני הכוחות באזור אין להן בינתיים על מה לסמוך.

מגוון תסמינים מראה שאיראן שולטת ברמת האלימות בעיראק, ומסלימה את המסע שלה נגד הכוחות האמריקאים בעיראק כדי שייסוגו מהמדינה. רק תקיפת כוחות קודס ומשמרות המהפכה על ידי ארה"ב תשיג הרתעה.

רק פעולה צבאית נגד תוכנית הגרעין האיראנית יכולה למנוע את הידרדרות המזרח התיכון והפיכתו לאזור אלים ומסוכן אף יותר.

מן הראוי שישראל תעשה את כול צעדיה על בסיס ההנחה כי אין ביכולתה לשנות את המצב במזרח התיכון מעיקרו, לא בהסכמים מדיניים ולא על ידי שימוש בכוח צבאי, לפחות לא בדור הנוכחי.

ההשפעה האידאולוגית של איראן על הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) נמשכת מחבלי הלידה של הארגון, שתלוי כלכלית וצבאית בטהראן. גא"פ ממלא מקום חשוב באסטרטגיה האיראנית נגד ישראל. משמרות המהפכה משתמשים במגוון מוסדות וקרנות צדקה התומכים בגא"פ, שחשוב להכלילם ברשימת הסנקציות האמריקאיות.

המפתח למניעת מפלה בישראל נוסח סעודיה טמון במודיעין וביכולת גילוי והתראה ללא פרצות.

מפקד משמרות המהפכה סלאמי: "אנו מחויבים להרכיב נוסחת ניצחון על האויב, בכל התרחישים. כיום, עוצמתנו הבינ"ל היא בת תוקף, מוכרת ובעלת פוטנציאל הרתעתי יוצא דופן".

נכון מבחינת ישראל למקד את מאמציה לפעולה נגד ארגון הטרור גם במישור הפלילי, ובכך לגרום לצמצום הכנסותיו ועוצמתו הצבאית.

כלי הנשק ושיטות הלחימה שאנו רואים כיום בתימן ישמשו מחר נגד ישראל

בחיפוש מתמשך אחר מעמד של מעצמת על, כלכלה וביטחון הפכו למילות המפתח ביזמות ההודית להידוק השותפויות בזירה הגיאופוליטית.

צריך להתמקד בסגירת נתיבים עוקפי סנקציות (בעיקר טורקיה וקטאר), ובשחיקת יתרות המטבע האיראניות. כלי מרכזי בהיבט זה הוא תביעות הענק נגד איראן בגין אחריות לטרור.

איראן רוצה להחזיר את גדולתה של האימפריה הפרסית ולשחזר את עוצמתה הימית שאפיינה אותה בעבר הרחוק. כוחה הימי אמור גם להרתיע את ארה"ב ומדינות סוניות מפני התקפה נגדה וניסיונות לסכל את תכנית הגרעין הצבאית והטילים הבליסטיים שלה.

על ישראל, כלקח מהעבר, להתמקד במשמעויות האסטרטגיות העלולות לנבוע מהמשך ההידרדרות הכלכלית בלבנון, בדגש על מצב העדה השיעית.

הפרסומים לגבי העניין הרוסי בהנעת תהליך מדיני בין ישראל לפלסטינים והתגובה הרוסית לאפשרות סיפוח בקעת הירדן אינם מצביעים על שינוי במניעים של מוסקבה לעיסוק בנושא, ולכן גם אין היא צפויה להקצין את עמדותיה.

מתקפת הסב"ר שיוחסה לאחרונה לישראל נועדה להציב לאיראן קווים אדומים גם בממד הלא-קינטי, ולהרתיע את טהראן מפני הישנות מקרים דומים. גם אם יפרצו בעתיד עימותים דומים, חשוב לזכור כי לוחמת הסב"ר היא כלי נוסף לצד הלוחמה הקינטית, ולא נועדה או אמורה להחליף אותה.

הישגים דרמטיים בשדה הקרב בלוב מקנים ניצחון אסטרטגי לארדואן ומדיניותו. על המדינות המובילות של "פורום הגז של מזרח הים התיכון" – איטליה, יוון, קפריסין, מצרים וישראל – לתאם את מהלכיהן אל מול האתגר. יש לכנס בהקדם פסגה משולשת עם יוון וקפריסין, שיעדיה ביטולו של מזכר ההבנות על גבולות המים הכלכליים שנחתם בין ה-GNA לבין ארדואן, עידוד אירופה להמשיך בקו התקיף הגלום במבצע "איריני" לסיכול העברות נשק ללוב, וגיוס הממשל והקונגרס בוושינגטון להפעלת לחץ על תורכיה בנושא הגבול הימי. כל זה, כדי לשכנע את ארדואן להסתפק בכך שהציל את ממשלת סראג' מתבוסה.

בשלב הראשון, על ממשלת ישראל להחיל את החוק הישראלי על בקעת הירדן ועל אזורים בעלי משמעות ביטחונית מובהקת בעוטף ירושלים, כמו מעלה אדומים וגוש עציון. אזורי התיישבות אלו מעוגנים בקונצנזוס הלאומי בישראל. ממשלת האחדות הלאומית צריכה לקבל את תוכנית טראמפ על כל סעיפיה, כולל הכרה בצורך להגיע למו"מ להקמת מדינה פלסטינית. תוכנית טראמפ היא המסלול המציאותי ביותר להתקדמות במתווה החותר לשתי מדינות לשני עמים, כחלופה מעשית למבוי הסתום הנוכחי, ומכאן החשיבות העיקרית שבהנחת יסודות ליישומה ההדרגתי.

התוכנית מאפשרת החלת החוק הישראלי על מבואותיה הדרומיים, המזרחיים והצפוניים של ירושלים אשר תעמיק את האחיזה הישראלית בעיר הבירה.

החלת החוק הישראלי בבקעה על ידי ממשלת האחדות הלאומית תאותת על הסכמה ישראלית רחבה ועל הנחישות הישראלית לשמור חבל ארץ זה בתחום המדינה. זוהי שעת כושר שיש לנצל.

סין מביעה עניין בהגברת מעורבותה הכלכלית והביטחונית בסוריה. אם אכן תפעל כך, יש לכך משמעויות מורכבות בהיבט הרוסי, והשלכות מבחינת ישראל.

החלטת גרמניה היא שלב חשוב במאבק הבין-לאומי בחיזבאללה. הצעד צפוי לפגוע בפעילות הפשיעה הבין-לאומית והטרור של הארגון באירופה ואף בלבנון. על ישראל וארה"ב למנף את ההצלחה ולפעול להוצאת חזבאללה בכללותו אל מחוץ לחוק במדינות נוספות ביבשת ובקרב האיחוד האירופי.

כשתוכנית החלל של ארגון משמרות המהפכה ודבר שליטתו על מרכז פיתוח ושיגור משלו נחשפו לעולם הרחב, סביר להניח שטילי הענק שהוא מפתח במעמקי המדבריות של צפון-מזרח איראן יופיעו על משטח השיגור עצום הממדים בשאהרוד בעתיד הלא רחוק.

על ישראל להיערך "ליום שאחרי", גם בכל הנוגע לרובדי התשתית של יחסיה המיוחדים עם ארה"ב. אילוצים תקציביים דרמטיים; טלטלה פוליטית אפשרית; שינויים בעדיפויות האסטרטגיות; שסע מעמיק עם יהדות ארה"ב – כל אלה מחייבים את ממשלת ישראל הנכנסת להתמקד ביסודות היחסים המיוחדים, ולנהל את החלטותיה בסוגיות אסטרטגיות, כולל החלת הריבונות, מתוך תשומת לב יתרה למגמות המסתמנות בזירה האמריקנית.

עד כמה צפויה הקורונה לשנות את דפוסי היסוד ביחסים בין אומות, את רמת שיתופי הפעולה במסגרות על-לאומיות, ואת היחס להגירה ולתנועה חופשית של אנשים, הון וסחורות – ארבעת עמודי התווך של הגלובליזציה והסדר המדיני הליברלי, שנקלע למשבר קיומי ופוליטי עוד קודם לפרוץ המגפה? המגמה הדומיננטית תהיה של הסתגרות, פקפוק בתועלת שבארגונים רב-לאומיים והצבת חסמים של ממש בפני ההגירה מאזורי מצוקה.