ריבונות בבקעת הירדן: שיקולים ביטחוניים ולכידות לאומית

הקדמה כוחות קודס הם יחידת העילית במשמרות המהפכה, שאחראית על פעילות הטרור שאיראן מקדמת ברחבי העולם. ההנהגה האיראנית רואה בטרור אמצעי יעיל למימוש היעדים שלה במדיניות החוץ. במשך 41 שנות קיומה של הרפובליקה האסלאמית של איראן צברו כוחות קודס ידע וניסיון עשיר בפעילות טרור בזירה הבין-לאומית. פעילותם החלה כבר בשנות השמונים תחת השם “המשרד לתנועות

מגפת הקורונה לא שינתה הרבה, והמגמות שנראו באזור לפני פרוץ המשבר נשארו בעינן, כולל החתרנות האיראנית במדינות האזור והאצת פרויקט הגרעין, כמו גם הפרובוקציות של תורכיה במזרח הים התיכון ומעורבותה במלחמת האזרחים בלוב. אין עדות לשינוי התנהגות אצל הרשות הפלסטינית או חמאס כלפי ישראל. הציפיות לשינויים משמעותיים בעקבות נגיף הקורונה במאזני הכוחות באזור אין להן בינתיים על מה לסמוך.

מגוון תסמינים מראה שאיראן שולטת ברמת האלימות בעיראק, ומסלימה את המסע שלה נגד הכוחות האמריקאים בעיראק כדי שייסוגו מהמדינה. רק תקיפת כוחות קודס ומשמרות המהפכה על ידי ארה"ב תשיג הרתעה.

רק פעולה צבאית נגד תוכנית הגרעין האיראנית יכולה למנוע את הידרדרות המזרח התיכון והפיכתו לאזור אלים ומסוכן אף יותר.

מן הראוי שישראל תעשה את כול צעדיה על בסיס ההנחה כי אין ביכולתה לשנות את המצב במזרח התיכון מעיקרו, לא בהסכמים מדיניים ולא על ידי שימוש בכוח צבאי, לפחות לא בדור הנוכחי.

ההשפעה האידאולוגית של איראן על הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) נמשכת מחבלי הלידה של הארגון, שתלוי כלכלית וצבאית בטהראן. גא"פ ממלא מקום חשוב באסטרטגיה האיראנית נגד ישראל. משמרות המהפכה משתמשים במגוון מוסדות וקרנות צדקה התומכים בגא"פ, שחשוב להכלילם ברשימת הסנקציות האמריקאיות.

המפתח למניעת מפלה בישראל נוסח סעודיה טמון במודיעין וביכולת גילוי והתראה ללא פרצות.

מפקד משמרות המהפכה סלאמי: "אנו מחויבים להרכיב נוסחת ניצחון על האויב, בכל התרחישים. כיום, עוצמתנו הבינ"ל היא בת תוקף, מוכרת ובעלת פוטנציאל הרתעתי יוצא דופן".

נכון מבחינת ישראל למקד את מאמציה לפעולה נגד ארגון הטרור גם במישור הפלילי, ובכך לגרום לצמצום הכנסותיו ועוצמתו הצבאית.

כלי הנשק ושיטות הלחימה שאנו רואים כיום בתימן ישמשו מחר נגד ישראל

בחיפוש מתמשך אחר מעמד של מעצמת על, כלכלה וביטחון הפכו למילות המפתח ביזמות ההודית להידוק השותפויות בזירה הגיאופוליטית.

צריך להתמקד בסגירת נתיבים עוקפי סנקציות (בעיקר טורקיה וקטאר), ובשחיקת יתרות המטבע האיראניות. כלי מרכזי בהיבט זה הוא תביעות הענק נגד איראן בגין אחריות לטרור.

בתקרית בהר דב הוכיח צה"ל יכולת טקטית ומודיעינית גבוהה. אך ישראל שוגה אסטרטגית כשאינה מגיבה צבאית לניסיון חיזבאללה לשנות את כללי המשחק מולה.

המערכת הכלכלית המסועפת שהקים חיזבאללה – שמבוססת גם על סחר בסמים – קשורה בעבותות סבוכות במערכת הבנקאית של לבנון. במצב הזה, קריסת חיזבאללה עלולה למוטט את המדינה.

גם אם יחריפו העימותים במזרח הים התיכון, עד כדי הידרדרות לקראת עימות צבאי, לא תוכל ישראל להיות מעורבת במישרין בלחימה. אולם היא יכולה לסייע בהידוק שיתוף הפעולה המודיעיני, רכש ביטחוני, ובעיקר בפעולה מדינית בוושינגטון, שהיא שתקבע את רמת התעוזה ואופק השאיפות של ארדואן.

בעידן של פוטנציאל לעימות בהיקף רחב – בראש ובראשונה, על רקע האצת המאמץ האיראני להגיע ליכולת גרעינית צבאית – המסר הגלום בקיצור השירות, הן כלפי החברה הישראלית פנימה והן כלפי אויביה (וידידיה) באזור, הוא שגוי ואף מסוכן.

יש להיערך לצורך לאזן בזהירות וברגישות בין המחוייבות שאינה שנוייה במחלוקת לארה"ב ולהנהגתה באשר היא, לבין הצורך להתמודד עם השלכות נוכחותה של רוסיה ומשקלה ההולך וגובר במזרח התיכון.

תוכנית השלום האמריקנית מעמידה בפני ישראל הזדמנות היסטורית לנקוט צעדים אשר ישפרו את ביטחונה בעתיד. הן בהיבט הביטחוני – משיקולים של הגנה על ישראל, דאגה ליציבות בירדן ואף בישות הפלסטינית העתידית – והן בראיית הלכידות הלאומית, חשוב להתמקד בבקעת הירדן ובעוטף ירושלים (השולט על הדרך אליה).

רק ריבונות תבטיח את הבקעה כגבול הביטחון של ישראל ופירוזה של מדינה פלסטינית הכלול בתוכנית האמריקנית.

על ישראל להתגייס למאמץ משותף עם יוון, קפריסין, צרפת ואיטליה לעמוד מול השאפתנות התורכית ולהסביר בוושינגטון את הסכנות שבהרפתקנות של ארדואן.

המשטר המצרי ניצב בעת האחרונה בפני שורה של אתגרים מן המעלה הראשונה. על ישראל, שיש לה אינטרס חיוני ביציבותה של הגדולה בשכנותיה, לסייע (מתוך מודעות למגבלות כוחה והשפעתה) בכל היבט אפשרי – בזירה המדינית (בארה"ב ומול האיחוד האירופי), בהיבטים ביטחוניים ובתחומי הרפואה והמים.

הלקח במקרה הנוכחי הוא שלהוראות שניתנות להגנת הציבור אין תוחלת אלא אם הציבור משוכנע שהוא נמצא בסיכון. לשם כך נדרשת מערכת הסברה שנשענת על נתונים ברורים וטיעונים הגיוניים.

יום ירושלים שנקבע על ידי מייסד המשטר האסלאמי באיראן, ח'ומיני, משקף את נחישותה של טהראן להשיג את השמדת ישראל, יעד שהוא עקרון יסוד במדיניותה של איראן. לצד זאת, יום ירושלים משמש עוגן חשוב במאמצי ייצוא המהפכה האסלאמית של איראן.

בשם ההפרדה בין המשטר לעם, איראן מבקשת מקרן המטבע הבינ"ל 5 מיליארד דולר כדי להתמודד עם משבר הקורונה, ומארה"ב הקלות במשטר הסנקציות. היענות לבקשותיה תפגע במסע "הלחץ המקסימלי" של ממשל טראמפ ותעניק לאיראן מרחב נשימה.