JISS

ההתמודדות עם סחטנות המשתמשת באיומים גרעיניים היא חיונית כדי למנוע הפיכת השימוש בהם לכלי נפוץ. נייר עמדה זה מסתמך על מקרה אוקראינה כדי להציע אסטרטגיה להתמודדות כזו.

למחאות באיראן יש מאפיינים שונים מהמחאות בעבר המסמלים מעבר בין דורי. הן משקפות פער רעיוני בין ההנהגה הוותיקה של המהפכה לבין הדור הצעיר באיראן.

היו סיבות מהותיות להחלטה הישראלית לנקוט עמדה נדיבה במשא ומתן עם לבנון. חשוב לישראל להבהיר כי הפקת הגז במזרח הים התיכון אינה "משחק סכום אפס", וכי היא אינה רואה בעם הלבנוני אויב. ההסכם מצביע שאין הצדקה להמשך קיומו של חיזבאללה כזרוע חמושה של איראן על אדמת לבנון.

ההסכם עם לבנון על הגבול הימי הוא הסכם בעל כמה משמעויות, ולכן צריך לבחון אותו מזוויות שונות.

ב-11 באוקטובר הודיעו מנהיגי לבנון וישראל על הגעה להסכם רישום גבולות ימיים בין המדינות. לפי פרטי ההסכם, שרוב תוכנו הופץ לציבור באמצעות כלי תקשורת, ישראל ויתרה הלכה למעשה על חלק גדול מדרישותיה הריבוניות, הכלכליות והביטחוניות במהלך העשור האחרון שבו נערך בתיווך אמריקני המשא ומתן בינה לבין לבנון. הוויתורים מהותיים ויש בהם כדי לפגוע בביטחון המדינה, ובמידה מסוימת גם בעצמאות האנרגטית וברווחים ממשק האנרגיה הישראלי.

ישראל לא השכילה לנצל את חולשתה הגדולה של לבנון וויתרה על כל השטחים הימיים שהיו במחלוקת. הלהיטות לחתום על ההסכם כבר עכשיו הייתה מיותרת, ושלחה מסר בעייתי שפוגע בהרתעה הישראלית.

ניתוח המסמכים מראה כי 4,643 עסקאות פיננסיות בוצעו במהלך התקופה שבין 2020 ל-2022, בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים, תוך שימוש ב-63 חברות חזית שונות וב-240 בנקים זרים שונים.

הציפיות שהפלסטינים יבנו מדינה מודרנית בעתיד הקרוב, גם בסיוע מערבי, הן תמימות. לקח מאות שנים לבנות מדינות לאום באירופה.

נראה כי המלחמה באוקראינה עדיין רחוקה מסיומה. עבור ישראל, התמורות המתחוללות הן ברמה הבינלאומית והן בסביבה האזורית עקב המלחמה משפיעות באופן מרחיק לכת על כמה ממרכיבי היסוד של הביטחון הלאומי. העולם המערבי התעורר בחטף למציאות של איום צבאי, והאפשרות של עסקה נרחבת עם גרמניה בנושא ההגנה נגד טילים היא חלק ממגמה רחבה המעצימה את מעמדה של ישראל ככוח חשוב בתחומי התעשייה הביטחונית. נלווית לכך גם הבנה גוברת למניעיה של ישראל בסביבה רווית סיכונים. בתוך כך, התייצבותה של איראן לצד רוסיה מקלה על המלאכה בכל הקשור לאזהרה מפני שאיפותיה של טהרן, ואילו ההישגים האוקראיניים בשדה הקרב מחזקים את המחנה הפרו-מערבי,

בבחירות המוקדמות לקונגרס ב-2022 נוקט ארגון השדולה הפרו-ישראלי AIPAC מדיניות חדשה שקצרה עד כה הישגים מרשימים. המסר של AIPAC הוא שאין להרים ידיים במאבק על נפשה של המפלגה הדמוקרטית. ישראל, מצידה, צריכה לתבוע מידידיה להיאבק גם למען עסקת גרעין "חזקה וארוכה" יותר מזו המסתמנת כעת, ולמען הצבתו של איום צבאי אמין על הפרויקט האיראני.

לאחרונה החריפו גורמים איראניים בכירים את נימת האיומים שלהם נגד המערב, ובניגוד לניסיונות בעבר להכחיש כי מדובר בתוכנית גרעינית צבאית, הצהירו מפורשות כי "עבור איראן הנשק הגרעיני נמצא בהישג יד". בד בבד הסכימה איראן לחידוש המו"מ על החייאת הסכם הגרעין ולהנחת טיוטה "סופית", שגובשה על ידי האירופים, על השולחן. על ישראל להביא בחשבון כי איראן חותרת, באמצעות הצהרות אלה, להזהיר את ארה"ב כי אם לא תיעננה דרישותיה היא תעלה על מסלול מואץ של פריצה לקראת התחמשות גרעינית, על כל המשתמע מכך, בטווחי זמן קצרים.

הדוקטרינה הימית המעודכנת של רוסיה מקנה חשיבות גוברת למזרח התיכון ולנוכחות ימית רוסית במרחבים שלחופיו. ישראל, הפועלת בזירות אלה בתיאום הדוק עם ארה"ב, צריכה להביא בחשבון הגבלות על חופש הפעולה שלה, גם אם הביצועים הדלים של הצי הרוסי במלחמה באוקראינה מעלים סימני שאלה לגבי כשירותו למלא אחר הציפיות שהדוקטרינה אמורה להציב.