מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים

מר עומר דוסטרי

מר עומר דוסטרי

מומחה למדיניות חוץ.

ההסכמה העקרונית בין ארה"ב וסעודיה בדבר הגברת תפוקת הנפט בעולם, מהווה פגיעה משמעותית באיראן. ההחלטה המשותפת נלקחה כחלק מהמדיניות האמריקנית להוביל להחלפת המשטר באיראן, או לגרום לטהראן לחתום על הסכם גרעין חדש.

הצהרתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בסוף חודש יוני בדבר הסכמה שהשיג מסעודיה להגברת תפוקת ייצור הנפט בממלכה בשתי מיליון חביות ביום, ערערה עוד יותר את הכלכלה העולמית. זו גם כך סובלת מהיעדר יציבות מתמשכת בשל מלחמת סחר שהכריז הנשיא האמריקני נגד האיחוד האירופי וסין, במטרתו ארוכת-הטווח להוביל בסופו של דבר להפחתת המכסים הדו-צדדיים באופן משמעותי.

לא ברור האם אכן הושג הסכם אמריקני-סעודי בנושא הגברת ייצור הנפט בממלכה, ואם כן – האם הסכם כזה אכן ימומש במלואו, אולם המהלך מתיישב עם ההחלטה האחרונה של ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) – בהובלת רוסיה וסעודיה – להגדלת תפוקת הנפט הגולמי במיליון חביות ביום. רוסיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, מעוניינת להוריד את מחירי הנפט ולאזן את השוק. זאת מחשש לפגיעה בפופולריות הפנימית של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בשל עליית מחירי הנפט במדינה, וכן מתוך חשש לירידה במכירות הנפט הרוסיות בעולם, בשל מחירו ההולך ועולה של "הזהב השחור". מצד שני מוסקבה  התנגדה להפצרות סעודיה להגדיל עוד יותר את תפוקת ייצור הנפט, מתוך רצון שלא לפגוע יתר על המידה בטהראן, בעלת בריתה בסוריה.

המהלך האמריקני מלמד על האסטרטגיה של ממשל טראמפ בנוגע להמשך המאבק בתוכנית הגרעין של איראן, במדיניות הטרור ובערעור היציבות שהיא נוקטת ברחבי העולם. מטרת האמריקניים בהגברת תפוקת הנפט העולמית הינה ערעור יציבות משטר האייתולות האיראני, או לכל הפחות ניסיון להביא את איראן לחתום על הסכם גרעין חדש שיתקן אתהחסרונות הרבים בהסכם הקיים. אסטרטגיה זו תואמת את האינטרס של ריאד, המעוניינת בקו תקיף מצד וושינגטון נגד שאיפותיה האזוריות של איראן ותוכנית הגרעין שלה.

הצעד האחרון מחזק את העיצומים הכלכליים שהשיתה מחדש ארצות הברית על איראן, כחלק מיציאתה מהסכם הגרעין. חלק הארי של עיצומים אלה נוגע למשק האנרגיה של טהראן, והם צפויים להיכנס לתוקף בתחילת נובמבר.

מאז הסרת העיצומים הכלכליים על איראן בשנת 2016 חזרה טהראן להיות אחת מספקיות הנפט החשובות בעולם, עם מכירות של כ-2.5 מיליון חביות ביום, המהוות יותר משני אחוזים מהאספקה העולמית. כתוצאה מזאת, רווחיה של איראן מייצוא נפט בשנה הקלנדרית האיראנית האחרונה עמדו על 50 מיליארד דולר, כשמכירת הנפט מהווה 70 אחוזים מהייצוא האיראני הכללי.

ההנחה האמריקנית היא כי הגדלת תפוקת הנפט העולמית תוביל להעלאת היצע הנפט , ובתוספת לעיצומים הכלכליים על הנפט האיראני ירדו מחירי הנפט בעולם. הירידה במחירי הנפט, לצד המגבלות האמריקניות על רכישת נפט מאיראן, עשויים לפגוע במידה ניכרת בכלכלה של משטר האייתולות.

אסטרטגיה זו היא חלק ממדיניות אמריקנית כוללת ורחבה, שלה שתי מטרות. המטרה הראשונה היא לצמצם את רווחיה והכנסותיה של איראן, ומכאן לפגוע בכספים הרבים שהמשטר מקצה ומפנה לטרור ולערעור היציבות בעולם, בפרט במלחמת האזרחים בסוריה. המטרה השנייה – מטרת העל – היא להוביל לשינוי המשטר בטהראןעל ידי ערעור יציבותו ועידוד למחאות ברחובות הרפובליקה האסלאמית.

כבר עתה מתמודדת איראן עם צניחה משמעותית בערך מטבע הריאל שלה – שהואצה לאחר הכרזת טראמפ על יציאת ארצות הברית מהסכם הגרעין. כתוצאה מהיחלשות המטבע האיראני  נערכו ברחבי איראן במהלך החודשים האחרונים הפגנות ומחאות נגד המשטר – חלקן בלב טהראן. בסוף חודש יוני אף התרחשו עימותים אלימים בין שוטרים למפגינים סמוך לבניין הפרלמנט האיראני.

ואולם, בפני הממשל האמריקני עומדים מכשולים מספר בדרך להשגת מטרותיו. סין, הודו והאיחוד האירופי – שלוש היבואניות הגדולות ביותר של הנפט האיראני – אינן ממהרות ליישר קו עם וושינגטון. סין מעוניינת במחירי נפט נמוכים, וחוששת כי עיצומים על שוק האנרגיה האיראני יפגעו בהיצע הנפט – בייחוד על רקע קריסת שוק הנפט בוונצואלה – ויובילו לעליית מחירים. בנוסף, סין נמצאת בעיצומה של מלחמת סחר עם ארצות הברית, ומהווה משקל נגד להשפעה האמריקנית בעולם. האיחוד האירופי מצוי גם הוא במלחמת סחר משלו עם הממשל האמריקני, והמדינות המובילות בו – גרמניה, בריטניה וצרפת – מתנגדות לביטול הסכם הגרעין עם איראן ולמדיניות תקיפה נגד המשטר בטהראן. הודו רואה באיראן שער למרכז אסיה מבחינתה, ומטפחת יחסים טובים עם איראן, בפרט בתחומי התרבות, ההיסטוריה והכלכלה. הודו מעוניינת לשמור על קשרים טובים עם המדינות המשפיעות, ובעיקר עם מדינות באסיה ואלה הסמוכות אליה, ולהתרכז בצמיחה כלכלית.

ואולם, הממשל האמריקני יכול להפוך את החולשות לחוזקות. כך, טראמפ יכול להציע לסין ולאיחוד האירופי פשרות יחסיות בנוגע למאבק על כמות ורמת המכסים, בתמורה לפשרות מצידן על הגבלה מסוימת של יבוא נפט מאיראן. משימה קלה יותר תיתכן מול הודו, שלה אפשרויות מגוונות לרכישת נפט. בחודש יוני 2018 דווח כי משרד הנפט ההודי כבר ביקש מבתי זיקוק במדינה להתכונן לצמצום ניכר – עד לאפס – של יבוא נפט מאיראן החל מחודש נובמבר. בכך ניו-דלהי מאותתת על אפשרות ליישור קו מצידה, או לפחות לנכונות לפשרה.

הניסיון האמריקני להביא את יורש העצר של סעודיה, מוחמד בן סלמאן, להסכמה בדבר העלאה משמעותית בתפוקת ייצור הנפט הסעודי, נועד לאפשר לארצות הברית לפגוע כלכלית באיראן, תוך עקיפת שיתוף-הפעולה המאתגר שלה מול סין, הודו והאיחוד האירופי, לנוכח האינטרסים הסותרים שלהן עם האמריקנים.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: By Navy Mass Communication Specialist 1st Class Kathryn E. Holm  [CC BY 2.0 ], via Wikimedia Commons

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *