JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

הפוטנציאל להרחבת היחסים עם מרוקו הוא אדיר, אך ראוי לזכור שגירושין הם אופציה גם ביחסים בינלאומיים.

לאחר ההודעה הראשונה על הסכמי אברהם באוגוסט ,2020 הודיע הנשיא דונאלד טראמפ בדצמבר אשתקד על מדינה מוסלמית רביעית – מרוקו – שתכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל. התמורה האמריקנית הייתה הכרה בסהרה המערבית כחלק ממרוקו.

אף שמרוקו שלחה כוחות משלוח שנלחמו נגד ישראל ב-1967 וב-1973 היא הצטיירה במשך השנים כמדינה ערבית מתונה ביחסה לישראל, וניהלה עימה מגעים בתחומים שונים, במיוחד בנושאי ביטחון ומודיעין. יחסה הפרגמטי היה דומה במידה רבה להתנהלותה של ירדן. בניגוד למדינות ערביות רבות, יחס המרוקאים לקהילה היהודית היה מאוד סובלני. יתרה מזו, מורשת יהדות מרוקו מוכרת רשמית כחלק מהפסיפס התרבותי של המדינה, ומרוקו אף שימשה מתווכת בדרך להסכם השלום עם מצרים.

הסכם הנורמליזציה נחתם בדצמבר 2020, וכלל החלטה לפתוח נציגויות דיפלומטיות ברבאט ובתל אביב, שיתוף פעולה כלכלי וגם טיסות ישירות בין המדינות. שתי המדינות קיימו יחסים דיפלומטיים מ-1995, אשר נותקו בעת האינתיפאדה השנייה. למרות זאת, מרוקו אפשרה לתיירים ישראלים להמשיך לבקר בה, וחלק מהיחסים הדו-צדדיים המשיך רחוק מאור הזרקורים.

בעקבות הסכם הנורמליזציה, נפתחו תחומים רבים לשיתוף פעולה. ישראל מבוקשת בעולם בגלל הישגיה המרשימים בתחומי החקלאות, הרפואה, הטיפול במשאבי המים, התקשורת והסייבר. מרוקו יכולה ליהנות מהידע הישראלי בכל התחומים הללו, ובגלל היותה של ישראל מדינה קטנה – היא פחות מאיימת על שותפותיה במיזמים מסוג זה.

ביקור שר הביטחון בני גנץ במרוקו בנובמבר פתח פרק חדש במסכת היחסים ארוכת השנים. החתימה על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני צפויה לאפשר לשתי המדינות לקיים שיח צבאי שוטף, לקדם רכש ביטחוני וכמובן – להחליף מודיעין. עצם הביקור, שניתנה לו תהודה גדולה במרוקו ומחוצה לה, וההסכם – הם עדות להתהדקות הקשרים.

מרוקו חשובה בתת המערכת הבינלאומית והמזרח תיכונית, וגם באפריקה. לשושלת המלוכה שלה יש ייחוס לנביא מוחמד, המקנה לה הילה והשפעה מסוימת בקרב מדינות ערב. ההתקרבות של רבאט לירושלים עשויה להוביל מדינות ערביות נוספות במסלול הסכמי אברהם.

מרוקו אמנם משלמת מס שפתיים לפתרון שתי המדינות, אבל התנהגותה משדרת שהסוגיה הפלשתינית בוודאי אינה חוסמת השתלבות גדולה יותר של ישראל במרחב המזרח תיכוני. למרוקו, חברת כבוד באיחוד האפריקני, יש גם השפעה על המדינות המוסלמיות שנמצאות דרומה למדבר סהרה, וכל זה יכול להועיל לישראל בעתיד הקרוב.

מרוקו מייחסת לעצמה תפקיד מיוחד בנושא ירושלים. הקשרים המתפתחים איתה מעניקים למעשה לגיטימציה לסטטוס קוו בעיר, המשמר את השליטה הישראלית בהר הבית ובירושלים המזרחית. כמו מדינות מוסלמיות אחרות, לא רואים המרוקאים בעין יפה את היומרות הפלשתיניות להשתלט על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים.

במבט אל איראן, חוותה מרוקו את הניסיון של טהרן לערער את שושלתה הסונית. לכן, היא שותפה של ישראל בבלימת ההשפעה האיראנית באפריקה וחלומות הגדלות של המנהיגות הפוליטית והצבאית בטהרן, המדברים על נוכחות ימית בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי.

היחסים עם מרוקו נראים בשלים להתמסד ולפרוח. הפוטנציאל להרחבת היחסים והעמקתם הוא אדיר. אך יש לזכור שיחסים אלו זוכים לביקורת של חוגים דתיים קיצוניים ולאומניים במרוקו, ושינויים פוליטיים פנימיים עשויים לשים קץ לירח הדבש.

אסור לשכוח שחוסר יציבות תמיד מאפיין יחסים כאלו. גירושין הם אופציה גם ביחסים בינלאומיים. אם מאמצי ישראל לבלום את ההתקדמות האיראנית לעבר פצצה גרעינית ייכשלו, השינוי הגדול לטובת ישראל במזרח התיכון בעקבות הסכמי אברהם יתמסמס. האיום האיראני הוא חלק מהדבק האסטרטגי אשר הוביל את מדינות ערב לקיים בגלוי יחסים עם ישראל. היעדר מעש ישראלי יוריד את ההישגים שבהסכמי אברהם, כולל היחסים עם מרוקו, לטמיון.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.