מבוא: הזירה הפנימית כמשתנה מכריע בקבלת החלטות
איראן מתקרבת לצומת קבלת החלטות קריטי במסגרת המלחמה בינה לבין ארה"ב וישראל. המשטר נאלץ להכריע בין המשך המלחמה לטובת שיפור עמדות במו"מ באמצעות הלחץ על תנועת הסחורות העולמית – בדגש על נתיבי שיט מרכזיים שדרכם עובר חלק ניכר מהסחר והאנרגיה העולמיים – אך תוך סיכון להעמקת הפגיעה בו ולערעור המצב הפנימי, לבין התפשרות מול העמדה האמריקאית במחיר של ויתורים על חלקים משמעותיים מדוקטרינת הביטחון האיראנית.
אחד הפרמטרים החשובים ביותר שעשויים להשפיע על הבחירה האיראנית הוא המצב הפנימי באיראן, ובפרט יכולתו של המשטר לשמר שליטה אפקטיבית בזירה זו. לא לשווא הסבירו מנהיגי המשטר ופרשנים מטעמו את חשיבותה של האחדות הלאומית בעת המלחמה – מושג שבפועל משקף בעיקר לכידות סביב המשטר ומנגנוניו. כל עוד איום הכיבוש הקרקעי של איראן אינו משמעותי, האיום המרכזי על יציבות המשטר נותר מרד פנימי או פיצול בשורות ההנהגה, כפי שהודגם בגלי המחאה המשמעותיים לפני כשלושה חודשים, אשר נתפסו כאיום מהותי על המשטר.
נייר זה מתמקד במרכיבים השונים בזירה הפנימית באיראן בלבד כדי להעריך את רמת האיום למשטר שהם מציבים ואת יכולתו של המשטר להתמודד עימם. ברור שמרכיבים אלו אינם היחידים הקובעים את החלטות המשטר.
בשורה התחתונה, לא נשקף בשלב זה סיכון מיידי לשרידות המשטר. רק לפני שלושה חודשים התרחשו אירועי מחאה נרחבים, כך שהפוטנציאל לשינוי במצב עדיין קיים. בעקבות המהלומות שספגה שדרת ההנהגה התחזק כוחו של המחנה השמרני, המגלה נחישות; לכידות מנגנוני הביטחון לא התערערה; אין סימנים למחסור במוצרים וחיי היום יום מתנהלים כסדרם; במאבק על השליטה הסמלית ברחוב המשטר כמעט איננו מאותגר על ידי גורמי האופוזיציה מבית ומחוץ ומנגנוני הדיכוי פועלים ביעילות, כולל באמצעות מניעת שירותי אינטרנט ותקשורת. עם זאת, המשטר ניצב עדיין בפני איומים הנגזרים מהמתח בין השמרנים לפרגמטיים יותר בקרב ההנהגה, מהאפשרות של חידוש המחאה העממית בגיבוי אמריקני וישראלי, מהאיום האמריקני לפגוע בתשתיות החשמל והנפט ומהמחיר של המשך המלחמה ושל המשך הסנקציות. כדי להתמודד עם סיכונים אלה הוא ממנף את יכולתו לפגוע במשק האנרגיה העולמי ובשכנותיה המפרציות של איראן.
חיסולי הנהגה ושחיקת מנגנוני האיזון
חיסולי ההנהגה האיראנית הם אחד הרכיבים המשמעותיים ביותר בפגיעה במשטר האיראני במלחמה הנוכחית. משמעותם נובעת לא רק מהיקף החיסולים הנרחב בקרב ההנהגה, אלא גם ממעמדם של המחוסלים ומהפגיעה המצטברת ברציפות הפיקודית, ביכולת קבלת ההחלטות ובמנגנוני התיאום בין הדרג המדיני לביטחוני. במסגרת מבצע "שאגת הארי" חוסלו על ידי ישראל המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי ועוד דמויות מפתח רבות וחשובות בקרב הנהגת המשטר האיראני.[1]
מעבר לחיסול רבים מבכירי ההנהגה הצבאית, ישראל חיסלה דמויות מפתח משמעותיות מאוד – בראשן המנהיג עלי ח'אמנהאי ולצידו מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי עלי לאריג'אני ומזכיר מועצת ההגנה עלי שמח'אני. זו פגיעה מערכתית, שכן היא מערערת מוקדי סמכות ותיקים ומנגנוני תיווך בין מוקדי כוח מתחרים.
מדובר בשלושה אנשים חשובים ומרכזיים מאוד במשטר האיראני, שבלטו ביכולתם לשמור על האיזון במערכת השלטונית באיראן בין המחנה השמרני, הכולל בתוכו גם את הממסד הביטחוני הדוגל בעמדות תקיפות, לבין המחנה המתון, המוכן להידברות ופשרה. איזון זה, שנאכף בראש ובראשונה על ידי המנהיג ח'אמנהאי, היה מאפיין בולט במדיניות האיראנית בשנות שלטונו. איזון זה תרם, בין היתר, ליכולתה של טהרן להגמיש את מדיניותה בהתאם למצב ולקיים שיחות ואף הסכמים עם ארה"ב, גם בעת מתיחות בין המדינות, תוך ניהול מתחים פנימיים מבלי שיתפרצו לכדי שיתוק מערכתי.
בהעדרו של ח'אמנהאי, חיכוך בין המחנות השונים הוא כמעט "בלתי נמנע", בהיעדר גורם עליון בעל סמכות מכריעה ליישוב מחלוקות. דוגמה חיה לכך ניתן היה לראות בהצהרת הנשיא מסעוד פ'זשכיאן, ב-7 במרץ 2026, שבה התנצל בפני מדינות האזור על תקיפתן בידי איראן. מדיווח של רויטרס[2] ניכר כי הצהרה זו עוררה ביקורת חריפה מצד השמרנים (ביניהם גם משמרות המהפכה). דוגמה נוספת ניתן לראות בדיווח[3] על ויכוח בין פ'זשכיאן למפקד משמרות המהפכה החדש, אחמד וחידי, שהתנהל כחודש לאחר תחילת המלחמה. לפי הדיווח וחידי סירב לדרישתו של פ'זשכיאן להחזרת סמכויות מסוימות למוסד הנשיאות, ואף תלה את האחריות למצב הכלכלי הבעייתי בהתנהלות כושלת[4] של הממשלה.
שמח'אני ולאריג'אני היו בעלי ניסיון שלטוני וביטחוני נרחב. השניים כיהנו בתפקידים בכירים הן בגופי השלטון האזרחיים באיראן והן במערכת הביטחון, כולל בתפקיד מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, שנחשב כרב השפעה בקבלת ההחלטות האסטרטגית באיראן. מעבר לשורת התפקידים החשובים שמילאו, השניים היו מקורבים מאוד לח'אמנהאי, כך שנהנו מסמכות משמעותית בתוך המערכת האיראנית ושימשו כגורמי תיווך בין מוקדי כוח שונים.
חיסול שלושת המנהיגים הללו מבשר במידת מה על שינוי במאזן הכוחות הפנימי ובדפוסי קבלת ההחלטות. כל עוד המחנה השמרני שומר על אחדותו, בדגש על בסיס הכוח של משמרות המהפכה והכוחות המזוינים, הוא יהיה דומיננטי יותר. דומיננטיות זו צפויה להתבטא בהצגת עמדות לוחמניות יותר כלפי חוץ וכלפי פנים, לצד צמצום מרחב התמרון המדיני. עם זאת, חשוב לציין כי גם הממסד הביטחוני האיראני ספג מכות קשות מאוד במלחמה, ובכללן חיסולם של שר המודיעין, רמטכ"ל הכוחות המזוינים, מפקד משמרות המהפכה, מפקד הבסיג', מפקד חיל הים, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה, בכירים במערך המודיעין ונוספים – פגיעה היוצרת עומס על דרגי הביניים ופוטנציאל לשחיקה ביכולת השליטה והבקרה. אם מגמה זו תימשך, ייתכן שיתרחש פיצול בשורותיהם, בייחוד על רקע מאבקי ירושה ומאבקי סמכות, אך לפי שעה אין סימנים לכך.
המאבק על הרחובות: שליטה במרחב הציבורי ולגיטימציה
אחד המאבקים הפומביים והחשובים ביותר בזירה הפנימית באיראן במהלך המלחמה עם ישראל וארה"ב הוא המאבק בין האופוזיציה הגולה, בעיקר החזית שמוביל הנסיך רצ'א פ'הלוי, לצד ישראל וארה"ב, לבין המשטר על אופי הנוכחות הציבורית ברחובות באיראן – האם הרחוב נשלט על ידי המשטר או מהווה פלטפורמה לערעורו.
כבר בתחילת המלחמה נשמעו קריאות בעלות מסרים מתואמים מרצ'א פ'הלוי, הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו:
- יורש העצר הגולה, פ'הלוי, קרא ביום הראשון למבצע: "אני מבקש מכם, כרגע, להישאר בבתים ולהיות רגועים ובטוחים. הישארו עירניים ומוכנים לחזור לרחובות לפעולה הסופית בזמן הנכון, שעליו אכריז".[5]
- נשיא ארה"ב, טראמפ, פנה לציבור האיראני כבר בהודעה הראשונה על המתקפה. הנשיא אמר כי "שעת השחרור נמצאת במרחק קצר. הישארו בבית, זה מסוכן בחוץ, כשנסיים קחו את הממשל, זה יהיה אפשרי. זו תהיה ההזדמנות היחידה שלכם לדורות".[6]
- ראש ממשלת ישראל, נתניהו, אמר במסרים דומים: "אנחנו ניצור את התנאים לעם האיראני האמיץ לשחרר את עצמו מכבלי הרודנות; אל תחמיצו את ההזדמנות; בקרוב יגיע הרגע שלכם, הרגע שבו תידרשו לצאת לרחובות בהמוניכם, לצאת לרחובות כדי להשלים את המלאכה להפיל את משטר הזוועות שממרר לכם את החיים. הסבל וההקרבה שלכם לא היו לשווא. העזרה שייחלתם לה הגיעה".[7]
אף שלא דווח על שיתוף פעולה רשמי בין ישראל וארה"ב לבין פ'הלוי, ואף שלעיתים פורסמו התבטאויות שונות המסתייגות ממנהיגותו, המסרים והפעולות בשטח נראים, פחות או יותר, מתואמים בין השלושה, או לכל הפחות אינם סותרים זה את זה. תיאום זה, לכאורה, בין אם אכן קיים ובין אם לא, תורם ליצירת ציפייה בציבור האיראני לקיומו של "חלון הזדמנויות" לפעולה, אך גם מעלה את סף הסיכון האישי של מי שינסה לאתגר את השלטון, בהיעדר ודאות לגבי מימוש התמיכה החיצונית.
מהצד השני, המשטר האיראני כבר פועל להגדיל את הנוכחות ברחובות. המשטר ניצל כמה הזדמנויות לעודד אזרחים לצאת לרחובות, כמו ב"יום קודס" ובימים שלאחר חיסולו של ח'אמנהאי. הבכירים האיראנים הדגישו את החשיבות של נוכחות הציבור ברחובות, כפי שפורסם למשל בשמו של מנהיג איראן החדש מג'תבא ח'אמנהאי,[8] בנו של מנהיג איראן שחוסל עלי ח'אמנהאי. עבור המשטר, נוכחות זו אינה רק ביטוי לתמיכה אלא גם כלי לייצור הרתעה, הפגנת שליטה ויצירת מצג של נורמליות תפקודית.
אחת מנקודות הרתיחה במאבק על הרחובות התרחשה ב-17 במרץ 2026, בערב שבו צוין באיראן חג ה"ש'הארשנבה סורי" ("חג המדורות"). לקראת ערב זה החלו להישמע קריאות מצידו של רצ'א פ'הלוי שעודדו את העם האיראני לצאת לחגוג: "השנה נחגוג את חג 'ש'הארשנבה סורי' בלהט לאומי לזכר האמיצים שהקריבו את חייהם כדי להשיב לעצמם את איראן ואת זהותנו הלאומית".[9] פהלוי לא קרא לצאת להפגין או להפיל את המשטר, אך פנה לכוחות הביטחון להימנע מעימותים עם החוגגים החל משעה 18:00 של ערב "ש'הארשנבה סורי", ובכך ניסה לייצר בפועל מרחב ציבורי שאינו נשלט באופן מלא על ידי המשטר.
במשטר זיהו באירועי החג סכנה משמעותית ליציבות. מפקד המשטרה, ראדאן, אמר בנאום ב-16 במרץ כי "מחר בלילה [ציון החג] הוא לילה מכריע עבורנו. מלאו את כל הרחובות והכיכרות".[10] לצידו של ראדאן, גם משרד המודיעין פרסם אזהרה בנוגע לניצול החגיגות על ידי גורמים עוינים ליצירת כאוס, מה שמעיד על תפיסת החג כנקודת תורפה פוטנציאלית.[11]
במקביל לכך, בימים שקדמו לחג דווח על פגיעה מכוונת באנשי בסיג' ברחובות הערים ועל פחד של כוחות הביטחון מפני כך.[12] מהדיווחים השונים עלה כי תקיפות אנשי הבסיג' נעשתה באמצעות רחפני נפץ ונשק קל – שימוש באמצעים המעיד על ניסיון להעלות את עלות האכיפה עבור המשטר ולפגוע בתחושת הביטחון של דרגי השטח. ניתן היה להסביר את צבר הפגיעות כהכנה לקראת קריאה רחבה לעם לצאת לרחובות במקביל לפגיעה ממוקדת בכוחות הביטחון. עם זאת, אירועי החג עברו לבסוף בשקט יחסי, לא נרשמו עימותים עם כוחות הביטחון ולא נרשמו ביטויי מחאה משמעותיים נגד המשטר, למעט מקרים בודדים, דבר המצביע על פער בין פוטנציאל ההסלמה לבין מימושו בפועל.
מוקדם לקבוע אם אירועי חג ה"ש'הארשנבה סורי" היו בגדר ניסיון המרדה שכשל או לא, אך המתח סביבו היה מוחשי מאוד, בעיקר מצד המשטר, שהיה נדמה כי התכונן לאירועים אלימים והקצה משאבים בהתאם. זאת בהתחשב בכך כי רק לפני שלושה חודשים התרחשו אירועי מחאה נרחבים, כך שהפוטנציאל לשינוי במצב עדיין קיים. חשוב לציין כי כבר ביום הראשון למלחמה נותקה כמעט לחלוטין הגישה לאינטרנט הפתוח באיראן,[13] במהלך החוזר על עצמו במצבי משבר, כפי שניכר גם בהפגנות הנרחבות בינואר 2026 ובמהלך מבצע "עם כלביא" ביוני 2025. צעד זה מהווה כלי מרכזי בידי המשטר לצמצום זרימת מידע בלתי מבוקר, ומקשה במידה רבה על חשיפת היקף הדיכוי, על תיאום וארגון מחאות, ועל הפצת מסרים מצד גורמי אופוזיציה. כמו כן, ניתוק האינטרנט פוגע ביכולת לגבש תמונת מצב אמינה לגבי המתרחש בתוך איראן. בתוך כך, הוא מגביל גם את יכולתם של שחקנים בולטים, ובהם רצ'א פ'הלוי, להגיע לקהל רחב בתוך איראן בפרק זמן קצר, ובכך פוגע בפוטנציאל למוביליזציה פנימית מהירה. ניתן להעריך כי בשלב זה המשטר מצליח לשמר שליטה אפקטיבית במרחב הציבורי, גם אם תחת מתח גובר.
האיום מבפנים: בדלנות, משתפי פעולה ומנגנוני דיכוי
אחד המדדים הבולטים ביותר לתחושת הביטחון של המשטר מתבטא בפעילותם של הרשות השופטת וכוחות ביטחון הפנים באיראן – בדגש על הוצאות להורג של אסירים, מעצרים של משתפי פעולה וטיפול באיומים בהקשרים אלה, המשמשים הן ככלי אכיפה והן ככלי הרתעה ציבורי. במהלך המלחמה נרשמו דיווחים רבים על מעצרים של משתפי פעולה בכל רחבי איראן, וכן פעולות נגד בדלנים, בעיקר באזורי מיעוטים כגון ארומיה,[14] אילאם וכרמאנשאה[15] במערב איראן, לצד מחוז סיסתאן ובלוצ'סתאן במזרח[16] – אזורים המאופיינים ברגישות ביטחונית גבוהה ובהיסטוריה של מתיחות עם השלטון המרכזי.
כמו כן, במשך המלחמה הצטברו דיווחים על אפשרות שתתממש פלישה מצד כוחות כורדיים מגבול עיראק. ככל הנראה לא בוצעה פלישה כזו בפועל, אך הן על פי הצהרותיהם של בכירי המשטר והן לנוכח הפעולות שעליהן מדווחים הכוחות המזוינים באיראן – ניכר כי מבחינתם מדובר באפשרות קיימת ומוחשית, המשמשת גם כתרחיש ייחוס לתכנון מבצעי. הכוחות המזוינים מפרסמים אחת לכמה ימים הצהרות על תקיפת עמדות ומפקדות בכורדיסתאן בעיראק,[17] אותן הם משייכים לארגונים כורדיים בדלניים ו/או לגורמים מערביים, ובכך מבקשים לייצר הרתעה ולהרחיק את האיום מגבולות איראן.
כלי התקשורת של המשטר מדווחים מפעם לפעם על המצב בגבול, לרוב תוך הדגשה כי כוחות הביטחון נוכחים בשטח באופן מלא ומוכנים לכלל התרחישים. כלי התקשורת אינם מסתירים את "תרחיש הייחוס" של פלישה, אך דואגים כאמור להדגיש את השליטה במצב ואת המוכנות הגבוהה, ובכך תורמים לעיצוב תודעה ציבורית של יציבות ושליטה.[18]
בנוסף להתמודדות המשטר עם האיום הבדלני, הזרוע המשפטית שלו ממשיכה למלא תפקיד מרתיע כלפי הציבור האיראני: בימים הראשונים למלחמה אמר ראש הרשות השופטת, אז'האי, כי "אלו הפועלים בכל דרך בהתאם לרצון האויב יטופלו בנחישות",[19] ובנוסף הכריז כי רכושם של מורשעים בשיתוף פעולה שכזה יוחרם מהם.[20] כמו כן, המשטר ממשיך לבצע הוצאות להורג, כולל של אסירים שנעצרו בהפגנות האחרונות[21] – צעד המעיד על נכונותו לשוב ולהשתמש בכלי זה גם במחיר של ביקורת בינלאומית. יוזכר כי מדובר היה בקו אדום שטראמפ הציב בפני המשטר, וזה נמנע במשך תקופה מסוימת מלחצות אותו.
נראה כי במשטר מבינים את הפוטנציאל הנפיץ שטומנת בחובה פעילות הבדלנים ומשתפי הפעולה עם ישראל, בייחוד לנוכח האפשרות של חיבור בין פעילות זו לבין מחאה עממית רחבה יותר. עם זאת, הרשויות טרם נקטו צעדים חריגים בחומרתם בהשוואה לדפוסי עבר – מה שמעיד על תחושת ביטחון יחסית בקרב מקבלי ההחלטות כי הסכנה טרם הפכה לקריטית ו/או כי ביכולתם להכיל ולבודד את האיום הניצב בפניהם. תחושת הביטחון הזו קשורה גם למצב ברחובות כפי שתואר בסעיף הקודם, שכן רבים מהמפגינים באירועים האחרונים הואשמו בהיבטים שונים של שיתוף פעולה עם ישראל, ובכך נוצרת חפיפה תודעתית בין איום פנימי לאיום חיצוני.
כלכלה, תשתיות ועמידות המשטר
נכון לשעת כתיבת נייר זה, נראה כי המצב הכלכלי ומצב התשתיות באיראן לא חווה שינוי חריג מאז תחילת המלחמה, וכי המשטר מצליח לשמר תפקוד בסיסי של המשק האזרחי. עם זאת, ישנם כמה מאפיינים מבניים במשק האיראני – ובפרט תלותו בתשתיות אנרגיה, בייבוא סחורות ובמערכות הפצה – שעשויים למלא תפקיד מפתח בערעור היציבות במדינה במקרה של פגיעה מתמשכת או רחבה יותר:
מוצרי יסוד – באיראן מקפידים לעדכן כי מחירי הסחורות הבסיסיות יציבים ואספקתן נמשכת ללא בעיות, בין היתר כחלק ממאמץ תודעתי לשדר עמידה איתנה ו"עסקים כרגיל" ולמנוע פאניקה. אף שאין ידיעות בנוגע למחסור, יש להניח כי מדובר בנושא שמטריד את מקבלי ההחלטות באיראן. דיווח בסוכנות הידיעות אילנ"א בדבר הקמת מסדרון לייבוא סחורות מאיחוד האמירויות לאיראן דרך מדינה שלישית[22] עשוי להעיד על ניסיון לייצר חלופות לנתיבי סחר שנפגעו, וכן על רגישות גבוהה של המשטר לשיבושים לוגיסטיים.
חשמל – האיום של טראמפ לתקוף את תשתית החשמל של איראן נדחה ל-6 באפריל. עם זאת, המשטר מבין את הפוטנציאל ההרסני שלו, הן ברמה הכלכלית והן ברמה החברתית. בולטת התבטאותו של עלי לאריג'אני (בטרם חוסל) שאמר כי "אם ארצות הברית תתקוף את תשתית החשמל שלנו, כל האזור יישאר ללא חשמל".[23] אומנם תשתית החשמל נפגעה,[24] אך טרם הופיעו דיווחים המצביעים על מחסור חריג בחשמל, דבר המעיד על עמידות מסוימת של המערכת או על יכולת ניהול משברים אפקטיבית בטווח הקצר.
פלדה – ישראל ביצעה מתקפה חריגה ב-27 במרץ שפגעה בשני מפעלי פלדה חשובים במדינה.[25] ענף הפלדה נחשב לאחד מענפי היצוא המרכזיים של איראן ולמקור הכנסה חשוב במטבע זר, בייחוד על רקע מגבלות על ייצוא נפט. כוחות הביטחון האיראניים איימו בתגובה חריגה נגד מוקדי תעשייה ישראליים, בין היתר מכיוון שמדובר ב"שינוי כללי המשחק", שכן הפגיעה נתפסת כפגיעה ישירה בליבת הכלכלה התעשייתית של המדינה ולא רק ביכולות צבאיות.[26]
האי ח'ארג ותשתיות אנרגיה – תשתית האנרגיה האיראנית לא נפגעה עד כה באופן משמעותי, למעט בתקיפות ישראליות נגד תשתיות לאחסון דלק[27] ונגד מתקנים בשדה הגז פ'ארס דרום[28] שגרמו נזק, שנראה נקודתי לפי שעה. עם זאת, ארה"ב מחזיקה באיום נצור משמעותי נגד תשתית זאת – הנשיא טראמפ איים באופן ספציפי על תשתיות האנרגיה והחשמל האיראניות[29] וכן בתקיפת מתקני ייצוא הנפט באי ח'ארג, לרבות דיבור על אופציה לכבוש ולתפוס את המתקנים. פגיעה באי ח'ארג,[30] שדרכו עובר חלק ניכר מיצוא הנפט האיראני, עשויה לפגוע באופן ישיר בהכנסות המדינה ולצמצם את יכולתה לממן את פעילותה האזרחית והצבאית.
ערעור המצב באחד או יותר מהאלמנטים הללו עלול להנחית מכה חזקה על הכלכלה ועל הכנסות המשטר באיראן בטווחי זמן משתנים, תוך יצירת לחץ ציבורי מצטבר. הפגיעה הכבדה ביותר עשויה להגיע מפגיעה בתשתיות האנרגיה של איראן ומערעור אספקת מוצרי היסוד במדינה, שכן אלו מהווים תנאי יסוד ליציבות חברתית וליכולת המשטר לשמר לגיטימציה ותפקוד.
גורמים חיצוניים משלימים והשפעתם על המשוואה הפנימית
לצד הגורמים הפנימיים שנבחנו בנייר זה, ישנם גורמים חיצוניים המשפיעים על מרחב קבלת ההחלטות של המשטר האיראני, בעיקר דרך השפעתם העקיפה על היציבות הפנימית. בראשם ניצבת הסביבה האזורית והפעלת שלוחותיה של איראן – ובראשן חיזבאללה והחות'ים – המאפשרות לטהרן להפעיל לחץ על ישראל, ארה"ב והמערכת הבינלאומית תוך הסטת חלק מהעימות אל מחוץ לגבולותיה. יכולת זו מפחיתה, לפחות בטווח הקצר, את הלחץ הישיר על הזירה הפנימית ומחזקת את ביטחונו של המשטר ביכולתו להמשיך במדיניות תקיפה.
במקביל, עמדותיהן של המעצמות – ובראשן רוסיה ומדינות אירופה – וכן משטר הסנקציות הבינלאומי, משפיעות על עומק הלחץ הכלכלי והמדיני המופעל על איראן. תמיכה, או לכל הפחות הימנעות, מלחץ מצד רוסיה, לצד זהירות אירופית מהסלמה רחבה, עשויות להעניק למשטר מרחב נשימה מסוים. מנגד, החרפה של הסנקציות או פגיעה ביכולת ייצוא האנרגיה של איראן עלולות להעמיק את המשבר הכלכלי ולהשליך באופן ישיר על היציבות הפנימית.
עם זאת, השפעתם של גורמים חיצוניים אלה אינה פועלת בחלל ריק, אלא מתווכת דרך מצבה הפנימי של איראן. במילים אחרות, יכולתו של המשטר למנף את הישגיו בזירה החיצונית או להתמודד עם לחצים בינלאומיים תלויה בראש ובראשונה ברמת היציבות הפנימית וביכולתו לשמר שליטה אפקטיבית בזירה זו.
סיכום: בין יציבות יחסית לסיכוני שבר
המצב הפנימי באיראן יציב ברוב ההיבטים, כאשר המשטר מצליח לשמור על לכידות כוחות הביטחון שלו ולקיים שליטה אפקטיבית במוקדי הכוח המרכזיים – הביטחוניים, הכלכליים והתודעתיים. יציבות זו מאפשרת למשטר לנהל מדיניות תוקפנית כלפי ישראל, ארה"ב ומדינות האזור וכן להציג עמדות קשוחות יותר בכל מו"מ בנוגע לסיום המלחמה, תוך הישענות על קלפי לחץ חיצוניים. הקלף המרכזי שבידי טהרן הוא שיבוש נתיבי השיט החיוניים בהורמוז ואולי גם בבאב אל-מנדב (באמצעות החות'ים), המאפשר לה להפעיל לחץ על הכלכלה העולמית ולשפר את עמדותיה. חיסולו של ח'אמהנאי, חוסר הוודאות לגבי גורלו של יורשו והדומיננטיות המופגנת על ידי המחנה השמרני באיראן מצמצמים בשלב זה את מרחב הגמישות המדיני ומהווים גם הם גורמים שעשויים לנבא כי טהרן תבחר בשלב זה בעמדה ניצית יותר.
עם זאת, בפני המשטר ניצבים גם איומים שעלולים לשנות את המצב מיסודו ולהביא לשינוי בעמדה האיראנית:
- פיצול במחנה השמרני כתוצאה מהמשך פגיעה אפקטיבית בו ובמשענות השלטון: בתרחיש שבו ישראל תמשיך לחסל את מפקדי משמרות המהפכה ואולי אף תפגע ביו"ר המג'לס קאליבאף ובדמויות נוספות, ייתכן שייווצר מצב שבו גורמים מתחרים בתוך המחנה השמרני יסתכסכו ביניהם ויפגעו באחדות השורות שלו. מצב כזה עלול לפגוע ביכולת קבלת ההחלטות, להאט תגובות וליצור מאבקי כוח פנימיים. לא ניתן כרגע להצביע על גורמים פוטנציאליים שעשויים לקחת חלק בסכסוך שכזה, אך יש להניח שככל שהדמויות המרכזיות יחוסלו ולא ייבחרו יורשים בעלי סמכות מוסכמת – עולה הסיכוי שחילוקי דעות יעלו לפני השטח.
- תקיפת מתקני האנרגיה באיראן וכיבוש או השמדה של תשתיות האי ח'ארג – במקרה של השמדת תשתיות האנרגיה, כוחות הביטחון האיראניים יוכלו לתפקד למשך זמן קצר בלבד, אך במהרה צפוי להתחיל מחסור רוחבי שישפיע על כלל המדינה, הן ברמה האזרחית והן ברמה הצבאית, ועשוי לסמן תחילתו של תהליך התשה. במקרה של כיבוש האי ח'ארג והחזקה אפקטיבית של האמריקאים במתקני הנפט שבו לאורך זמן יהיה בידי ארצות הברית קלף אסטרטגי חזק שיפגע ישירות בהכנסות המשטר וביכולתו לממן את פעילותו, ועשוי להביא אותו לוויתורים משמעותיים, כולל בהנהגתם של גורמים שמרניים. ייתכן שיש באיום זה די כדי לשכנע את ההנהגה האיראנית הנוכחית להתפשר.
- התפרצות מחאה עממית בעידודו של פ'הלוי ובשיתוף פעולה עם ישראל וארה"ב, יחד עם פלישה כורדית מעיראק – התרחיש המסוכן ביותר מבחינתה של טהרן, שכן הוא משלב בין איום פנימי לאיום חיצוני. בתרחיש כזה תיאלץ ההנהגה להפנות קשב ומשאבים ניכרים לזירה הפנימית, תוך פגיעה ביכולתה להמשיך לנהל את המערכה החיצונית. בנוסף, ייתכן כי תרחיש זה ישתלב עם תוכניות תקיפה של ישראל וארה"ב שככל הנראה נשמרות למצבים של ערעור פנימי. סביר שאם טהרן תזהה אפשרות להתממשות איום זה באופן שיהווה סכנה ממשית למשטר – היא תחתור לפשרה עם ארצות הברית בהקדם.
קשה מאוד לדעת כיצד יבחרו מקבלי החלטות באיראן לפעול, שכן קבלת ההחלטות תלויה במשתנים רבים, במאזני כוח פנימיים משתנים ובהחלטותיהם של מנהיגים שבפניהם עומדות כרגע אפשרויות פעולה שונות. יתרה מכך, בעוד פגיעה מתונה ביציבותו של כל אחד מהמאפיינים הנידונים לעיל עשויה אולי לדחוף את המשטר האיראני לפשרה – פגיעה חמורה עלולה להצית רצף התרחשויות כאוטי, לרבות אובדן שליטה חלקי, שלא ניתן לחזות אותו או את תוצאותיו מראש.
* המידע שנייר זה מבוסס עליו עדכני ל-29 במרץ 2026. הערכה רבה לדניאל הירשפלד על הסיוע במחקר המקיף לנייר זה.
[1] "החיסולים הגדולים במבצע 'שאגת הארי' ", אתר צה"ל, נצפה: 28 במרץ 2026, https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A9%D7%90%D7%92%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99/
[2] "Cracks emerge in Iran's leadership as it reels under bombardment", Reuters, March 7, 2026. https://www.reuters.com/world/middle-east/cracks-emerge-irans-leadership-it-reels-under-bombardment-2026-03-07
[3] "הקרע בין פ'זשכיאן לווחידי בנוגע לניהול המלחמה והשלכותיה הכלכליות העמיק" (המקור בפרסית – شکاف میان پزشکیان و وحیدی درباره مدیریت جنگ و پیامدهای اقتصادی آن شدت گرفته است), איראן אינטרנשנל, 28 במרץ 2026, https://www.iranintl.com/202603286562
[4] יוזכר כי אחמד וחידי כיהן בתפקיד המפתח של שר הפנים תחת הנשיא הקודם, רא'יסי, ולקח חלק משמעותי בעיצוב המציאות שאיתה מתמודדת ממשלת פ'זשכיאן, כולל דיכוי המהומות שפרצו לאחר מותה של מהסא אמיני.
[5] "My dear compatriots, Decisive moments lie before us". (Post on Reza Pahlavi's X page), X, February 28, 2026. https://x.com/PahlaviReza
[6] "President Donald J. Trump on the United States Military Major Combat Operations in Iran", The White House, February 28, 2026. https://www.whitehouse.gov/videos/president-donald-j-trump-on-the-united-states-military-major-combat-operations-in-iran
[7] "שבוע טוב, אחיי ואחיותיי, אזרחי ישראל. הבוקר יצאנו…" (פוסט בעמוד ה-X של בנימין נתניהו), X, 28 בפברואר 2026, https://x.com/netanyahu
[8] "בהתחשב בכך, חשיבות ההשתתפות בטקס יום קודס (ירושלים)" (המקור בפרסית – از این رو اهمیت حضور در مراسم روز قدس, פוסט בעמוד הטלגרם של סוכנות הידיעות "מהר"), טלגרם, 12 במרץ 2026, https://t.me/mehrnews/359554
[9] "My compatriots, On the eve of Charshanbeh Suri…" (Post on Reza Pahlavi's X page), X, March 15, 2026. https://x.com/PahlaviReza/status/2033267478827012279
[10] "הקווים האדומים של ראדאן ל'ש'הארשנבה סורי' " (המקור בפרסית – خط و نشان رادان برای چهارشنبه سوری), אתר החדשות גויה, 17 במרץ 2026, https://news.gooya.com/2026/03/post-107591.php
[11] "משרד המודיעין מזהיר מפני ניצול 'ש'הארשנבה סורי' ע"י חיילים ישראליים" (המקור בפרסית – هشدار واجا درباره سوءاستفاده معدود سربازان اسرائیل از چهارشنبه سوری), סוכנות הידיעות תסנים, 17 במרץ, 2026, https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1404/12/26/3542559
[12] "אמש, תקפו את כל נקודות הביקורת שהוקמו מתחת לגשר, כולל מתחת לגשר אזאדגאן ומתחת לגשר אזאדי…" (המקור בפרסית – دیشب هر چی ایست بازرسی زیر پل زده بودن رو زدن زیر پل آزادگان و زیر پل آزادی, פוסט בעמוד הטלגרם של הבלוגר Omid Dana), 16 במרץ 2026, https://t.me/rodast_omiddana/67174
[13] "Update: #Iran's internet blackout has now entered day 30…" (Post on Netblocks' X account), X, March 29, 2026. https://x.com/netblocks/status/2038156319744508160
[14] "20 גורמים הקשורים למשטר הציוני נעצרו בארומיה" (המקור בפרסית – دستگیری ۲۰ نفر از عوامل مرتبط با رژیم صهیونیستی در ارومیه), (פוסט בעמוד הטלגרם של סוכנות הידיעות איסנא), טלגרם, 15 במרץ 2026, https://t.me/isna94/372165
[15] "הם ביקשו, דרך גבולות כרמאנשאה–אילאם ובאמצעות חדירה של גורמים אנטי־מהפכניים, להצית מהומות בערים; אם האויב ישקול כניסה קרקעית למדינה, הוא ייתקל בהתנגדות נחושה" (המקור בפרסית – می-خواستند-از-مرزهای-کرمانشاه-ایلام-با-نفوذ-ضدانقلاب-شهرها-را-به-آشوب-بکشند-دشمن-هوس-ورود-زمینی-به-کشور-را-کند-با-مقابله-جانانه-مواجه-خواهد-شد), סוכנות הידיעות אילנא, 20 במרץ 2026, https://www.ilna.ir/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%B3%DB%8C%D8%A7%D8%B3%DB%8C-3/1758304-%D9%85%DB%8C-%D8%AE%D9%88%D8%A7%D8%B3%D8%AA%D9%86%D8%AF-%D8%A7%D8%B2-%D9%85%D8%B1%D8%B2%D9%87%D8%A7%DB%8C-%DA%A9%D8%B1%D9%85%D8%A7%D9%86%D8%B4%D8%A7%D9%87-%D8%A7%DB%8C%D9%84%D8%A7%D9%85-%D8%A8%D8%A7-%D9%86%D9%81%D9%88%D8%B0-%D8%B6%D8%AF%D8%A7%D9%86%D9%82%D9%84%D8%A7%D8%A8-%D8%B4%D9%87%D8%B1%D9%87%D8%A7-%D8%B1%D8%A7-%D8%A8%D9%87-%D8%A2%D8%B4%D9%88%D8%A8-%D8%A8%DA%A9%D8%B4%D9%86%D8%AF-%D8%AF%D8%B4%D9%85%D9%86-%D9%87%D9%88%D8%B3-%D9%88%D8%B1%D9%88%D8%AF-%D8%B2%D9%85%DB%8C%D9%86%DB%8C-%D8%A8%D9%87-%DA%A9%D8%B4%D9%88%D8%B1-%D8%B1%D8%A7-%DA%A9%D9%86%D8%AF-%D8%A8%D8%A7-%D9%85%D9%82%D8%A7%D8%A8%D9%84%D9%87-%D8%AC%D8%A7%D9%86%D8%A7%D9%86%D9%87-%D9%85%D9%88%D8%A7%D8%AC%D9%87-%D8%AE%D9%88%D8%A7%D9%87%D8%AF-%D8%B4%D8%AF
[16] "המשטרה: נחסל את קבוצות הטרור האגרסיביות" (המקור בפרסית – فراجا: نسل گروهگهای تروریستی متجاوز را ریشهکن میکنیم, פוסט בעמוד הטלגרם של סוכנות הידיעות תסנים), טלגרם, 5 במרץ 2026, https://t.me/Tasnimnews/392918
[17] "משמרות המהפכה: הותקפו העמדות של קבוצות בדלנים" (המקור בפרסית – سپاه: مواضع گروههای تجزیهطلب هدفگیری شد), 7 במרץ 2026, https://www.tabnak.ir/fa/news/1361598
[18] "הגבולות של מחוז אילאם בטוחים לחלוטין עד רגע זה" (המקור בפרסית – مرزهای استان ایلام تا این لحظه در امنیت کامل قرار دارند), סוכנות הידיעות תסנים, 5 במרץ 2026, https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1404/12/14/3531746
[19] "יו"ר רשות השופטת: אנשים הפועלים בכל דרך שהיא בהתאם לרצון האויב יטופלו בנחרצות" (המקור בפרסית – رئیس قوۀقضائیه: با افرادی که به هر نحوی در راستای خواست دشمن عمل کنند، برخورد قاطع خواهد شد, פוסט בעמוד הטלגרם של סוכנות הידיעות פארס ניוז), טלגרם, 4 במרץ 2026, https://t.me/farsna/415081
[20] "החרמת רכושם של איראנים המשתפים פעולה עם האויב בתוך המדינה ומחוצה לה" (המקור בפרסית – مصادره اموال ایرانیان همکار با دشمن در داخل و خارج کشور), סוכנות הידיעות תסנים, 16 במרץ 2026, https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1404/12/25/3541790
[21] "הפעילים לטובת ישראל וארצות הברית נתלו הבוקר…" (המקור בפרסית – عملیاتی به نفع اسرائیل و آمریکا صبح امروز به دار مجازات آویخته شدند, פוסט בעמוד ה-X של סוכנות הידיעות איסנא), X, 19 במרץ 2026, https://x.com/isna_farsi/status/2034491179182477456
[22] "השקת מסדרון ירוק להאצת ייבוא הסחורות מאיחוד האמירויות" (המקור בפרסית – راه اندازی کریدور سبز برای تسریع در واردات کالا از امارات), סוכנות הידיעות אילנ"א, 24 במרץ 2026, https://www.ilna.ir/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF%DB%8C-4/1765036-%D8%B1%D8%A7%D9%87-%D8%A7%D9%86%D8%AF%D8%A7%D8%B2%DB%8C-%DA%A9%D8%B1%DB%8C%D8%AF%D9%88%D8%B1-%D8%B3%D8%A8%D8%B2-%D8%A8%D8%B1%D8%A7%DB%8C-%D8%AA%D8%B3%D8%B1%DB%8C%D8%B9-%D8%AF%D8%B1-%D9%88%D8%A7%D8%B1%D8%AF%D8%A7%D8%AA-%DA%A9%D8%A7%D9%84%D8%A7-%D8%A7%D8%B2-%D8%A7%D9%85%D8%A7%D8%B1%D8%A7%D8%AA
[23] "תגובתו של לאריג'אני לאיומי טראמפ לפגוע בחשמל של איראן" (המקור בפרסית – واکنش لاریجانی به تهدیدات ترامپ برای هدف قرار دادن برق ایران), נור ניוז, 12 במרץ 2026, https://nournews.ir/fa/news/301003
[24] "זיהוי נקודות הפגיעה של רשת הולכת החשמל במלחמת רמצ'אן" (המקור בפרסית – شناسایی نقطه اصابت به-شبکه انتقال فوق توزیع برق در جنگ رمضان), סוכנות הידיעות אילנא, 21 במרץ 2026, https://www.ilna.ir/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF%DB%8C-4/1764139-%D8%B4%D9%86%D8%A7%D8%B3%D8%A7%DB%8C%DB%8C-%D9%86%D9%82%D8%B7%D9%87-%D8%A7%D8%B5%D8%A7%D8%A8%D8%AA-%D8%A8%D9%87-%D8%B4%D8%A8%DA%A9%D9%87-%D8%A7%D9%86%D8%AA%D9%82%D8%A7%D9%84-%D9%81%D9%88%D9%82-%D8%AA%D9%88%D8%B2%DB%8C%D8%B9-%D8%A8%D8%B1%D9%82-%D8%AF%D8%B1-%D8%AC%D9%86%DA%AF-%D8%B1%D9%85%D8%B6%D8%A7%D9%86
[25] "הפלדה האיראנית על הכוונת – וטהרן מאיימת בחזרה", אתר החדשות Ynet, 27 במרץ 2026, https://www.ynet.co.il/news/article/rjavcgesbg
[26] "מרכזי נתונים ציוניים בתחום הבינה המלאכותית: תגובה למתקפה על תעשיית הפלדה של איראן" (המקור בפרסית – ديتا سنترهای AI صهیونی؛ پاسخ تعرض به صنعت فولاد ایران), סוכנות הידיעות פארס ניוז, 27 במרץ 2026, https://farsnews.ir/N_bourbouri/1774630534550071370
[27] "התגובה לתקיפת מתקני הדלק של איראן תהיה עוצמתית ותביא לחרטה (אצל התוקפים)" (המקור בפרסית – پاسخ به تجاوز به تأسیسات سوخت ایران، مقتدرانه و پشیمانکننده است), סוכנות הידיעות תסנים, 18 במרץ 2026, https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1404/12/27/3543952
[28] "מתקנים מספר באזור האנרגיה המיוחד פ'ארס נפגעו" (המקור בפרסית – تعدادی از تأسیسات منطقه ویژه انرژی پارس دچار آسیب شد), סוכנות הידיעות תסנים, 18 במרץ 2026, https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1404/12/27/3543934
[29] "AM PLEASED TO REPORT THAT THE UNITED STATES OF AMERICA…" (Post on Donald J. Trump's TRUTH account), TRUTH, March 23, 2026. https://truthsocial.com/@realDonaldTrump/posts/116278232362967212?email=467cb6399cb7df64551775e431052b43a775c749&emaila=12a6d4d069cd56cfddaa391c24eb7042&emailb=054528e7403871c79f668e49dd3c44b1ec00c7f611bf9388f76bb2324d6ca5f3&utm_source=Sailthru&utm_medium=email&utm_campaign=3.23.36%20%E2%80%94%20Energy%20%26%20Environment%20–%20RF
[30] "Why does the US have Iran's Kharg Island in its sights?", BBC, March 26, 2026. https://www.bbc.com/news/articles/c8jxzlwvd8ro
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
