במהלך המלחמה בין ישראל וארצות הברית לבין איראן עמד הקשר בין קטר לבין חמאס בפני קושי משמעותי. ההתנגשות בין המטרות השונות של איראן וקטר היוותה אתגר מתמיד לארגון הטרור, אך המלחמה באיראן הביאה דילמה זו לשיא חדש. חמאס נדרש למעשה להכריע בין שתי הפטרוניות הוותיקות שלו – דוחה וטהרן – אשר מימנו ותמכו בו לאורך עשרות שנים, כשכל אחת מהן מקדמת את הקשר עם גורמים המקורבים אליה יותר בצמרת הארגון. כאשר קטר עצמה נפגעה כחלק מההתקפה האיראנית הרחבה על מדינות המפרץ, גבר הלחץ על חמאס להבהיר את עמדתו ולבחור צד באופן ברור יותר.
עמדתו של חמאס הייתה מהוססת. ההודעה הרשמית של התנועה התעכבה, ובפועל נתפסה כקרובה יותר לצד האיראני, כאשר לצד מסרי תמיכה ב"ציר ההתנגדות" שובצה גם פסקה כללית ולא מחייבת נגד פגיעה ב"מדינות שכנות". ניסוח זה אומנם סיפק הצדקה מסוימת לחלק מתומכי חמאס במפרץ, ובפרט בקטר, אך עורר כעס בקרב גורמים במפרץ שראו בכך היעדר הזדהות מספקת עם הפגיעה בקטר.
בהמשך לכך דווח ברשתות החברתיות ובחלק מכלי התקשורת על צעדים שננקטו נגד גורמים המזוהים עם חמאס: לחצים על פעילים, מגבלות כלפי משפיענים המקדמים את מסרי התנועה, ואף הדלפות חוזרות על משבר חריף ביחסים ועל אפשרות שקטר תפעל לסילוק הנהגת חמאס משטחה. מקור מהמגעים בקהיר סיפר לגל"צ שקטר סירבה לזמן מה לאפשר את חזרת אל-חיה לדוחה בסיום הדיונים בקהיר באמצע אפריל. למעשה, מתיחות בין אל-חיה לקטר דווחה עוד לפני המלחמה על רקע קריאתו להמונים בעולם הערבי למחות על המצב בעזה. באופן דומה דווח גם על תסכול קטרי מגישתו של עז אלדין אלחדאד בעזה.
עם זאת, יש להתייחס לדיווחים אלו בזהירות. לאורך המלחמה מאז טבח שבעה באוקטובר שימשו ההדלפות בדבר כוונה קטרית להרחיק את חמאס פעמים רבות ככלי מדיני בידי דוחה מול ארצות הברית, בעיקר כאמצעי להפגנת קשיחות כדי לרצות את האמריקאים. במהלך המשבר מול איראן שירתו מסרים אלו גם מטרה נוספת: איתות תקיף כלפי גורמים שלא הביעו הזדהות מספקת עם מצבה של קטר.
בפועל ניכרו גם סימנים להמשך שיתוף פעולה עמוק בין קטר לבין חמאס. בתאונת מסוק של צוות קטרי-תורכי במרץ הגיעה משלחת חמאס עם סמלי חמאס בראשות מוחמד נזאל ועבד אל-ג'אבר סעיד לאוהלי הניחומים בדוחה. משלחות פלסטיניות דומות עם אותם סמלים הגיעו לביקורים אצל דמויות מהמנגנון הקטרי דוגמת גא'סם איברהים פחרו, עוזר מנכ"ל הוצאת הספרים המקושרת לממשל דאר אל שרק.
הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בפעילות הוועדה הקטרית לשיקום עזה, שהמשיכה לפעול ברצועת עזה גם במהלך המלחמה. פעילות זו כללה פרויקטים של קידוח בארות, תוכניות משאבות מים, פינוי הריסות, סלילת כבישים ושיקום תשתיות – תוך עבודה מול מנגנונים אזרחיים ברצועה דוגמת עיריית עזה ורשות המים העירונית של חוף עזה, גופים שבחלקם נשלטים בפועל בידי אנשי חמאס. מצב זה המחיש כי הדיווחים על "נתק" בין קטר לחמאס היו רחוקים מלהיות חד־משמעיים.
באותו אופן יש לראות סיוע הומניטרי קטרי שהועבר לאנשי עזה, גם בלב המתיחות ביחסים. בסוף מרץ העבירה קרן קטר לפיתוח שוברי קניות לכעשרת אלפים משפחות עזתיות במצרים. במהלך אפריל עברו עובדי בית החולים חמד בעזה הכשרה מטעם קרן NORWAC הנורבגית במימון קרן קטר. שימוש זה בכסות הומניטרית ותרבותית לשם תמיכה בגורמים המזוהים עם חמאס קיבל ביטויים נוספים. אחותו של אמיר קטר וסגנית קרן קטר היללה במאי מתנדבים שעבדו עם ילדים עזתים בעזה. מתנדבים אלו הביעו תמיכה בסינואר ובמעשיו בעבר, ובהתאמה, איתור כותלי המוסד בדוחה לחינוך הילדים כלל סמלי כאפייה ואיורים של כלל מפת ארץ ישראל באותיות ערביות. זאת כחלק מהמסר הקטרי הכפול שמבחינה דיפלומטית חזר על ההכרה בגבולות 1967 אבל במגוון הקשרים חינוכיים ותרבותיים קידם מסר של שליטה פלסטינית על כלל ארץ ישראל. באמצע חודש מאי נערך בדוחה יריד הספרים הבין-לאומי שכלל כותרים שתמכו במסרי חמאס, דוגמת ספר שהילל את מנהג השירים הפלסטיניים, תרוידה, על ידי מחבלים בבתי הכלא הישראליים ככלי להעברת מסרים מוצפנים ביניהם.
בהמשך לכך ניכרו סימנים מסוימים של התחממות מוגברת ביחסים בתחילת מאי. הפרשן הפלסטיני מצטפא ברגותי הגן באולפן אל ג'זירה על זכותו של חמאס להחזיק בנשק. מוסא אבו מרזוק התראיין לערוץ אל-ערבי אל-ג'דיד והתייחס בזהירות יחסית כלפי מאמצי התיווך של קטר ויתר המתווכות, תוך ביקורת גלויה על ארצות הברית. עצם מתן הבימה לדמות בכירה מחמאס בכלי תקשורת המזוהה עם המרחב הקטרי שיקף נכונות מחודשת לאפשר לאנשי חמאס נראות ציבורית.
ה"משבר" קיבל תפנית נוספת לאחר שבנו של ח'ליל אל־חיה נהרג בפעולה של צה"ל ברצועת עזה. לאורך התקופה דווח לא פעם על פילוג בתוך חמאס בין הנהגת החוץ לבין הנהגת הפנים בעזה. חאלד משעל, ממנהיגי חמאס חוץ, הוצג פעמים רבות כבעל קשרים עמוקים יותר עם הקטרים – קשרים שמקורם עוד בסוף שנות התשעים ואף קודם לכן – בעוד שהמחנה המזוהה עם אל־חיה נתפס כקרוב יותר לציר האיראני. אולם מות בנו של אל־חיה הפך אותו לדמות סמלית ופופולרית יותר בעולם הערבי, וקטר התקשתה להחריף מולו את המשבר מבלי להצטייר כפוגעת בדמות המזוהה עם סבל עזה.
גם אל-ג'זירה המשיכה להעניק במה למשפחת אל־חיה. אשתו של ח'ליל אל־חיה רואיינה ברשת, ומגישים ואנשי תקשורת המזוהים עם הערוץ הביעו תמיכה בה כסמל לנשות עזה ולמאבק הפלסטיני. באותו אופן יש לבחון את הריאיון של אמירה חדאד, בתו של עז אלדין אלחדאד, על אודות מות אביה. אף על פי שגם בין אלחדאד וקטר דווח על מתיחות, הסיקור הקטרי התאים גם הוא לאותה מגמה של תמיכה מרומזת בחמאס, זהירות מפגיעה בסמל פופולרי, והמשך מיצוב הרשת הקטרית כמקבעת נרטיב.
עליית מדרגה נוספת ניכרה כאשר שר החוץ התורכי ביקר בדוחה באמצע מאי ונפגש עם אל־חיה – מפגש שתועד והופץ בכלי תקשורת קטריים וברשתות החברתיות. עצם הפרסום הפומבי של המפגש הפריך בפועל חלק מהשמועות על סילוק אפשרי של הנהגת חמאס מדוחה. כחלק מהמשחק המאזן של קטר, ההנהגה הקטרית הבכירה לא הצטלמה עם הנהגת חמאס בדוחה מאז ה-7 באוקטובר ורק היוותה פלטפורמה למפגשי חמאס עם משלחות מתורכיה, ממלזיה ומאיראן לפני המלחמה. תמונות ממפגשים כאלו פסקו במהלך המלחמה עם איראן. חזרתן משקפת תמיכה בפועל של קטר במהלך.
מעבר לכך, קטר נזקקה להמשך יחסיה עם חמאס גם מסיבות אסטרטגיות רחבות יותר. מעמדה של קטר כמתווכת מרכזית מול ישראל, ארצות הברית וחמאס נשען במידה רבה על הקשר הישיר שלה עם הנהגת הארגון. במקביל, דוחה ביקשה לשמר ואף להרחיב את השפעתה ברצועת עזה – לא רק באמצעות תיווך מדיני או סיוע הומניטרי, אלא גם באמצעות השקעות ארוכות טווח בקרנות ובמיזמים אזרחיים. בין היתר פעלו ברצועה גופים דוגמת קרן אל-פח'ורה, שהייתה פעילה בעזה כבר במהלך המלחמה עוד משנת 2024 והשקיעה בתחומי חינוך ושיקום חברתי.
לסיכום, היחסים בין קטר לחמאס אכן חוו מתיחות משמעותית במהלך המלחמה, אך חלק מהפרשנויות שתיארו קרע עמוק או ניתוק מוחלט התבררו כמוגזמות. בפועל, קטר נזקקה להמשך הקשר עם חמאס – הן לצורך שימור מעמדה כמתווכת אזורית והן לצורך ביסוס השפעתה בעזה. משום כך, חלק מהדיווחים על "משבר" בין דוחה לבין חמאס שיקפו גם מהלך מדיני מחושב מצד קטר ולא בהכרח שינוי יסודי ביחסים. ממילא, בחינת הקשר בין המדינה לבין חמאס מחייבת להביא בחשבון לא רק הצהרות פומביות, אלא גם את מנגנוני הסיוע, ההשפעה והתיאום שנמשכו במקביל – לרבות טענות שעלו עוד לפני שבעה באוקטובר שלפיהן חלק מהסיוע ההומניטרי שהוזרם לרצועה סייע בעקיפין גם להתחזקות חמאס.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
