מו"מ להסכם גרעין חדש
מסתמנת אפשרות לחזרתה של איראן לשולחן המשא ומתן. עצם הנכונות של המשטר האיראני לחזור במהירות למשא ומתן עם מדינה שתקפה את איראן באופן ישיר ופומבי, וכן גיבתה בצורה גלויה את ישראל בשעה שזו הנחיתה את סדרת המכות הקשה ביותר שחווה המשטר האיראני – מהווה אות ברור לגודל המצוקה של המשטר ולמוכנותו להגיע לפתרון דיפלומטי. יש לזכור כי ברקע, לצד לחץ מסתמן מצד רוסיה לזנוח את ההעשרה,[1] עומד גם האיום של מדינות אירופה להפעיל את מנגנון ה-Snapback אם לא יושג הסכם עד סוף אוגוסט. איראן חוששת מכך מאוד, וכדי להרתיע את האירופאים הזהירה כי תגיב על כך בחומרה.
הדרך לחזרת השיחות אינה חלקה: רמת האמון בארה"ב מצידה של טהרן נמצאת בשפל. עוד בעיצומה של הלחימה וטרם התקיפה האמריקאית נגד אתרי הגרעין האיראניים אמר ח'אמנהאי: "תקרית התקיפה הטיפשית והזדונית של המשטר הציוני נגד ארצנו – התקיימה בזמן שהגורמים הממשלתיים ניהלו מו"מ עקיף ובאמצעות המתווכים עם הצד האמריקאי; לא הייתה שום סוגיה מצידה של איראן שהייתה עלולה להצביע על כך שצפוי מהלך צבאי פתאומי או צעד חריף וקשה".[2]
כמו כן, בעת האחרונה נשמעו באיראן התבטאויות על כך שהדלת למו"מ עם ארצות הברית נסגרה. שר החוץ, עבאס עראקצ'י, אמר: "הבהרנו לכל המתווכים שאיראן לא תשוב לשולחן המו"מ עם ארה"ב".[3] גם בכירים נוספים הביעו את הסתייגותה של איראן ממו"מ בטווח הזמן הקרוב שאחרי תום הלחימה: "זה לא הזמן למשא ומתן", אמר ב-3 ביולי בכיר המשטר מחסן רצ'אא'י.[4] יומיים לפני כן, ב-1 ביולי, אמרה דוברת הממשלה כי "טרם התקבלה החלטה בנוגע למשא ומתן… טרם פורסם מועד לסוגיה זו וסביר להניח שזה לא יהיה בקרוב".[5]
אך למרות הקשיים וחוסר האמון – כבר החלו להישמע במקביל התבטאויות שחוזרות על העמדה האיראנית במו"מ מול ארצות הברית, כפי שנשמעו לפני תחילת מבצע "עם כלביא", ובכך פותחות בעקיפין אפשרות לשיח. עראקצ'י, למשל, אמר ב-13 ביולי כי "הסכם ללא זכות להעשרה לא יתקבל",[6] וזאת בהמשך לאמירות מוקדמות יותר. המשטר האיראני מנסה, במובנים מסוימים, "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה", כלומר – ליהנות מפירותיו הפוטנציאליים שמו"מ מוצלח עם ארצות הברית עשוי להניב כמו הסרת הסנקציות, אך מבלי לוותר על הקווים האידאולוגיים המוצהרים ועל האינטרסים האיראניים בתחומי הגרעין והביטחון. אפשר שזה ההקשר של דברי הנשיא טראמפ (15 ביולי) כי ארה"ב איננה ממהרת לשוב למו"מ עם איראן אף על פי שטהרן מוכנה לכך.
בכל מקרה, בזירה הפנימית מתפתח דיון בנושא המו"מ. "ניהול משא ומתן עם אמריקה הוא, אם לא בגידה, טיפשות!", נכתב בכותרתו של טור דעה שפורסם בעיתון השמרני "כיהאן". בגוף הכתבה לא שכח הכותב להפנות אצבע מאשימה כלפי האחראים: "המנהיג הדגיש לא רק פעם או פעמיים, אלא עשרות פעמים, את הבגידה, המרמה וחוסר האמינות של ארה"ב. עם זאת, המנהיג, לנוכח התעקשותם של כמה מדינאים… הסכים לקיים משא ומתן בתנאי שהקווים האדומים של המשטר יישמרו".[7]
ההקשר ברור – האשמתם של אנשי הממשל המזוהים עם המחנה המתון בהתעקשות על קיום המו"מ ופשרה מול ארצות הברית, והטלת האחריות על התוצאות ההרסניות של מדיניות זו, בדמות קמפיין "מקסימום לחץ" ב-2018 והתקיפה הישראלית ביוני 2025 (שהתרחשה בעיצומו של משא ומתן בין הצדדים). התבטאויות מסוג זה מצד "כיהאן" מוכרות לנו מהימים שבהם התקיים משא ומתן בפועל, וסביר להניח שעורך העיתון, המקורב למנהיג, בחר לפרסם את הטור המדובר מתוך הבנה כי ישנה אופציה שכזו על השולחן. לצד העיתונות האידיאולוגית, גם המג'לס (שכזכור נשלט בידי השמרנים) הוציא הודעה כי "אנו מאמינים עמוקות שתמיד, ובמיוחד בנסיבות הנוכחיות, הקווים ששרטט המנהיג הם המפתח לאסטרטגיות ולסוגיות המרכזיות של איראן, וההנחיות שלו צריכות להיות ציר הלכידות הלאומית עבור כולם, וכל התנהגות מחוץ למסגרת זו ימצא חן בעיני האויב ויסתור את האינטרסים הלאומיים." לא נרשמה התייחסות מפורשת לקווים המנחים שהוזכרו וכן לא ברור האם להצהרה ישנו מעמד מחייב עבור הממשלה, בנסיבות האלה סביר להניח שמדובר באיתות מהמחנה השמרני בדבר הסתייגותו ממו"מ ללא תנאים.[8]
גם בעיתונות מהפלג המתון הדוגל ברפורמות ישנו עיסוק בסוגיית המו"מ והגרעין: סוכנות הידיעות "פרארו", המזוהה עם המחנה המתון, כתבה ב-5 ביולי: "עם ההתפתחויות שעברנו, עמדות [בתוך איראן] בנושא דיפלומטיה ומשא ומתן הפכו לנוקשות יותר. צד אחד קורא לסגירת הדיפלומטיה והמשא ומתן, והצד השני אומר שבנסיבות אלה אנו זקוקים למשא ומתן ולהסכמה יותר מתמיד. שני הצדדים מדגישים כי המשחק השתנה".[9] במקביל עלו כתבות וראיונות שעסקו בנושא המו"מ ופתרון הסכסוך עם ארה"ב בדרכים דיפלומטיות.
במקביל לוויכוח הפנימי, כבר החלו להופיע הצהרות משמעותיות מצד גורמים רשמיים בדבר חזרה למשא ומתן: דובר משרד החוץ אמר כי "יש קשר עקיף עם ארה"ב… האמריקאים חייבים להראות שהם נאמנים לדיפלומטיה".[10] לצידו אמר גם שר החוץ, עבאס עראקצ'י: "קבלת הפסקת האש על ידי איראן מהווה הזדמנות חדשה לדיפלומטיה".[11] נראה כי לצד ההסתייגות, המשטר האיראני מוותר על ההכחשה בדבר המגעים עם ארצות הברית וממהר הפעם בדרכו חזרה לשולחן המשא ומתן, תוך הדגשת העמדות המוכרות בנושא ההעשרה, המונעות אפשרות של הסכמה בתנאים הנוכחיים.[12]
לצד הדיון בעניין המשא ומתן עם ארצות הברית, ועוד בעיצומה של הלחימה במבצע "עם כלביא", החלה איראן בשורת צעדים חריפים נגד סבא"א ובראשם – השעיית שיתוף הפעולה והפיקוח,[13] גירוש פקחי סבא"א משטחה של איראן ואף קידום אפשרות להעמדה לדין של יו"ר סבא"א, גרוסי, שלא בפניו. סגן ראש הרשות השופטת התייחס לנושא ואמר: "רפאל [גרוסי] חייב לתת דין וחשבון על הונאותיו".[14] המניע הבולט מבחינת האיראנים לקבלת ההחלטה טמון בדו"ח סבא"א שפורסם כמה ימים לפני התקיפה, ששימש בעיני האיראנים כ"תירוץ" לתקיפה הישראלית.[15] כמו בנושא המו"מ מול ארצות הברית, גם כאן לא נסתם הגולל באופן סופי מבחינת טהרן; דובר משרד החוץ האיראני אמר, לצד האשמות חריפות נגד סבא"א, כי "על סבא"א לפעול לבניית אמון"[16] – מה שמאותת על אופציה לחזרה לשיתוף פעולה בתנאים מסוימים. נוסף על כך, עראקצ'י אמר במסיבת עיתונאים כי "בהתאם לחוק שעבר במג'לס, כל קשר ופעילות משותפת עם סבא"א יתבצעו דרך המועצה העליונה לביטחון לאומי",[17] מה שמלמד כי שיתוף הפעולה עדיין אפשרי.
לפי שעה איראן אינה נוקבת בדרישות קונקרטיות כלשהן כלפי סבא"א כתנאי לחזרה לשיתוף פעולה או הגברה שלו, אך סביר להניח שאם תרצה להתקדם לעבר שיתוף פעולה שכזה – יציבו בכירי המשטר תנאים לחזרתו. במקביל לחזרתה המסתמנת של איראן למו"מ, ייתכן שאיראן נקטה הסלמה זו באופן מכוון – כדי לקבל תמורה עבור החזרת שיתוף הפעולה עם סבא"א.
לסיכום, התנהגותה של איראן, לפחות כלפי חוץ, הן בנושא המו"מ והן ביחס לסבא"א, איננה מבטאת הכרה בחולשת עמדת הפתיחה שלה בעקבות התקיפה הישראלית-אמריקאית. עם זאת, בפועל ניתן להעריך כי המשטר מודע לחולשה שממנה הוא סובל כעת ומנסה למזער את השפעתה על כוח המיקוח שלו במו"מ לכשייפתח.
החזית הפנימית
איראן מנהלת מאמץ רב-ממדי לחיזוק הלכידות הפנימית, תוך מיתוג האתגרים שאיתם התמודדה איראן במהלך הלחימה נגד ישראל כאתגרים משותפים למשטר ולעם. ההנהגה האיראנית מטפחת את נרטיב האחדות הפנימית, אך לצידו מתמודדת עם משבר אמון בדמות חיפוש והעמדה לדין של חשודים בשיתוף פעולה עם המוסד, ולצד כל אלו – היא מתאמצת לשמר את שגרת החיים במדינה, או לכל הפחות לייצר מצג כי היא נמשכת.
נוסף על הצגת ה"הישגים הצבאיים" הנאים והדיון בסוגיות המשא ומתן, התקשורת והרשויות באיראן משקיעים בטיפוח סיפור האחדות הפנימית במדינה במסגרת הלחימה נגד ישראל. החברה האיראנית סובלת כבר שנים ארוכות מניכור פוליטי, פילוג ומחלוקת סביב אופיו של השלטון ונושא חירויות הפרט. מתח זה התבטא בכמה גלי מחאה משמעותיים בעבר שהגיעו לשיא במהלך מחאות "מחסא אמיני" בשנים 2022–2023, וכן באחוז הצבעה נמוך מאוד במערכות הבחירות במדינה.
המשטר האיראני מנסה למנף את הלחימה נגד "אויב חיצוני משותף" במהלך מבצע "עם כלביא", כדי לקרוא לאיחוד שורות ולנטישת המחלוקות הקודמות לטובת התמודדות מול האויב. גם לאחר תום הלחימה, המשטר משתדל להעצים ולהאריך את "גל האחדות" בציבור: נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, אמר: "אנו אסירי תודה על עמידתכם והתנגדותכם, ואנו מאמינים בכל ליבנו שניצחון זה נובע מהאחדות, השלום והלכידות שהתבטאו בתקופה זו. עלינו לשאוף להבטיח שההרמוניה והלכידות החשובות הללו, שהן הנכס הגדול ביותר של המדינה, יימשכו".[18] הצהרות בדבר הסולידריות הפנימית נשמעו מבכירים נוספים בממשלה, וכן מדרשני יום השישי (שמתודרכים על ידי לשכת המנהיג בנוגע לנקודות שעליהם להעביר בדרשה). הדרשן של משהד אמר: "אפילו אלה שלא היו בעלי זיקה דתית עמדו לצד המשטר והמהפכה במהלך התוקפנות של המשטר הציוני וארה"ב, ואללה הוא שכיוון את הלבבות אל ההנהגה, וכל הלבבות יצאו לחפש את ההנהגה".[19] לצד אלו, ניצל המשטר את הלוויות של הבכירים שחוסלו כדי לייצר מצגי אחדות ותחושת שותפות בקרב הציבור.[20]
לצד זאת, השלטונות מתמודדים עם בעיית משתפי הפעולה עם המוסד: עוד במהלך חילופי המהלומות התבצע באיראן מצוד נרחב אחר "מרגלי מוסד" באמצעות מחסומים, עצירת רכבים חשודים (בעיקר טנדרים ומשאיות) וכן מעצרים נרחבים. למרות תום הקרבות, נראה שהחשש באיראן משיתוף פעולה של אזרחי המדינה עם גורמים זרים ושימוש שלהם באמצעים זרים לפגיעה במשטר נמשך. המג'לס העביר שני חוקים משמעותיים בנושא: חוק האוסר שימוש בשירותי "סטארלינק", החשודה כפלטפורמה לריגול,[21] וכן חוק המחמיר את העונשים על הנאשמים בריגול.[22] בנוסף לכך, השלטונות ממשיכים לקרוא לאזרחים לסייע למשטר בנושא – מפקד המשטרה, ראדאן, אמר: "אני מבקש מהעם, כמו בעבר וכמו בימים האחרונים כשהיינו במלחמה, להתקשר למשטרה לגבי כל תנועה חשודה, כל התנהגות חשודה, כל השכרה חריגה, אפילו רכישת רכב שהצד השני מתעקש שלא לנקוב בשמו, וכל דבר שהם חושדים בו, כדי לסייע לנו ולפגוע במאמצי האויב".[23]
המשטר ממשיך לנקוט צעדים מעשיים נוספים כדי להתמודד עם החשש העמוק. כך למשל הוא החל בחקירת אזרחים אפגניים בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל,[24] וכן ביצע מעצרים של כ-800 בני אדם לפחות בחשדות שונים.[25] באחד משיאי המתח הפנימי נורו שני צעירים במחוז המדאן על ידי אנשי בסיג' שאיישו מחסום דרכים. בלווייתם של השניים נשמעו קריאות אנטי-משטריות מובהקות[26] ואלו צברו תהודה משמעותית בערוצי המדיה החברתית, אך לא התלקחו לכדי תופעה רחבה. המצוד אחר המרגלים מחייב את המשטר האיראני לנהל את המתח שבין הצורך להגביר את האכיפה והלחץ על משתפי הפעולה באמצעים גסים (מחסומי דרכים ומעצרים נרחבים) לבין החשש מהתססת האוכלוסייה כתוצאה מכך.
בחשבון כולל, ההשלכות הפנימיות של התקיפה אינן ניכרות בשלב זה והמשטר מתפקד היטב, למרות הפגיעה בנכסיו ובו עצמו. ברור גם שהאופוזיציה החמיצה הזדמנות לאתגר את המשטר בהקשר של התקיפה. עם זאת, ככל שנרטיב האחדות ייחלש עם הזמן ישובו המחלוקות והמצוקות המוכרות לבצבץ, ואולי אף ביתר שאת, נוכח האפשרות של החרפת הסנקציות הבינ"ל וההתפכחות באשר למשמעויות התקיפה.
שיבוש החיים האזרחיים
לצד המשבר הצבאי שפקד את איראן, גם המשק האזרחי סבל מהשלכות הלחימה מול ישראל – התקבלו דיווחים רבים על שיבושים בפעילות המערכת הפיננסית, על מחסור בסחורות ובדלק וכן על קושי מהותי להתניידות בכבישים (בעיקר בטהרן). ברקע לכל אלו, המשטר האיראני דאג לשמר תמונה של "שליטה במצב" ודיווח באופן מתמיד על כך שהמצב תקין ושירותים שסובלים משיבושים – יחזרו לתקינות במהירות האפשרית.
עם זאת, לאחר הפסקת האש, לצד הדיווחים על המשך פעילות תקינה של רוב התשתיות במדינה ושיקוף מאמצי הממשלה להתמודדות עם המחסור,[27] הודו השלטונות בתקלות במערכת הפיננסית[28] – בה הותקפו שני בנקים בתקיפת סייבר וכן דווח על השבתת הבורסה ופגיעת סייבר בבורסה למסחר בקריפטו. נוסף לכך עדכנו השלטונות כי כ-3,500 יחידות דיור זקוקות לשיפוץ או לבנייה מחדש בעקבות התקיפות, לצד כ-700 יחידות מסחר.[29]
ככל שחלף הזמן מהפסקת האש התקבלו דיווחים המערערים על התמונה שניסו לצייר השלטונות, בעיקר בתחום המזון: ראשית, דווח כי מנגנון רכישת הלחם המסובסד נפגע בעקבות תקיפת הסייבר, וכי ישנן הגבלות כתוצאה מכך על מכירתו.[30] בנוסף לכך, דווח שהשלטונות מבקרים את מצב השוק כל שעתיים[31] כדי לוודא את מצב המלאי של פריטים חיוניים. צעד נוסף להתמודדות עם המחסור התבטא באיסור שהטיל סגן הנשיא, עארף, על העלאת מחירים של סחורות ושירותים עד להודעה חדשה, החל מה-30 ביוני.[32] סביר להניח שהמשטר ממשיך בפיקוח הדוק על השוק כדי למנוע התרחשות של מחסור כלשהו. הדמות הבכירה המתבטאת בנושא (וייתכן כי מנהלת את מאמצי הייצוב בפועל) היא סגן הנשיא, עארף.
בנוסף לכל אלו, אחד המגזרים שסבלו משיבוש ארוך יחסית הוא מגזר התעופה האזרחית, שהופסקה עם תחילת הלחימה וחזרה בהדרגתיות. פתיחת המרחב האווירי באיראן התעכבה הרבה מעבר לסיום הפסקת האש; המרחב האווירי נפתח באופן סופי רק בתחילת ה-4 ביולי.[33] פתיחת המרחב האווירי נעשתה בהדרגה, ונראה שנעשתה באופן הזה בעקבות החשש מתקיפה ישראלית נוספת ומהצורך לשפץ את המסלולים שנפגעו בתקיפות.[34]
[1] https://www.axios.com/2025/07/12/putin-iran-nuclear-deal-uranium-enrichment
[2] https://farsi.khamenei.ir/speech-content?id=60462
[3] https://kayhan.ir/fa/news/313361
[4] https://www.asriran.com/fa/news/1073965
[5] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/04/10/3345983
[6] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/04/22/3353337
[7] https://kayhan.ir/fa/news/313660
[8] https://www.irna.ir/news/85889859
[9] https://fararu.com/fa/news/881128
[10] https://www.tabnak.ir/fa/news/1315109
[11] https://en.mehrnews.com/news/233897
[12] https://www.mehrnews.com/news/6510569
[13] https://www.iribnews.ir/fa/news/5505081
[14] https://www.mehrnews.com/news/6518319
[15] https://x.com/TuckerCarlson/status/1942192178467332497
[16] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/04/04/3342520
[17] https://www.irna.ir/news/85886029
[18] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/04/03/3341873
[19] https://www.irna.ir/news/85880088
[20] https://www.mehrnews.com/live/6513701
[21] https://www.isna.ir/news/1404040805023
[22] https://www.iranintl.com/202506260782
[23] https://www.asriran.com/fa/news/1074251
[24] https://www.iranintl.com/202506275942
[25] https://www.iranintl.com/202506250819
[26] https://x.com/Tavaana/status/1940719409817125098
[27] https://www.isna.ir/news/1404040704417
[28] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/04/05/3342887
[29] https://www.irna.ir/news/85883156
[30] https://www.ilna.ir/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF%DB%8C-4/1656732-%D9%85%D8%AD%D8%AF%D9%88%D8%AF%DB%8C%D8%AA-%D9%81%D8%B1%D9%88%D8%B4-%D9%86%D8%A7%D9%86-%DB%8C%D8%A7%D8%B1%D8%A7%D9%86%D9%87-%D8%A7%DB%8C-%D8%A8%D8%A7%D8%B2%DA%AF%D8%B4%D8%AA-%D8%A8%D9%84%D9%88%DA%A9%D9%87-%D8%B4%D8%AF%D9%86-%D9%BE%D9%88%D9%84-%D9%86%D8%A7%D9%86%D9%88%D8%A7%DB%8C%D8%A7%D9%86
[31] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/04/10/3346070/%
[32] https://www.iribnews.ir/fa/news/5507232
[33] https://en.irna.ir/news/85879850
[34] https://www.ilna.ir/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%A7%D9%82%D8%AA%D8%B5%D8%A7%D8%AF%DB%8C-4/1655671-
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
