מדיניות חוץ וגרעין

הסבב השישי של שיחות איראן וארה"ב בנושא הגרעין התקיים ב-23–24 במאי 2025 ברומא. לפי ההצהרות של הגורמים הרשמיים והפרסומים בתקשורת, המחלוקת המרכזית בין איראן לבין ארה"ב בדבר ההעשרה עודנה עומדת בעינה: שליח ארה"ב לשיחות, סטיב וויטקוף, הבהיר באופן רשמי כי ארה"ב דורשת את פירוק יכולת ההעשרה האיראנית,^[1] בעוד איראן הציבה יכולת זו כקו אדום.^[2] עם זאת, נרשמו התבטאויות המצביעות על אופטימיות זהירה משני הצדדים: שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, אמר כי הצד העומאני הציע פתרונות להסרת מכשולים בשיחות האחרונות ברומא, וכי הפתרונות הללו נשקלים.^[3] הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, סיפק אמירה נחרצת יותר ואמר כי "היו לנו שיחות מאוד מאוד טובות עם איראן", והדגיש כי "הייתה לנו התקדמות אמיתית, התקדמות רצינית" במהלך השיחות.^[4]

בנוסף, בעוד דוברי הממשל מדגישים כי הזמן דוחק וכי הדד-ליין שניתן לאיראן הוא קצר, האיראנים מנסים ליצור רושם כי לא אצה להם הדרך וכי איראן תדע להסתדר גם אם השיחות תיכשלנה (במשתמע, למרות הסנקציות והאפשרות של תקיפה אמריקנית ו/או ישראלית).

ברקע הדברים, בכירים באיראן ממשיכים להביע ספקות לגבי הסיכויים שהשיחות תוכתרנה בהצלחה. בולטת התבטאותו של המנהיג עצמו, טרם הסבב השישי, כי "איננו סבורים שהמו"מ עם ארה"ב יניב תוצאות; דיבוריהם של האמריקאים בדבר מניעת העשרה מאיראן שגויים מן היסוד".^[5] בהתייחסו לדבריו אלו של ח'אמנהאי הביע יועץ המנהיג ויו"ר המועצה לביטחון לאומי לשעבר, עלי שמח'אני, תמיכה בקו הניצי כשכתב כי איומי ארה"ב נפסקו לאחר דבריו של ח'אמנהאי על המדיניות האיראנית.^[6] בנוסף לכך, גם הסגן לעניינים בינ"ל בלשכת המנהיג, איתאללה קמי, התבטא כי "אם המו"מ העקיף בין איראן לארה"ב לא יגיע להישגים תהיה זו אשמתה של ארה"ב, שכן יש לה דרישות לא סבירות והיא אומרת שאסור שלאיראן תהיה העשרה".^[7]

גם העיתונות השמרנית באיראן ממשיכה להוות סמן ימני ולהציג עמדה קשוחה וסקפטית כלפי השיחות.^[8] העיתון היומי "כיהאן", שעורכו מקורב למנהיג, ממשיך להוביל קו ניצי ופרסם טור דעה המאשים את ארצות הברית בהגברת הלחץ על איראן במסגרת המו"מ, על ידי הטלת סנקציות נוספות. המו"מ, טען הכותב, נועד לשמש ככלי לכיסוי כוונה להסלמה מצידה של ארה"ב.^[9]

בנוסף לגורמים הרשמיים ולגופי התקשורת התבטא בנושא המו"מ גם פרידון עבאסי, לשעבר יו"ר הארגון לאנרגיה אטומית באיראן, ואמר כי ביכולתה של טהרן לייצר פצצה גרעינית ברגע שתחליט לעשות כן.^[10]

במקביל לשיחות עם ארה"ב, איראן ערכה ב-16 במאי שיחות גם עם מדינות ה-E3 (גרמניה, צרפת ובריטניה), כשהפעלת מנגנון ה-Snapback על יד מדינות אלו, דהיינו החזרת הסנקציות נגד איראן על ידי מועצת הביטחון, עומדת על הפרק.^[11] עראקצ'י אמר כי אם אכן יופעל מנגנון ה-Snapback, תגובתה של איראן תהיה קשה.^[12]

צבא וביטחון

במקביל לשיחות הגרעין והשמעת ספקות לגבי הצלחתן, ואף פרסומים על הכנות ישראליות לתקיפת אתרי הגרעין באיראן,^[13] הצמרת האיראנית ממשיכה להשמיע אזהרות חריפות נגד כל תוקף.^[14] מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, התייחס גם הוא למצב הביטחוני הרגיש ואמר כי איראן ניצבת בפני "תצורות אויב עולמיות ברמה הפוליטית, הכלכלית והצבאית". סלאמי הדגיש כי אויביה של איראן נאבקים בה במישורים רבים ובאמצעים רבים.^[15] בשבועות האחרונים קיימו מפקדים בכירים באיראן מסדרי ביקורת כשירות ביחידות הגנה אווירית לאורך הגבול המערבי במדינה, וכן בבסיס אחד של חיל האוויר האיראני.

קשרי איראן עם אזרבייג'ן

איראן ואזרבייג'ן קיימו תרגילים צבאיים משותפים באזור קראבך.^[16] התרגילים המשותפים מגיעים על רקע ביקור נשיא איראן, מסעוד פ'זשכיאן, במדינה ב-28 באפריל 2025.^[17] יצוין כי היחסים בין איראן ואזרבייג'ן ידעו עליות ומורדות, בעיקר סביב הקשרים ההדוקים של באקו עם ישראל ועם טורקיה וקשריה הקרובים של איראן עם ארמניה.^[18] כמו כן, קיומו של מיעוט אזרי גדול באיראן מהווה גם הוא מוקד למתיחות בין המדינות (הנשיא פ'זשכיאן עצמו הוא בן למיעוט האזרי).

הזירה החברתית-כלכלית

• מחאות ושביתות

שביתת נהגי המשאיות באיראן:
ב-20 במאי החלה שביתת נהגי משאיות ונהגי רכב כבד באיראן והיא עודנה נמשכת (עד כתיבת סקירה זו). הנהגים הפסיקו את עבודתם במחאה על תנאי המחיה, ולפי הדיווחים, כוחות הביטחון של המשטר תקפו חלק מהמפגינים ועצרו כמה נהגים בניסיון לדכא את השביתה.[19]

אלימות נגד אופים מפגינים בעיר משהד:
גם אופים ברחבי איראן קיימו מחאות בשל יוקר המחיה וההתייקרויות האחרונות. בעיר משהד נתקלו הפגנות האופים באלימות מצד כוחות הביטחון שפעלו לפיזור ההתכנסות. המחאה מצביעה על המשך התסיסה החברתית באיראן לנוכח מצוקה כלכלית גוברת.[20]

• המחסור בחשמל

משבר החשמל והשיח על אודותיו הולכים ומתעצמים לקראת הקיץ, שבו צפוי שיא הצריכה. המשבר השנה נחשב חמור יותר מכפי שהיה בשנים קודמות עקב הבצורת, שפוגעת ביכולת ייצור החשמל בתחנות הכוח ההידראוליות. מגבלות הצריכה, המושתות כבר כעת על הסקטור הפרטי, צפויות להשפיע על המגזר התעשייתי והציבורי:

• הגבלת צריכה הוטלה על תעשיות הפלדה, המלט והכרייה. ההגבלות גררו צעדי מחאה מצד איגודי היצרנים של תעשיות אלו, והם אף שלחו מכתב מחאה לנשיא ובו טענו כי הגבלה זאת פירושה פגיעה קשה בייצור.^[21]
  
  
• דובר משרד החינוך עדכן כי החל מה-13 במאי על כל בתי הספר במדינה לסיים את לימודיהם עד השעה 13:00, כדי לחסוך באנרגיה.^[22]
  
  
• לעומת זאת, שר החקלאות עדכן כי מגזר החקלאות במדינה לא ייפגע מההגבלות על משק החשמל, גם בתקופות של חוסר איזון (הגורר ניתוקים).^[23]

הרשויות האיראניות מתמקדות כרגע באספקת חשמל סדירה למשקי הבית במדינה על חשבון המגזר הציבורי וחלקים מהמגזר העסקי. מדיניות הניתוקים תלויה במידה לא מבוטלת בלחץ פוליטי, וכל מגזר מנסה לגדר את עצמו מפני ניתוקים באמצעות הפעלת לחץ על הממשלה, האחראית על מדיניות זו. לא מן הנמנע שהמגבלות יחריפו ככל שהמשבר ימשיך להעמיק לקראת הקיץ, וכן ייגררו אחריהן בטווח הקצר והבינוני קשיים כלכליים ומחסור במוצרים שונים.

• משבר הגבולות

פעילות משמעותית של הכוחות המזוינים במחוז סיסתאן ובלוצ'סתאן, המאוכלס בעיקרו בבני המיעוט הבלוצ'י, מהווה מוקד אי-שקט מתמשך באיראן. במסגרת הניסיון להשלטת מרותה של טהרן באזור הודיע רמטכ"ל הכוחות המזוינים, מחמד באקרי, כי הושלמה הקמת גדר מערכת במחוז, הגובל בפקסיטן ובאפגניסטן – כדי למנוע הברחות ותנועה לא מבוקרת, כולל הסתננות של אזרחים זרים.^[24] כמו כן, באקרי ביקר במחוז וסקר את כשירות היחידות בו.^[25]

הרקע לבניית הגדר הוא בין היתר ההגירה המוגברת מאפגניסטן לאיראן בעקבות עליית הטאליבן לשלטון באפגניסטן ב-2021. לפי דיווח של סוכנות הידיעות "פארס ניוז" באיראן, ישנם באיראן כ-6 מיליון אפגנים. בחודשים האחרונים הרשויות פועלות ביתר שאת להחזרתם לאפגניסטן – בעיקר באמצעות גירוש ועידוד עזיבה מרצון על ידי סנקציות אזרחיות שונות.^[26] שר הפנים האיראני אמר בהקשר זה כי לאיראן "אין יכולת להכיל אזרחים [זרים]".^[27]

לצד חיזוק גדר הגבול ומשבר ההגירה, המשטר מקיים מבצעי אכיפה במחוז הרמזגאן: כוחות הביטחון פשטו ב-11 במאי על העיר כלהאי (השוכנת לחופי מְצָרֵי הורמוז) במטרה לתפוס מבריחי דלק ולשבש את פעילויות הברחת הדלק באזור. ימים מספר לאחר מכן גינה דרשן יום השישי הסוני של העיר זאהדאן (בירת סיסתאן ובלוצ'סתאן, בעלת רוב סוני) את התקרית, שבה נפגעו עשרות אזרחים מקומיים, והאשים את המצב הקשה באזור^[28] כגורם שדחף את האוכלוסייה לעסוק בהברחות.

זכויות אדם ודיכוי

העיסוק בחוק החג'אב שוב עלה לכותרות: ראש ועדת התרבות במג'לס התרה בפני הנשיא כי לאחר שחוק החג'אב אושר במג'לס ובמועצת שומרי החוקה – על הממשלה לפעול כדי ליישמו אל מול מנגנוני האכיפה, וכי אם הנשיא לא יפעל – יפעל יו"ר המג'לס במקומו.^[29] בנוסף, הודעות SMS שנשלחו בתחילת חודש מאי לנשים שכביכול הפרו את חוק החג'אב^[30] ממשיכות לעורר הדים במדינה (אף שמהימנותן אינה ברורה). בעיתון "עצר איראן", למשל, פורסמה ב-9 במאי עמדה נוקשה בדבר הצורך לאכוף את אי-עטיית החג'אב כפשע במקום לעודד עטיית חג'אב באמצעות הטבות והקלות.^[31]

ברקע מחלוקת זו אמר שר הפנים במהלך מסיבת עיתונאים ב-21 במאי כי הממשלה שואפת "למנוע הפיכה של בעיות חברתיות לבעיות ביטחוניות"^[32] (כלומר למנוע ממחלוקות חברתיות להפוך למחאות שיאיימו על יציבות המשטר). הצהרה זו משקפת היטב את האג'נדה של הממשלה הנוכחית, שנמנית עם הפלג הפוליטי המתון באיראן שדוגל בשיתוף פעולה עם הציבור במקום השתת מרות עליו. אינדיקציה נוספת לחשש הממסדי האיראני מהתפרצות משבר נוסף על רקע חברתי נמצאת בהתבטאות יו"ר המג'לס, קאליבאף, שאמר כי לפי הוראה בכתב של המועצה העליונה לביטחון לאומי לא ניתן להודיע על חוק החג'אב בשלב זה.^[33]

פוליטיקה

המתח בין הפלגים סביב ציון שנה למות הנשיא רא'יסי

המתח הפוליטי בין הפלג השמרני לבין הפלג הרפורמיסטי באיראן התחדד בשבועיים האחרונים, על רקע ציון יום השנה הראשון למותו של הנשיא אבראהים רא'יסי בתאונת מסוק ב-2024. אירועי ההנצחה הפכו לזירה פוליטית שבה ניצל הפלג השמרני את ההזדמנות כדי לבקר בעקיפין – ולעיתים גם במפורש – את הממשלה הנוכחית בראשות פ'זשכיאן, הנתפסת על ידי השמרנים כממשלה רפורמיסטית, מתונה ואף פרו-מערבית.

במהלך הטקסים, בנאומים רשמיים ובפרסומים בתקשורת המזוהה עם הפלג השמרני, שיבחו בכירי המשטר את מורשתו של רא'יסי, בייחוד את מה שתואר כעמידתו האיתנה מול הלחצים הבינלאומיים, מחויבותו לערכי המהפכה, וההתמקדות ב"כלכלה של התנגדות" – גישה שמעדיפה התבססות עצמית והתנגדות לסנקציות ולא להסכמות עם המערב.

במקביל, השמרנים ניצלו את ההזדמנות להשוות בין ממשלתו של רא'יסי לבין ממשלתו של חסן רוחאני שקדמה לה, ואף לממשלה הנוכחית, תוך הדגשת ההבדלים בגישה הכלכלית והמדינית. רא'יסי תואר כמי שפעל "למען העם ולא למען האליטות", בניגוד לרוחאני ולפ'זשכיאן, שנטען כי הם שמים דגש על שיקום היחסים עם המערב תוך הזנחת מצוקות הציבור.

אחרים תקפו את ניסיונות ממשלת פ'זשכיאן לפתוח ערוצי הידברות מחודשים עם ארצות הברית ואירופה סביב הסכם הגרעין, וטענו שמדובר באשליה מסוכנת.

[1] https://www.reuters.com/world/middle-east/trump-envoy-witkoff-cites-us-red-line-with-iran-against-uranium-enrichment-2025-05-18/

[2] https://www.isna.ir/news/1404022718930

[3] https://farsnews.ir/akramsharifi/1748195947462162837

[4] https://www.timesofisrael.com/trump-says-us-saw-real-progress-in-latest-talks-with-iran-predicts-good-news-ahead/

[5] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/02/30/3317077

[6] https://x.com/alishamkhani_ir/status/1926679816226357513

[7] https://www.mehrnews.com/news/6478931

[8] https://kayhan.ir/fa/news/311409

[9] https://kayhan.ir/fa/news/311487

[10] https://x.com/TMiddleEastern/status/1926599718911549846

[11] https://www.france24.com/en/middle-east/20250516-iran-european-powers-meet-amid-tensions-over-nuclear-deal

[12] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/04/3321023

[13] https://edition.cnn.com/2025/05/20/politics/intelligence-israel-possible-strike-iran-nuclear-facilities

[14] https://www.entekhab.ir/fa/news/867550

[15] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/04/3320903

[16] https://farsnews.ir/M_r7726/1747551279813104303

[17] https://www.france24.com/en/live-news/20250428-iranian-president-visits-azerbaijan-as-ties-warm

[18] https://www.reuters.com/world/armenia-iran-hold-joint-military-drills-amid-strains-over-azerbaijan-nuclear-2025-04-10/

[19] https://www.iranintl.com/202505257015?source=share-wa

[20] https://www.iranintl.com/202505257015?source=share-wa

[21] https://www.ilna.ir/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D9%81%D9%88%D9%84%D8%A7%D8%AF-%D9%85%D8%B9%D8%AF%D9%86-264/1639013-%D8%A7%D8%B9%D8%AA%D8%B1%D8%A7%D8%B6-%D9%85%D8%B4%D8%AA%D8%B1%DA%A9-%D8%AA%D8%B4%DA%A9%D9%84-%D9%87%D8%A7%DB%8C-%D9%81%D9%88%D9%84%D8%A7%D8%AF-%D8%B3%DB%8C%D9%85%D8%A7%D9%86-%D9%85%D8%B9%D8%AF%D9%86-%D8%B5%D9%86%D8%A7%DB%8C%D8%B9-%D9%85%D8%B9%D8%AF%D9%86%DB%8C-%D8%A8%D9%87-%D8%B1%D8%A6%DB%8C%D8%B3-%D8%AC%D9%85%D9%87%D9%88%D8%B1

[22] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/02/22/3311471

[23] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/02/25/3313786

[24] https://www.irna.ir/news/85839858

[25] https://www.isna.ir/news/1404030100142

[26] https://farsnews.ir/amiripour/1748074064098866623

[27] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/02/26/3313962

[28] מחוז סיסתאן ובלוצ'סתאן הוא אחד האזורים העניים ביותר באיראן, והוא סובל באופן תדיר מהזנחה ומהתעמרות השלטונות נגד המיעוט הבלוצ'י הסוני.

[29] https://fararu.com/fa/news/863614

[30] https://www.iranintl.com/en/202505018922

[31] https://www.asriran.com/fa/news/1058384

[32] https://www.irna.ir/news/85839926

[33] https://farsnews.ir/NargesJafari/1748150568541408317

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר

תמונה: via REUTERS