מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה

"איראן לאור שיחות הגרעין" – תמונת מצב דו-שבועית (26 במאי – 7 ביוני 2025)

April 17, 2025, Tehran, Iran: International Atomic Energy Agency (IAEA) Director General RAFAEL MARIANO GROSSI..

תמונה: IMAGO / ZUMA Press Wire

מדיניות חוץ וגרעין

  • דו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) והחזרת הסנקציות של האו"ם

ב-31 במאי 2025 פורסם דו"ח מטעם סבא"א הקובע כי איראן קיימה פעילות גרעינית סודית במספר אתרים לפני 2003 – פעילות שעלולה להוות חלק ממאמץ להרכבת נשק גרעיני. איראן, לפי הדו"ח, לא סיפקה הסברים מספקים לפעילות זו. דו"ח זה עשוי לשמש בסיס להחלטה נגד איראן במועצת המנהלים של סבא"א המתכנסת ב-9 ביוני, וייתכן שהנושא יועבר לדיון במועצת הביטחון של האו"ם.[1]

בתגובה למסקנות של סבא"א שלחה איראן לסוכנות מכתב בן 19 עמודים ובו דחתה את הטענות שהועלו בדו"ח הסוכנות וכינתה אותן "לא נכונות" ו"משמיצות".[2]

איראן טענה כי הממצאים של סבא"א באתרים הנדונים אינם תולדה של פעילות גרעינית בעייתית, אלא תוצאה של "חבלה" או "פעולות עוינות" שנועדו לזהם אתרים אלו במכוון. יש לציין כי ככל הנראה מדובר בטענה תקדימית, כאשר איראן לא הכחישה בהודעה זו את קיומם של הממצאים הבעייתיים באתרים הנדונים.[3] עם זאת, איראן שוללת את הטענה כי היא מנהלת פעילות גרעינית סודית.[4] בנוסף, מכתב רשמי ששלח המשטר למועצת המנהלים של הסוכנות כלל אזהרה מפני "ניצול לרעה של סבלנותה של איראן בידי מדינות המערב", וציין כי צעדים חד-צדדיים מצד המערב יובילו ל"תגובות מותאמות" מצד טהרן.[5]

במקביל, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י וסגניו הביעו ביקורת קשה כלפי סבא"א. עראקצ'י אמר כי "סבא"א אינה צריכה להפוך לכלי פוליטי".[6] כמו כן, בפגישתו ב-2 ביוני עם יו"ר סבא"א, רפאל גרוסי, בקהיר הוא הדגיש כי סבא"א אינה צריכה לאפשר לאמינותה להיות נתונה ללחצים ולכוונות פוליטיות מצד מדינות חברות מסוימות.[7] בנוסף, פורסמה הצהרה משותפת מטעם משרד החוץ והארגון לאנרגיה אטומית של איראן שבה נכתב כי "אם מדינות מסוימות מתכוונות לעשות שימוש לרעה בדו"ח הנוכחי במהלך ישיבת מועצת המנהלים, איראן תאמץ ותיישם צעדים מתאימים בתגובה לגישה כזו, על מנת להגן על הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של המדינה, וכי מדינות אלו תישאנה באחריות ובהשלכות".[8]

בנוסף לכך, איראן מקיימת מו"מ עם גרמניה, צרפת ובריטניה בעקבות החשש כי האחרונות תפעלנה את מנגנון ה-Snapback מהסכם הגרעין ב-2015 (הידוע כ-JCPOA). מנגנון זה מיועד להשיב את הסנקציות של מועצת הביטחון כלפי איראן שהוסרו בעקבות חתימת ההסכם. לצד קיום הפגישות בין הצדדים, עראקצ'י הזהיר מדינות אלו כי "אם מנגנון זה יופעל, תגובת איראן תהיה חמורה".[9]

  • ההצעה האמריקנית וסוגיית ההעשרה

ב-3 ביוני נחשפו חלקים מהצעה אמריקאית שהועברה לאיראן דרך עומאן ועיקרה – הקמת התאגדות (קונסורציום) העשרה אזורית בהשתתפות איראן, סעודיה, איחוד האמירויות וקטר, ללא התייחסות מפורשת לגורל תוכנית ההעשרה האיראנית.[10] מרבית ההצהרות האיראניות בהקשר זה הדגישו את הנחישות להמשיך בפעילות ההעשרה על אדמת איראן, אשר הוצגה לא רק כדרישה טכנית אלא כזכות לאומית בלתי ניתנת לערעור. המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי ושורת בכירים נוספים הבהירו בתגובה להצעה כי תעשייה גרעינית שאינה כוללת יכולת העשרה עצמאית אינה רלוונטית לצרכיה של איראן. ח'אמנהאי אמר כי תלות ביכולת העשרה (זרה) תהפוך את איראן לתלויה במדינות אחרות לשם אספקת צרכים בסיסיים לאוכלוסיה.[11]

נשיא איראן, מסעוד פ'זשכיאן, אמר גם הוא כי "לא נסכים שאחרים יקבלו החלטות לגבי עתיד וגורל אומתנו. הרפובליקה האסלאמית של איראן תמיד מוכנה להקשיב לדיבורים רציונליים, אך לעולם לא תקבל בריונות".[12]

בנוסף אליהם התבטאו בנושא הקווים האדומים גם יועץ המנהיג ולשעבר מזכיר המועצה לביטחון לאומי, עלי שמח'אני,[13] וכן דוברת הממשלה.[14]

שר החוץ המשיך להדגיש בהצהרותיו כי ההעשרה היא קו אדום שאינו פתוח למו"מ.[15] עם זאת, עראקצ'י הצהיר גם כי "אם ארה"ב מבינה את מהות תוכנית הגרעין של איראן, אנו מוכנים להסכם", ובכך לא סתם את הגולל על המשך השיחות בין הצדדים, גם בצילה של ההצעה האמריקאית.[16] עם זאת, איראן טרם השיבה לגבי מועד חדש לשיחות. עראקצ'י עדכן כי המועד החדש ייקבע לאחר שאיראן תגיב להצעתה של ארה"ב.[17]

במקביל, כלי תקשורת משטריים באיראן קידמו את הרעיון שלא מדובר בפעילות סמלית של העשרה, אלא בצורך אסטרטגי של המדינה סביב אתגרי השעה הבוערים – משבר המים[18] ומשבר החשמל.[19]

לצד ההצהרות הרשמיות בדבר הצורך בגרעין אזרחי בלבד, ממשיכים להישמע באיראן גם קולות המאיימים במרומז או במפורש בהרכבת פצצה גרעינית. חבר ועדת חוץ וביטחון במג'לס, ארדסתאני, אמר כי "הגענו כעת לנקודה שבה כבר יש לנו מספיק אורניום מועשר בריכוז של 60% כדי לייצר כמה פצצות אטום. 300 קילו של אורניום המאוחסן באיראן שווים ל-10 פצצות אטום, ואם ישראל תמשיך לאיים, נוכל להעלות את רמת ההעשרה עוד יותר".[20]

  • מעורבות רוסיה במו"מ

הקרמלין עדכן כי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הציע לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ סיוע בנושא המו"מ הגרעיני עם איראן.[21] השיחה בין הנשיאים התקיימה לאחר הצהרתו של מנהיג איראן בדבר דחיית ההצעה האמריקאית, מאחר שזו אינה מכירה בזכותה של איראן להעשיר אורניום בשטחה. יוזכר כי לאחר סבב השיחות הראשון בין איראן לארצות הברית המריא שר החוץ האיראני למוסקבה ונפגש עם פוטין, דבר המצביע על רמת אמון ותיאום גבוהה בין הצדדים.

צבא וביטחון

  • מוכנות לחירום

העיתון Wall Street Journal חשף ב-5 ביוני, מפי מקורות יודעי דבר, כי איראן מצפה לקבל בחודשים הקרובים משלוח גדול מסין של אמוניום פרכלורט, המשמש לייצור דלק מוצק לטילים. לפי הדיווח, איראן הזמינה כמות שאמורה להספיק לייצור של כ-800 טילים בליסטיים. עוד דווח כי איראן הזמינה את המשלוח לפני חודשים מספר, עוד בטרם החל המו"מ עם ארה"ב ולפני הפיצוץ הגדול בנמל שהיד רג'אא'י. יש לציין כי לפי דיווחים בעקבות הפיצוץ, ייתכן שהוא נגרם מאחסנה לקויה של אחד מהרכיבים של אמוניום פרכלורט.

לפי הדיווח, ההזמנה הנוכחית נועדה, ככל הנראה, לחידוש יכולת השיגור שנפגעה בעקבות התקיפה הישראלית באוקטובר 2024, שכוונה בין היתר נגד תעשיית הטילים האיראנית. כמו כן, מקורות יודעי דבר עדכנו את WSJ כי לפחות חלק מהמשלוח צפוי לעבור לחות'ים בתימן, שמשגרים באופן תכוף טילים בליסטיים לישראל.[22]

ברקע למו"מ הגרעין נמשכת גם המוכנות הגבוהה בקרב הכוחות המזוינים. ראש מפקדת ההגנה האווירית "ח'אתם אל-אנביא", עלי-רצ'א צבאחי-פרד, ביקר בעמדות הגנה אווירית באזור טהרן.[23] זאת על רקע ביקורים ומסדרי מוכנות בחלקים נרחבים במדינה – בדגש על האזורים המערביים ומתקני הגרעין. על רקע המוכנות הגבוהה הכריז מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, כי "אנו אומרים לאמריקאים כי אנחנו מוכנים לכל תרחיש. ידנו על ההדק, ואנחנו אורבים וממתינים שאם יעשו שטות כלשהי, הם ייתקלו מייד בתגובות שתגרומנה להם לשכוח את כל העבר שלהם".[24] סלאמי התייחס גם לאיום התקיפה הישראלית ואמר: "ישראל יודעת היטב איזה כוח יש לאיראן. מטרות של המשטר הציוני הן אלו שתושמדנה במקרה של עימות… הישראלים מודעים היטב ליכולותיה של איראן".[25]

בהקשר דומה אמר יועץ למפקד ההגנה האווירית של הצבא כי "בתחום הימי, חיל הים האיראני, על ידי שליטה במצרים אסטרטגיים וציוד ימי מגוון, מבטיח את ביטחון נתיבי הים החיוניים. כמו כן חיל האוויר, תוך שימוש במטוסים מודרניים, שומר על הגנה והתקפה מאוזנות".[26]

יחידת הקומנדו "פאתחין טהרן", המשויכת למשה"מ, ביצעה ב-31 במאי תרגילי לוחמה, צלילה והחפה במפרץ הפרסי.[27]

  • תודעה והשפעה

דוברים בכירים של המשטר הביעו לאחרונה חשש מחדירת רעיונות מערביים לאיראן ומהשחיקה הנגרמת כתוצאה מכך בתמיכה הציבורית במשטר וברעיון המהפכה האסלאמית. שר ההגנה והתמיכה בכוחות המזוינים של איראן, אמיר עזיז נצירזאדה, אמר: הרעיונות המהפכניים, ההתגייסות והג'יהאד, שהיו קיימים בתחילת המהפכה, דעכו כעת בקרב הצעירים משום שעשינו מעט, בה בעת שהפלישה התרבותית הייתה ונשארה נפוצה מאוד, ועלינו לפעול בתחום זה".[28] גם דובר משמרות המהפכה, עלי-מחמד נאא'יני, התייחס לנושא ואמר: "המודל התרבותי שלנו אינו יעיל כיום וממשל תרבותי, בייחוד בדורות החדשים, עומד בפני אתגרים רציניים. רבים מהאחראים על התחום התרבותי שלנו הם אנשים שאינם בעלי רקע בתחום התרבותי. מסיבה זו, לא הצלחנו לבצע את הביצועים הטובים ביותר במלחמה רכה כפי שהיינו צריכים".[29]

  • חוק החג'אב

נושא החג'אב ממשיך להוות מוקד למתיחות חברתית באיראן: יושב ראש המג'לס, מחמד באקר קאליבאף, עדכן כי המועצה העליונה לביטחון לאומי הגישה בקשה בכתב לעצירת הקידום של חוק החג'אב, וכפועל יוצא מכך גם את יישומו.[30] עם זאת, קאליבאף הביע את ביטחונו כי החוק ייושם בסופו של דבר, כפי שהליך החקיקה מחייב.[31] מאז מחאות "מהסא אמיני" (2022–2023) הרשויות מטפלות בנושא החג'אב בזהירות יתרה, מחשש להצתת תסיסה חברתית נוספת.

על רקע נושא זה דווח בסוכנות הידיעות "פארס ניוז", המשויכת למשה"מ, על הסרת חג'אב במרחב הציבורי באוניברסיטת עלאמה-טבאטבאא'י שבטהרן. בסוכנות הידיעות ביקרו את הנהלת האוניברסיטה על שלא עשתה די כדי לבלום את התרופפות הנהלים. בנוסף לכך נכתב בדיווח כי "אף על פי שפעמוני האזעקה של שערוריית המחקר והחינוך מצלצלים כבר זמן רב, מי מקשיב??", כאות אזהרה מפני חוסר ההתמודדות עם התופעה.[32]

התייחסות נוספת לנושא החג'אב נרשמה מפיו של דרשן תפילות יום השישי בח'ראסאן, שאמר כי "נושא התפתחות הזנות הוא אסון לחברה. אני מדגיש כי יש להקדיש תשומת לב רצינית לנושא החג'אב בחברה. בנושאים אלה, למרבה הצער, לא ננקטים צעדים רציניים".[33] דרשני יום השישי מקבלים נקודות להעלאה בדרשותיהם מלשכת המנהיג, ובהתאם לכך ניתן לראות את דבריו של דרשן זה ככאלו שנכתבו באישור לשכת המנהיג.  

הזירה החברתית-כלכלית

הדיווחים על משבר האנרגיה, בייחוד בתחומי המים והחשמל, נמשכים. אזרחים במחוזות הדרומיים דיווחו על הפסקות חשמל פתאומיות שגרמו לנזק למכשירי החשמל הביתיים.[34] תושבי אזורים אלה דיווחו על מחסור גם במים, בעוד תנאי מזג האוויר מחמירים.[35]

נראה כי המשטר מנסה למנף את המו"מ עם ארצות הברית ליצירת ציפיות חיוביות גם בתחום הכלכלי. מעבר להדגשת חשיבות ההעשרה כנכס לאומי ואסטרטגי, כלי תקשורת משטריים סקרו את השיפור ברמת החיים שאמור להתרחש בעקבות העצמת תוכנית הגרעין האזרחית באיראן. הנושא המרכזי שנידון הוא שיפור ההספק של ייצור החשמל, אך נידון גם המחסור במוצרי יסוד שונים כמו מזון ותרופות.[36] יצירת ציפיות אלו נועדה להרגיע זמנית את הציבור ולהאשים גורמי חוץ במקרה של כישלון השיחות והמשך המשבר האנרגטי.

עם זאת, הבעיות המבניות של ניהול משבר האנרגיה נמשכות: המדיניות האיראנית בנושא איזון משק האנרגיה והמים מבוססת בעיקר על ניתוקים מכוונים של צרכנים שונים לפי מגזר ו/או בשעות העומס. מדיניות זו גוררת לחץ כלפי הממשלה מצד מגזרים שונים במטרה לצמצם את הפגיעה בהם.

כך, למשל, סגן שר החקלאות הדגיש כי הפסקות חשמל במגזר החקלאי צריכות להיות "האופציה האחרונה", בשל השלכותיהן על אספקת מזון.[37] זאת בהמשך להצהרות קודמות שלו בדבר החרגת החקלאים מניתוקי החשמל בניגוד למגזרים אחרים הנפגעים מהניתוקים, כגון מגזר ייצור הפלדה. משבר המים גם הוא ממשיך לתת את אותותיו במדינה – בחלקים מטהרן נרשמו הפסקות בזרימת מי שתייה למשך 14 שעות, לטענת הרשויות בעקבות עבודות תשתית[38].

זכויות אדם ודיכוי

  • שביתת נהגי המשאיות

השביתה המקיפה של נהגי משאיות ותחבורה כבדה שהחלה ב-24 במאי נמשכה ברחבי איראן לפחות עד ה-1 ביוני;[39] מאז לא נתקבלו דיווחים חדשים ועדכונים על אודות השביתה, כולל מטעם גופי אופוזיציה. לטענת מומחים מדובר באחת השביתות המשמעותיות בשנים האחרונות, שהייתה עלולה לשתק את כלכלת המדינה ולשמש כזרז להתקוממות אזרחית רחבה.[40] השביתה עוררה הד ציבורי, כאשר איגודים נוספים שבתו בעקבות הנהגים[41] והתקיימו אירועי סולידריות.[42] המשטר פעל לדיכוי השביתה, באמצעות מעצר של למעלה מ-40 תומכים ונהגים[43] והפעלת לחץ גובר מצד גורמי ביטחון באמצעות זימונים לחקירה.[44]

לצד זאת, הממשלה פועלת כדי לענות על הדרישות המרכזיות של המוחים באמצעות עדכון מכסות הדלק, עדכון מדד הטון-קילומטר (מדד שלפיו מקבלים הנהגים תשלום) והבטחות לבחינת נושא הביטוח.[45] בנוסף לעבודה הממשלתית בנושא, נערכו פגישות גם במג'לס עם נציגי המוחים והרשויות הרלוונטיות.[46] לפי דיווחי העיתון השמרני "כיהאן", המציג את המחאה כלגיטימית, נראה כי המשטר שאף לעצור את השביתה באמצעות השגת פשרה, והעדיף להימנע, לפחות פומבי, מהוקעתם של המוחים ומהתנגחות עימם.[47]

  • אסירים פוליטיים

ב-30 במאי הובהל הראפר האיראני "Tatalou", הכלוא בכלא בטהרן, לבית החולים בעקבות ניסיון התאבדות.[48] פעילים חברתיים איראנים בתוך איראן ומחוצה לה עוקבים בדריכות אחר מצבו של הראפר, שנידון למוות, אך גזר דינו טרם נחלט באופן סופי. בנוסף, כלת פרס נובל לשלום, שירין עבאדי, המתגוררת היום מחוץ לאיראן, מתחה ביקורת על נציגות UNICEF באיראן, שאינה עושה מספיק כדי להגן על זכויותיהם של קטינים במדינה, בעיקר סביב הוצאתם להורג, ובה בעת הדגישה כי באיראן נעשה שימוש מערכתי בילדיהם של אסירים להפעלת לחץ על הוריהם.[49]

84 ארגוני זכויות אדם איראניים ובינלאומיים גינו הוצאות להורג של אזרחים אפגנים באיראן.[50] יוזכר כי בעקבות הגעת פליטים ומהגרים רבים מאפגניסטן הרשויות באיראן מנסות לחסום את הגבול בין המדינות ולהניע את האזרחים האפגנים לחזור לארצם בכוח ו/או באמצעות סנקציות.

פוליטיקה

נושאי הליבה באיראן משליכים גם על המתיחות במערכת הפוליטית האיראנית ובראשה המתחים בין המג'לס, הנשלט בידי השמרנים (הכולל 198 חברי מג'לס שמרנים ו-42 רפורמיסטים), לבין הממשלה, המורכבת בעיקרה ממתונים. לצד המחלוקות העקרוניות בין הצדדים, נראה כי נציגי המחנה השמרני מנצלים כל הזדמנות כדי לבקר את יריביהם.

  • בנושא הגרעין

למרות מצג אחידות במערכת האיראנית כלפי המו"מ עם ארה"ב, מתחת לפני השטח המחלוקות בין הפלגים בדבר הגישה לשיחות נמשכת. בעיתון השמרני "כיהאן", שעורכו מקורב למנהיג ח'אמנהאי, פורסם טור המבקר בחריפות את קיומו של שיח עם ארה"ב בזמן שהיא מטילה סנקציות על איראן.[51] לבסוף, נכתב בטור כי "מהי ההצדקה להמשך משא ומתן כזה עם צד שבמקום להפגין רצון טוב מכה בתוף האיומים והסנקציות?". "כיהאן" גם ביקר בחריפות את התומכים באיראן בהצטרפות ל-FATF (כוח המשימה למאבק בהלבנת הון ומימון טרור), ורמז כי הם בעלי קשרים למתנגדי המשטר.[52]

  • בנושא המשבר הכלכלי והאנרגטי

יו"ר המג'לס, קאליבאף, ביקר את המדיניות הממשלתית שמובילה ל"חוסר איזון אנרגטי" למרות היותה של איראן בעלת מאגרים עצומים של נפט וגז.[53] סגן יו"ר "ועדת 90 לחוקה" הצהיר כי הסיבה העיקרית לכך היא ניהול כושל.[54] גם במקרה הזה לא חסך "כיהאן" את שבטו מהממשלה ופרסם מאמר תחת הכותרת "הצורך של הממשלה כיום – מעבר מ'פגישות סטראוטיפיות' ל'נוכחות בקרב העם לפתרון בעיות' ".[55] זאת, בהתכתבות עם דבריו של ח'אמנהאי בדבר הצורך להתקרב אל העם כדי להבין את מצוקותיו.

  • בנושא החג'אב

המג'לס מקדם את הדחתו של שר ההכוונה האסלאמית, בעקבות חוסר שביעות הרצון מתפקודו של אחד מסגניו.[56] זו אינה ההדחה הראשונה שהמג'לס מקדם דיון בה – לפני כן נדונו הדחותיהם של שרת התחבורה ושל שר האנרגיה, לאחר ששר הכלכלה כבר הודח.

למרות המדיניות הלעומתית של המג'לס והמחנה השמרני אל מול הממשלה, הסגן הראשון לנשיא, עארף, כינס את פורום שרי הממשלה לדורותיהם (כולל שמרנים) מתוך רצון להעצים את ההידברות בין המחנות. במסגרת נאומו בכינוס אמר עארף כי "בממשלה ה-14, שסיסמתה העיקרית היא 'אחדות', אין תירוץ לאי שיתוף פעולה עם האספה. האספה היא הנכס הרוחני של המשטר".[57]


[1] https://www.reuters.com/world/china/iaea-report-says-iran-had-secret-activities-with-undeclared-nuclear-material-2025-05-31/

[2] https://farsnews.ir/Tehrani/1749134720800167548

[3] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/17/3329808

[4] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/11/3325195

[5] https://farsnews.ir/akramsharifi/1749290780147574024

[6] https://www.asriran.com/fa/news/1065420

[7] https://www.asriran.com/fa/news/1065420

[8] https://kayhan.ir/fa/news/311983

[9] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/04/3321023

[10] https://apnews.com/article/iran-us-nuclear-talks-analysis-israel-mideast-2cbea2d6982bd8806d7e8fa7771afc37

[11] https://www.isna.ir/news/1404031409137

[12] https://www.mehrnews.com/news/6491445

[13] https://www.isna.ir/news/1404031409309

[14] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/13/3326961

[15] https://farsnews.ir/akramsharifi/1748962272059356023

[16] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/13/3327584

[17] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/16/3329189

[18] https://farsnews.ir/Razieh_Belali/1749124674625731534

[19] https://farsnews.ir/sorayatv/1749126470929431305

[20] https://akharinkhabar.ir/politics/10529722

[21] https://www.reuters.com/world/china/putin-is-ready-help-trump-iran-nuclear-negotiations-kremlin-says-2025-06-05/

[22] https://www.timesofisrael.com/iran-orders-material-from-china-that-can-make-some-800-ballistic-missiles-report/

[23] https://www.isna.ir/news/1404031509543

[24] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/07/3322904

[25] https://www.iranintl.com/fa/liveblog/iran-us-talks-june3#202506043168

[26] https://farsnews.ir/seyedona/1749109922639356014

[27] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/10/3324401

[28] https://www.isna.ir/news/1404031409038

[29] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/08/3323431

[30] הליך החקיקה האיראני מורכב מאישור החוק במג'לס ולאחר מכן עדכון פורמלי של הממשלה על ידי המג'לס בדבר החוק – על מנת שהממשלה תפעל ליישמו. נכון לכתיבת שורות אלה, חוק החג'אב לא נשלח לממשלה באופן פורמלי בעקבות בקשת המועצה לביטחון לאומי, ולכן הממשלה אינה מחויבת ליישמו.

[31] https://farsnews.ir/NargesJafari/1748150568541408317

[32] https://farsnews.ir/alireza_babaii/1748857980350284538

[33] https://www.asriran.com/fa/news/1065414

[34] https://www.iranintl.com/202506062016

[35] https://www.iranintl.com/202506031922

[36] https://kayhan.ir/fa/news/312043

[37] https://kayhan.ir/fa/news/311856

[38] https://farsnews.ir/Behradmadani/1748178351406654811

[39] https://www.iranintl.com/fa/liveblog/kamiondaran-jun1

[40] https://www.iranintl.com/202505312610

[41] https://www.radiofarda.com/a/iran-cannes-winner-panahi-backs-trucker-strikes/33427650.html

[42] https://www.iranintl.com/fa/liveblog/kamiondaran-may28

[43] https://www.iranintl.com/202506066803

[44] https://www.iranintl.com/202505279553

[45] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/09/3324022

[46] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/15/3328409

[47] https://kayhan.ir/fa/news/312042

[48] https://www.mehrnews.com/news/6483590

[49] https://www.iranintl.com/202505294773

[50] https://www.iranintl.com/202506052160

[51] https://kayhan.ir/fa/news/311487

[52] https://kayhan.ir/fa/news/312067

[53] https://www.mehrnews.com/news/6478372

[54] https://farsnews.ir/Mohammad_Mahdi_Nourali/1748872942425123452

[55] https://kayhan.ir/fa/news/311976

[56] https://farsnews.ir/NargesJafari/1748783852152229100

[57] https://www.mehrnews.com/news/6481313


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר


פרסומים אחרונים

איום החטיפות – סכנה המחייבת מענה

מחויבותה החשובה של ישראל לשלום אזרחיה וחייליה מהווה תמריץ לביצוע חטיפות כאסטרטגיה נגדה. ההיסטוריה מלמדת כי ויתורים מצילים חיים בטווח הקצר אך מנציחים ומעודדים טרור...

בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא"ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.

הירשם לאיגרת המידע

לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.

כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?

הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם