בזירה הבינלאומית
ארצות הברית תקפה (21 ביוני) את מתקני הגרעין בנתנז, בפורדו ובאצפהאן באמצעות מתקפה משולבת של חיל האוויר וטילי שיוט.[1] תוצאות המתקפה המדויקות טרם ידועות בפירוט נכון ל-22 ביוני, אך בכירים אמריקאים מצהירים על הצלחתן: ראש המטות המשולבים של ארה"ב אמר כי האתרים שהותקפו ספגו "נזק רב והרס".[2]
בתגובה, איראן שוקלת מספר אפיקי פעולה. כולל חסימת מיצרי הורמוז. בכיר משה"מ אמר כי איראן "מתכוונת לסגור את המצרים, אבל החלטה סופית תתקבל על ידי המועצה העליונה לביטחון לאומי".[3] למרות קולות אלו, נראה כי טרם נסתם הגולל על פתרון דיפלומטי כלשהו. אומנם עראקצ'י אמר בבוקר לאחר התקיפה, ב-22 ביוני כי "כיצד איראן יכולה לחזור לשולחן המשא ומתן לאחר שישראל ואמריקה השמידו אותו?",[4] אך סיפק לאחר שעות אחדות גם התבטאות מתונה יותר, כשאמר "מוקדם מדי, באופן טבעי, לשפוט עד כמה עדיין יש מקום לדיפלומטיה לצמוח ולשגשג. עמדתנו היא שלא נדבר עם ארה"ב עד שהתוקפנות הישראלית תיפסק, ועמדה זו עדיין עומדת בעינה. בהקשר של הנסיבות החדשות, יש לקבל החלטות חדשות". עראקצ'י הדגיש גם את חלקה של ארצות הברית במתקפה הישראלית ואמר כי "היינו באמצע משא ומתן עם ארצות הברית כאשר הם אילצו את ישראל לתקוף את איראן"[5].
איראן טוענת שישראל מבצעת נגדה פשעי מלחמה בכך שתקפה את תקיפת תוכנית הגרעין שלה, שנועדה לצורכי שלום,[6] וכן פועלת להצדיק את תגובותיה לתקיפות הישראליות, בכפוף לאמנת האומות המאוחדות.[7] ההצדקה האיראנית באה על רקע ירי איראני לריכוזי אוכלוסייה בישראל ופגיעה בבית החולים סורוקה. עראקצ'י התייחס באופן מפורש לפגיעה זאת ואמר כי "המתקן שימש בעיקר לטיפול בחיילים ישראלים, שלדבריו "השתתפו ברצח העם בעזה, המרוחקת 25 מייל משם" ככלל, האיראנים טוענים שהם משגרים את הטילים לעבר יעדים צבאיים וביטחוניים, שישראל הקימה בלב אזורים המיושבים באזרחים.[8]
מחלוקות מול סבא"א
מערכת היחסים בין איראן לבין הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א) מתאפיינת באחרונה במתיחות הולכת וגוברת. איראן, שבעבר ניהלה שיח מורכב אך עקבי עם סבא״א, החלה להביע עוינות גלויה כלפי הנהגת הסוכנות, תוך דה־לגיטימציה של תפקודה המקצועי והצגת הדו"חות האחרונים כמוטים וככאלו המספקים בסיס "לגיטימי" לתקיפות הישראליות.
במכתב רשמי שהעבירה איראן למועצת הביטחון של האו"ם ב-21 ביוני 2025, נמתחה ביקורת חריפה על מנכ"ל סבא״א, רפאל גרוסי. לטענת שגריר איראן באו"ם, גרוסי הפגין חוסר מסוגלות לעמוד באמות המידה המקצועיות המצופות מתפקידו, בייחוד לנוכח תגובתו – או חוסר תגובתו – לתקיפות הישראליות האחרונות נגד מתקנים גרעיניים המוגדרים על ידי איראן כ"מיועדים לצורכי שלום"[9]. בכך איראן ממשיכה לקדם נרטיב של קורבן תמים, המותקף באמצעים צבאיים תוך שתיקה או שיתוף פעולה מצד גופים בינלאומיים.
יועץ המנהיג, עלי לאריג'אני, יצא אף הוא נגד גרוסי והסוכנות ב-19 ביוני. הוא ציטט את דבריו של גרוסי שלפיהם אין בידי סבא"א ראיות לכך שאיראן חותרת בפועל לפיתוח נשק גרעיני, ותהה מדוע אם כך הוגש דו"ח שלילי נגד איראן[10]. שר החוץ וסגן הנשיא לשעבר מחמד ג'ואד ט'ריף קרא בפומבי להעמיד את גרוסי לדין בינלאומי. לטענתו, הדו"ח "חסר האחריות והמטעה" של גרוסי שימש כבסיס לגיטימציה לתוקפנות הישראלית, והוביל, לפי דבריו, למותם של אזרחים חפים מפשע באיראן[11].
הזירה הרשתית
מתקפות סייבר
זירת הסייבר ממלאת גם היא תפקיד פעיל בלחימה:
מהצד האיראני דווח על תקיפת תחנות בקרה של לוויינים ישראליים, רשתות תקשורת של התעשיות הביטחוניות, תשתיות לאומיות וממשלתיות, חדירה למצלמות רשת[12] ועוד[13] – לפי שעה, ללא אימות.. נוסף לכך, קבוצת "הנדלה" (קבוצה איראנית הפועלת בכיסוי של קבוצה פלסטינית) מגלה פעלתנות רבה ברשת ותוקפת יעדים רבים ומגוונים בישראל, בעיקר מהמגזר העסקי.[14]
מהצד הישראלי לא דווח רשמית על תקיפות סייבר, אך קבוצת האקרים הנחשבת כפרו-ישראלית נטלה אחריות על כמה תקיפות משמעותיות: פגיעה במאגרי המידע של בנק ספ'ה והשבתתו כתוצאה מכך, פגיעה בבנק פ'אסארגאד (לא ברור אם במתווה דומה לתקיפה נגד ספ'ה), וכן גנבת עשרות מיליוני דולרים במטבעות קריפטוגרפיים מבורסת הקריפטו "נוביטקס" [15]. גם במקרה של ספ'ה ופ'אסארגאד[16] וגם במקרה של נוביטקס[17] – הודו גורמים איראניים כי התקיפות אכן בוצעו. במקרה של ספ'ה[18] דווח כי הלקוחות יקבלו מענה באמצעות בנקים אחרים.
נכון לעכשיו, נראה כי חזית הסייבר הפרו-ישראלית מפיקה בעיקר תקיפות המלבות את המשבר השלטוני של המשטר באיראן וממעטת בתקיפות המתואמות באופן הדוק עם הפעלת האש נגד יעדי הגרעין והטילאות באיראן (באופן העולה מהפרסומים בתקשורת). הצד האיראני מתמקד בשלילת יכולות ישראליות, ריגול ומבצעים שנועדו לערער את העורף. מעבר לתקיפות אלו, יתכן כי הצדדים משתמשים גם ביכולות סייבר התקפי חשאיות לצורכי איסוף מודיעין ו/או לגרימת נזק בצורה חשאית.
חסימת האינטרנט
במהלך ימי הלחימה עד כה, נרשמו באיראן חסימות רשת גורפות וחמורות: לפי ארגון NetBlocks, ב-19 ביוני תועדה אחת מהפסקות האינטרנט הנרחבות ביותר מאז 2019 (כלומר חמורות יותר מאלו שהיו במהלך מהומות מהסא אמיני ב-2022-2023).[19] במקביל, משרד התקשורת הודה בקיומן של הגבלות אך פרסם הודעת הבהרה כי חסימת האינטרנט מבוצעת במטרה למניעת פעילות זדונית של ישראל.[20] חסימת האינטרנט באיראן היא פרקטיקה מוכרת של המשטר האיראני בעת אירועים בעלי פוטנציאל נפיצות פנימי כגון מחאות ואסונות (כמו למשל זו שהתבצעה לאחר הפיצוץ בנמל "שהיד רג'אא'י באפריל 2025). ב-20 ביוני דווח כי משרד התקשורת אפשר לראשונה לאיראנים מחוץ למדינה לתקשר עם קרוביהם באיראן דרך פלטפורמות הודעות מקומיות.[21]
הזירה הציבורית
השלטונות באיראן מקפידים להדגיש את אורך הרוח והעמידה החזקה של הציבור לנוכח קשיי המלחמה. שר החוץ, עבאס עראקצ'י, אמר כי "אנו יודעים שהמצב קשה מאוד כרגע, אך אני חושב שהמצב באיראן טוב… הסולידריות של העם האיראני חזקה מאוד וברמה הגבוהה ביותר. גם הכוחות המזוינים שלנו מתפקדים היטב בהגנה על עצמם… מה שאנחנו עושים כעת הוא שימוש בזכותנו הלגיטימית להגן על עצמנו מפני התוקפנות וההתקפות האגרסיביות הלא מוצדקות של המשטר הציוני".[22] התקיפה הישראלית נגד רשות השידור הודהדה באופן נרחב ברשתות החברתיות והמשטר ניצל את ההזדמנות כדי להוקיע את ישראל ככזו התוקפת מוסדות אזרחיים לחלוטין[23] וכן כדי להציב את רשות השידור כקול השפיות באיראן, המונע מישראל להשפיע לרעה על הציבור האיראני.[24] השדרנית שנשארה להגיש את תוכניתה עד רגע הפיצוץ מוצגת על ידי המשטר כדמות מופת.
בעקבות התקיפה נרשמה באיראן פגיעה או חשש מפגיעה במגוון גדול של שירותים בסיסיים: שירותי בריאות[25], אספקת דלק[26], בנקאות ותשלומים[27] וכן אספקת מזון[28] ותרופות[29]. בנוסף, נרשמו עומסי תנועה כבדים ביציאה מטהראן[30] עקב אזרחים רבים שביקשו לעזוב את העיר בצל ההפצצות הכבדות של ישראל.
פעילות המערכת הפיננסית
בצל הלחימה, הכלכלה האיראנית חווה זעזועים תכופים, ומנגד ניכרים מאמצים מצד המשטר לשדר יציבות יחסית. דוברת הממשלה הדגישה ב-21 ביוני כי טרם נעשה שימוש בעתודות האסטרטגיות של סחורות, תוך שהיא מצביעה על ייבוא של כ-74 אלף טון סחורות בסיסיות ביממה אחת.[31] בנוסף לכך, הבנק המרכזי הודיע ב-14 ביוני כי יעמיד מיליארד דולר לטובת רכש סחורות בסיסיות ולמניעת מחסור כלשהו.[32]
הבורסה באיראן נותרה סגורה לכל ימי הלחימה, והיא אמורה להישאר סגורה עד היום (22 ביוני). לא נרשמו התבטאויות בדבר נכונות לשוב למסחר כל עוד המלחמה נמשכת.
היחס למואשמים בשיתוף פעולה עם ישראל
המשטר מנהל מאמץ ניכר לסכל פעילות של המוסד במדינה, פעילות שהתבטאה ביתר שאת במהלך מכת הפתיחה של מבצע "עם כלביא" (12-13 ביוני). המועצה לביטחון לאומי הודיעה כי "כל פעולה לטובת המשטר הישראלי תהיה כפופה לעונש חמור".[33] שר המודיעין איים גם הוא כי "נתייחס בנחישות לסוכנים המעטים הבוגדים והחודרים שמשתפים פעולה עם האויב".[34] מצד שני, המשטר מנסה גם לשכנע את אותם "בוגדים" להסגיר את עצמם בהבטחה למידת הרחמים. משרד התובע הכללי בטהרן פרסם כי ניתנת "הזדמנות מוגבלת לאלו שרימו אותם לשת"פ עם האויב הציוני: לאנשים אלה יש עד מחר [22 ביוני] הזדמנות ליהנות מחסד האסלאם ולהציג את עצמם".[35] גם מפקד המשטרה התבטא בנושא, ואמר כי "המסר שלי לבוגדי המולדת כאלו הוא שאם אתם מרגישים שהאויב רימה אתכם, עדיין יש זמן לחזור".[36]
[1] https://www.reuters.com/world/middle-east/israel-under-missile-attack-iran-says-all-options-open-after-us-strikes-2025-06-22/
[2] https://www.bbc.com/news/articles/cvg9r4q99g4o
[3] https://t.me/sepah_quds/182094
[4] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/04/01/3340087
[5] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/04/01/3340329
[6] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/30/3338985
[7] https://www.irna.ir/news/85864857
[8] https://www.radiofarda.com/a/isarel-iran-attacks-iran-facilities/33441705.html
[9] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/31/3339159
[10] https://www.radiofarda.com/a/isarel-iran-attacks-iran-facilities/33441705.html
[11] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/29/3338326
[12] https://www.iranintl.com/202506202863
[13] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/29/3338452
[14] https://t.me/CyberSecurityIL/7254
[15] https://www.iranintl.com/202506185925
[16] https://nournews.ir/fa/news/229088
[17] https://www.iranintl.com/fa/202506214447
[18] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/04/01/3339942
[19] https://www.radiofarda.com/a/isarel-iran-attacks-iran-facilities/33441705.html
[20] https://www.mehrnews.com/news/6504360
[21] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/30/3339006
[22] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/31/3339437
[23] https://www.irna.ir/news/85865413
[24] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/26/3336804
[25] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/25/3335768
[26] https://www.ilna.ir/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%B3%DB%8C%D8%A7%D8%B3%DB%8C-3/1652789-%D8%B3%D9%88%D8%AE%D8%AA-%D8%A8%D9%87-%D9%88%D9%81%D9%88%D8%B1-%D9%88%D8%AC%D9%88%D8%AF-%D8%AF%D8%A7%D8%B1%D8%AF-%D8%AF%D8%B1-%D8%A8%D8%AD%D8%AB-%D8%A2%D8%B1%D8%AF-%D9%86%D8%A7%D9%86-%D9%87%DB%8C%DA%86-%D9%85%D8%B4%DA%A9%D9%84%DB%8C-%D9%86%D8%AF%D8%A7%D8%B1%DB%8C%D9%85
[27] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/29/3338165
[28] https://www.mehrnews.com/news/6504506
[29] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/30/3338661
[30] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/31/3339216
[31] https://www.mehrnews.com/news/6506758
[32] https://cbi.ir/showitem/32512.aspx
[33] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/26/3336802
[34] https://www.iribnews.ir/fa/news/4548996
[35] https://www.mehrnews.com/news/6507011
[36] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/26/3336660
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
