מבוא

בימים האחרונים  ^[1] הגיע המצב הפנימי באיראן לנקודת רתיחה. לפי הדיווחים הוחמרו המגבלות על האינטרנט והקשר לאינטרנט נותק לפרקים, ובאופן חריג – סוכנות הידיעות המשטרית "אירנא" עסקה בשיח רשתי על נושא המחאות הארציות. מגבלות אלו מגיעות על רקע אי-שקט מתמשך באיראן בכלל, ובטהרן בפרט, כתוצאה מההפצצות הישראליות העצימות. המשטר באיראן מבין היטב כי במצב הנוכחי, המרחק בין "אי-שקט" להתפרצות מחאות ארציות וערעור היציבות השלטונית עלול להיות קצר מאוד ולכן החל להטיל את כובד משקלו לייצוב הזירה הפנימית. בתנאים קשים אלה הציבור האיראני זקוק לעזרה טכנולוגית חיצונית כדי להמשיך ולדווח על הנעשה בתוך איראן וכדי להתגבר על מגבלות המשטר – שנועדו לדכאו. טכנולוגיית "Starlink" היא הכלי האפקטיבי ביותר שיכול לשמש את הציבור האיראני בעת הנוכחית.

רקע

מאז תחילת מבצע "עם כלביא" המשטר האיראני נתקל באתגרים משמעותיים בניהול התודעה הציבורית בתוך המדינה: התקיפות הישראליות מצולמות מזוויות רבות וחושפות את המשטר במערומיו. ישראל תוקפת בלב טהרן, ופוגעת באופן מוגבל ונקודתי גם בתשתיות גז^[2] ודלק^[3] ברחבי איראן – תקיפות המשפיעות באופן ישיר על אזרחי איראן. תורים ארוכים בתחנות הדלק, בחנויות המכולת ובכבישי היציאה מטהרן תורמים לתחושת המשבר הכללית באיראן ומתדלקים אותה.

החשש העיקרי של המשטר האיראני הוא מערעור נוסף של יציבותו, המאותגרת מזה תקופה ארוכה.

ב-2022–2023 התרחשו מהומות "מהסא אמיני"^[4] במשך חודשים ארוכים וכללו מאות הרוגים ועצורים רבים. אומנם גל מחאות זה היה אחד מכמה גלי מחאות עצימים שפקדו את איראן בעשור האחרון, אך הוא בלט בהיקפו ובמשך הזמן הארוך שלו. המחאה השפיעה עמוקות על החברה והפוליטיקה באיראן ותוצאותיה ניכרות גם כיום, בטיפול המורכב של המשטר בחוק החג'אב.

בנוסף למשבר החברתי, המשטר מוטרד גם מהשלכות המצוקה הכלכלית והמחסור בחשמל ובמים. המלחמה עלולה להעמיק את המחסור במוצרים.

החששות העיקריים של המשטר האיראני

החשש המרכזי של המשטר הוא מתסיסה פנימית והתפרצות של מחאות שיביאו לנפילתה של הרפובליקה האסלאמית. אחד האמצעים המרכזיים שהמשטר חושש שישמשו להנעת מגמה כזו הוא השיח ברשתות החברתיות. ההנהגה האיראנית חוששת מפני שיח חופשי ברשתות בשני אופנים:

הראשון – שיח רשתי חופשי מאפשר התארגנות מהירה ופשוטה לתיאום פעילויות כגון מחאות ותקיפות נגד גורמי משטר. ההתארגנות עשויה להיות בתוך חוליה בעלת מספר חברים קטן, וכן במשיכת קהל להפגנות על ידי פרסום נקודות התקהלות וקריאה לציבור להגיע אליהן. האופן השני – שיח חופשי ברשתות מאפשר העברה מהירה של מסרים וחומרים למספר גדול של אנשים – הפצת סיפורה של מהסא אמיני, למשל, התבצעה הודות לרשתות.^[5] בייחוד ברשתות החברתיות ובאפליקציות המסרים (IM) ניתן להעביר סרטונים, תמונות ומסרים שעשויים לחשוף רבים למתרחש מחוץ לסביבת מגוריהם, ואף לגרור אותם להשתתף בתנועות אזרחיות רחבות למען מטרות קולקטיביות, כפי שקרה במחאות לאחר מותה של מהסא אמיני.

מאמצי המשטר להשתלט על השיח הציבורי

גם בשגרה המשטר מפעיל מאמצים לשליטה בשיח הרשתי– כדרך קבע, אפליקציות ואתרי אינטרנט רבים חסומים לגלישה מתוך איראן, אם כי לרבים מאזרחי איראן ישנה גישה באמצעות תוכנות VPN המאפשרות עקיפה של חסימות אלה. המשטר מנסה להניע את הציבור להשתמש ב"אינטרנט הלאומי" של איראן (شبکۀ ملی اطلاعات – National Information Network – NIN), רשת אינטרנט פנימית המפוקחת באופן הדוק על ידי שירותי הביטחון, ובה בעת להשיק אפליקציות מקומיות המתחרות במקבילותיהן המערביות. למרות המאמצים, נכון ל-21 באפריל 2025 התשתית טרם הגיעה לרמה המתאימה וטרם פותחו כלל היישומים והיכולות ברמה שמאפשרת ניתוק מלא מהרשתות המערביות. כמו כן, הפופולריות של מהלכים אלה נמוכה בקרב הציבור, שעודנו מצליח לגשת ברמה סבירה לאתרים ולאפליקציות מערביים.

בימים האחרונים ניסה המשטר האיראני אף לבצע "מחטף" בנושא והזהיר את אזרחי המדינה משימוש ב-Whatsapp ו-Instagram מחשש לחדירוּת האפליקציות בידי ישראל.^[6]

בנוסף לניסיון לקדם חסימות כלליות נגד אפליקציות מערביות, נקט המשטר במהלך הימים האחרונים כמה צעדים החושפים באופן ברור יותר את מצוקתו אל מול האוכלוסייה: הממשלה הודיעה על חסימת הגישה לאינטרנט עבור האוכלוסייה, צעד מוכר שננקט בעיקר בזמן משבר, כגון מחאות. גם במקרה הזה ניסתה הממשלה לתרץ את המהלך באמצעות הטענה כי האטת האינטרנט נועדה למנוע תקיפות סייבר ישראליות.^[7] בנוסף לכך הוציאו הרשויות אזהרות לציבור בדבר שיתוף חומרים אסורים ברשתות החברתיות (כגון תיעוד פעילות של הכוחות המזוינים).

בנוסף לכך פרסם המשטר אזהרות לכלי תקשורת ובעלי חשבונות ברשתות החברתיות שלא להפיץ מידע שעלול לערער את היציבות של החברה.^[8] יוזכר כי לאחר הפיצוץ בנמל שהיד רג'אא'י, בחודש אפריל 2025, הוגשו כתבי אישום בעילה דומה נגד כמה גופים.^[9]

נכון ל-18 ביוני ההגבלות קיימות, אך ישנם סרטונים ותמונות היוצאים מאיראן באופן יום-יומי – מה שמצביע על כך שההגבלות אינן הרמטיות.

האמצעים הטכנולוגיים שעשויים לסייע לעידוד השיח הציבורי באיראן

הצורך המרכזי של הציבור באיראן הוא אפשרות לגלוש באופן חופשי באינטרנט – כדי לתקשר זה עם זה וכן כדי לתקשר עם גורמים מחוץ לאיראן, הרחק מעינו הפקוחה של המשטר. היות שישנן חסימות משמעותיות על יכולת הגלישה האזרחית באיראן, טכנולוגיות המאפשרות גישה ישירה לאינטרנט ללא צורך בתשתיות הנשלטות בידי המשטר הן קריטיות. השחקן המרכזי כיום שברשותו הטכנולוגיה המדוברת היא חברת SpaceX בבעלותו של אילון מאסק, המספקת יכולת לגלוש באינטרנט באמצעות חיבור לרשת לווייני Starlink.

בינואר 2024 פתחה SpaceX תוספת חדשה לשירות Starlink המאפשרת התחברות ישירה של מכשירים פרטיים לשירות, ללא צורך במסוף ייעודי המקשר בין האותות הלוויניים למכשירי הצרכנים.^[10] לפי הפרסומים, השירות החדש עשוי לשנות את המציאות באיראן. שחרורם של מיליוני איראנים מהצנזורה המשטרית – גם מהאטת האינטרנט בזמנים מתוחים וגם גישה חופשית באמצעות תשתיות Starlink שאינן נשלטות בידי טהרן – עשוי לגרום לכך שהתארגנויות אנטי-משטריות באיראן תהננה משיפור דרמטי ביכולתן לפעול בתוך המדינה. ישנה הערכה כי בתחילת 2025 היו באיראן כ-100,000 צרכנים מחוברים לרשת באמצעות Starlink,^[11] ויש להניח כי מספר זה יגדל ככל שהשירות יהיה זמין יותר במדינה. אין ספק כי פתיחה רחבה וחינמית של שירותי Starlink באיראן, לצרכנים פרטיים, עשויה להטות את הכף לטובת מתנגדי המשטר האיראני בעת רגישה זו.

ב-14 ביוני הגיב אילון מאסק לפוסט ברשת ה-X שקרא לו להפעיל את השירות בתחומה של איראן וטען כי הוא זמין, אך טרם פורסמו הצהרות רשמיות ומפורשות מטעמו או מטעם SpaceX בנושא. היעדר הצהרה רשמית בנושא מקשה על רוב הציבור האיראני לגשת אל השירות (גם אם בפועל הוא זמין) ולהשתמש בו. יתרה מכך, האינפלציה החריפה במדינה הביאה לכדי מצב שככל הנראה רוב אזרחי איראן לא יוכלו להרשות לעצמם לשלם עבור השירות, לכן על השואפים להביא לשינוי ממשי במדינה באמצעות הטכנולוגיה לתת את הדעת על פתיחה חינמית של השירות למשתמשים מאיראן. קבלת החלטה בנושא בימים הקרובים עשויה להאיץ תהליכים שמתרחשים מאליהם בחברה האיראנית ומואצים משמעותית בעקבות המלחמה – תהליכים שעשויים להביא בסופו של דבר לערעור היציבות של הרפובליקה האסלאמית.

[1] המידע שנייר זה מבוסס עליו עדכני ל-18 ביוני 2025. הערכה רבה לדניאל הירשפלד על הסיוע במחקר המקיף לנייר זה.

[2] https://www.jpost.com/middle-east/iran-news/article-857701

[3] https://www.mako.co.il/news-military/f239747af17c5910/Article-24eeb6c2d507791026.htm

[4] על שמה של מהסא אמיני, צעירה כורדית שנעצרה בגין עטייה לקויה של החג'אב ומתה במהלך מעצרה.

[5] https://www.reuters.com/world/middle-east/fury-grows-iran-over-woman-who-died-after-hijab-arrest-social-media-2022-09-18/

[6] https://www.tasnimnews.com/fa/news/1404/03/27/3337345    

[7] https://www.mehrnews.com/news/6502033

[8] https://x.com/MizanNewsAgency/status/1916128735612567966

[9] https://x.com/ManotoNews/status/1916446837533180062?t=370HEU90UI-Rcvm4cFB5hQ&s=19

[10] https://www.independent.co.uk/space/starlink-phone-spacex-launch-cell-b2473067.html#

[11] https://www.iranintl.com/en/202501060034

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר