אם ישראל רוצה לחזור למצב שקדם להפלת המטוס הרוסי, עליה לפתח ולהפגין את המנופים שיש ברשותה, כגון האהדה כלפיה של הממשל בארה”ב.
בשבועות האחרונים העלו מספר פרשנים סברה כי הרוסים אינם מאשרים פגישה בין הנשיא פוטין לרה”מ נתניהו כיוון שהוא, או עמיתיו, עדיין חשים פגועים מתקרית הפלת המטוס הרוסי בחודש ספטמבר שלאחריה האשימה רוסיה את ישראל בתמרונים מכוונים שגרמו לכך.
עניין רגשותיו של הנשיא, יהיו אשר יהיו, אינו רלוונטי כלל לדיון בפגישה או בכל אירוע דומה אחר. עצם ההנחה שקצין שירותי הביטחון לשעבר מונחה על ידי רגשות לאומיים-סנטימנטליים מייצרת מצג שווא של אצטלה אידאולוגית ורגשית למהלכים שהם פעולה מדינית מחושבת היטב.
אחד העקרונות המרכזיים המנחים את הרוסים הינו שימור קשרים טובים ככל האפשר עם צדדים יריבים, על מנת לקדם את רוסיה כמעצמה מתווכת חשובה להסדרים בינלאומיים. ימים מספר לפני אירועי יום השנה לציון סיום מלחמת העולם הראשונה שנערכו בפריז, בנוכחות מנהיגים מכל העולם, נפגש שליח רוסיה למזה”ת עם ראש המחלקה המדינית של אש”ף. בפגישה זו הביע השליח תמיכה ביוזמה הפלסטינית לכינוס ועידה בינלאומית ותמיכה בהקמת מדינה פלסטינית לפי קווי 1967. זמן קצר לאחר מכן אישרו הרוסים את קיומה של פגישה קצרה בין הנשיא פוטין ורה”מ בשולי הוועידה בפריז, ובכך נקטו צעד מאזן מול ישראל. צמידות האירועים עולה בקנה אחד עם עקרון שימור הקשר עם הצדדים היריבים במזה”ת, ולא עם תחושת עלבון או קבלה כל שהיא מצד הנשיא, אשר באמירה המשקפת את תפיסת עולמו ציין בהשאלה מהצאר אלכסנדר השלישי כי לרוסיה יש רק שתי בעלות ברית אמינות – הארטילריה שלה וחיל הרגלים שלה. זוהי אמירה המשקפת את הבסיס להחלטות המתקבלות במוסקבה הנקבעות בהתאם לאינטרסים המיידיים של רוסיה.
הרוסים מעוניינים לשמור על קשרים חיוביים הן עם ישראל והן עם אויביה, בכפוף להלימה לאינטרסים רוסיים שעיקרם העצמת אחיזת רוסיה במזה”ת והשבתה למעמד של מעצמת-על. בהתאם, הגמשת המדיניות הרוסית לפי דרישת ישראל תהיה זמנית, ובכפוף לבחינה מתמדת של שיתוף הפעולה הישראלי. מאז ומתמיד חשוב היה לרוסים להפגין את קשריהם הטובים עם הפלסטינים על כלל פלגיהם, אך במקביל הם הקפידו לאורך השנים למצב את עצמם כבני שיח גם עם ישראל, לשמר את הקשר עימה ולאזן פעילות פרו-פלסטינית בזירה הבינ”ל בהצהרות ובהבנה פומבית לאינטרסים הישראליים.
בימים אלו, התנהלות הרוסים מול ישראל מתבססת על ניסיון מחושב למצות הישגים מולה בעקבות אירוע הפלת המטוס. כך למשל הרוסים פועלים ויפעלו לשפר את זמן ההתראה שישראל מספקת לפני פעילות סיכולית בסוריה, מתוך שיקולי הבטחת שלומם של הכוחות הרוסיים במדינה, אך גם ובעיקר מתוך שיקולים כגון מזעור הסכנה להתבססות שלטון אסד, המהווה עוגן מרכזי לאחיזת רוסיה באזור. יעד זה הוא שיקול מרכזי, כאשר בקרמלין מחשבים את הנוסחה הכוללת את הרצון לשמר את הדיאלוג החיובי עם ישראל וההבנה לצרכיה האסטרטגיים מול הצורך הרוסי בחיזוק אסד והתחשבות בדרישות הנשמעות מטהרן.
מתוך הבנה זו, ובמבט לעתיד, על ישראל להאזין היטב לדבריו של מזכ”ל נאט”ו לשעבר, רסמוסן. בריאיון שנערך לאחרונה ציין המזכ”ל לשעבר כי בפרספקטיבה היסטורית, הדרך היחידה להביא את רוסיה לשיתוף פעולה היא מתוך עמדה נוקשה ואחדות טרנסאטלנטית. לפיכך, אם ישראל מעוניינת להגביר את שיתוף הפעולה עם רוסיה, החיוני לקידום היעדים הישראליים באזור, עליה לפתח ולהפגין את המנופים המועטים אך המשמעותיים שיש ברשותה, כגון ההבנה והאהדה שמגלה כלפיה הממשל בארה”ב. לרוסיה יש כיום צורך קריטי ולו באוזן קשבת מצד ארה”ב במגוון נושאים ובהם סוגיית הסנקציות, אוקראינה והתנהלות נאט”ו במרחב ברה”מ לשעבר. לפיכך, במידה רבה, מרחב התמרון הישראלי מול רוסיה ייגזר מיכולתה של ישראל לגבש את דרישותיה במזה”ת כדרישות של מחנה בינלאומי בהובלת ארה”ב, ולהימצא בתווך בין מקבלי ההחלטות בוושינגטון ובמוסקבה.
פורסם ב-מעריב 29.11.2018
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: kremlin.ru [CC BY 4.0]
- בניית אתרים