ברית הגנה רשמית בין ישראל לבין המעצמה החזקה בעולם היא חשובה, רק בתנאי שיישמרו העקרונות החיוניים לביטחון הלאומי.
בימים אלה מתפתח דיון ציבורי בשאלת ברית הגנה אפשרית בין ישראל לארצות הברית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מנסה לקדם את הרעיון ואף שוחח על כך עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ועם מזכיר ההגנה האמריקאי מייק פומפאו.
בעוד הרמטכ”ל אביב כוכבי, וראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת הביעו את תמיכתם במהלך, הרמטכ”ל לשעבר ויו”ר מפלגת כחול לבן בני גנץ התנגד לרעיון, ושורה של גורמים ביטחוניים בדימוס הביעו הסתייגות.
פרטי ההסכם טרם נודעו אולם על סמך בריתות הגנה קיימות, כמו בנאט”ו או בארגון האמנה לביטחון משותף, אפשר להסיק באופן כללי מה תהיה המהות שלה. היתרונות של ברית הגנה בין ישראל לארצות הברית ברורים: היא תהווה מסר הרתעתי מהדהד ליריביה של ישראל; היא תספק יתרון אסטרטגי ומבצעי משמעותי בשל האיכויות הטכנולוגיות, המודיעיניות, כוח האדם והמשאבים של זרועות הביטחון האמריקאיות. בנוסף, ישראל תיהנה מיתרון בתחום הלוגיסטי שיעניק לה אורך רוח ושמירה על עצימות גבוהה במהלך המלחמות העתידיות. דחיית הסיוע והאספקה של אמצעי לחימה ותחמושת, כפי שאירעה במלחמת יום הכיפורים ובמבצע צוק איתן לא אמורה להתרחש במסגרת ברית הגנה.
יתכן שיפור גם ברמת דעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל. כבר כיום נשמעת בארצות הברית הטענה שלפיה האמריקאים מסכנים את ביטחון חייליהם בשביל ישראל. אם ברית ההגנה תיכנס לתוקפה, הביקורת עשויה להצטמצם מכיוון שארצות הברית לא תהיה היחידה במשוואה שמסכנת חיילים ומשאבים.
אך יש גם חסרונות בהליך כזה, בהם האפשרות להגבלת חופש הפעולה הצבאי של ישראל. זאת תוך קביעה של התראה לגורמים בירוקרטיים שונים בזרועות הביטחון של ארצות הברית לפני פעולות מסוימות. מהלך כזה יסרבל, יאט ואף יפגע ביכולת ובגמישות המבצעית של ישראל לפעול מול אויביה, בעיקר בכל האמור בסיכול טרור ומכת מנע.
בנוסף, ייתכן שהמדיניות כלפי ישראל והאינטרסים הקיימים כיום בממשל האמריקאי הנוכחי ישתנו בחדות בממשל אחר. הנשיא טראמפ אומנם תומך בישראל באופן מובהק ורואה עין בעין את האתגרים הביטחוניים המשמעותיים שעומדים מולה, בעיקר בכל הנוגע לאיראן. אולם ייתכן שבעתיד ייבחר נשיא פחות אוהד את ישראל – ואולי אף עוין – שיחשוב שהאיומים לא מצדיקים את מימוש הברית ויפרש אותה באופן שונה.
למכלול החסרונות יש להוסיף את השתתפות ישראל בנטל המלחמות של ארצות הברית, כמו למשל הלחימה באפגניסטן, בעיראק ובחלק ממדינות אפריקה, או במסגרת השתתפות בקואליציות בינלאומיות בהובלה אמריקאית בלחימה נגד הטרור העולמי.
בשקלול היתרונות והחסרונות, נדמה כי על המדינה לקדם ברית הגנה רשמית בינה לבין ארצות הברית, אך עם הסתייגויות ועמידה על עקרונות החיוניים לביטחון הלאומי של ישראל. כך למשל, ישראל צריכה לחתום רק בהינתן מנגנון שיאפשר את שימור חופש הפעולה שלה בכל הזירות שהיא רואה לנכון לפעול בהן. עליה להכניס להסכם קריטריונים להתערבות והשתתפות בלחימה פעילה, שבהם נקבע כי שני הצדדים ישתתפו בנטל הלחימה רק במקרה של מלחמה כוללת, ולא במקרים של מבצעים צבאיים, ואך ורק נגד מתקפות המכוונת לאדמת המדינה.
קריטריון חשוב נוסף הוא המשך מדיניות העמימות הישראלית בתחום הגרעין. לבסוף, רצוי לקדם במסגרת הברית הסכמה אמריקאית להפעיל לוחמה כלכלית שתושת על מדינות הפועלות נגד מדינת ישראל בזירה הדיפלומטית.
פורסם ב-מעריב 08.2.2019
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: [U.S. Department of State from United States [Public domain
- בניית אתרים