JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד״ר עומר דוסטרי

ד״ר עומר דוסטרי

ד״ר דוסטרי הוא מומחה לאסטרטגיה ולביטחון לאומי.

היחסים בין ישראל ומדינות המפרץ השתפרו במידה ניכרת, למרות שלא רק שלא חלה התקדמות במגעים בין הרשות הפלסטינית לישראל אלא אף חלה נסיגה משמעותית

ביקורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסולטנות עומאן בחודש שעבר, חשף טפח מהשינוי הגדול שמתרחש במזרח התיכון בעשור האחרון ביחס לקשרים בין ישראל ומדינות המפרץ. עצם החשיפה הציבורית של הביקור, באמצעות הודעה מסודרת ממשרד ראש הממשלה (שוודאי תואמה עם הסולטנות) – שכללה תמונות מחמיאות של שני מנהיגי המדינות המשוחחים על המצב הגאו-פוליטי – מעידה כי הקשרים החשאיים שישראל מקיימת מאחורי הקלעים עם מדינות המפרץ בשלים לחשיפה ציבורית, ואולי אף לעבור שלב קדימה.

לביקור בעומאן מתווספות כמה התפתחויות לא פחות משמעותיות. שרת התרבות והספורט, מירי רגב, הגיעה לאבו-דאבי עם משלחת הג’ודו הישראלית המשתתפת בתחרות בינלאומית; במהלכה גם התנגן המנון “התקווה” לאחר ששני ספורטאים ישראליים זכו במדליית הזהב. בנוסף, החודש התארח גם שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, בעומאן בכנס תחבורה בינלאומי, ושר התקשורת, איוב קרא, לקח חלק בכנס תקשורת בדובאי.

הביקור המתוקשר בעומאן נובע משלוש סיבות עיקריות. ראשית, הוא התאפשר בעקבות הקשרים המתהדקים מאחורי הקלעים בין ישראל לסעודיה ומדינות המפרץ – החשש מהתבססות איראנית בסוריה, מתוכנית הגרעין האיראנית ומהמשך פיתוח הטילים הבליסטיים של איראן, לצד ההתעצמות הכלכלית, המדינית והביטחונית של ישראל, הובילו להתקרבות חסרת תקדים בין ישראל למדינות המפרץ. שנית, עומאן משיגה בביקור הזה יוקרה בינלאומית ומשווקת את עצמה כשחקן אזורי חשוב המתווך בסכסוך הישראלי-פלסטיני. שלישית, עומאן מעוניינת להתקרב לארצות הברית, ומנסה לנצל את הקרבה של נתניהו לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.

דווקא בנושא האיראני נראה שישראל ועומאן אינן משדרות על אותו גל, אף על פי שגם הסולטנות חוששת מהשאיפות ההגמוניות של איראן במזרח התיכון. מיקומה האסטרטגי של עומאן, הסמוך לאיראן, אומנם קורץ לישראל מבחינת פוטנציאל שיתוף פעולה ביטחוני, אך ספק – לפחות בשלב הזה – אם תהיה לכך משמעות. בניגוד לרוב מדינות המפרץ ולסעודיה, עומאן שומרת על קשרים תקינים עם איראן, גם בעשור האחרון שבמהלכו נאבקו מדינות המפרץ וסעודיה – לצד ישראל – נגד תוכנית הגרעין האיראנית. עומאן אף הייתה זו שתיווכה בין איראן לארצות הברית לקראת המשא ומתן על הסכם הגרעין. ישראל תסתפק בשלב הזה בהעמקת הקשרים ומעבר ליחסים דיפלומטיים רשמיים.

מבחינת ישראל, הפגישה הרשמית והציבורית עם הסולטן קאבוס בן סעיד ממשיכה ומחזקת את שינוי הפרדיגמה שנתניהו מקדם. לתפישתו, במקום לנסות להגיע להסכם מדיני עם הפלסטינים ורק לאחר מכן לנורמליזציה עם מדינות ערב – על ישראל לנסות לשפר יחסים עם מדינות ערב, ואלו תספקנה מטרייה מדינית להסכם בזירה הפלסטינית.

בעבר התקיימו אומנם יחסים רשמיים בין ישראל ועומאן – שנותקו בעקבות האינתיאפדה השנייה – ואף נערכה פגישה בין ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין לבין סולטן עומאן לאחר הסכמי אוסלו, אולם הפעם נראה כי מדובר בקשרים שנרקמו מתוך הבנה שהסוגיה הפלסטינית אינה צריכה להעיב על היחסים הדו-צדדיים. העוצמה ישראלית ורצון העומאנים להתקרב לירושלים וליהנות מפירותיה הכלכליים, הטכנולוגיים והמדיניים משקפים במידה מסוימת הסכמה לפרדיגמת השלום שנתניהו מציע לעולם.

רמזים לרצונות דומים מצד מדינות ערב הסוניות המתונות התקבלו בשנים האחרונות. כך, ביוני 2015 נפגשו בוושינגטון מנכ”ל משרד החוץ דאז, דורי גולד, והגנרל הסעודי לשעבר, אנוואר אשקי, הנחשב מקורב לבכירי השלטון במדינה. לפי גורמים בכירים בירושלים, נתניהו והממשל הסעודי אישרו מראש את המפגש. בפברואר 2016 נפגשו שר הביטחון דאז, משה יעלון, ומנהל סוכנות המודיעין הסעודי לשעבר, הנסיך טורקי אל־פייסל, בכנס הביטחון הבינלאומי במינכן. כמה ימים לאחר מכן פורסמו ידיעות על כך שמשלחת צבאית רמת דרג מסעודיה הגיעה לביקור חשאי בישראל. ביקורים ומפגשים דומים התקיימו גם בין בכירים ישראליים ובין בכירים מבחריין, כווית, עומאן וקאטר.

מוקדם עדיין לדעת בעת הזו האם שינוי הפרדיגמה של נתניהו מצליח או יצליח במלואו בעתיד. אולם עובדה היא כי כבר לאחר זמן לא רב יחסית מאז שינוי הפרדיגמה, היחסים בין ישראל ומדינות המפרץ השתפרו במידה ניכרת, אף על פי שלא רק שלא חלה התקדמות במגעים בין הרשות הפלסטינית לישראל אלא אף חלה נסיגה משמעותית. אפשר כי פגישת נתניהו-קאבוס מהווה סימן ורמז לקראת התפתחות אפשרית גם ביחסי ישראל ומדינות ערב האחרות, בפרט סעודיה.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock