JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' איתן גלבוע

פרופ' איתן גלבוע

עמית בכיר במכון, הוא מומחה לארה"ב, לתקשורת בינלאומית ולדיפלומטיה ציבורית.

הצבא הרוסי אינו מתפקד, לפחות לא לפי ציפיותיו של פוטין עצמו ואלו של המערב.

עדיין אי אפשר לדעת איך ומתי תסתיים המלחמה באוקראינה, אבל יש כבר כמה סימנים לכך שפוטין עשה טעות קשה שתגרום לתוצאות הפוכות מאלו שהוא צפה כשהחליט לפלוש לשכנתו ממערב. פוטין רצה לשדרג את מעמדה של רוסיה כמעצמת-על השווה במעמדה לזה של ארצות הברית ושל סין, בעיקר על ידי שחזור ושיקום האימפריה הסובייטית של עידן המלחמה הקרה. אוקראינה סירבה לחזור לגוש הרוסי, ופוטין החליט לאלץ אותה באמצעות כוח צבאי. הוא גם מאיים על שכנותיו כמו הארצות הבלטיות, שבניגוד לאוקראינה רכשו לעצמן תעודת ביטוח באמצעות חברות בנאט”ו.

פוטין העריך שהמלחמה תוכיח נחישות, יכולות צבאיות גבוהות והכנעת אוקראינה, שתיאלץ כמו בלארוס להיות גרורה של רוסיה. הוא סבר שהמלחמה תוכיח את החולשה וחוסר האונים של ארצות הברית ואירופה, ותעלה ספקות ושאלות בעיני בעלות בריתה של ארצות הברית לגבי אמינותה ונכונותה להגן עליהן. אומנם פורסם שזלנסקי מוכן לכך שאוקראינה לא תצטרף לנאט”ו והשינוי הזה יכול להיחשב כהישג רוסי, אבל בשלב הנוכחי התוצאות האסטרטגיות שפוטין השיג, מול הציפיות שלו והמחירים ששילם, הן די קלושות.

פוטין עשה ארבע טעויות עיקריות: הוא טעה לגבי היכולות של צבאו; לגבי הנכונות של האוקראינים להילחם בפולשים תוך גילויי גבורה והקרבה; לגבי יכולת המערב להתגבר על חילוקי הדעות בין חברותיו ולאמץ מדיניות קשוחה ואחידה כלפיו, למעט שימוש בכוח צבאי; ולגבי האופי, הרוחב והעומק של הסנקציות הכלכליות הכבדות שתטלנה מדינות המערב על רוסיה גם במחיר של פגיעה ממשית בכלכלותיהן.

גם אם יעלה בידו של פוטין לכבוש את כל אוקראינה, או את כל חלקה המזרחי עד נהר הדנייפר, סביר להניח שרוסיה תצא מהמלחמה חלשה הרבה יותר מהמעמד שהיה לה לפני המלחמה, ואילו ארצות הברית ואירופה תצאנה חזקות הרבה יותר. המלחמה מעוררת קשיים מבית לשלטון פוטין, וכל עוד הוא בשלטון וממשיך בתוקפנותו רוסיה צפויה לאבד הרבה ממעמדה כמעצמת-על. הערכה זו מבוססת על כמה נתונים שנחשפו מאז תחילת המלחמה:

הצבא הרוסי אינו מתפקד, לפחות לא לפי ציפיותיו של פוטין עצמו ואלו של המערב. אם הידיעות על פנייה של רוסיה לסין לקבל אמצעי לחימה הן נכונות, הארסנל הצבאי של פוטין מצומצם יותר מכפי שהעריכו קודם. המאמץ הרוסי לגייס אלפי שכירי חרב צ’צ’נים ומוסלמים אינו מעיד על אמון רב בחיילים הרוסיים. גם אם פוטין יכבוש את כל אוקראינה או את חלקה הגדול, ייתקל במלחמת גרילה נוסח אפגניסטן וויטנאם שתשקע אותו בבוץ לתקופה ארוכה. המערב ידאג לאמצעים שיועברו לכוחות הגרילה. מלחמת גרילה וטרור ניתן לבצע גם משטחים מיוערים וברחובות הערים. כך עשו הפרטיזנים במלחמת העולם השנייה כשלחמו נגד הכיבוש הגרמני.

יתר על כן, נאט”ו חיפשה הצדקה לקיומה והתנוונה כשהתקשתה למצוא כזו; היא דמתה לגוף ששרד רק בזכות “הנשמה מלאכותית”. מדינות אירופה המערבית האמינו שתם עידן המלחמות הגדולות ולכן אין צורך להשקיע עוד באחזקת צבאות גדולים ואפשר להפנות משאבים לצורכי רווחה, בריאות, שמירת הסביבה, חינוך ועוד. במחי התקפה פרועה אחת החיה פוטין את נאט”ו, שחבריה כבר הודיעו על השקעות עתק מיידיות של מיליארדי דולרים בהתעצמות צבאית. בעתיד הקרוב ייטה המאזן הצבאי לטובתן.

לא בטוח שהסנקציות הקשות שהמערב הטיל על פוטין תחַזקנה אותו מבפנים, והתרחיש שהן דווקא תעַצמנה את התסיסה נגדו סביר באותה מידה. תושבי רוסיה ישוו את מצבם הכלכלי לפני המלחמה עם זה שמתפתח היום, ויחמיר עוד יותר כשהסנקציות תגענה למיצוי מלא. כשהרוסים ירגישו שפוטין החזיר את כלכלתם שנים לאחור, תמיכתם תצטמצם ומשטרו עשוי להתערער. מנהיג שבטוח בפופולריות שלו אינו סוגר את כל כלי התקשורת הלא-ממשלתיים ואינו עוצר עשרות אלפי מפגינים.

כל הכוחות, בעיקר במערב, ששיתפו פעולה עם רוסיה בתחום הכלכלי הולכים נגדו. מעצמתיות היא לא רק עניין של טילים, מטוסים וטנקים. אם התשתית הכלכלית של רוסיה תיפגע קשות, גם היכולת המעצמתית שלה לפעול תצטמצם. מעצמות אירופה מבינות היום שעשו טעות כאשר עשו עסקים עם פוטין כאילו הוא שליט לגיטימי “ורודף שלום”.

גרמניה מבינה שעשתה טעות כשהסכימה להיות תלויה בגז הרוסי בשיעור של כחמישים אחוז. רוסיה היא יצואנית של אנרגיה וחומרי גלם, ושל שום דבר אחר. בתחום האנרגיה, המערב יפעל לצמצום התלות שלו ברוסיה, וסביר שצינור הגז החדש מרוסיה לגרמניה, נורדסטרים 2, שהיה כמעט מוכן להפעלה, יוקפא ואולי יפורק. המערב גם יפַתח בקצב מהיר ובעוצמה חסרת תקדים מקורות אנרגיה חלופיים ומתחדשים. כך, הוא גם יקדם את אג’נדת הסביבה שלו הקוראת לנקוט אמצעים יעילים לצמצום פליטת גזי החממה שגורמים לשינויים קיצוניים באקלים כדור הארץ. לאור המחסור בדלקים פוסיליים והשאיפה להשתמש באנרגיה נקייה, ייתכן שאירופה תחזיר לשימוש כורים גרעיניים ליצור חשמל שסגרה בשל לחצים של גורמים קיצוניים שמתנגדים לכל שימוש בחומר גרעיני.

יש האומרים שהרוסים יהיו מוכנים לעמוד בתור לקנות כיכר לחם כדי לעמוד על כבודם הלאומי, אבל כבוד לאומי בא לידי ביטוי גם בתחומים אחרים, לרבות באירועי תרבות וספורט. פוטין השקיע באולימפיאדות הקיץ והחורף מליארדים רבים כדי להעצים את תדמיתה של רוסיה כמעצמת-על; הדחת רוסיה מאירועים כמו האירוויזיון ומכל תחרויות הספורט באירופה ובעולם היא מהלומה קשה לכבודה הלאומי. הדרת תזמורות ולהקות רוסיות, האיסור על מטוסים רוסיים לטוס מעל מדינות רבות או לנחות בהן וקרקוע של אירופלוט, והמצוד אחרי נכסיהם של האוליגרכים המקורבים לפוטין, פוגעים קשות במעמדה וביוקרתה המעצמתית של רוסיה. מובן שכל אלה יגרמו נזקים כבדים עוד יותר ככל שהעיצומים יימשכו לאורך זמן.

עמדת סין כלפי המלחמה עדיין מעורפלת. כרגע סין משחקת על שני המגרשים, כי יש לה עניין להחליש הן את רוסיה והן את ארצות הברית. לכאורה היא תומכת בפוטין, שפתח במלחמה רק אחרי שאולימפיאדת החורף הסתיימה בבייג’ינג, אבל סין נמנעה מההצבעה בעצרת האו”ם שגינתה את רוסיה. ב-15 במרץ פרסם שגריר סין בוושינגטון, קין גאנג, מאמר דעה בעיתון “וושינגטון פוסט” ובו הסביר שסין תומכת בשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה. בנקים וחברות סיניות מצטרפות בפועל לסנקציות המערביות, כי אחרת הן עלולות לאבד את שוקי המערב. מעבר לכל זה, סין רוצה לרשת את ארצות הברית ולהפוך למעצמה הגמונית, והיא אינה צריכה מתחרה נוספת.

אכן הסתיים עידן ההגמוניה האמריקנית, ומתחיל עידן חדש שבו לארצות הברית, לאירופה ולסין יהיה אינטרס משותף לפגוע במעמדה של רוסיה כמעצמת-על. למעשה, מבחינה כלכלית לא הייתה רוסיה בליגה של המעצמות כבר לפני המלחמה, והיא נחשבה למעצמה גדולה רק בשל מאגר הנשק הגרעיני העצום שלה. המאמץ המערבי יתמקד באוקראינה, שם בטווח הארוך יותר יש סיכוי סביר להביס את פוטין ואת האידאולוגיה האלימה שלו. הסכם פשרה שאינו הסכם כניעה של אוקראינה, ואפילו שיוביל לניטרליות כמו זו של שוודיה ואוסטריה, יהיה הישג קטן בהשוואה לציפיות האסטרטגיות ולמחירים הכבדים שהמלחמה גבתה מרוסיה עד עתה. פוטין יכול לנצח את אוקראינה ולהרוס את עריה, אבל אפשר שיפסיד את המערכה האסטרטגית הרחבה שלמענה פתח במלחמה.



תמונה: Kremlin.ru

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך