אבל ישראל צריכה להתגבר על היצר להרגיז את תורכיה של ארדואן ולהיזהר מנקיטת עמדה על מאורעות שקרו לפני מאה שנה.
לאורך עשרות שנים, הארמנים דוחפים בכל כוחם להכיר במאורעות מלחמת העולם הראשונה, שבמהלכם נהרגו מאות אלפי ארמנים כתוצאה ממעשיהם של השלטון והצבא העות’מני, כרצח עם (Genocide). תורכיה, מצידה, לא הייתה מוכנה מעולם להודות שהיו אלו מעשים מתוכננים מראש אלא טענה כי מדובר בתוצאה טרגית של אלימות וסבל בעת מלחמה שבה נחשדו הארמנים בשת”פ עם אויבי המדינה. תורכיה נשארה רגישה מאוד בנושא זה ואף נקטה צעדים דיפלומטיים חריפים, ואפילו ניתוק יחסים, כדי למנוע ממדינות להכיר בשואת העם הארמני.
החלטת הנשיא ביידן להכיר ברצח העם הארמני אינה קביעת אמת היסטורית כמובן אלא נובעת מאי-שביעות רצון מצד הממשל כלפי תורכיה שבהנהגת ארדואן על רקע תהליך התרחקותה ההדרגתית מהמערב. היא סירבה לאפשר לארה”ב לפתוח חזית נוספת נגד סאדאם חוסיין ב-2003, ואף סייעה לאיראן לעקוף סנקציות שהוטלו על ידי ארה”ב עוד בתקופת אובמה. תורכיה אף שמה קץ לשותפות האסטרטגית עם ישראל, בת בריתה של ארה”ב. גם תמיכת ארדואן בחמאס, תנועה אסלמיסטית המוגדרת במערב כארגון טרור, אינה מתקבלת היטב. מאידך גיסא, התמיכה האמריקנית בכורדים במלחמת האזרחים בסוריה, שליבתה את הלאומנות הכורדית, הייתה לצנינים בעיני התורכים; אלה רואים בכורדים איום לשלמותה הטריטוריאלית של מדינתם. ארדואן אף התגרה בארה”ב כאשר רכש מערכת להגנה אווירית מסוג 400-S מרוסיה, יריבתה של ארה”ב. מעשה זה גרר את הוצאת תורכיה מתוכנית הייצור של מטוסי ה-35-F. לבסוף, צמצום החירויות בתורכיה וריכוזיות השלטון של ארדואן גררו ביקורת הולכת וגוברת בארה”ב.
הנשיא ביידן הוא הנשיא הראשון שהצהיר על הכרתו ברצח העם הארמני לאחר שנשיאים קודמים נזהרו לא להרגיז את התורכים, שנתפסו כבעל ברית חשוב ב-NATO. זאת אף על פי שבדצמבר 2019 הצליחה ארמניה והשדולה הארמנית, בשיתוף עם השדולה היוונית, להעביר החלטה בקונגרס האמריקני המכירה ברצח העם הארמני.
החלטת הנשיא ביידן הייתה צפויה גם על רקע עליית כוחו של האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית. בין הקולות אשר תמכו בהכרה אמריקנית ברצח העם הארמני הם של דמויות בולטות של מחנה זה: הסנטורית אליזבט וורן, הסנטור ברני סנדרס, וחברות הקונגרס רשידה טלאיב ואלכסנדרה אוקסי קורטז. כמובן הפוליטיקאים ממחנה זה פחות רגישים לטיעונים אשר מתחשבים בערכה האסטרטגי של תורכיה. באופן כללי, אנשי המפלגה הדמוקרטית מתחשבים יותר בטיעונים של זכויות אדם ומוסר, גם אם יש בהם צביעות גדולה. מחנה זה פחות ידידותי כלפי תורכיה.
סיבה נוספת, ולא פחות חשובה, להחלטת הנשיא האמריקני היא השינוי שחל ביחס של השדולה הישראלית בארה”ב כלפי תורכיה. שדולה זאת פעלה במשך שנים לעזור לתורכיה, במיוחד כאשר הייתה פריחה ביחסים בין אנקרה לירושלים. דעיכת השותפות הישראלית-תורכית הסירה מתורכיה שכבת הגנה במערכת הפוליטית של ארה”ב, דבר שניכר כבר בסוף 2019.
המתח בין ארה”ב לתורכיה יגדל, אבל ככל הנראה שתי המדינות תעשנה מאמצים למנוע קרע. ישראל צריכה להתגבר על היצר להרגיז את תורכיה של ארדואן ולהיזהר מנקיטת עמדה על מאורעות שקרו לפני מאה שנה. מדיניות חוץ נבונה חייבת להתרכז בנעשה היום ומחר.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: Bigstock
- בניית אתרים