מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים.

בהיעדר החלטה נחושה וברורה מצד ארה"ב או טורקיה להתמודד עם התוקפנות של איראן במזה"ת, ישראל היא היחידה שיכולה לסכל את השאיפות של איראן להשתלטות על האזור.

איראן היא אויב מרשים. ארץ רחבת ידיים עם אוכלוסייה בת 80 מיליון נפש ועם משאבי אנרגיה רבים, שהיוותה מאז ומעולם מעצמה אזורית. עם עבר אימפריאלי וקנאות מהפכנית (מאז המהפכה האיראנית ב-1979), איראן מטפחת שאיפות לשלוט במזרח התיכון ומעבר לו. יתרה מכך, בחשיבה הדתית האיראנית אין מקום למדינה יהודית. איראן מאמינה שישראל תנבול בעקבות הלחץ הצבאי המופעל על אוכלוסייתה, או תושמד כשתהיה חלשה ופגיעה מבחינה צבאית.

מכיוון שאיראן קוראת תגר על הסטטוס-קווֹ במזרח התיכון, העימות בין טהרן לירושלים הוא בלתי נמנע. ההיסטוריה מלמֵדת שכאשר כוח עולה מאתגר את מאזן הכוחות, ברוב המקרים פורצת מלחמה. ספרטה אתגרה את מערכת ערי-המדינה היווניות שהונהגו בידי אתונה, והדבר הוביל למלחמות הפלופונזיות. ניסיונה של פרוסיה לאחד את נסיכויות גרמניה תחת שלטונה הביא לכמה מלחמות באירופה. בדומה לכך, גם ישראל לא תוכל להשלים עם מזרח תיכון הנשלט בידי איראן המונעת על ידי האידיאולוגיה הקיצונית שלה.

רובו של העולם הערבי סובל כעת ממשבר חברתי-פוליטי עמוק, מה שיוצר חולשה של מדינות ערב וריק פוליטי, המנוצל היטב בידי האליטה המהפכנית המתוחכמת של איראן. המיזם המהפכני של איראן הסתייע גם במדיניות האמריקנית של ממשלי בוש, אובמה וטראמפ  במזרח התיכון. התערבות צבאית אמריקנית החריבה את עיראק, יריבתה החזקה של איראן, ובכך ערערה עוד יותר את מאזן הכוחות באזור. לאחר מכן, הפגנת החולשה של אובמה הוחלפה בהתחייבותו המוטלת בספק של טראמפ לביטחון האזור.

הדינמיקה הבינלאומית הזאת מסבירה את כיבוש לבנון על ידי חיזבאללה, את התקוממות פלג החות'ים השיעים בתימן והשפעתה של אירן על עיראק.

מדינות ערב הסוניות נחרדו מהתקדמותה של תכנית הגרעין האיראנית ומהצלחותיהם של שליחיה. אולם הן חלשות. סעודיה לא הצליחה לבלום את השפעתה של איראן בסוריה ובעיראק. גם קרוב יותר לגבולה, היא לא הצליחה לשנות את נטייתה הפרו-איראנית של נסיכות קטאר הקטנה.

מצרים, כוח סוני חשוב, שרדה את תקופת שלטון האחים המוסלמיים, אך היא מתמקדת כעת באספקת מזון לאוכלוסייתה, פשוטו כמשמעו, ובלחימה בהתקוממות אסלאמית מבַיִת, מה שכמעט ולא מותיר לה אנרגיה כדי להדוף את האתגר האיראני.

טורקיה, מדינה סונית חזקה שאינה ערבית, העדיפה לפעול על פי הדחפים האסלאמיים שלה והאינטרסים המשותפים עם איראן בסוגיה הכורדית, ובכך איבדה את יכולתה לאזן את איראן.

התוצאה שהתקבלה היא התקרבות סעודיה ומדינות המפרץ הסוניות לישראל. בהעדר מטריית ביטחון אמריקנית אמינה, הסונים מבינים שרק ישראל יכולה להתנגד למאמציה של איראן להשגת הגמוניה באזור.

איראן מצידה הגיעה למסקנה דומה: ישראל היא המחסום העיקרי העומד בדרכה להשגת  הגמוניה. ישראל היא מקוללת מבחינה דתית ומפריעה מבחינה אסטרטגית.

בתחילה פתחה איראן במלחמתה נגד ישראל בעיקר באמצעות שליחים. היא דימתה פעולות צבאיות שיתישו את האוכלוסייה האזרחית בישראל. בשנות ה-80 של המאה הקודמת, איראן אימנה וחימשה את החיזבאללה, מיליציה שיעית בלבנון, וכיוונה את מאמציה הצבאיים לגירוש ישראל מדרום לבנון. יתרה מכך, איראן סיפקה לחיזבאללה יותר מ-120,000 טילים בטווחים שונים שמכסים את רוב שטחה של ישראל. המטרה המוצהרת עודנה "לשחרר את ירושלים משלטון הציונים". בינתיים תפס חיזבאללה את השליטה בלבנון והפך אותה לפרובינציה איראנית.

באופן דומה, לאחר השתלטותו של החמאס על רצועת עזה ב-2005, הוא החל לקבל סיוע צבאי נרחב מאיראן, שנועד לחזק את יכולתו לשפוך את דמה של ישראל. מכיוון שהחמאס הסוני לא תמך בקו האיראני בסוריה, העבירה טהרן את תמיכתה הכספית והצבאית לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בעזה, שהוא כנוע יותר לדרישותיה. על ידי רכישת דריסת רגל בעזה, כוננה איראן חזית נוספת נגד ישראל בדרום.

מטרתו של המאמץ האיראני הנוכחי בסוריה היא לכונן חזית שלישית נגד ישראל, בצפון-מזרח, לאורך גבול ישראל ברמת הגולן. איראן אף לא נמנעה מלתקוף ישירות את ישראל באמצעות מזל"ט חמוש ומטחי טילים. בנוסף, שליטה בסוריה אמורה לסלול עבור איראן פרוזדור יבשתי אל מזרח הים התיכון (לבנון וסוריה) דרך עיראק, שבה הצליחה איראן לכונן נוכחות והשפעה צבאית, ובכך להקל על העברת נשק נוסף לידי חיזבאללה ולהשיג גישה לים התיכון.

ניתן גם להבחין במאמצים איראניים לערער את יציבותה של ממלכת ירדן, השוכנת לאורך גבולה המזרחי של ישראל. גם זה חלק מניסיונותיה להקיף את ישראל בשליחים איראניים. מיליציות שיעיות ו/או משמרות המהפכה האסלאמית בעיראק ובסוריה ללא ספק מהוות איום על השושלת ההאשמית. נפילתה של ירדן תסכן גם את סעודיה, יריבתה הראשית של איראן במפרץ הפרסי.

נִטרול כוחה הצבאי של ישראל, על ידי הקפתה בשליחים שברשותם אלפי טילים המכוונים אל מתקניה האסטרטגיים ומרכזי האוכלוסייה שלה, הוא יעד איראני במסגרת מאמציה של איראן להשגת הגמוניה במזרח התיכון.

בהיעדר החלטה נחושה וברורה מצד ארה"ב או טורקיה להתמודד עם הפעילות של איראן, ישראל היא היחידה שיכולה לשים לה קץ. לכן, אין לישראל ברירה אלא לפתוח במלחמה נגד ההתבצרות האיראנית בסוריה.

זוהי אשליה לחשוב שניתן לרסן את שאיפותיה הגרעיניות של איראן באמצעות הסכמים בינלאומיים. הפצצה הגרעינית היא תעודת הביטוח הטובה ביותר להישרדותו של המשטר האיראני ולהשגת הגמוניה באזור. לא מתקבל על הדעת שהאיתולות יוותרו עליה. היות ולקהילה הבינלאומית, כולל ארה"ב, אין חשק לעימות צבאי עם איראן, מוטל על ישראל להיות זו שתמנע ממנה להשיג יכולת גרעינית. הדרך היחידה לעשות זאת היא בכוח הזרוע, מה שיוסיף ממד חדש למלחמה שכבר מתנהלת נגד איראן. זהו כורח בלתי נמנע עבור המדינה היהודית.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: scanned from "Atlas of the Middle East", published in January 1993 by the U.S. Central Intelligence Agency. [Public domain], via Wikimedia Commons

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *