הממשל האמריקני הנוכחי רואה במלחמה בעזה הזדמנות ליצר ברית אזורית נגד איראן כדי להגביר את היציבות במזה”ת ולמנוע הסלמה למלחמה אזורית. בעיני רוחה, סעודיה תחתום על ברית הגנה עם ארה”ב ותצטרף להסכמי אברהם, מעשה אשר יפתח את הדרך למדינות מוסלמיות נוספות לקשור יחסים דיפלומטיים עם ישראל. זאת הסוכריה לירושלים שתצטרך להתחייב למסלול להקמת מדינה פלסטינית והפלסטינים יצטרכו לבצע תיקונים משמעותיים במערכת הפוליטית שלהם. ישראל גם תידרש לעזור לממשל ביידן להעביר בסנאט את תוכנית ברית ההגנה, בעיקר המרכיב הסעודי. לאישור הסנאט דרוש רוב של שני שליש שמחייב שכנוע של סנאטורים מהמפלגה הרפובליקנית. לדעת ממשל בידן, זוהי הדרך למנוע מאיראן המשך השתלטות על המזה”ת.
למרבה הצער, ההנחות שמאחורי תוכנית אמריקנית זאת מוטעות, ורוב מעשיה של וושינגטון אינם משרתים את המטרה.
כל ברית הגנה מבוססת על יכולת ההרתעה של מובילת הברית. כפי שראינו במהלך המלחמה בעזה, ארה”ב, למרות כול עוצמתה, לא הצליחה להרתיע את איראן מלהפעיל את שלוחיה נגד כוחות אמריקנים בעיראק ובסוריה. גם חיזבאללה פתחה במלחמת התשה נגד בעלת ברית אמריקנית, ישראל. והחותים פתחו באש על אוניות במצרי באב אל מנדב, נתיב שיט בינלאומי ולא נרתעו אף לאחר מספר תקיפות אמריקניות מוגבלות. יתר על כן, על אף אזהרות נשיאותיות, איראן התקיפה ישירות את ישראל בטילים ובכטב”מים. ללא נכונות אמריקנית להתעמת צבאית עם איראן, פעולה חיונית לקיום הרתעה, ברית ההגנה שבידן מנסה להקים בנויה על כרעי תרנגולת. נראה שמדינות ערב לא משוכנעות שארה”ב תצא להגנתן במקרה של תוקפנות איראנית כפי שמשתמע מהוגי הברית.
למרות שהנשיא ביידן ראה תחילה במלחמה נגד חמאס מאבק של תרבות המערב ברשע, הרי במהלך המלחמה שינה טעמו. שיקולי בחירות ודחפים רעיוניים של תרבות ה-WOKE הפושים במפלגה הדמוקרטית הובילו למדיניות המיועדת להצר את צעדיה של ישראל ולמנוע את הבסת חמאס, ארגון אסלאמיסטי עוין לתרבות המערב ולארה”ב. הניסיון האמריקני לעצור את המלחמה בוודאי לא מוסיף לאמון השברירי של מדינות ערב המתונות בארה”ב, אשר מעוניינות בניצחון ישראלי. בתרבות הפוליטית של המזרח התיכון שבה השימוש בכוח הוא חלק מארגז הכלים של מדינה, החשש מהסלמה ומהצורך האפשרי להתעמת עם אירן פוגע בדימוי של ארה”ב כבעל ברית רצוי. יתר על כן, הלחצים האמריקנים על ישראל אינם משדרים תמיכה איתנה בבעלי ברית בעת מלחמה.
האובססיה האמריקנית בנושא המדינה הפלסטינית גם אינה משרתת את בניית הברית במיוחד אם משאירים את החמאס כחלק מהמערכת הפוליטית הפלסטינית. לחמאס, בעל ברית של אירן, סיכוי טוב להשתלט על המדינה שהאמריקנים כה רוצים להקים במסגרת ברית אנטי-איראנית. מדינה זאת תהיה סוס טרויאני. יתר על כן, הסיכוי לשינוי מהותי בפוליטיקה הפלסטינית לכיוון של הקמת ישות פוליטית בעלת מונופול על שימוש בכוח והעדר קבוצות חמושות הוא קלוש. האם המדינה הפלסטינית יכולה להיות שונה מעיראק, סוריה, לוב, או תימן אשר בכולן מתנהלת מלחמת אזרחים?! האם המדינה הפלסטינית יכולה בדור שלנו להשתחרר ממטעני השנאה ליהודים ולישראל?! בנושא זה האמריקנים הוזים באשליות מסוכנות.
וושינגטון זקוקה לברכתה של ישראל כדי להבטיח את הרוב הדרוש בסנאט (שני שליש) לברית הגנה ולעסקה שהסעודים רוצים. היא כוללת העברת טכנולוגיה להעשרת אורניום בשטח הממלכה כמו שיש לאיראן. אם זה יקרה, מרוץ נשק גרעיני במזה”ת יגבר ויטלו בו חלק גם תורכיה ומצרים. זה מנוגד כמובן לאינטרס האמריקני רב השנים בבלימת התפוצה הגרעינית. ישראל בוודאי לא צריכה להיענות לבקשה האמריקנית לתת את תמיכתה לאפשרות שתהפוך את המזה”ת למערכת גרעינית רב-קוטבי. זהו חלום בלהות אסטרטגי עבורה, גם אם התמורה היא דגל סעודי בתל-אביב.
לצערינו, אנו עדים למדיניות חוץ מבולבלת של מנהיגת העולם החופשי.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: Shutterstock
