JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר יוסי מנשרוף

ד"ר יוסי מנשרוף

איראן המהפכנית, האסלאם השיעי הפוליטי, רשתות שיעיות טרנס-לאומיות.

התעקשותה של אירופה לשמר את הסכם הגרעין, וניסיונותיה הרציפים להקים מנגנון עוקף סנקציות אמריקאיות שיאפשר לה להמשיך את הסחר עם איראן, מעודדים את איראן להרחיב את פעילותה החתרנית ברחבי אירופה.

 

המדיניות הנוכחית של האיחוד האירופי שואפת לשמר את עסקת הגרעין עם איראן (JCPOA), חרף פרישתו של הממשל האמריקאי בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ ממנה. מאז שארה"ב פרשה מעסקת הגרעין, במאי 2018, אירופה שוקדת על הקמת מכניזם כלכלי (Special Purpose Vehicle) שיאפשר לה לעקוף את הסנקציות האמריקאיות המשניות ולהמשיך, ואף להגדיל את היקף הסחר עם איראן. למרות המאמצים האינטנסיביים הממושכים, האירופאים אינם מצליחים להקים את המסלול העוקף כתוצאה מהקשיים המרובים הכרוכים בו.

לצד ההסכמה בין אירופה לאיראן בנושא חיוניות עסקת הגרעין, אירופה מתנגדת לממדים אחרים בפעילות האיראנית שעל אודותיהם הצהיר ח'אמנאי שהם קווים אדומים של איראן. אירופה מתנגדת למאמץ האיראני לשדרג את הטווח והדיוק של טיליה, וקוראת להגביל את מיזם הטילים של איראן. בריטניה גיבשה לאחרונה חבילת סנקציות על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, אך יישומה מותנה בהסכם עם האיחוד האירופי, דבר שנראה בלתי סביר בעת הנוכחית. בעת ביקורו בטהראן, במרץ 2018, העביר שר החוץ הצרפתי, ז'אן איב לה דריאן, לאיראנים את דרישת האיחוד האירופי לפתוח את נושא הטילים למו"מ, אולם מאז האיצה איראן את מאמציה לשדרג את מאגר הטילים שברשותה. סגן מפקד משמרות המהפכה, חוסין סלאמי, אף הצהיר בנובמבר 2017 ובפברואר 2019 שאיראן תגדיל את טווח טיליה, כך שתוכל לאיים על אירופה בהתקפות טילים אם תחוש שאירופה מהווה מקור איום עבורה, או בתגובה לניסיונות אירופאים לפרק את איראן מטיליה.

אירופה גם מתנגדת לשאיפות ההתפשטות של איראן במזה"ת ולתפקידה השלילי בזירות השונות באזור. בהצהרתה בראשית פברואר 2019 הביעה אירופה דאגה מהמשך הנוכחות האיראנית הצבאית בסוריה, מהתמיכה הצבאית והכספית של איראן בחיזבאללה ומהחתרנות האיראנית בתימן ותמיכתה הצבאית בחות'ים. בנוסף, אירופה מביעה התנגדות להפרת זכויות האדם מצד המשטר האיראני נגד נשים, מיעוטים דתיים ואתניים וקטינים. אולם, דבקותה של אירופה בעסקת הגרעין גרמה לה לאבד את כל מנופי הלחץ וההשפעה על איראן. לכן ההתנגדות למהלכיה של איראן בתחומים השנויים במחלוקת היא רפויה וחסרת השפעה.

היצמדותה של אירופה לעסקת הגרעין מביאה אותה לנקוט מדיניות פייסנית כלפי איראן. במסגרת מדיניות הפיוס, אירופה מסתפקת בהצהרות נגד תוכנית הטילים האיראנית ומדיניות ההתפשטות האיראנית באזור. אירופה גם משלימה עם הסדר הפוליטי-ביטחוני בלבנון, שמשמעותו בפועל הינה שליטה של חיזבאללה במדינה, המושגת באמצעות טרור ואיומים. אירופה שלחה נציגות מדרג נמוך לוועידת ורשה, ככל הנראה כדי לעקר ניסיון אמריקאי להקים קואליציה בינ"ל רחבה ככל האפשר נגד איראן. בנוסף, היא משמיעה קול ענות חלושה אל מול מעצר של אזרחים אירופאים-איראניים בתואנות שונות, ובהן ריגול, על ידי המשטר האיראני. האיחוד האירופי הפגין את התעלמותו מדיכוי זכויות האדם באיראן כאשר אירח בינואר 2018 את יו"ר הוועדה לביטחון לאומי בפרלמנט האיראני, עלאא' א-דין בורוג'רדי, אף על פי שמילא תפקיד בכיר בדיכוי התנועה הירוקה ב-2009 במסגרת תפקידו כיו"ר הוועדה. החולשה האירופאית כלפי איראן התבטאה גם בתגובה הרפויה לנוכח מעצר 7,000 מפגינים איראנים והוצאה להורג של 26 מתוכם במהלך 2018. יתרה מכך, מדיניות הפיוס מגבירה את הרתיעה האירופאית מהטלת סנקציות על הזרוע המדינית של חיזבאללה. בכך האירופאים משמרים את ההפרדה המלאכותית בין הזרוע הצבאית לזרוע המדינית בארגון הטרור (למעט צרפת, הולנד ובריטניה שהכריזו על ארגון חיזבאללה בכללותו כארגון טרור).

הדבקות האירופאית בעסקת הגרעין ומדיניותה הפייסנית כלפי מהלכיו התוקפניים של המשטר האיראני, בזירה הפנימית ומחוצה לה, עודדו את איראן להרחיב במידה משמעותית את פעילות הטרור שלה ברחבי יבשת אירופה. מסע הטרור האיראני, שסוכל עד כה, הקיף מדינות רבות. טרור זה הוא ככל הנראה תוצאה של שת"פ מצד המוסדות האיראניים שאמונים על ייצוא הטרור – כוחות קודס, משרד המודיעין (MOIS) ומחלקה 210 במשרד החוץ, המשמשת, לפי ה-CIA, מרכז מבצעים ראשי עבור אנשי ביון איראנים בחו"ל.

נראה שהארגונים האיראניים הללו פעלו בשת"פ עם מנגנון פיגועי חו"ל בחיזבאללה (יחידה 910) בראשות טלאל חמיה. ראשית, השת"פ המבצעי בין חיזבאללה למנגנוני הטרור האיראניים הפועלים בחו"ל מוכר לאחר פיגועים שהוציאו לפועל יחד, כגון הפיגוע במסעדת מיקונוס בברלין ב-1992 ובבניין הקהילה היהודית (AMIA) בבואנוס איירס ב-1994. שנית, לפחות במקרה אחד נמצאה חפיפה בין תשתיות חיזבאללה לתשתיות איראניות באירופה. דוגמה אחת היא המרכז השיעי "זהרא" בדאנקירק (Dunkirk) שבצרפת, שהיה בבעלות תומכי חיזבאללה וששלטונות צרפת סגרו והחרימו משם כספים ונשק משום שגייס כספים לחיזבאללה ולאיראן וסייע בגיוס פעילים למליציות פרו-איראניות. מרכז זה נוהל בידי יחיא קוואסמי, בכיר בקהילה השיעית בצרפת, המקורב למשטר האיראני. קשריו הקרובים של יחיא קוואסמי עם האגודה האיראנית, אסיפת אהל אל-בית העולמית, המשמשת כיסוי ברחבי העולם עבור כוחות קודס להעברת כספים וציוד לוגיסטי, מחזקת את החשד שהמרכז השיעי זהרא שימש את איראן וחיזבאללה למטרות טרור.

הסיכול של החתרנות האיראנית באירופה נזקף ברוב המקרים למוסד, ולא לגופי הביון האירופאים. לכן הצהיר שר החוץ האיראני, מוחמד ג'ואד זריף, שהטענות על טרור איראני הן פרי מזימה של המוסד.

בגרמניה חשפו השלטונות בדצמבר 2017 תא של 10 מרגלים איראנים שתצפתו על יעדים ישראליים ויהודיים. יעדים אלו כללו את שגרירות ישראל בברלין, וכן גני ילדים ומרכזים אחרים של הקהילה היהודית המקומית. זאת לאחר שבנובמבר 2017 הרשיע בית המשפט הגרמני אזרח פקיסטני, תושב גרמניה, מוצטפא חידר סייד נקפי (Mustufa Haidar Syed-Naqfi), בריגול עבור איראן. המרגל האיראני עקב אחרי ריינהולד רובה (Reinhold Robbe), ראש אגודת הידידות הגרמנית-ישראלית (German-Israeli Association).

לפי ממשלת הולנד, איראן הוציאה לפועל שני פיגועי טרור בהולנד. בנובמבר 2017 חוסל אחמד מולא ניסי (Ahmad MolaNissi), מנהיג בתנועת המאבק הערבי לשחרור אחוואז (The Arab Struggle Movement for the Liberation of Ahvaz), ביריות בפתח ביתו בהאג. אחוואז הוא מחוז באיראן שרוב אוכלוסייתו ערבי (לא פרסי). בדצמבר 2015 חיסלה איראן ליד אמסטרדם מתנגד משטר איראני נוסף, מוחמד רזא קולאהי (Mohammad Reza Kolahi), שנשפט באיראן לגזר דין מוות בגין חלקו בפיצוץ במטה מפלגת הרפובליקה האסלאמית בטהראן ביוני 1981, שבו חוסלו 70 בכירים איראנים. בתגובה להפרת ריבונותה הסתפקה ממשלת הולנד בגירוש שני דיפלומטים איראנים ב-2018, ללא הסבר מהי סיבת הגירוש. לטענת ממשלת הולנד, איראן שכרה את שירותיהם של עבריינים מקומיים לביצוע החיסולים.

ביוני 2018 ערכה מפלגת האופוזיציה האיראנית מוג'אהדין ח'לק כנס בפריז בהשתתפות עורך דינו של נשיא ארה"ב טראמפ, רודי ג'וליאני. לפי ממשלת צרפת, היא זו שסיכלה את כוונת משרד המודיעין האיראני לבצע פיגוע נגד משתתפי הכנס. צרפת החרימה נכסים השייכים למודיעין האיראני ולשני אזרחים איראנים. חקירת ממשלת צרפת העלתה שמנכ"ל משרד המודיעין האיראני, סעיד האשמי מוקדם (Saeid Hashemi Moghadam), נתן את ההוראה לבצע את הפיגוע, ושניסיון הפיגוע נוהל בידי דיפלומט איראני שישב בווינה, אסדאללה אסדי. עלפי התובע הגרמני היה אסדי, שהיה רשום כדיפלומט בשגרירות האיראנית בווינה מאז 2014, למעשה חבר בארגון ה-MOIS, ותפקידו היה לערוך מעקב אחרי קבוצות אופוזיציה איראניות. אסדי נעצר בגרמניה והוסגר לממשלת בלגיה, לאחר שלפי החשד העביר בלוקסמבורג לידי זוג איראנים-בלגים מכשיר שהוסתרו בו 500 גרם חומר נפץ. כוונת איראן לבצע פיגוע סוכלה על ידי המוסד, בשת"פ עם שירותי הביון הצרפתי, הגרמני והבלגי.

באוקטובר 2018 טענה גם ממשלת דנמרק כי סיכלה ניסיון איראני לחסל בכיר בתנועת המאבק לשחרור אחוואז. במסגרת הפרשה הזאת עצרה משטרת שוודיה אזרח נורווגי והסגירה אותו לידי הממשלה הדנית. הכוונה האיראנית לבצע את פיגוע הטרור סוכלה גם היא בסיוע המוסד. בתגובה החזירה דנמרק את שגרירה מטהראן, אך הוא חזר לטהראן כעבור פחות מחודש. עם זאת קראה דנמרק לאיחוד האירופי להטיל סנקציות על איראן. שר החוץ הדני הצהיר שהמידע שקיבל משירות הביון הדני על אודות כוונת איראן להתנקש באזרח דני על אדמת דנמרק הוא חד-משמעי.

בדצמבר 2018 גירשה ממשלת אלבניה את השגריר האיראני ודיפלומט איראני נוסף. לפי התקשורת האלבנית שני הדיפלומטים היו מעורבים בתכנון פיגוע במהלך משחק של נבחרת הכדורגל של ישראל באלבניה. גם ניסיון הפיגוע הזה סוכל בסיוע המוסד.

דיפלומטים אירופאים הסבירו שאירופה נמנעת מלמתוח ביקורת נוקבת על איראן בשל רצונה לחזק את מעמדו של רוחאני, שנתפס כמתון במערכת הפוליטית באיראן. מדיניות זאת שירתה את מאמצי האיחוד האירופי לשמר את ההסכם הגרעיני עם איראן ואת רצונו לא לשחק לידיו של הנשיא טראמפ. ואולם, לאור כוונת אירופה להטיל סנקציות על איראן בשל גילויי החתרנות הגוברים מצידה ברחבי אירופה, איים רוחאני עצמו במרומז בדצמבר 2018 לבצע בתגובה פיגועים באירופה.

גם בעקבות מעשי הטרור האיראניים באירופה, האיחוד האירופי הסתפק בהטלת סנקציות מרוככות על איראן. במסגרת זאת הטילה אירופה סנקציות על היחידה לביטחון פנים במשרד המודיעין האיראני (Directorate for Internal Security of the Iranian Ministry for Intelligence and Security) ועל שני סוכני מודיעין איראנים. לאור הפעילות הענפה של המודיעין האיראני באירופה כבר משנות התשעים, שהתבטאה בהתנקשויות באנשי אופוזיציה איראנים, נראה שצעד מוגבל זה היה צריך להינקט מזמן.

בביקורת מרומזת ייחס עלי מאג'די, שכיהן עד נובמבר 2018 כשגריר האיראני בגרמניה, את פעולות הטרור האלה לגורמים איראניים סוררים. השימוש בביטוי "גורמים סוררים" על ידי המשטר האיראני עד כה בפרשיות טרור קודמות מלמד שהוא משקף ניסיון איראני לחמוק מנטילת אחריות רשמית לפעילות הטרור שלו באיראן ומחוצה לה. אולם, לאור נהייתה של אירופה לשמר את עסקת הגרעין וקשרי המסחר, ספק רב אם גם הודאה איראנית כזו תגרום לשינוי יסודי במדיניות אירופה כלפי איראן.

החולשה שאירופה מפגינה ביחס לאיראן מאפשרת לאיראן לקיים פעילות ריגול ברחבי היבשת, ולערער את הריבונות האירופאית. יתרה מכך, במסגרת המדיניות הנוכחית, אירופה מאפשרת לאיראן להחזיק תשתית טרור ענפה ברחבי אירופה שמורכבת ממאות אנשי כוחות קודס, מודיעין איראני וחיזבאללה, שעלולים לבצע פיגועי טרור אם איראן תחליט לפעול נגד מטרות ישראליות, אמריקאיות או אירופאיות ביבשת. חלק מהתשתית הזו מוכר, לפחות לביון הגרמני, שמודע לנוכחותם של כ-950 פעילי חיזבאללה בגרמניה.

על ישראל להעמיק את השיח המדיני והציבורי במדינות מפתח במערב בנושא פעילות הטרור האינטנסיבית של איראן באדמת אירופה. השאיפה היא שתודעה ציבורית רחבה על אודות החתרנות האיראנית באירופה תחייב את אירופה לשקול שנית את מדיניותה כלפי איראן.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *