מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים

יוסי מנשרוף

יוסי מנשרוף

איראן המהפכנית, האסלאם השיעי הפוליטי, רשתות שיעיות טרנס-לאומיות.

איראן מנצלת את משברי דאעש והאביב הערבי כדי לקדם את המסדרון הקרקעי, שמשמש מרכיב מהותי באסטרטגיה האיראנית באזור. שאיפתה היא להציב איום משמעותי בפני ישראל וירדן. הנסיגה האמריקאית הצפויה מסוריה תסיר חלק מהמכשולים העומדים בדרכה של איראן, אך ישראל הפגינה כמה וכמה פעמים את נחישותה למנוע את התבססות המסדרון.

המסדרון הקרקעי של איראן לים התיכון מהווה עמוד תווך במדיניות האיראנית באזור. איראן ראתה באיום שנשקף לעברה מצד דאעש הזדמנות. חרף האיום המשמעותי שניצב על שלמותה הטריטוריאלית של איראן ועל יציבות המשטר מצד דאעש, המשבר העולמי שיצרו כיבושי דאעש ופיגועיו גלגלו לידי איראן הזדמנות פז לממש את שאיפות ההתפשטות שלה באזור.

פיגועי דאעש בשטח איראן, והאפשרות שיזכה לשיתוף פעולה נרחב מצד המיעוטים הסונים באיראן, היוו סכנה ממשית לאיראן. עם זאת, כנגזרת מקביעתו האסטרטגית של מנהיג איראן ח'אמנאי שלפיה על איראן להילחם נגד דאעש בסוריה ובעיראק אחרת תיאלץ להילחם נגדו ברחובות טהראן, והודות לתקיפות שמבצעת הקואליציה הבינ"ל בהובלת ארה"ב נגד דאעש, נחלצה איראן מהאיום הזה וחיזקה את נוכחותה הצבאית בסוריה ובעיראק. פריסה איראנית צבאית זו מתבצעת הן באמצעות כוחות איראניים, כוחות משמרות המהפכה, צבא איראן והבסיג', וכן באמצעות מגוון המליציות השיעיות הסרות למרותו של קאסם סולימאני, מפקד כוחות קודס במשמרות המהפכה.

המסדרון היבשתי משתרע מאיראן לעיראק, וממנה דרך אל-קאא'ם לאבוכמאל שבסוריה ומשם לרמת הגולן הסורית וללבנון, והופך לשטח בשליטת איראן או באי כוחה. כוחות אלו כוללים את המליציות השיעיות הטרנס-לאומיות, המורכבות מכוחות לבנוניים (חזבאללה), אפגניים (פאטמיון), פקיסטניים (זינביון) ועיראקיים (מגוון מליציות המאוגדות תחת אל-חשד אל-שעבי).

במקורו נועד המסדרון לממש שתי מטרות אסטרטגיות של טהראן באזור: ראשית, בעקבות אובדן שטחים נרחבים לידי המורדים הסוריים, חוגי אל-קאעידה ודאעש (עד הצטרפותה של רוסיה למלחמה בסוריה ב-2015), נערכה איראן לאפשרות של הדחת משטר אסד, וביקשה להבטיח לעצמה נגישות ישירה ועצמאית אל חזבאללה וכן אל גבול סוריה-ישראל. כפי שהצהירו בכירי המשטר האיראני, טהראן ביקשה להבטיח שמרחב הגבול בין סוריה לישראל ימשיך לשמש שטח היערכות לפעילות התקפית נגד ישראל, ושחזבאללה ימשיך לקבל סיוע צבאי מאיראן. לפיכך, המסדרון הקרקעי נועד לשמר ולהעמיק את האחיזה האיראנית בסוריה ובלבנון גם במקרה של נפילת משטר אסד.

שנית, טהראן ביקשה למנף את משברי תקופת האביב הערבי ודאעש בסוריה כדי להרחיב את החזית נגד ישראל בגבולה הצפוני ולכלול בה, בנוסף ללבנון, את רמת הגולן הסורית. במסגרת תוכנית זאת, גבול סוריה-ישראל נועד להפוך למאחז איראני. המאחז אמור לכלול בסיס קדמי הן לצורך ביצוע מתקפות טילים נגד ישראל והן כדי לבצע אליה פשיטות קרקעיות, במסגרת כוונת חזבאללה לכבוש שטחים במרחב הצפוני של ישראל. לפי התוכנית שהותוותה על ידי איראן, כוח ההתערבות נהנה מתמיכה של כוחות קודס במשמרות המהפכה, והוא צפוי לכלול פעילי חזבאללה ופעילי מליציות עיראקיות שנתמכות בידי איראן, ובהן אל-נוגבאא', וככל הנראה גם עצאא'ב אהל אל-חק.

ישראל הוכיחה עד כה את נחישותה למנוע בתוקף מכוחות קודס וחזבאללה להקים בסיס טילים ברמת הגולן הסורית. במסגרת זאת, היא התנקשה בינואר 2015 באזור קונייטרה ברמת הגולן הסורית בקצין בכיר בכוחות קודס, מוחמד עלי אללה-דאדי, ובחמשת מלוויו הפעילים בכוחות קודס, וכן בחוליה של כוח העילית בחזבאללה, כוח רדואן, שכללה את ג'האד מוע'ניה, מפקד כוחות חזבאללה ברמת הגולן הסורית. בתגובה הרג חזבאללה שני חיילי צה"ל במארב בהר דב. מעבר לכך, ישראל תקפה שוב תשתיות של חזבאללה ברמת הגולן הסורית כחלק ממאות התקיפות בסוריה בשנים האחרונות. כמו כן, בצעד מרתיע, חשפה ישראל באוקטובר 2017 את זהותו של מפקד חזית הגולן בסוריה מטעם חזבאללה, מוניר עלי נעים (חאג' האשם), שמונה לתפקיד זה על ידי נסראללה ביוני 2016.

ישראל גם הוכיחה את נחישותה למנוע את התקדמות המסדרון הקרקעי בשטחה של עיראק. כך, לפי פרסומים בעיתוני מדינות המפרץ, היא ביצעה מתקפות אוויריות, ביולי 2018, נגד מתקנים של מליציות שיעיות בעיראק שמשמשים להעברת אמל"ח לסוריה, וכן נגד מליציות שיעיות עיראקיות בגבול עיראק-סוריה, בקרבת בוכמאל.

המסדרון הקרקעי הוא מרכיב באסטרטגיית העל האיראנית, השואפת לכתר את ישראל באיומים משמעותיים מכמה חזיתות. איראן מציבה את ישראל תחת איום מאסיבי של טילים בדרום מהחמאס והג'יהאד האסלאמי, מצפון מהחזבאללה, ואיראן רוצה לבנות איום דומה משטח סוריה. בנוסף, איראן דוחפת גם לפיגועים בגדה המערבית, בעיקר באמצעות יחידה 133 של חזבאללה, האמונה על סיוע לפלסטינים. לפי האסטרטגיה האיראנית, כיתור זה ירתיע את ישראל מלתקוף את מתקני הגרעין של איראן, ויאלץ אותה להתעסק בנטרול הארגונים הללו, הנתמכים בידי איראן.

המסדרון הקרקעי נולד מתוך אילוץ, שכן תחילה התכוונה איראן לקיים גשר ימי אל חופי לבנון וסוריה. המציאות הגאו-פוליטית הנוכחית אינה מאפשרת לאיראן לממש אסטרטגיה זו, כיוון שספינות איראניות אינן יכולות לעבור בתעלת סואץ בגין היחסים המעורערים בין טהראן לקהיר. אף שמשמרות המהפכה הצהירו בנובמבר 2018 שלאיראן אחיזה ימית בים התיכון, נראה שהצהרה זו איננה משקפת את המציאות. נראה שבהשפעת הרוסים בסוריה, איראן אינה מורשה להחזיק בסיס ימי בסוריה, והיא מתארחת בבסיס הימי הרוסי בלט'קיה. לפי דיווח מנובמבר 2017 אסד גם דחה בקשה של איראן להחכיר נמל ימי למשך חמישים שנה. לפיכך, המסדרון אינו משתרע, לפי שעה, עד חופי סוריה.

לאור המתקפות הישראליות בסוריה, המסדרון הקרקעי מהווה השלמה משמעותית לרכבת האווירית שמפעילה איראן אל שדות התעופה דמשק וביירות; דרכם מעבירים משמרות המהפכה חימוש וטכנולוגיית טילים כחלק מהמיזם לשפר את רמת הדיוק של טילי חזבאללה. עם זאת, המסדרון האווירי מוגבל בגודל הרכיבים שהוא מסוגל להעביר, ולכן המסדרון הקרקעי הינו גמיש יותר ומשרת את צרכיה של איראן להעברת רכיבים גדולים, והיקפים משמעותיים יותר. לאחרונה התווסף ממד שלישי של המסדרון, כאשר איראן ועיראק חתמו על הסכם שיחבר מסילת רכבת משלאמצ'ה שבדרום איראן לבצרה, ומשם ללט'קיה בסוריה.

בכירי המשטר נמנעים מלהכריז פומבית על אסטרטגיית המסדרון הקרקעי, בהתאם למדיניות האיראנית בסוריה ובלבנון שלפיה איראן פועלת בשקידה לקיים התבססות שקטה במרחב זה, וכן בעקבות המתח הפנימי הטבוע בניסיונות ההתבססות האיראנית בסוריה. עם זאת, גורמים המקורבים למשמרות המהפכה התייחסו בהזדמנויות שונות למסדרון הקרקעי. אתר האינטרנט משרק, המקורב למשמרות המהפכה, הגדיר את המסדרון הקרקעי כסיוט של ראש הממשלה הישראלי נתניהו, וכגורם שמשנה את המשוואה במערב אסיה ואף בעולם. ג'עפר אל-חוסייני, דובר המליציה העיראקית כתאא'ב חזבאללה, הצהיר שהמליציות העיראקיות הונחו לאבטח את הציר מעיראק לסוריה ומשם לביירות. מפקד ארגון הגג של המליציות השיעיות, אל-חשד אל-שעבי, אבו מהדי אל-מוהנדס, עוזרו של מפקד כוחות קודס, קאסם סולימאני, הצהיר שהקמת המסדרון הקרקעי היא זכות בלתי מעורערת של ציר ההתנגדות.

הגורמים שמונעים מאיראן לקדם בצורה משמעותית את המסדרון הקרקעי הם ישראל, ארה"ב והכורדים. כפי שהצהירו בכירים ישראליים, תקיפות ישראליות סדרתיות מנעו מאיראן לממש את תוכנית ההתבססות שלה בסוריה במלואה, ולפיכך האמל"ח והסד"כ האיראני המועברים במסדרון רחוקים ממה שתכננה איראן בתוכניתה המקורית. כך, למשל, תכננה איראן להציב בסוריה יכולת נ"מ משודרגת וכטב"מים מתקדמים.

הכוחות האמריקנים מורשים להילחם רק נגד כוחות דאעש ולא נגד איראן, אבל הם מוצבים בנקודה האסטרטגית של טנף, בגבולה המזרחי של סוריה עם עיראק, סמוך למסדרון האיראני, ומהווים גם הם מכשול שמעיב על קידומו של המסדרון הקרקעי האיראני, ולכן חשוב שארה"ב תשמר את כוחה הצבאי בסוריה. דווקא הנוכחות הצבאית האמריקאית הופכת את ארה"ב לפגיעה במיוחד עבור כוחות קודס ובאי כוחה, ולכן נראה שהפגיעות האמריקאית משמשת שיקול נוסף עבור הבית הלבן בקבלת ההחלטה לעזוב את סוריה. ארה"ב אינה מעוניינת בעימות צבאי ישיר עם טהראן. יציאת האמריקנים תחליש כמובן את מעמד הכורדים, שנוכחותם בסינג'ר שבעיראק ובשטח שממערבה לו בסוריה מפריעה להרחבת המסדרון.

המסדרון הקרקעי האיראני עלול להציב איום משמעותי על יציבותה של ירדן ועל שלטונו של עבדאללה מלך ירדן, ולפיכך הוא מעורר דאגה רבה בקרב שלטונות ירדן. בהתאם לדאגתו מהתבססות הכוחות האיראניים והפרו-איראניים באזור, ובמיוחד בגבולה הצפוני של ארצו, הזהיר המלך עבדאללה כבר ב-2004 מהתהוותו של הסהר השיעי באזור. משמרות המהפכה כבר הביעו בעשור האחרון את שאיפתם לחמש את הפלסטינים בגדה המערבית דרך ירדן, אך נתקלו בסירוב מצדה. בתרחיש קיצוני, עבדאללה מלך ירדן עלול לאפשר לאיראן לקדם פעילות טרור נגד ישראל וסעודיה משטחו כדי לרצות את איראן ולנסות למנוע ממנה לחתור תחתיו.

ממשל טראמפ דחה לאחרונה, ככל הנראה, בקשה מממשלת ישראל להטיל סנקציות על צבא לבנון, חרף שיתוף הפעולה של חוגים בצבא לבנון עם חזבאללה המאפשרים לו להבריח דרך שד"ת ביירות טכנולוגיה לשיפור דיוק הטיליים שברשותו. עם זאת, חשוב שהממשל האמריקאי יישם את הסנקציות שלו נגד חברות התעופה האיראניות כגון מאהאן אייר, איראן אייר וקשם אייר, שמעבירות סיוע לוגיסטי וצבאי וכן לוחמי משמרות המהפכה ומליציות שיעיות, מאיראן לסוריה ולשד"ת ביירות. אי יישומן של הסנקציות מאפשר, למשל, לחברות הללו להמשיך את טיסותיהן לאירופה.

סיכול המסדרון הקרקעי הינו אינטרס משותף למחנה הסוני, למדינות המערב ולישראל גם יחד. עם זאת, ישראל נותרת היחידה שממלאת תפקיד פעיל במשימה זו, בעקבות נחישותה של אירופה לשמר את עסקת הגרעין עם איראן, וההימנעות של ארה"ב והמחנה הסוני מהתנגשות צבאית ישירה נגד איראן. ההחלטה של ארה"ב להוציא את כוחותיה מסוריה מגדילה כמובן את חופש הפעולה של איראן לממש את המסדרון השיעי.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *