JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר אושרית בירודקר

ד"ר אושרית בירודקר

מומחית למדיניות חוץ וביטחון של הודו

לאחר שנה של מחאות מודי מבטל את הרפורמה הלא-פופולרית בתחום החקלאות. פניית הפרסה מעכבת את תהליך הצמיחה של הודו, אך מחזקת את תדמיתה הדמוקרטית.

רפורמה, ביצוע ושינוי (Reform, Perform and Transform) היא המנטרה של ראש הממשלה נרנדרה מודי מאז עלה לשלטון במאי 2014. ביום שישי האחרון הפתיע מודי את אזרחיו, וגם את המתעניינים בהודו, כשהחליט לסגת בצעד חסר תקדים מהעברת אחת הרפורמות החשובות ביותר בהיסטוריה של המדינה – רפורמת החקלאות, שעליה הכריז בספטמבר של השנה שעברה. מאז ההכרזה הגן עליה מודי בחירוף נפש וטען כי היא ״הכרחית כדי להוביל את החקלאות ההודית לעידן המודרני״. הרפורמה הייתה אמורה לפתוח את ענף החקלאות ולאפשר לחקלאים למכור את התוצרת בשוק החופשי.

החקלאים רואים ברפורמה מעשה שיש בו כדי לפגוע בהכנסותיהם הנוכחיות, והם חוששים מהשתלטות התאגידים הגדולים על הענף ומאובדן כוחם הפוליטי. עוד טרם ההכרזה על הרפורמות היה מצבם של החקלאים בכי רע. שינויי האקלים, ובראשם ההתחממות הגלובלית, משפיעים על כמות ירידת המשקעים ותזמונם וכן על האופן שבו עונת המונסונים מכה בהודו. המכות הקשות שהחקלאים סופגים מובילות רבים מהם לחיים בצל הלוואות, חובות ואף לתופעה מכוערת של התאבדות כתוצאה מהלחץ, הייאוש וההידרדרות לחוסר כול. עם ההכרזה על הרפורמה פתחו החקלאים בהפגנות ובמחאות שחלקן הפכו לאלימות. במקביל החל משא ומתן מיידי בין הממשלה לנציגי החקלאים שכלל אחד עשר סיבובי דיונים, אך כולם עלו בתוהו. לאחר כל סבב דיונים הקשיחו החקלאים את עמדתם והרחיבו את המחאות ברחבי המדינה. גם כאשר הסכימה הממשלה לערוך תיקונים בחוקים המוצעים נותרה עמדת החקלאים בעינה – ביטול שלושת החוקים אשר נכללו ברפורמה.

רפורמה בתחום החקלאות היא אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפני האומה ההודית כיום. הרפורמה בתחום נדרשת כדי לצמצם עוני על ידי צמיחה מהירה של מגזר החקלאות וקידום שימוש בר-קיימא של משאבי הטבע תוך הבטחה של ביטחון תזונתי. בשל היקפה הגדול, החקלאות שזורה עמוק בפוליטיקה ההודית. כמחצית מאוכלוסיית הודו מתפרנסת מחקלאות. החקלאות מהווה כ-18% מהתוצר הלאומי ההודי. על פי החוקה ההודית רפורמות בחקלאות יכולות להיערך גם ברמה הפדרלית, ואכן מדינות מספר ערכו רפורמות בשנים האחרונות כדי להיטיב עם החקלאים ולאפשר להם למכור את תוצרתם מחוץ לשווקים הקבועים. אך צעד זה הסתמן כלא מושך דיו לעודד את כניסתם של משקיעים פרטיים, ועל כן נדרשה המדינה לרפורמה ברמה הלאומית.

ראש הממשלה מודי עלה לשלטון כשבאמתחתו סדרת הצלחות ביישום רפורמות בתחום החקלאות. כראש מדינת גוג׳ראט הפך את המדינה, הידועה במחסור במקורות מים, למעצמה חקלאית. בתוך עשור הפכה בה הצמיחה השנתית בחקלאות לדו-ספרתית (מ-3% ל-12%). הפריחה החקלאית הניבה מיליוני מצביעים מרוצים, ואלה מילאו תפקיד חשוב בזכייתו הרצופה בבחירות המחוזיות עד שהפכו את כהונתו לארוכה ביותר בתולדות המחוז. עם בחירתו לראש הממשלה ביקש מודי להרחיב את מודל ההצלחה החקלאי לכל רחבי הודו. רפורמה זו, שממנה חששו מנהיגי העבר של הודו, הייתה אמורה להיות גולת הכותרת של מורשת כהונתו. על כן, החלטתו לחזור בו הפליאה רבים.

גם אופן ההכרזה על ביטול הרפורמה הפתיע רבים. בנאום לאומה בשידור חי ניצבה דמות שונה מדמות הרפורמטור האסרטיבי שהציג מודי עד כה. מאז עלייתו לשלטון ניתן למנות כמה מהרפורמות, בראשן רפורמת המיסוי והשטרות ואף ניהול משבר הקורונה, מהקשים שפקדו את מדינות העולם. כל אחת מהן דרשה ממנו לעמוד בפרץ של קיתונות ביקורת והוא עמד בכולן, למעט הפעם. בחירת המילים בנאום, שהועבר בשידור חי, נתפשה בעיני רבים כמתרפסת: ״אני רוצה לבקש את סליחת בני עמי״, ״בואו נתחיל מחדש״, ״אולי היו חסרונות בתוכנית שהצענו״. לדעת אחדים, ביטול הרפורמה העניק ליריביו תחמושת לחיסולו בבחירות הבאות.

יש הסוברים כי ביטול הרפורמה מעיד על החשש העמוק בקרב הממשלה מאובדן תמיכה נוספת בציבור. עיתוי ההודעה על הביטול עשוי להעיד על ההקשר הפוליטי. הודו נמצאת לקראת בחירות במדינות כמו אוטר פרדש ופאנג׳ב, שתי מדינות חשובות היושבות על ציר אספקת המזון המרכזי של הודו, ומרבית החקלאים המתנגדים לרפורמה הם בני אזורים אלה. מדינת אוטר פרדש, אשר עשויה להגדיל את הכוח המספרי של המפלגה בבית העליון של הפרלמנט, הופכת חשובה אף יותר בעיתות אלה. יש הטוענים כי בקרב חברי המפלגה עולה החשש מהקושי בשחזור הניצחון בבחירות בשנת 2017, שבעקבותיו זכתה המפלגה ב-325 מתוך 403 מהמושבים באספה.

ביטול הרפורמה פוגע בתוכניות ממשלת מודי להפוך את הודו למעצמה המייצאת מזון. אף על פי שהודו מייצרת מוצרי חלב, מנגו, בננה, והיצרנית השנייה בעולם של דגנים, פירות וירקות, הודו ממוקמת עדיין רק במקום השביעי בתחום ייצוא התוצרת החקלאית. מדיניות החקלאות של הודו כיום אינה מצליחה לזהות כיצד הרחבה, עלויות תשומה ושרשרת האספקה שלובים אלה באלה וכך מנציחה את “החקלאות השולית” (“החקלאות השולית” מתייחסת לקרקע שפוטנציאל הרווח שלה נמוך מאוד, והפכה להיות אחד המאפיינים הבולטים של החקלאות ההודית). בהודו 68% אחוזים מהחקלאים מחזיקים בפחות מעשרה דונמים של קרקע. ממשלת מודי חרתה על דגלה את הפיכת הודו למקור מזון עבור העולם ועל ידי כך להגדיל את הכנסות החקלאים והמדינה, כמו גם להאדיר את תפקידה של הודו במערכת העולמית.

הרפורמה בחקלאות אינה בהכרח הפתרון לבעיה האחרת שהאומה ההודית מתמודדת עימה – התעסוקה. כדי לשמור על אורח חייהם הנוכחי, החקלאים העשירים של הודו יצטרכו למצוא מקורות הכנסה חלופיים. מאמץ זה יחייב נשים וצעירים במשפחות החקלאים לצאת לעבודה, דבר שיאותת על ירידה במעמדם החברתי במרקם התרבותי הקיים. בינתיים המדינה אינה מצליחה לייצר מספיק מקומות עבודה לאזרחיה. בעוד שמחצית מאוכלוסיית הודו היא מתחת לגיל 26, הביקוש הגובר למשרות גדול מההיצע. הביקוש השנתי למשרות חדשות מוערך ב-12–15 מיליון, והוא יוצר גירעון של 4–7 מיליון משרות בכל שנה.

לרפורמה בחקלאות היה פוטנציאל להגדיל גם את כוחה של הודו ברמה הבינלאומית, במיוחד בארגונים כמו ״ארגון הסחר העולמי״ (WTO) ו”תוכנית המזון העולמית״ (WFP). רפורמת החקלאות הוכרזה בעיצומו של משא ומתן על הסכם חקלאות Agreement on Agriculture (AoA) ב״ארגון הסחר העולמי״. הארגון מתנגד לסובסידיות שמדינות מתפתחות מעניקות לחקלאים ומעוותות את הסחר העולמי. ביטול התמחור המזערי למוצרים הכלולים ברפורמה היה מאפשר להודו ליישר קו עם המדינות המפותחות, ולהפחית לחצים בחזית זאת.

פניית הפרסה שביצע מודי מעכבת אומנם את תהליך הצמיחה של הודו, אך ייתכן כי מדובר רק במהמורה בדרך. סקירת מורשתו והרפורמות שהנהיג מראה כי מודי הצליח לעמוד במטרה שקבע בתחילת כהונתו. שינוי העמדה עשוי ללמד על הלחץ המפלגתי לקראת הבחירות המחוזיות הקרבות והבחירות הכלליות שעתידות להתקיים בשנת 2024. השינוי בעמדת מודי עשוי לסייע לו לזכות בחזרה בקולות החקלאים, ואף להציל את התדמית הבינלאומית שניזוקה בשנים האחרונות בעקבות השינוי בחוק האזרחות ומעמדה החוקתי של קשמיר. הדו-שיח שניהלה ממשלתו בשנה האחרונה עם המומחים, והשינוי שחל בעקבות מחאת פשוטי החקלאים, עשויים דווקא ללמד על עמידותה של הדמוקרטיה ההודית. ביטול הרפורמה הוא הפסד עבור האזרחים, והוא גם מהווה הפסד כלכלי לישראל. כניסתם של חוקי הרפורמה לתוקף עתידה הייתה להביא להרחבת פעילותן של חברות טכנולוגיה ישראליות שלקחו חלק בסיפור ההצלחה של גו׳גראט ולפתוח צוהר לכניסתן של טכנולוגיות חקלאיות חדשות, ועל ידי כך להוביל להגדלת היקף המסחר בין המדינות.



תמונה: kremlin.ru