מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים

ד"ר עמנואל נבון

ד"ר עמנואל נבון

מומחה ליחסים בינלאומיים.

הפסד של רוה"מ בריטניה, תרזה מיי, בהצבעה על הסכם הברקזיט עלול להביא להשלכות לא רק על האיחוד האירופי אלא גם להוביל לעלייתו של מנהיג מפלגת הלייבור, ג'רמי קורבין המחזיק בדעות עוינות לישראל.

אישור תוכנית הברקזיט בבריסל על ידי מנהיגי האיחוד האירופי הוא שלב מכריע לקראת פרישת בריטניה מאיחוד ומעביר את הכדור לידיה של רוה"מ בריטניה, תרזה מיי, לזכות באישור הפרלמנט הבריטי. השאלה היא מה יהיו השלכות הברקזיט על ישראל.

חילוקי הדעות והביקורת ההדדית המאפיינים את יחסי ישראל עם האיחוד האירופאי ושרת החוץ שלה, גרמו לרבים בישראל לשמוח על החלטת בריטניה לפרוש מן האיחוד האירופאי ("ברקזיט"). אם יש לישראל יחסים בילטרליים כל כך טובים באירופה בעוד ובריסל משדרת עוינות כלפינו, האם לא כדאי לישראל שהאיחוד יתפרק?  תוצאת הברקזיט מספקת תשובה לשאלה זו: התנאים הגרועים של פרישת בריטניה עלולות להוביל להקדמת בחירות ולניצחונו של מנהיג מפלגת הלייבור, ג'רמי קורבין, אשר יחריב את הכלכלה הבריטית ויוביל מדיניות של חרם נגד ישראל. לעומת זאת, הממשלות השמרניות בבריטניה הן ידידותיות לישראל השפיעו לטובתנו בתוך האיחוד. יש לישראל בעיות עם בריסל, אך השלכות הברקזיט ממחישות כי פרישת מדינות מן האיחוד לאו דווקא משרתת את האינטרס הישראלי.

הסכם הפרישה בין בריטניה לבין האיחוד הוא הסכם גרוע. ליתר דיוק, מדובר בשני הסכמים.  ההסכם הראשון, הכולל 585 עמודים, מחייב את שני הצדדים בסוגיות מרכזיות כגון החשבון שבריטניה תצטרך לשלם לאיחוד, וניהול הגבול בין צפון אירלנד (שהיא חלק מהממלכה המאוחדת) לבין הרפובליקה האירית (שהיא חברה באיחוד האירופאי).  ההסכם השני הוא הסכם של 7 עמודים בלבד, אשר משרטט את המשא ומתן העתידי בין בריטניה לבין האיחוד בסוגיות שטרם סוכמו. מדובר בסוגיות מרכזיות כגון סחר וביטחון, ולכן ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי חתמה על צ'ק פתוח לאיחוד מבלי להשאיר קלף בידי בריטניה (שהרי כבר סוכם של "דמי הפרישה" ולכן בריטניה לא תחזיק יותר באמצעי לחץ על האיחוד).

בריטניה ממשיכה להשתייך למכס האחיד של האיחוד, דבר שמונע ממנה לחתום על הסכמי סחר עם מדינות שלישיות באופן עצמי. מיי הסכימה לפיקוח אירופאי במים הטריטוריאליים של צפון אירלנד, דבר שיוצר הבחנה בין צפון אירלנד לבין שאר הממלכה (ועלול להתפרש כצעד לקראת איחוד האי).  אין מגבלת זמן להמשך חברותה של בריטניה במכס האחיד ואין לבריטניה זכות לצאת חד-צדדית ממנו (מיי הסכימה למנגנון של בוררות בין בריטניה לבין באיחוד אם וכאשר בריטניה תרצה לצאת). היות ובריטניה ממשיכה להיות חברה במכס האחיד, היא גם ממשיכה להיות כפופה לחקיקה האירופאית ולפסיקה של בית הדין האירופאי בענייני סחר, על אף שבריטניה לא תוכל להשפיע יותר על חקיקה זו ולהיות שותפה במינוי שופטי בית הדין האירופאי, בשל פרישתה מן האיחוד.

לא פלא שמיי מתמודדת עם מרד הולך וגובר בתוך מפלגתה, ושמפלגת האופוזיציה העיקרית, מפלגת הלייבור, תצביע נגד ההסכם.  גם אם מיי תצליח לגייס "מורדים" במפלגת הלייבור (ויש כאלו, בשל העמדות הקיצוניות של ג'רמי קורבין), ספק אם היא תצליח לגייס את הרוב הנדרש לאישור ההסכם.  המפלגה הצפון-אירית (שהיא חברה בקואליציה הדו-מפלגתית של מיי) מתנגדת להסכם משום שהוא מעניק לאיחוד האירופאי סמכויות פיקוח על המים הטריטוריאליים של צפון אירלנד.  המפלגה הסקוטית והמפלגה הליברלית יצביעו נגד ההסכם. על מנת להיכנס לתוקף, ההסכם דורש לא רק אישורו של הפרלמנט הבריטי (שאמור להצביע באמצע דצמבר) אלא גם של הפרלמנט האירופאי ושל 27 הממשלות האחרות באיחוד האירופאי לכן קיימת אפשרות שההסכם לא יאושר בסוף.

ההסכם גרוע, אך החלופות גרועות עוד יותר. דחיית ההסכם תיצור אי וודאות ועצבנות בשווקים הפיננסיים. אין תשובה חד-משמעית לשאלה: "מה יקרה אם ההסכם יידחה"?  האם תהיה הארכת המו"מ?  או משאל עם חוזר?  או פרישה ללא הסכם?  פרישה ללא הסכם תצור כאוס כלכלי בשל אי-וודאות ואי-הסכמה לגבי היחסים הכלכליים בין בריטניה לבין האיחוד.  הפסד של מיי בהצבעה על ההסכם תוביל ככל הנראה להקדמת הבחירות עם סבירות גבוהה שמפלגת העבודה תנצח ושג'רמי קורבין, מרקסיסט רדיקאלי עם מצע כלכלי הזוי (ועוינות פתולוגית לישראל), יהפוך לראש הממשלה של הוד מלכותה.

לישראל יש דרכים "לעקוף" את בריסל (למשל תוך שברית הקונצנזוס הדרוש להחלטות פה אחד, בזכות התנגדות של מדינות מזרח אירופה), אך ל "פירוק החבילה" עלולות להיות תוצאות שליליות ביותר וההשלכות המסתמנות של הברקזיט הן תזכורת לכך.

פורסם ב-מקור ראשון 30.11.2018


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *