JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר עמנואל נבון

ד"ר עמנואל נבון

מומחה ליחסים בינלאומיים.

הקואליציה המסתמנת בגרמניה עלולה להיות פחות ידידותית לישראל מאשר הממשלות שהיו בהנהגת אנגלה מרקל.

הביקור של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בישראל נערך כשבועיים לאחר הבחירות בגרמניה אשר שמו קץ לשלטונה הארוך בן 16 השנים. ישראל יכולה להודות למרקל על תמיכתה בזירה הבינלאומית, אך חייבת גם להיערך לעידן שאחריה.

מרקל ניהלה במשך 16 שנים את הכלכלה הרביעית בעולם ברוגע ובנכונות להתפשר. כאשת מדע, היא ידעה לחשב ולנהל. כבת של כומר שגדלה בחלק המזרחי והקומוניסטי של גרמניה, היא הייתה מחויבת לערכים ליברליים והפגינה רגישות כלפי חלשים, לדוגמה החלטתה השנויה במחלוקת בעבר לקבל כמיליון פליטים לגרמניה. היא אומנם לא הובילה מהלכים היסטוריים דרמטיים כמו אוטו פון ביסמרק – הקמת האימפריה הגרמנית השנייה וקידום של מדיניות חברתית מתקדמת, או הלמוט קוהל – איחוד של שתי הגרמניות והקמת גוש האירו, אך התמודדה עם משברים בקור רוח ותוך מחויבות לאיחוד האירופי. ביטוי לכך ניתן למשל בהחלטתה לחלץ את כלכלת יוון ולהשאירה בגוש האירו והסכמתה ב־2021 לתוכנית כלכלית נדיבה של האיחוד האירופי כדי להתמודד עם משבר הקורונה.

מרקל ניצחה בארבע מערכות בחירות, בין השאר בזכות אישיותה המרגיעה והרקורד הניהולי שלה. מחליפה בתפקיד, יו”ר המפלגה הנוצרית־דמוקרטית, ארמין לאשט, הוא איש חסר כריזמה. בהנהגתו, המפלגה הנוצרית־דמוקרטית ספגה את התוצאה הגרועה ביותר שלה מאז הקמתה. אומנם מועמד לתפקיד הקנצלר לא חייב לעמוד בראש המפלגה הגדולה ביותר על מנת להקים ממשלה, אך היתרון של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית מעניק לה לגיטימיות גדולה יותר להקים קואליציה עם שתי המפלגות אשר מסתמנות כשותפות יחידות: המפלגה הירוקה, והמפלגה הליברלית.

בשל ההישג המרשים של מפלגת הירוקים, היא תיכלל בכל קואליציה שתקום. הירוקים הכפילו את כוחם והפכו למפלגה השלישית בגודלה. הבוחר הגרמני שלח מסר שלא ניתן להתעלם ממנו. הקואליציה המסתמנת בשלב זה היא בין הסוציאל־דמוקרטים לבין הירוקים והליברלים. אלו שלוש מפלגות שהתחזקו בבחירות, ויש להן רוב של 56.6% בבונדסטג. הקואליציה המסתמנת לא תהיה הומוגנית: המפלגה הליברלית תומכת בשוק חופשי, בהורדת המסים, והיא מסתייגת ממדיניות תקציבית אירופית משותפת. לכן יש לה מחלוקת מהותית הן עם הסוציאל־דמוקרטים והן עם הירוקים. אך התסריט של קואליציה כזו הוא הסביר ביותר בשלב זה.

ממשלה בהובלת הסוציאל־דמוקרטים ועם שותפה בכירה כמו הירוקים עלולה להקשות על המאמצים של ממשל ביידן ליצור חזית מערבית מול סין ורוסיה. כאשר הסוציאל־דמוקרטים עלו לשלטון בפעם הראשונה ב־1969, הם יזמו מדיניות של הידברות עם ברית המועצות למורת רוחם של האמריקאים. גם כיום, הסוציאל־דמוקרטים נחשבים קשובים יותר לרוסיה מאשר השמרנים. באשר לסין, ספק אם גרמניה יכולה להרשות לעצמה ליישר קו עם ארצות הברית לנוכח האינטרסים הכלכליים הגרמניים: מאז 2016 סין היא השותף המסחרי הראשון של גרמניה.

הממשלה המסתמנת עלולה להיות פחות ידידותית לישראל מאשר אלו שהיו בהנהגת מרקל. אומנם מפלגת השמאל הקיצוני לא עברה את אחוז החסימה ולא תיכלל בקואליציה, אך יש למפלגה הסוציאל־דמוקרטית אגף רדיקלי שלא ניתן יהיה להתעלם ממנו. מצד שני, יש לישראל הזדמנות לשווק את היתרון הטכנולוגי שלה בתחום האנרגיות המתחדשות לממשלה שתקדם את אג’נדת המעבר האנרגטי של המפלגה הירוקה. 

המאמר פורסם במעריב 12.10.21


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: © Raimond Spekking / CC BY-SA 4.0 (via Wikimedia Commons)

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך