JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר עוזי רובין

ד"ר עוזי רובין

מומחה לאיום הטילים ולהגנה בפני טילים.

ד"ר עוזי רובין: אומנם מדובר בהישג ישראל גדול, אבל צריך לקחת אותו בפרופרוציה.

ישראל היום, 09.01.2020

 

 

הוזלה של עלויות יירוט הרקטות והטילים וצעד גדול קדימה, אך מערכת שתתקשה לפעול בימי החורף ולכן עיקר ייתרונה הוא כמשלים למערכות הקיימות. כך עולה משיחות של "ישראל היום" עם מומחים שונים בעקבות חשיפת "קרן ליזר רב-עוצמה" היום (רביעי).

אל"מ (מיל') אבי הר-אבן היה בעבר מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית ומנהל תוכנית משגרי הלוויינים של התעשייה האווירית. הר אבן, יועץ בנושאי חלל לשר המדע וחבר במכון בגין סאדאת, מסביר שההישג הגדול הוא חיסכון ענקי בכסף.

"מה יש במערכת ועד כמה היא טובה, אני לא יכול להגיד עדיין כי אני צריך ללמוד את זה לעומק. אבל יש כאן בשורה ענקית תקציבית. שהרי ירי טילים מיירטים הוא עסק יקר להחריד ולכן כל טיל כזה נורה רק בוודאות ועם מערכות הפעלה מאד יקרות. כאן ברגע שיש לך לייזר הרי שהדבר הזה הופך את העסק למאוד זול כי לא צריך טילים כל הזמן ואפשר לירות הרבה פעמים בסכום של דולרים בודדים. זה נשמע שולי, אבל בקרב הנשק עולה כסף וזה כבר הצלחה אדירה, ויכולת מרשימה שתסייע מאוד לישראל. לא יצטרכו לחשוב פעמיים לפני כל ירי".

האלוף במילואים פרופסור יצחק בן ישראל טוען בשיחה עם "ישראל היום" כי מדובר בפיתוח דרמטי בעל משמעויות גדולות מאוד והשלכות על כל תחום שיגור הטילים. לדבריו, "ראשית, מדובר בפיתוח יחידי בעולם. זו הצלחה אדירה של מפא"ת שאין בעצם לשום מדינה חוץ מישראל. שנית, לייזר נע במהירות האור והטווח כאן הוא של 10 קילומטרים, כלומר אפקטיבי ליירוט. לכן ברגע שיש לך מכ"מ שמזהה את השיגור – אתה יכול לפגוע מיד ברקטה בתוך הטווח הזה".

"זה משמעותי מאוד לטילים ולרקטות מרצועת עזה. אפשר ליירט אפילו יותר טוב טיל שיגיע מטווח של 300 קילומטרים, כיוון שהוא פחות מדויק ויש לך גם טווח יותר גדול. רקטה עלולים לשגר לטווח קצר ואז יש לך מעט שוליים להפלה שלה. לעומת זאת, בטיל בין-יבשתי יש לך יחסית זמן רב לכוון עליו. ברגע שאתה יורה אותו – אתה פוגע בו, ככה שאם פספסת את הטיל, אתה יכול לתקן את עצמך. יש לך זמן".

הקרן יכולה לפגוע בטווחים יותר מרוחקים? ברגע שהטיל יוצא?

"עקרונית, יש בעיה שהאטמוספירה של כדור הארץ מקטינה את היכולת של הקרן. לכן היא לא אפקטיבית לטווח של יותר מעשרה קילומטרים. אפשר לשגר כלי טייס שיירה אותה מהאטמוספירה הגבוהה, היכן שאין הרבה אטמוספירה ומשם אולי הקרן תהיה הרבה יותר יעילה לטווחים גדולים פי כמה. האמריקנים ניסו בשעתו לבצע מהלך כזה, אבל הם לא הצליחו. ייתכן שעכשיו עם ההתקדמות הדרמטית של ישראל, שווה יהיה לחזור על הניסוי האמריקני. בשורה התחתונה, מדובר על קרן שיכולה לפגוע בכל טיל".

האלוף במילואים, פרופסור בן ישראל, הוסיף כי לקרן יהיה יותר קל להפיל טיל בין יבשתי מרקטה קרובה מסיבה אחרת והיא העובי של הברזל, המעטפת של החומר הנפץ. לדבריו, "ברקטה קרובה, עובי הברזל הוא כמה סנטימטרים. לעומת זאת, בטיל העובי הוא כמה מילימטרים בלבד ולכן קל יותר ויש לך יותר זמן לפגוע בטיל הזה. כיון שאין כאן צורך בטיל ובחומרים רבים, כי זאת רק קרן מקור אנרגיה. הרי שבפועל במקרה של טיל מרחוק, ההשפעה של הקרן והזמן שיש הופכים ליתרון מאד משמעותי". במילים אחרות, לקרן הלייזר קל יותר להמיס את המעטפת של החומר הנפץ ובכך לנטרל את הטיל, מאשר הרקטה בעלת המעטפת העבה יותר.

פרופסור גבי סרוסי, מהיחידה להנדסת אלקטרואופטיקה ופוטוניקה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מסביר שישראל הצליחה לפתח מערכת חזקה וחדשה, שאכן עשתה כברת דרך גדולה בתחום. "במערכת מסוג זה, יש שני תחומים עיקריים חשובים. הראשונה היא לייצר את קרן הלייזר שתהיה מספיק חזקה כדי לפגוע בסנפיר של הטיל או פצצת המרגמה ולעקם או להפיל אותה. כשיש לך קרן כזו חזקה, הרי שכבר עשית צעד גדול קדימה, כי אחרי שפגעת בסנפיר כזה הוצאת את הטיל מהאיזון שלו והוא יתפוצץ מהמהירות שהוא עף בצורה לא מאוזנת".

"הבעיה השנייה היא מערכת עקיבה מתוחכמת שתכוון ותצמיד את הקרן לטיל", אומר גבי סרוסי, "כאן כשזה מרצועת עזה, הזוויות בהן עף הטיל הן מאוד חדות. לכן צריך מערכת עקיבה מאוד טובה כי צריך להצמיד את הקרן לטיל או לפצצת המרגמה שעפה".

"אם ישראל אכן פתרה את שני הדברים האלו, הרי שהיא בהחלט יכולה להפיל טילים. אני מבין שזו ההודעה היום שהוציא משרד הביטחון. צריך כמובן לראות כיצד נפתרה בעיית המעבר של קרן באטמוספירה, ואיך הצליחו לייצר קרן כל כך חזקה, אבל אם הצליחו הרי שזה בהחלט הישג. עכשיו לגבי טילים ארוכי טווח, באופן פרדוקסלי יותר קל להפיל אותם כשיש לך קרן כי קל יותר לעקוב אחריהם והם פחות נעים בזווית. הם טסים בטווח ישר יותר. יש בעיה אחרת שציינתי, שהקרן הזו מתפזרת באטמוספירה, אבל אם יורים אותה באטמוספירה דלה, הרי שזה יפיל בקלות את הטיל. לכן צריך בדיוק לברר מה ישראל פיתחה וזה לא הוסבר. צריך לראות עד כמה הקרן הזו חזקה והאם כשיורים על טיל בין-יבשתי היא לא מתפזרת בדרך".

עוזי רובין, לשעבר ראש "מנהלת חומה" הראשון, במסגרתה פותחה מערכת הנשק טיל החץ, המשמש כמומחה לאיום ולהגנה מפני טילים במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מעריך כי מדובר במערכת משלימה טובה, אבל לא בפתרון קסם. לדבריו ההתלהבות שנרשמה היום עם הפרסום על הפיתוח מוגזמת במקצת. הוא מסביר כי בימים חורפיים עם עננה כבדה, המערכת בכלל לא יכולה לפעול ועל כן עדיין יהיה צורך במיירטים. כמו כן, הוא מדגיש כי במציאות של שיגורים רבים ועקביים, המערכת לא תספיק.

לדבריו, אומנם מדובר בהישג ישראל גדול, אבל צריך לקחת אותו בפרופרוציה. הוא מזכיר כי כל העולם עורך ניסויים מהסוג הזה, כולל ארצות הברית ורוסיה, שמצליחות להפיל מל"טים או עצמים אחרים. אך אפילו הן לא זוכות להצלחה כשמדובר באיומים כבדים יותר. הוא מציין כי בצבא האמריקני עשוים שימוש בלייזר הפועל בצורה כימית חזקה ואפילו היא לא זוכה להצלחה כשמדובר בטילים או באיומים כאלה.

"צריך להיות קצת צנועים ולא כאילו יש כאן פתרון קסם. משרד הביטחון לא אמר שיש כאן פתרון קסם ואף גורם לא חושב שזה יפתור אותנו מכל צורך אחר במערכות חץ וכיפת ברזל. זו מערכת חשובה ומשלימה. זה הישג יפה, אבל לא צריך להשתולל".

אסף גולן, ישראל היום, 09.01.2020

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *