סין

על ישראל ללמוד את ההשלכות המשפטיות של החוק החדש על אזרחים וחברות ישראליות רב-לאומיות ולבחון מחדש שיתופי פעולה עם האזור המנהלי המיוחד.

על המפלגה הקומוניסטית הסינית בהגיעה ל-100
ריאיון עם טוביה גרינג 

ההצהרות של בייג'ינג ופעולותיה האנטי-ישראליות במהלך המבצע האחרון בעזה, שברקען המתח הגובר עם ארה"ב והרצון להוקיע את "צביעותה", ערערו את האמון של ישראל בסין.

התפתחות המשבר הנוכחי בין רוסיה לאוקראינה תלויה במדיניות שתגובש הרחק מהאזור, בוושינגטון ובאנקרה. ההשלכה הישירה על ישראל גלומה בהפניית תשומת לב אמריקנית גוברת לאתגר הרוסי (והסיני) על חשבון המעורבות במזה"ת.

בסוף מרץ 2021 הציגה סין יוזמה חדשה בת חמש נקודות לשלום ויציבות במזרח התיכון. ישראל יכולה וצריכה להשפיע על היוזמה. היעד הוא שסין לא תנסה להציב חלופה להסכמי אברהם, בהמשך עקר לשני עשורים של תוכניות שלום ויוזמות סיניות נשכחות, אלא תמצה את המכנים המשותפים בינה לבין ארה"ב לטובת האזור כולו, ואף כמנוף לשיפור יחסיה עם ממשל ביידן.

ככל שהתחרות בין המעצמות תגבר, תיווצרנה נקודות מחלוקת חדשות ויגבר הלחץ על ישראל לוויתורים משמעותיים, בוודאי כשהבקשות מגיעות מצידה של רוכשת הנשק הגדולה ביותר של ישראל – הודו, ומצד בעלת בריתה הראשונה במעלה – ארה״ב.

לצד סיכויים לשיתוף פעולה, יש להיערך גם לאפשרות של מחלוקת גלויה בנושא האיראני שתציב את ישראל בפני הצורך לשקול את האופציה הצבאית.

מדינות רבות שואפות להשתמש בחיסונים כמנוף למעמדן הבינלאומי, אך מסתמן כי הודו מובילה במירוץ.

הידוק היחסים בין שכנותיה לבעלות בריתה, ובראשן עם ישראל, הוא מענה הודי למדיניות הסינית באזור.

בזמן שאירופה וארה"ב עסוקות בהיערכות חירום לחורף קשה, סין מציינת תשעה חודשים של שליטה בנגיף וצמיחה כלכלית חיובית, והביטחון העצמי של בייג'ינג מקבל ביטוי במדיניות חוץ אסרטיבית ואף תוקפנית יותר. הדוגמה הבולטת לכך היא היחס של סין לאוסטרליה, המשקף מגמה שבה בייג'ינג – עשירה ופעילה יותר בזירה הגלובלית – תובעת ויתורים על ריבונות וערכים. יש לעימות זה לקחים החורגים מגבולות הזירה האסיאנית-פסיפית. על ישראל להימנע, במידת האפשר, מזיהוי על ידי סין כמי שפועלת נגדה, ובה בעת לוודא שאינטרסים לאומיים משמעותיים אינם חשופים לפגיעה על ידי צעדים מסוג אלה שננקטו כלפי אוסטרליה.

שאיפותיו של ארדואן ל"השבת עטרה ליושנה" וביסוס הגמוניה תורכית במרחב שהיה פעם בשליטת האימפריה העות'מאנית מאיימות על יוון, קפריסין ומצרים, על איחוד האמירויות ואחרים בעולם הערבי, על צרפת ורבים נוספים במערב, על רוסיה ועל ישראל. ייתכן כי חששות אלה יוצרים בסיס למערך של שיתוף פעולה שישראל יכולה למלא תפקיד פעיל בכינונו ובניהולו.

הסכמי השלום שנחתמו לאחרונה בין ישראל למדינות ערביות מגבילים את ההשפעה הסינית במזרח התיכון. בתגובה, בייג'ינג מקדמת תפיסת ביטחון קיבוצית לאזור המפרץ המבוססת על הסכם הגרעין עם איראן. לפיכך, על ישראל וארה"ב לעכב את המהלך הסיני ולשמור על המומנטום של הסכמי אברהם.

סין שואפת למלא תפקיד מדיני פעיל יותר במזרח התיכון על חשבונה של ארה"ב, לצד קשריה עם איראן. היא מייחסת חשיבות עליונה גם ליחסיה עם סעודיה, האמירויות ומצרים, ולכן בירכה על ההסכמים – אך בנימה צוננת, שכן מדובר ביוזמה ובהישג לממשל טראמפ, בעיצומה של מתיחות חסרת תקדים בין שתי המעצמות. בהיותה נדרשת לאזן בין שיקולים כלכליים וגאופוליטיים סין אינה מסוגלת לעצב אסטרטגיה ברורה.

חתימת ההסכם בין המדינות מוטלת בספק בגלל התגובות השליליות מהמערב, התנגדות פנימית באיראן, חוסר בהירות בסין, ואי יציבות עולמית בשל מגפת הקורונה. אם ייחתם ההסכם היקפו יהיה מוגבל, ונראה כי השלכותיו הביטחוניות תהיינה מצומצמות, ולא תחייבנה את ישראל לבחון מחדש את יחסיה עם סין.

המעורבות ההולכת וגדלה של סין בסוריה בעידודה של רוסיה
מיקי אהרונסון בריאיון לתוכנית רצועת הביטחון

סין מביעה עניין בהגברת מעורבותה הכלכלית והביטחונית בסוריה. אם אכן תפעל כך, יש לכך משמעויות מורכבות בהיבט הרוסי, והשלכות מבחינת ישראל.

האזהרות הנשמעות באחרונה בארה"ב לגבי מדיניותה של ישראל כלפי סין ראויות לתשומת לב, ויש סוגיות שבהן אכן נדרשת זהירות יתרה. יחד עם זאת, האסטרטגיה של ישראל בזירה האסיינית אינה מתנגשת עם האינטרסים של ארה"ב; אדרבא, היא משרתת ומחזקת אותם. שותפות עם בייג'ינג במימד הכלכלי והתשתיתי עשויה לסייע בייצובו של המזרח התיכון. במקביל, שותפות בתחומי הביטחון עם כמה ממדינות אסיה עשויה לסייע ביצירת משקל נגד לחששות שמעורר כוחה העולה של סין.

בעשור האחרון התחזקו היחסים בין ישראל וסין בעקבות שינוי במדיניות החוץ של ירושלים, שמטרתו לגוון ולהרחיב את קשריה של ישראל עם מעצמות מתעוררות ומדינות בעלות פוטנציאל כלכלי ופוליטי נרחב, שאינן משתייכות לאיחוד האירופי ומזוהות פחות עם המחנה האמריקני. ביקורו בישראל של סגן נשיא סין, מהווה נדבך חשוב במסגרת מדיניות זו, והינו עדות נוספת להתחממות היחסים בין שתי המדינות.

סין רוצה להיות במרכז הבמה הבינלאומית, ולהציג אלטרנטיבה לעמדות ארה"ב – גם במזרח התיכון.