ארדואן אכן רוצה נורמליזציה עם ישראל, אבל תמיכת טורקיה בחמאס בעייתית

ד”ר חי איתן כהן ינרוג’ק: אם ארדואן רוצה לחזק את מעמדו בשלטון – הוא צריך שגשוג כלכלי.

ישראל היום, 26.12.2020

מאת דין שמואל אלמס ואריאל כהנא

מזרח תיכון חדש-ישן? נשיא טורקיה רג’פ טאייפ ארדואן עלה לכותרות לאחר תפילות יום השישי ולא מהסיבות שאפיינו אותו עד עתה, דוגמת הפיכת איה סופיה למסגד, אלא דווקא בעקבות הכרזה כי הוא מעוניין בשדרוג מחודש של היחסים עם ישראל.

“המדיניות של ישראל בנוגע לפלשתינים היא בלתי מתקבלת על הדעת, אך טורקיה רוצה לשפר את יחסיה עם ישראל”, אמר הנשיא הטורקי, שהוסיף כי “היחסים המודיעיניים שלנו עם ישראל נמשכים. אנחנו מתקשים בניהול היחסים עם האנשים שנמצאים בדרג הגבוה. היחסים היו שונים מאוד, אם לא היו צרות עם אלו שבדרג הגבוה”.

ישראל הרשמית שומרת על שתיקה ולא מגיבה למסרי הפיוס הטורקיים. עם זאת, שר בכיר המעודכן בפרטים אמר ל”ישראל היום”, כי המקרה הטורקי שונה באופן יסודי מזה של ארבע מדינות ערב שחתמו שלום עם ישראל, בגלל תמיכת טורקיה בחמאס. “העובדה שמפקדת חמאס יושבת בטורקיה היא עניין בעייתי מאוד. זה מקשה מאוד על כל העניין”, אמר הבכיר הישראלי. הוא העריך, כי כל עוד לא יהיה שינוי בגישה הטורקית כלפי חמאס, לא יהיה שיפור ביחסים בין המדינות.

“זו הצהרה חיובית ללא ספק. לא שמענו הצהרה כזו לאחרונה מהנשיא”, אומרת ל”ישראל היום” הפרשנית הפוליטית של אתר T24 ועיתון “שלום”, קארל ולנסי. לדבריה, “מאז האביב, יש שמועות על נורמליזציה בין טורקיה לבין ישראל. מה שבולט במיוחד אלו הפרשנויות בתקשורת הטורקית בנוגע לנורמליזציה אפשרית. מעבר לכך, בדיונים עצמם מדגישים שמדובר בצעד חיובי ונדרש. זה חשוב”.

בנוגע לנסיבות שהובילו להצהרה החריגה, ולנסי מוסיפה: “אני חושבת שמדובר בתוצר של בידוד טורקיה במזרח הים התיכון ובאזור כולו. מדיניות החוץ אף גרמה לבעיות משמעותיות עם ארה”ב, עם האיחוד האירופי ועם נאט”ו. אפילו כשיש לטורקיה סיבות נכונות לצעדים ולתפיסות איומים נכונות – היא הרחיקה כלכך הרבה שחקנים, עד כדי כך שאף אחד לא רוצה לשמוע מאנקרה או לתמוך בהם”.

להערכתה של ולנסי, מדובר בצעד אחד מבין כמה שמתכננים באנקרה. “טורקיה רוצה לשפר את היחסים עם ישראל, כמו עם מצרים ועם ערב הסעודית”, היא מסכמת, “מה שנדרש כדי לממש את חימום היחסים בין ישראל זה רצון פוליטי, שיושפע ממניעים בינלאומיים ומקומיים, וכן בניית האמון בין שתי המדינות”.

אחד הישראלים שמכירים את נשיא טורקיה כיום באופן הטוב ביותר הוא השגריר באנקרה בין השנים 2007-2003 והמשנה למנכ”ל משרד החוץ לשעבר פיני אביבי. “אני לא הופתעתי מהרצון של ארדואן לנהל יחסים טובים יותר עם ישראל, אלא בכך שהוא אמר את זה בקולו – ולכך יש משמעות אדירה”, אומר ל”ישראל היום” אביבי, “במערכת השיקולים של ארדואן יש שתי נקודות מרכזיות שמובילות אותו – הראשונה היא ה’ניאו-עות’מאניזם’ ולהגן על כל המוסלמים, והשנייה – להמשיך לקיים עם ישראל, ככל הניתן, לא את הקשר הביטחוני והתרגילים הצבאיים בתקופת קודמיו, אלא לפחות את כל הנושא הכלכלי שגדל מ-1 ל-5.5 מיליארד דולר”.

לגבי התייחסותו של ארדואן לתחום המודיעיני, אביבי מציין: “אני לא יודע מה נעשה בנושא המודיעיני כיום, אך אני יכול להבין שהמצב שבו הוא נמצא בסוריה משפיע עליו. הוא, בדומה לישראל, פוחד מאוד מהאיראנים – ובמקרה שלו חשוב לשים לב שזו שיעה מול סונה. נכון שבמשך 300 שנה לא היתה מלחמה בין איראן לבין טורקיה, אך יש ביניהן תחרות”.

השגריר לשעבר בטורקיה מסכם כי “לארדואן אין אחד בפה ואחד בלב – אם הוא מדבר, אז הוא מתכוון למה שהוא אומר. מעבר לכך, אני חושב שהמדינות הערביות שהלכו לכיוון הנורמליזציה עם ישראל השפיעו עליו, וכך גם במקרה של הסנקציות האמריקניות”.

דבריו יוצאי הדופן של ארדואן נאמרו שנתיים וחצי לאחר שמשרד החוץ הטורקי גירש את השגריר הישראלי דאז איתן נאה, על רקע העימותים עם חמאס ב”צעדות השיבה” במאי 2018. כיום, הדרגים הבכירים של ישראל באנקרה ומקביליהם הטורקיים בתל אביב מוגדרים ממונים על היחסים (chargé d’affaires).  הדיפלומט הישראלי הבכיר כיום באנקרה הוא רועי גלעד.

“עבור ישראל יש חשיבות רבה לא רק להחזרת השגריר לאנקרה, אלא גם להשבת הקונסול לאיסטנבול שהיא אמנם לא הבירה, אך היא בירת המסחר – וכיום כלכלת טורקיה לא בשמיים”, מסביר ד”ר חי איתן כהן ינרוג’ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובמרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.

החוקר הבכיר מוסיף כי “אם ארדואן רוצה לחזק את מעמדו בשלטון – הוא צריך שגשוג כלכלי. במאזן של היבוא והיצוא, הטורקים מייצאים יותר למדינת ישראל. לכן, הגעת קונסול ישראלי לאיסטנבול, כך סביר להניח, תאיץ אף יותר את היחסים הכלכליים. מעבר לכך, לעולם המסחר זה יעניק ‘תעודת כשרות’ ליחסים עם טורקיה. היעדר השגריר באנקרה והקונסול באיסטנבול יוצרים מצב שבו אנשי העסקים הישראלים והטורקים כאחד חוששים מפיתוח העסקים בין הצדדים”.

הצהרת ארדואן היא שיא חדש בתהליך ההתקרבות של אנקרה לירושלים. בתחילת החודש פרסמנו ב”ישראל היום” את הצעת מקורבו של ארדואן, אדמירל ג’יהאט יאייג’י, לגבול ימי עם ישראל. מעבר לכך, יועצו של ארדואן ליחסים בינלאומיים, פרופ’ מסוט ג’אשין, הצהיר בשבוע שעבר כי “ייתכן שהיחסים הדיפלומטיים המלאים ישובו עד לחודש מרץ. למה לא?” ג’אשין אמר את הדברים לסוכנות VOA.