תוצאות חיפוש עבור: החברה הישראלית

לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, החשש מכושר ספיגה נמוך של החברה הישראלית מהווה שיקול לא מבוטל בתהליך קבלת ההחלטות בעניינים צבאיים. חשש זה התעצם החל מאמצע שנות התשעים, כאשר שילוב של רצף תקריות מרובות נפגעים עם התעצמות התחושה בציבור שאין תכלית להמשך שהיית צה"ל ברצועת הביטחון, הביא ללחץ ציבורי הולך וגובר לנסיגה חד-צדדית מלבנון.

בניגוד לירידה בהרתעה, הציבור הישראלי שבע רצון ממבצע "עלות השחר" ובעיקר מחיסול צמרת הנהגת הג'יאהד האיסלאמי. על אף המצב הביטחוני המורכב, הנושא הכלכלי ויוקר המחיה הוא החשוב ביותר עבור המצביע הישראל, נושא הביטחון נדחק לאחור ומשבר הבריאות נשכח כלא היה.

הרצון להשתלב בחברה הישראלית גובר על איומי הרשות הפלשתינית.
ד"ר דוד קורן, מדבר רגע לפני פרישתו על המאבק בין ישראליזציה לאסלאמיזציה.

ללא מתן מענה לביטחון הקולקטיבי-הלאומי באמצעות השגת יעדי המלחמה, ובראשם השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, תידון החברה הישראלית לטרגדיות נוספות רבות וכואבות מסוג זה, ולא רק אל מול הזירה הפלסטינית. יש להעלות את הביטחון הלאומי הקולקטיבי לראש סדר העדיפויות, תוך ביטוי של מחויבות מוחלטת ונחושה של המדינה לשחרור כל החטופים. הדרג המדיני נדרש להבהיר לציבור בכלל, ולמשפחות החטופים בפרט, את ההכרח בהיצמדות למטרות המלחמה בסדר הנכון ולייצר את התנאים הצבאיים והמדיניים שיאפשרו את השלמת המשימה עד הניצחון הצבאי והמדיני, זה שיוביל בסופו של דבר לשחרור כל החטופים.

שלושה עשורים לאחר החתימה על הצהרת העקרונות שהיוותה את נקודת הפתיחה לתהליך אוסלו, עדיין שוררת לגביו מחלוקת בקרב החברה הישראלית. תומכי תהליך אוסלו טוענים כי היה תחילתו של תהליך פיוס בין ישראלים לפלסטינים, אשר שלדידם נקטע בגלל ההתנהלות הכושלת של ההנהגה הישראלית והפלסטינית, שלא ידעו לחצות את הרוביקון בדרך לפשרה היסטורית שתביא לקץ הסכסוך. מנגד טוענים מבקרי התהליך כי מדובר היה בטעות היסטורית שמקורה באשליה של הממשלה הישראלית בראשות רבין ופרס, ומאוחר יותר גם של ממשלת ברק.

בעידן של פוטנציאל לעימות בהיקף רחב – בראש ובראשונה, על רקע האצת המאמץ האיראני להגיע ליכולת גרעינית צבאית – המסר הגלום בקיצור השירות, הן כלפי החברה הישראלית פנימה והן כלפי אויביה (וידידיה) באזור, הוא שגוי ואף מסוכן.

ליכולתה של החברה הישראלית לעמוד איתן בשעת חירום בעת מגפת הקורונה יש השלכה ישירה גם במישור האסטרטגי והביטחוני. בנוסף, למרות הקושי התקציבי המתעצם חשוב להמשיך ולהשקיע ביכולות צבאיות, ולשמור על "כספת" של משאבים לצורך זה, נוכח האפשרות שהעימות עם איראן בסוגיית הגרעין יגיע לנקודת רתיחה.

החברה הישראלית שילמה ביוקר על הניסוי של אוסלו, אך היא יכולה לומר בכנות: ניסינו לעשות שלום עם הפלסטינים. לגישה זו יש תפקיד מרכזי בחיזוק החוסן הנפשי הרב של הישראלים, ביכולתם להתמודד עם סכסוך ממושך, ובאי-נכונותם לעשות ויתורים מסוכנים.

יש לנצל את המומנטום הקיים בשנים האחרונות בכל הקשור בשילוב חרדים בשוק העבודה, במוסדות להשכלה גבוהה ובמערכות המדינה השונות בכדי להאיץ את התהליך ולכוונו. אם נפעל מתוך כבוד לזהות החרדית ולחזון אותו היא מקדמת – נוכל להביא את החברה הישראלית ואת המדינה ומוסדותיה מוכנים יותר לשילוב אמיתי של הציבור החרדי, גם בצה"ל.

יש לקחת ברצינות את כוונות איראן להשמיד את ישראל ולהעריך את האסטרטגיה נגד אוכלוסייה שבחרה כדי לעשות זאת. שאיפתה לנשק גרעיני משרתת גם את היעד של חיסול ישראל. כל האמצעים שננקטו עד עכשיו לעצירת המיזם הגרעיני נכשלו, ואין לישראל ברירה אלא לחסל בדחיפות איום זה באמצעים צבאיים.