אירן רואה עצמה מעצמה אזורית, ושואפת להפיץ את ההגמוניה שלה. מהלך אפקטיבי נגד ראייה זו, דורש שיתוף פעולה בין ישראל למדינות אחרות. כך אומר (27.12.2017) סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף יאיר גולן, בכנס של מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים.
גולן סקר את עקרונות תפיסת הכוח של ישראל מול השחקנים האזוריים, כולל אירן. לשיטתו, ישראל צריכה לצמצם ולגדוע את המאמץ הטרוריסטי של אירן, המפעילה את חיזבאללה וחמאס. עוד אמר גולן, שמערכת הביטחון רואה את הסכם הגרעין מול אירן כהסכם חתום, ויש לנצל בצורה מירבית את הפיקוח הכלול בהסכם הגרעין. לדעתו, יש לטפל במרכיבים שונים שרלוונטיים ליכולת הגרעינית של אירן, אך אינם כלולים בהסכם, כמו היכולת הבליסטית.
על חיזבאללה, השלוחה המרכזית של אירן במרחב, אמר גולן שעל ישראל לעשות כל שביכולתה כדי למנוע את התעצמות הארגון, אך הסביר שאי-אפשר להצליח במאת האחוזים. בשעת מלחמה, הוסיף, צריך להסיר את האיום מהעורף מהר ככל שניתן, ולפגוע בכוח האדם של חיזבאללה ויכולותיו באופן העמוק והמקיף ביותר. את שני הדברים, הסביר גולן, יש לעשות תוך שמירה על לגיטימציה פנימית וחיצונית. מול חיזבאללה ישנה א-סימטריה, כאשר צה"ל צריך לנצל זאת בצורה המיטבית ביותר. הדבר בא לידי ביטוי בהפעלת מירב העוצמה הישראלית בו זמנית. דבר נוסף שניתן לנצל תודעתית, זו העובדה בחיזבאללה הרג מוסלמים רבים במלחמת האזרחים בסוריה.
"חילוקי הדעות הפלשתינים – נכס ביטחוני"
על הפלשתינים בכללותם, אמר גולן שחוסר האחדות ביניהם הוא נכס ביטחוני משמעותי בכל הקשור להתמודדות מול טרור. בהתייחסו לאזור יהודה ושומרון אמר גולן שלצה"ל ישנה אחריות אחת, והיא יצירת תנאים מיטביים בשטח לכל הסדר עתידי. גולן ציין שישנו תיאום מלא בכל הקשור לנושא התשתיתי ביהודה ושומרון, שכן כאשר מדברים על נושאים כמו תשתיות מים וחשמל, מסתכלים על האזור כיחידה אחת, ולא מבחינים בין פלשתינים ליהודים. לכך הוסיף גולן את הפעילות הכלכלית באזור, שמשרתת לדבריו באופן הטוב והמובהק ביותר את צורכי הביטחון של ישראל.
מבחינת הזדמנויות ציין גולן שישנו שיתוף פעולה בין המדינות הסוניות המתונות, בראשן סוריה וירדן. צריך לשמור בחשאיות על הפרטים של שיתופי הפעולה, הדגיש גולן. גורם נוסף במרחב זו הנוכחות הרוסית, כאשר רוסיה באה כדי להישאר במזרח התיכון. כיום ישנם יחסים טובים בין ישראל לרוסיה, אמר גולן, וצריך לנצל זאת כדי לתמוך בביטחונה של ישראל.
עמידרור: שינוי דרמטי במודיעין
מפקד המכללות לשעבר, אלוף (מיל.) יעקב עמידרור, אמר בכנס, כי התאמתו של צה"ל לשדה הקרב העתידי מבוססת על כך שבשנים הקרובות לא יילחם מול אויב קלאסי, אלא נגד ארגונים לא-מדינתיים. עם זאת, הדגיש, אין לשנות בשל כך את כוחות היבשה. על חיל-הים אמר עמידרור, שנרשמה עלייה בחשיבות מערך הצוללות ומשמעותו תמשיך להיות רבה, למרות שאין לו חשיבות מול האויבים בשדה הקרב היבשתי. לדברי עמידרור, חיל-הים צריך להיערך אחרת כדי להגן על המים הכלכליים של ישראל.
בנוגע לחיל-האוויר הסביר עמידרור, שהחיל צריך להתאים עצמו לשינויים שהוביל. השינוי הראשון הוא מערכות ההגנה האווירית. במקור, אחד מתפקידיו של חיל-האוויר היה להגן על שמי ישראל, אך כעת ההגנה נתונה בידי מערכות כמו כיפת ברזל. נקודה שנייה היא כניסת מטוסי ה-F-35, המעניקים לטייס מידע שבעבר היה רק בידי חמ"ל הפיקוד. מכאן עולה השאלה, כיצד הדבר ישפיע על מבנה החיל. נקודה נוספת היא העלייה בשימוש במטוסים ללא טייס. כלים אלו מבצעים כיום תפקידים שהיו שמורים בעבר למטוסים עם טייס, ומכאן עולה השאלה על תפקידיו העתידיים של החיל.
על המודיעין אמר עמידרור, שהוא עבר שינוי דרמטי מאז הכישלון היחסי של מלחמת לבנון השנייה. בשל ההתקדמות הטכנולוגית של נשקים מדויקים, מדגיש עמידרור שיש צורך במודיעין יותר מדויק. שני הדברים הולכים יד ביד, ועל כן המערך ביצע קפיצת דרך ביכולות שלו להגיע למודיעין כמה שיותר מדויק.
חוקרי המכון כוללים קצינים בכירים לשעבר בצה"ל, דיפלומטים, פרופסורים ומומחים מתחומים כמו מדיניות חוץ, ביטחון לאומי, סוגיות טרור ומודיעין, יחסים בינלאומיים ומשפט בינלאומי. הודות לשילוב של ניסיון מעשי וידע תיאורטי, הם תורמים להבנת האתגרים האסטרטגיים והביטחוניים של ישראל ומציעים פתרונות ישימים ומבוססים.
אלוף יעקב עמידרור (יליד 1948) הוא עמית בכיר ע"ש אן וגרג רוסהנדלר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS). שימש כיועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה נתניהו וראש המטה לביטחון לאומי (אפריל 2011-נובמבר 2013). שירת 36 שנה בתפקידים בכירים בצה"ל (1966-2002), כמפקד המכללות הצבאיות (הכוללות את המכללה לביטחון לאומי, המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה והמכללה לפיקוד טקטי), מזכיר צבאי לשר הביטחון, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, ביצוע פרויקט טכנולוגי גדול, קצין המודיעין של פיקוד צפון, ורמ״ח בקרה של אמ״ן (איפכא מסתברא). הוא משמש גם עמית בכיר במרכז ג'מנדר של JINSA. כתב שני ספרים: הרהורים על צבא וביטחון (2002), ו-מודיעין, הלכה למעשה(2006), ומונוגרפיה באנגלית ניצחון במלחמה נגד טרור: המקרה הישראלי (JCPA, 2008). ב-2017 עמד בראש ועדה שמינה רוה״מ לבדיקת עבודת הקבינט הביטחוני, והמלצותיה אומצו על ידי הממשלה.
בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא"ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.
הירשם לאיגרת המידע
לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.
כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?
הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם
דף הבית / הופעות ופרסומים בתקשורת / סגן הרמטכ”ל לשעבר בכנס מכון ירושלים: ההסכם עם אירן – עובדה קיימת
סגן הרמטכ"ל לשעבר בכנס מכון ירושלים: ההסכם עם אירן – עובדה קיימת
מאת אריאל לוין
אירן רואה עצמה מעצמה אזורית, ושואפת להפיץ את ההגמוניה שלה. מהלך אפקטיבי נגד ראייה זו, דורש שיתוף פעולה בין ישראל למדינות אחרות. כך אומר (27.12.2017) סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף יאיר גולן, בכנס של מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים.
גולן סקר את עקרונות תפיסת הכוח של ישראל מול השחקנים האזוריים, כולל אירן. לשיטתו, ישראל צריכה לצמצם ולגדוע את המאמץ הטרוריסטי של אירן, המפעילה את חיזבאללה וחמאס. עוד אמר גולן, שמערכת הביטחון רואה את הסכם הגרעין מול אירן כהסכם חתום, ויש לנצל בצורה מירבית את הפיקוח הכלול בהסכם הגרעין. לדעתו, יש לטפל במרכיבים שונים שרלוונטיים ליכולת הגרעינית של אירן, אך אינם כלולים בהסכם, כמו היכולת הבליסטית.
על חיזבאללה, השלוחה המרכזית של אירן במרחב, אמר גולן שעל ישראל לעשות כל שביכולתה כדי למנוע את התעצמות הארגון, אך הסביר שאי-אפשר להצליח במאת האחוזים. בשעת מלחמה, הוסיף, צריך להסיר את האיום מהעורף מהר ככל שניתן, ולפגוע בכוח האדם של חיזבאללה ויכולותיו באופן העמוק והמקיף ביותר. את שני הדברים, הסביר גולן, יש לעשות תוך שמירה על לגיטימציה פנימית וחיצונית. מול חיזבאללה ישנה א-סימטריה, כאשר צה"ל צריך לנצל זאת בצורה המיטבית ביותר. הדבר בא לידי ביטוי בהפעלת מירב העוצמה הישראלית בו זמנית. דבר נוסף שניתן לנצל תודעתית, זו העובדה בחיזבאללה הרג מוסלמים רבים במלחמת האזרחים בסוריה.
"חילוקי הדעות הפלשתינים – נכס ביטחוני"
על הפלשתינים בכללותם, אמר גולן שחוסר האחדות ביניהם הוא נכס ביטחוני משמעותי בכל הקשור להתמודדות מול טרור. בהתייחסו לאזור יהודה ושומרון אמר גולן שלצה"ל ישנה אחריות אחת, והיא יצירת תנאים מיטביים בשטח לכל הסדר עתידי. גולן ציין שישנו תיאום מלא בכל הקשור לנושא התשתיתי ביהודה ושומרון, שכן כאשר מדברים על נושאים כמו תשתיות מים וחשמל, מסתכלים על האזור כיחידה אחת, ולא מבחינים בין פלשתינים ליהודים. לכך הוסיף גולן את הפעילות הכלכלית באזור, שמשרתת לדבריו באופן הטוב והמובהק ביותר את צורכי הביטחון של ישראל.
מבחינת הזדמנויות ציין גולן שישנו שיתוף פעולה בין המדינות הסוניות המתונות, בראשן סוריה וירדן. צריך לשמור בחשאיות על הפרטים של שיתופי הפעולה, הדגיש גולן. גורם נוסף במרחב זו הנוכחות הרוסית, כאשר רוסיה באה כדי להישאר במזרח התיכון. כיום ישנם יחסים טובים בין ישראל לרוסיה, אמר גולן, וצריך לנצל זאת כדי לתמוך בביטחונה של ישראל.
עמידרור: שינוי דרמטי במודיעין
מפקד המכללות לשעבר, אלוף (מיל.) יעקב עמידרור, אמר בכנס, כי התאמתו של צה"ל לשדה הקרב העתידי מבוססת על כך שבשנים הקרובות לא יילחם מול אויב קלאסי, אלא נגד ארגונים לא-מדינתיים. עם זאת, הדגיש, אין לשנות בשל כך את כוחות היבשה. על חיל-הים אמר עמידרור, שנרשמה עלייה בחשיבות מערך הצוללות ומשמעותו תמשיך להיות רבה, למרות שאין לו חשיבות מול האויבים בשדה הקרב היבשתי. לדברי עמידרור, חיל-הים צריך להיערך אחרת כדי להגן על המים הכלכליים של ישראל.
בנוגע לחיל-האוויר הסביר עמידרור, שהחיל צריך להתאים עצמו לשינויים שהוביל. השינוי הראשון הוא מערכות ההגנה האווירית. במקור, אחד מתפקידיו של חיל-האוויר היה להגן על שמי ישראל, אך כעת ההגנה נתונה בידי מערכות כמו כיפת ברזל. נקודה שנייה היא כניסת מטוסי ה-F-35, המעניקים לטייס מידע שבעבר היה רק בידי חמ"ל הפיקוד. מכאן עולה השאלה, כיצד הדבר ישפיע על מבנה החיל. נקודה נוספת היא העלייה בשימוש במטוסים ללא טייס. כלים אלו מבצעים כיום תפקידים שהיו שמורים בעבר למטוסים עם טייס, ומכאן עולה השאלה על תפקידיו העתידיים של החיל.
על המודיעין אמר עמידרור, שהוא עבר שינוי דרמטי מאז הכישלון היחסי של מלחמת לבנון השנייה. בשל ההתקדמות הטכנולוגית של נשקים מדויקים, מדגיש עמידרור שיש צורך במודיעין יותר מדויק. שני הדברים הולכים יד ביד, ועל כן המערך ביצע קפיצת דרך ביכולות שלו להגיע למודיעין כמה שיותר מדויק.
יכול לעניין אתכם
ממערב תפתח הרעה?
"איראן לאור שיחות הגרעין" — תמונת מצב דו-שבועית (11 במאי – 25 במאי 2025)
"איראן לאור שיחות הגרעין"—תמונת מצב דו-שבועית (12–26 באפריל 2025)
"איראן לאור שיחות הגרעין" — תמונת מצב דו-שבועית (27 באפריל – 11 במאי 2025)**
לא צופים מן הצד: שיתוף פעולה אסטרטגי עם ערב הסעודית הוא צו השעה
פיצוץ קטלני באיראן באותן השעות של שיחות גרעין — היקף, נסיבות ומשמעויות
מלחמת הכוכבים השנייה
עתידו של הסיוע ושיתוף הפעולה הביטחוני עם ארה"ב – הגיעה העת לעיצוב מחדש של אסטרטגיית-העל הישראלית
JISS Articles
אלוף (מיל') יעקב עמידרור
פרסומים אחרונים
עזה, עד מתי?!
הציבור הפלסטיני מעוניין ברובו ביישום תוכנית טראמפ כנתיב לסיום המלחמה
שותפות השלום הוותיקות: מה מקומן של מצרים וירדן במסגרת תוכנית טראמפ
בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא"ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.
הירשם לאיגרת המידע
לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.