מנויים יקרים,
עם סיום המערכה באיראן, שפגעה קשות ביכולתה להשלים את תוכניתה להצטייד בנשק גרעיני ובכמות עצומה של טילי קרקע-קרקע בעלי ראשי קרב כבדים ומתקדמים, נעה תשומת הלב בחודש האחרון למוקדי העימות האחרים, ובראשם עזה, סוריה, לבנון והתגברות גילויי האנטישמיות והלעומתיות כלפי ישראל במערב. מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ליווה את ההתפתחויות בזירות השונות בשלל פרסומים, וובינרים והופעות של חוקרי המכון בתקשורת הבינלאומית והישראלית ותרם להעשרת הדיון והידע הדרוש לקבלת החלטות ולהבנת המציאות המורכבת על ידי הציבור והקהילייה הדיפלומטית. כתמיד המכון מציג מגוון דעות בנושאים השונים, שהמכנה המשותף שלהן הוא ראייה נכוחה של המציאות המורכבת ומחויבות לביטחון ישראל.
ההתפתחויות בעזה לקראת הכרעה על מדיניות ישראל ועל רקע "קמפיין ההרעבה" של חמאס העסיקו מאוד את החוקרים. מאמר משותף שפרופ' קובי מיכאל מהמכון למחקרי ביטחון לאומי ואנוכי כתבנו פורסם במקביל ב-INSS ובמכון שלנו וניתח את שלוש החלופות שעמדו בפני ממשלת ישראל, בדגש על חלופת הכיבוש לתקופת זמן קצרה, על יתרונותיהן וחסרונותיהן. אבי טל תיאר את "קמפיין ההרעבה", פרופ' אפרים ענבר הסביר מדוע סבל האוכלוסייה הוא בלתי נמנע ומהן השלכותיו האפשריות על רתיעת הפלסטינים מביצוע מתקפת טרור בעתיד. ד"ר ערן לרמן ובוב סילברמן טענו שעל ישראל לגבש כעת, טרם מימוש המהלך הצבאי, את תפישתה לגבי "היום שאחרי" והמליצו על כיוון פעולה המשלב את מדינות ערב המתונות ואת המערב בניהול הרצועה בעתיד. עו"ד יפעה סגל המליצה לנסות למצוא גורמים בעזה שניתן להעביר לידיהם שליטה מקומית כבר כעת, כפי שנעשה עם אנשי יאסר אבו שבאב במזרח רפיח, ואל"מ (מיל.) פרופ' גבי סיבוני יחד עם תא"ל (מיל.) ארז וינר המליצו על העברת האוכלוסייה מהאזורים שבשליטת חמאס כדי לאפשר חלוקת מזון וחופש פעולה לצה"ל במוקדי העימות. ייתכן שחלק מהמלצות אלה השתקף בדיונים ובהחלטות של ממשלת ישראל.
עיסוק נרחב הוקדש לסוגיה הסורית, בעיקר על רקע ההתקפה על הדרוזים במרחב סווידא ותגובת ישראל. סיבוני ווינר הצביעו על ההשלכות של האירועים על הסיכויים לנצל את המציאות החדשה כדי למצב את ישראל כגורם כוח אזורי ועל הלקחים שיש להטמיע בתפיסת הביטחון הישראלית לנוכח חוסר ההצלחה למנוע מבעוד מועד את הטבח בדרוזים. וובינר מיוחד דן במצב בסוריה ובמדיניות ישראל נוכח סימני השאלה לגבי מדיניותו ויכולותיו של משטר אל-שרע ועל רקע האיום על הדרוזים. השתתפו אלוף (מיל.) יעקב עמידרור, פרופ' הלל פריש ויונתן הסן.
הנושא האיראני לא ירד מסדר היום והמשיך להעסיק את המכון גם אחרי תום המערכה הצבאית. חוקרי המכון ד"ר ערן לרמן וד"ר אבי דוידי ניתחו את המצב באזור ובאיראן אחרי התקיפה הישראלית-אמריקנית, ואלכס גרינברג המשיך לפרסם מחקרים על יחסי איראן עם מדינות הקווקז, במסגרת תוכנית חדשה שהמכון השיק לאחרונה.
סוגיית האנטישמיות הגואה ודרכי ההתמודדות עימה נותחו בוובינר בהשתתפות שלושה דוברים מובילים – פרופ' אלן דרשוביץ, מהדוברים הבולטים למען ישראל בארה"ב, ח"כ לשעבר מיכל קוטלר וונש, השליחה הישראלית למאבק באנטישמיות, והנדבן והאסטרטג אדם מילשטיין, ממייסדי המועצה הישראלית-אמריקנית. אירחנו גם את פרופ' סטיבן דוד מאוניברסיטת ג'והנס הופקינס, שתיאר את חוויותיו כמרצה התומך במוצהר בישראל בזמן המחאות נגד ישראל בקמפוס של האוניברסיטה.
בתוך כך, סיבוני ווינר עסקו גם בהשלכות המלחמה על תפיסת הביטחון, ובחנו את קווי הדמיון בין תפיסת "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי לבין תפיסת ה"שלום מתוך עוצמה" שאימצו ישראל וארה"ב. המסקנה העיקרית שלהם היא שיש להוסיף לעמודי התווך של תפיסת הביטחון של ישראל את עקרונות המניעה והאכיפה.
במהלך יולי נמשכה המגמה של גידול ניכר במספר המבקרים באתר המכון ובמספר החשיפות לפעילות המכון ברשתות החברתיות. גם תכיפות ההופעות בתקשורת המשיכה לעלות. מומלץ לעקוב אחר הופעות אלה דרך הקישורים באתר המכון. אני מציע למשל להקשיב לאלוף (מיל.) יעקב עמידרור בפודקאסט של עיתון "הארץ".
לסיום, כדי לקיים את הפעילות הנרחבת הזו אנו זקוקים לעזרתכם, ונשמח אם תירתמו לתמיכה בתהליכי פיתוח הידע של המכון.
תת-אלוף (מיל') יוסי קופרווסר
ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
