מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה

מתחת לרדאר: הכסף הקטרי והממסד האקדמי בארה"ב

הנזקים הכלכליים במלחמה ושיקולי יח"צ הביאו את קטר להוריד פרופיל בהעברת הכספים לממסד האקדמי, אבל המדיניות של השפעה זרה מצד קטר ממשיכה ומשפיעה על מעגלים רחבים, ממעגל מקבלי ההחלטות ועד לחינוך נוער בסיכון.
QATAR, DOHA, MARCH 21, 2018: Carnegie Mellon University in Education City in Doha - capital and most populous city in Qatar, Persian Gulf, Arabian Peninsula, Middle East

שלוחת אוניברסיטת Carnegie Mellon בדוחה, קטר. קרדיט תמונה: Shutterstock.

ביוני 2026 התפרסמה ידיעה על אודות הפסקת פעילותה של Qatar Foundation International, שלוחה של Qatar Foundation – הקרן שבבעלות השלטון הקטרי שמטרתה הייתה לחתום על מיזמים והסכמים למימון ולשיתופי פעולה מול אוניברסיטאות אמריקאיות. ההודעה על כך פורסמה במקביל לוועידת האיגוד הלאומי ליועצים לסטודנטים זרים בארצות הברית שהתקיימה בפלורידה. שם הוכרז על הסכם שותפות בין קרן קטר לבין שלוש אוניברסיטאות: אוניברסיטת המפטון בווירג'יניה, אוניברסיטת קסבייר בלואיזיאנה ואוניברסיטת Prairie View A&M בטקסס. הדוגמה השלישית מעידה שקטר ממשיכה לשמר את אחיזתה באקדמיה האמריקאית, שכן בנוגע לאוניברסיטת Texas A&M הוכרז במהלך 2024 כי היא תסגור את השלוחה שלה בדוחה, לאחר תלונות על מימון קטרי לאוניברסיטאות בארצות הברית. עניין זה גרר גינוי גם מצד ההנהגה הקטרית ואף מצד שגריר ארצות הברית בקטר, ככל הנראה בעקבות לחץ קטרי. חידוש ההתקשרות כשנתיים לאחר מכן המחיש כיצד נשארת לקטר אחיזה חזקה בממסד האוניברסיטאי.

למעשה, מועד פרסום הידיעה על אודות סגירת הקרן הקטרית בארצות הברית היה גם על רקע פרסום תחקיר מקיף של המכון לחקר הדמוקרטיות, FDD, על ההשקעות הרחבות של דוחה בארצות הברית, השקעות שהגיעו לסדר גודל של 400 מיליארד דולר. המשפיענים מטעם קטר שנדרשו להתגונן מפני האשמות על מעורבות קטרית באקדמיה בארצות הברית ובהיבטים שונים של החברה האמריקאית נעזרו בהכרזה זו להדיפת ההאשמות. עניין זה שיקף כיצד הקטרים היו מעוניינים להמשיך בקשר ההדוק עם האקדמיה בארצות הברית, אך בעת ובעונה אחת להוריד פרופיל. עניין זה נבע גם מכך שתהליכים אלו התרחשו לאחר הפגיעה בכלכלה הקטרית במהלך המלחמה, ומהצורך הקטרי להכריז על קיצוצים וממילא לשדר אחריות פיסקלית באמצעות הודעה על צמצומים כלכליים מחוץ לגבולות המדינה. קיצוץ זה בהשקעות הזרות מחוץ לגבולותיה נועד גם להפחית את תשומת הלב הציבורית ואת הביקורת כלפי קטר, וגם לשדר התנהלות כלכלית אחראית יותר.

את הצורך, מחד גיסא, להמשיך את המימון הקטרי למוסדות בארצות הברית, ומאידך גיסא להשאיר התנהלות זו מתחת לרדאר, ניתן היה לראות בכמה דוגמאות במהלך אוקטובר 2026. בתחילת החודש ביקר מזכיר המסחר של מדינת מרילנד בדוחה, שם נפגש עם שורה של בכירים קטרים, ובהם שר הבריאות הקטרי. נושא הדיון, לפי הפרסום, היה הצורך בסיוע קטרי בהכשרת סגל רפואי. למעשה, מדובר בשימוש במוסדות אקדמיים, חלקם בקטר וחלקם במרילנד, ובכסף קטרי לשם הכשרת סגל רפואי. קשר זה של מימון תוכניות הכשרה הדגים את המשך השימוש של קטר בטביעת הרגל שלה במוסדות אקדמיים. יום לאחר מכן ביקר בקטר סנאטור מקונטיקט ונפגש עם נשיאת קרן קטר, שייחה הינד, בתה של שייחה מוזה. הוא הדגיש את הצורך לעבוד עם קטר לשם שגשוגן של האוניברסיטאות האמריקאיות השונות. קשר זה, שהתבסס על תוכניות נקודתיות במדינות שונות, התקיים בעת שקטר ניסתה להמשיך לטשטש את צעדיה.

באותו חודש פרסם מזכיר הבריאות האמריקאי, רוברט קנדי ג'וניור, ציוץ ובו תקף את השפעת קטר והאחים המוסלמים בממסד האוניברסיטאי. לקנדי ג'וניור, כמי שעומד בראש מערכת הבריאות, פוטנציאל השפעה גם בכל הנוגע להסכמים רפואיים של דוחה עם אוניברסיטאות במדינת מרילנד. אך למרבה הצער, לאחר שעות אחדות מחק שר הבריאות את הציוץ ועורר בכך גל ספקולציות על השפעה קטרית בממשל. עניין זה קיבל ביטוי בקשרים הענפים עם ויטקוף, קושנר וטראמפ עצמו, וממילא העלה שאלות בנוגע ליכולת המינוף של דוחה ולמניע שמאחורי מחיקת אותו ציוץ.

דוגמה אחרת לחוסר היכולת לבקר כספים קטריים שנכנסים למוסדות האקדמיים הופיעה כמה ימים מוקדם יותר, כאשר שופטת פדרלית בוושינגטון אסרה זמנית על משרד החינוך האמריקאי לפרסם שמות של תורמים שסכום תרומותיהם לא חצה רף מסוים. הנימוק לפסיקתה היה שהתרומות דווחו, והמוסדות האקדמיים הביעו חשש שתורמים יירתעו מלתרום אם שמם ייחשף. ממילא, השופטת קבעה כי גורמים שאינם ממשלתיים יזכו לחיסיון. עניין זה הועיל לקטר, כיוון שהשימוש במגזר הפרטי, דוגמת קרנות שהקשר שלהן למדינה אינו מובהק, מאפשר לקטר להמשיך לתרום מבלי לזכות לביקורת הנדרשת בנידון.

דוגמה נוספת באוקטובר להמשך הקשר באופן שאינו זוכה לתשומת לב ביקורתית מספקת הייתה ההכרזה של החברה הקטרית United Development Company על חוזה מול שלוחת האוניברסיטה האמריקאית Carnegie Mellon בדוחה לשיתוף פעולה ביישום יוזמות בינה מלאכותית במגזרי החינוך וההכשרה. כפי שהוכיחו מקרים קודמים, במקרים רבים ההסכמים של קטר עם שלוחות האוניברסיטאות בדוחה היו למעשה בהיקפים כספיים רחבים מדי לצרכיו של הקמפוס בדוחה, ולמעשה נועדו להכשיר כספים שהגיעו לאוניברסיטאות האם.

דרך פעולה זו איננה מוגבלת לארצות הברית, ונהוגה גם במדינות נוספות במערב. כך, שרת החינוך הקטרית חתמה במהלך אוקטובר על מזכר הבנות גם עם ה-British Council לקיום הכשרות למורים ולמנהלי בתי ספר, כולל סדנאות משותפות. באופן דומה, בתחילת נובמבר הסתיים קורס לתואר שני במִנהל עסקים בשלוחת HEC Paris בקטר, כאשר בתקשורת הקטרית הודגש כי שיעור הסטודנטים הקטרים במוסד עולה על 80 אחוזים. למעשה, עניין זה היווה רמז כי הכספים המוזרמים למוסד זה בדוחה נועדו לא רק לצרכים המקומיים אלא גם להכשרת הכספים שקטר משקיעה באוניברסיטאות במערב.

דוגמאות אחרונות אלו מלמדות שבאמצעות החינוך האוניברסיטאי קטר מעוניינת להגיע גם לחינוך בבתי ספר בעולם הערבי. עניין זה הודגם כאשר בתחילת חודש נובמבר נפגש נשיא האוניברסיטה האמריקאית בביירות עם נשיא ויושב ראש קרן קטר לפיתוח. שם דנו בהשקעות באוניברסיטה הלבנונית לשם העצמת הנוער. עניין זה של העצמת הנוער בא לידי ביטוי גם בהכרזה באוגוסט 2026 של ארגון Girl Power Rocks על תוכנית בשיתוף פעולה עם שגרירות קטר בארצות הברית, בשווי חצי מיליון דולר, הכוללת תוכניות חונכות, דיור וחינוך לנערות במיאמי. זאת, במסגרת הרצון הקטרי להשתמש בהחדרת ערכים רדיקליים לאוכלוסיות מוחלשות לשם הרחבת דריסת הרגל וקידום יחסי ציבור.

כלל הדוגמאות הללו ממחישות כיצד קטר ממשיכה לתמוך מתחת לרדאר בארגונים מדינתיים וגופים ממסדיים ואקדמיים במערב, כדי לבסס את דריסת הרגל הקטרית ולקדם את תפיסת העולם האסלאמיסטית שבה היא מצדדת, בעת ובעונה אחת עם רצונה לטשטש את השפעתה, הן לשם שידור אחריות פיסקלית והן לשם הפחתת הביקורת הבינלאומית על הכספים הקטריים המוענקים לממסד האקדמי במערב בכלל, ובארצות הברית בפרט.

מקור: https://jiss.org.il/admoni-under-the-radar/

פרסומים אחרונים

האיום האסלאמי בזמן תמורות אזוריות וגלובליות

האיום האסלאמי באירופה ובישראל נשען על מערכת רחבה המשלבת אידאולוגיה דתית-פוליטית, מימון חיצוני, תעמולה, מוסדות קהילתיים ורשתות השפעה הפועלות בתוך המרחב הדמוקרטי. באירופה באה תופעה...

תפיסת הביטחון החדשה של ישראל בראי מלחמת התקומה

תפיסת הביטחון החדשה צריכה להפוך את לקחי מלחמת התקומה למסגרת המעצבת את עתידה הביטחוני של ישראל. משמעותה היא מעבר מהכלה ומניהול איומים למניעה, ליוזמה ולשלילת...

בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא"ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.

הירשם לאיגרת המידע

לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.

כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?

הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם