מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה

בהמתנה לאיראן ולחיזבאללה

לאחר החיסולים בביירות ובטהרן המזרח התיכון אולי על סף מלחמה גדולה, שבה תעמוד ישראל בפני מתקפה משולבת מכמה זירות, כולל מלחמה ישירה מול איראן.
Israeli Minister of Defense YOAV GALLANT

העולם כולו ממתין לתגובת איראן וחיזבאללה, לאחר שבטהרן חוסל איסמעיל הנייה – מי שעמד בראש ארגון הטרור חמאס, ובבירות חוסל על ידי ישראל המפקד הצבאי הבכיר של ארגון חיזבאללה. התגובות מלבנון ומטהרן עלולות להביא את המזרח התיכון למלחמה גדולה שבה תעמוד ישראל בפני מתקפה משולבת מכמה זירות, כולל מלחמה ישירה מול איראן.

אי אפשר להבין את האירועים הללו בלי להזכיר כי זה עתה מסתיימים 10 חודשי מלחמה של ישראל בעזה. יש המתעלמים מכך שהמלחמה פרצה כתגובה להתקפה רצחנית שבמהלכה החמאס חטף, הרג, אנס ושרף 1,650 איש, אישה זקנים וילדים. כרבע מכלל ההרוגים היו אזרחים שחגגו בפסטיבל מוזיקה. בין ההרוגים והחטופים יש גם חיילים של צה״ל, שהופתע מההתקפה הגדולה וכשל בתפקידו להגן על האזרחים.

כחלק מהתפיסה של איראן להשמדת ישראל הפכה המלחמה לרב-זירתית. מלבנון החל חיזבאללה בירי טילים ורקטות (עד כה למעלה מ-7,000) וטילי נ״ט (כ-2,000) לעבר ישראל. 80 אלף מתושבי צפון ישראל הפכו לפליטים בארצם. במקביל הורו האיראנים לחות’ים בתימן לתרום את חלקם, והם חסמו את מצרי באב אל מנדב והחלו בשיגור עשרות טילים בליסטיים, מטוסים חמושים ללא טייס (שאחד מהם הצליח להגיע לתל אביב) וטילי שיוט. רוב השיגורים הללו יורטו בדרכם לישראל על ידי צבא ארה״ב.

על אף העימות הרב-זירתי המאמץ העיקרי של צה״ל נותר בעזה, מתוך הבנה שארגון אשר פגע בצורה ברברית בישראל – אסור שימשיך להתקיים ויש להשמידו. לאחר כ-10 חודשים ניתן להגיד כי צה״ל הולך ומשלים את המשימה הראשונה שניתנה לו: ״חיסול הכוח הצבאי של חמאס״. לשם כך צריך היה לפרק את המערכת של ארגון הטרור הסמי-צבאי על כל חלקיה, הצבאי והאזרחי, כדי שחמאס לא יתפקד כארגון היררכי ואנשיו, גם אם יחזיקו נשק, יגיבו רק למראה עיניהם בלא שיהיה מי שיורה להם מה לעשות.

מצב זה הושג ברוב חלקי הרצועה – רוב הגדודים (מתוך 24) וכנראה כל מוצבי הפיקוד החשובים הושמדו, ושום חטיבה אינה מתפקדת. גם חלקים גדולים משדרת הפיקוד חוסלו, ממוחמד דף, שהיה מספר 2 במערך הצבאי, ועד דרג מפקדי הפלוגות (הושמדו כ-150 מהם, רוב המפקדים בדרג זה) ומפקדי המחלקות, שאין איש יודע את מספרם.

מערך ייצור הנשק בתוך הרצועה הושמד גם הוא כמעט כולו, ולאחר השתלטות צה״ל על הגבול בין עזה למצרים נעצרו כל ההברחות, מתחת לקרקע ודרך מעבר רפיח. ללא הברחות וללא מפעלים ברצועה פוחתת יכולתו הצבאית של חמאס מיום ליום, כי אין תחליף לרקטה שנורית או לנשקים שהושמדו על ידי צה״ל במחסן כלשהו.

גם כוח האדם הלוחם, הפשוט, חוסל ברובו. צה״ל זיהה כ-12 אלף הרוגים בהתקלויות השונות, ואפשר להניח שיש הרוגים רבים מקרב המחבלים שלא זוהו ולכן גם אינם נספרים על ידי צה״ל, למשל בבתים שנהרסו בהפצצות. בידי צה״ל כ-2,000 עצורים מקרב מחבלי החמאס והג’יהד בעזה. אם מחשבים את הכמות השמרנית שעליה צה״ל מדווח ולוקחים בחשבון כעשרת אלפים מחבלים פצועים שיצאו מכלל פעולה – מדובר בנטרול של לפחות 70 אחוז מכוח הטרור ברצועה, מתוך 35 אלף אנשי חמאס ואלפים בודדים של אנשי ג’יהאד אסלאמי.

בעתיד הקרוב מאוד יוכל צה״ל לפרק את שלושת הגדודים שנותרו בתפקוד חלקי, האחד ברפיח ושניים בדיר אל בלח והסביבה, ויהיה נכון לעבור לשלב הצבאי הבא, ״שלב ניקוי הרצועה״ משאריות החמאס, שיימשך כשנה. במהלכה יפעיל צה״ל את מאמציו על פי המודיעין שיהיה ברשותו: לעבר תשתיות שנותרו שלמות, מנהרות שחשיבותן לא התבררה עד כה ולכן עוד לא הושמדו, ומקומות שבהם האויב נערך מחדש בניסיון לבנות את יכולתו הצבאית.

שאלת ״היום שאחרי״ תוכרע רק כאשר יסתברו ממדי החולשה של חמאס, קרי – עד כמה באמת נגרע מכוחו הצבאי ויכולתו לפעול כארגון ברצועה. זאת משום שאף גורם מחוץ לרצועה לא יסכים לקחת אחריות כלשהי בעזה כל עוד החמאס יכול לפגוע באנשיו של אותו גורם, לכן רק נחישות של צה״ל בשלב ניקוי הרצועה תעלה את הסיכוי למציאת גוף שכזה. מבחינה מקצועית, בהיבטי שת״פ ולגיטימיות בינ״ל, גם הרשות יכולה לקחת חלק במאמצי השליטה האזרחית ברצועה, כל עוד לא יהיה בכך משום הכרזה על תחילתו של תהליך להקמת מדינה פלסטינית, קרי אם המדובר יהיה בהחלטה פונקציונלית ולא פוליטית.

מן הראוי לזכור כי המלחמה בעזה היא מלחמה בעלת ארבעה ממדים.

הראשון והטריוויאלי הוא מישור הביטחון האישי של תושבי ישראל. צה״ל חייב להביא לכך שתושבי ישראל לא יאוימו עוד מעזה – לא בעוטף ולא בתל אביב – כי החמאס לא יוכל לבצע טרור כלשהו מתוך הרצועה.

הממד השני הוא מעמדה של מדינת ישראל במזרח התיכון ובעולם. נוכח הכישלון הקולוסלי המעמד הזה נפגע קשה ב-7 באוקטובר. המלחמה צריכה להבהיר לכול שהארגון שערער את מעמדה של ישראל – הושמד. חשוב שהכרישים שהריחו דם יראו את מי שהגיר את דמה של ישראל מבותר לנתחים; זה הצעד הראשון וההכרחי בהשבתה של ישראל למעמדה.

הממד השלישי הוא העולם מול האסלאם הרדיקלי. חמאס הוא ארגון טרור אסלאמי שקרא תיגר על תפיסת העולם המערבית והתרבות שמייצגת ישראל, המדינה הדמוקרטית היחידה מזרח התיכון. ישראל במלחמתה חייבת להראות כי אין תקומה לארגון הנוקט שיטות פעולה של המאה ה-7. צהל חייב לנצח באופן חד-משמעי, שאם לא כן יגבר כוחו של האסלאם הקיצוני בעולם ותתממש הססמה the west is next.

הממד הרביעי הוא המישור הצירי. הנשיא ביידן הבין שהמלחמה הזאת היא חלק מהמאבק בין הציר מוסקבה-טהרן-חיזבאללה-חמאס-צפון קוריאה, אל מול הציר וושינגטון-ירושלים-ריאד ונסיכויות המפרץ, כשהסינים מחככים ידיים בהנאה כשבעלת ברית של ארה״ב חוטפת. נושאת המטוסים האמריקאית שנשלחה לאזור באה לשרת את צורכי ארה״ב, לא את צורכי צה״ל. היא הגיעה כדי לאותת על רצינותו של הממשל האמריקאי באומרו DON’T, ואומנם היא לא סייעה לישראל במלחמה, לא בדרום ולא בצפון.

צה״ל חייב לנצח בארבעת הממדים הללו. לשם כך יש צורך בתמיכה בינלאומית, בהמשך הסיוע מארה״ב (ואפילו העצמתו) ובנחישות ישראלית – של העם, של הממשלה ושל הצבא. ועדיין תעמוד לפתחה של הממשלה ההחלטה הקשה לגבי לבנון, שם הקימה איראן את חיזבאללה, ארגון טרור סמי-צבאי גדול וחזק מחמאס, שאף השתלט על לבנון. לאחרונה, בירי של הארגון לעבר ישראל נרצחו 12 ילדים בכפר הדרוזי מג’דל שמס ברמת הגולן; הקריאות בקרב הציבור בישראל לתגובה קשה התחזקו מאוד, וממשלת ישראל החליטה לחסל כתגובה לרצח הילדים את בכיר מפקדיו הצבאיים של חיזבאללה. התגובה של חיזבאללה לחיסול המוצלח עוד אינה ידועה, אבל בכל מקרה קשה לראות איך מדינת ישראל מאפשרת את המשך קיומו והיערכותו על גבולה הצפוני של ארגון המאיים על קיומה ויכול לתקוף אותה בכל רגע בעוצמה הגדולה יותר מעוצמת התקיפה של החמאס. לכן צריך לקחת בחשבון מלחמה קשה גם מול חיזבאללה, גם ללא קשר לתגובתו על חיסול אחד מבכיריו.

המאמר פורסם לראשונה בלה רפובליקה


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר


תמונה: IMAGO / ZUMA Press Wire / Ariel Hermoni / Israel Mod

תמונה של אלוף (מיל') יעקב עמידרור

אלוף (מיל') יעקב עמידרור

אלוף עמידרור (יליד 1948) הוא עמית בכיר ע"ש אן וגרג רוסהנדלר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS). שימש כיועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה נתניהו וראש המטה לביטחון לאומי (אפריל 2011-נובמבר 2013). שירת 36 שנה בתפקידים בכירים בצה"ל (1966-2002), כמפקד המכללות הצבאיות (הכוללות את המכללה לביטחון לאומי, המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה  והמכללה לפיקוד טקטי), מזכיר צבאי לשר הביטחון, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, ביצוע פרויקט טכנולוגי גדול, קצין המודיעין של פיקוד צפון, ורמ״ח בקרה של אמ״ן (איפכא מסתברא). הוא משמש גם עמית בכיר במרכז ג'מנדר של JINSA. כתב שני ספרים: הרהורים על צבא וביטחון (2002), ו-מודיעין, הלכה למעשה(2006), ומונוגרפיה באנגלית ניצחון במלחמה נגד טרור: המקרה הישראלי (JCPA, 2008). ב-2017 עמד בראש ועדה שמינה רוה״מ לבדיקת עבודת הקבינט הביטחוני, והמלצותיה אומצו על ידי הממשלה.

פרסומים אחרונים

המיעוטים עשויים להכריע מי יהיה הנשיא/הנשיאה של ארצות הברית כבר בבחירות הקרובות, ובוודאי גם בעתיד. תמיכת המיעוטים בישראל פחותה בהרבה מזו של הלבנים, ואתגר זה...
טרור המתאבדים עלול לשוב בשל זמינות אמצעי לחימה שמוברחים מירדן וישראל, מוטיבציה גבוהה לביצוע פיגועים על רקע תסכול מהצלחות צה"ל במרכזי הערים ובמחנות הפליטים, ומאמצי...
יש בעסקה המתגבשת פגמים אסטרטגיים מכיוון שהיא תוביל כנראה להפסקת המלחמה, ומפני שהנסיגה מעזה בשלב הראשון של העסקה אינה משאירה לישראל קלפי מיקוח לשחרור החטופים...

בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא”ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.

הירשם לאיגרת המידע

לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.

כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?

הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם