מבוא: מהרתעה לשחיקה
מזה שנים ארוכות איראן מודעת היטב לנחיתותה בעימות צבאי ישיר מול ישראל וארצות הברית. יכולות הלוחמה האווירית והימית שלה מוגבלות יחסית, והדבר אילץ אותה לפתח מענה אסטרטגי שיאפשר לה לקדם את ייצוא המהפכה ולהתמודד עם האיום הנשקף ממדינות בעלות עליונות צבאית מובהקת. בהתאם לכך גיבשה איראן אסטרטגיה הנשענת על שלושה מרכיבי כוח מרכזיים: מערך טילים רחב היקף, בניית יכולת גרעינית ותוכנית שלוחים אזורית.[1]
ואולם, העימות האזורי שפרץ בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 הצביע על מגבלותיה של תפיסה זו: בפועל, חזון ייצוא המהפכה האסלאמית ספג מהלומה קשה והיא לא הצליחה למנוע את תקיפתה של איראן. לנוכח זאת, נראה כי טהרן לא זנחה את רכיבי הכוח שבנתה לאורך השנים, אלא התאימה את אופן הפעלתם להגיון מלחמה שונה. היגיון זה, כפי שהוא משתקף במלחמת "שאגת הארי", מתקרב לתפיסות של כפייה (Compellence) ומלחמת התשה, שבמרכזן ניסיון לשחוק בהדרגה את יכולתן ונכונותן של ישראל וארצות הברית להמשיך בלחימה – בעיקר באמצעות פגיעה בלגיטימציה הפנימית והבינלאומית להמשך המערכה.
מבחינה תאורטית, ניתן לראות באסטרטגיה האיראנית מעבר לתפיסת כפייה (Compellence), כהגדרתו של ההוגה המרכזי תומאס שלינג, הנשענת על הפעלת לחץ מתמשך במטרה לשנות את התנהגות היריב ולגרום לו לחדול מהתנהגותו או להפוך אותה לבלתי מזיקה. בשונה מהרתעה, המבקשת למנוע פעולה, כפייה שואפת להביא להפסקתה או לשינויה[2] – לעיתים באמצעות אסטרטגיית שחיקה (War of Attrition) רב-ממדית.
מכיוון שהמשטר רואה במערכה מלחמה על עצם קיומו, אין לו שום עכבה משימוש בכל הכלים העומדים לרשותו (סגירת מצר הורמוז, תקיפת מדינות המפרץ וישראל ותקיפת יעדים אמריקניים) כדי ללחוץ על ארה"ב וישראל להפסיק את ההתקפה על איראן כשהוא עדיין בשלטון. הנכס העיקרי שלו בהקשר זה היא המוסכמה שלא ייעשה ניסיון להפיל את השלטון באמצעות הפעלת כוח קרקעי. השימוש בכוח קרקעי, אם יתבצע כלל ועיקר, יוגבל למשימות מוגדרות ומוגבלות, גם אם רבות חשיבות, כמו פתיחת המצרים, השתלטות על האי ח'ארג או הוצאת האורניום המועשר. מכיוון שכך, שרידות המשטר איננה עומדת בסכנה בטווח הקצר, כל עוד יש ביכולתו להרתיע את מתנגדיו מבית לנסות לסלקו מהשלטון באמצעות מרי אזרחי נרחב או מהלך כוח.
מאמר זה מבקש לבחון מהו הגיון ההפעלה של מנופי הלחץ האיראניים במלחמה הנוכחית, וכיצד הם נועדו להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בירושלים ובוושינגטון. לצורך כך ינותחו מנופי הלחץ שאיראן מפעילה בארבע זירות מרכזיות: כלכלית, דיפלומטית, תודעתית וצבאית. שלושת המנופים הראשונים מכוונים בעיקרם לערעור הלגיטימציה להמשך הלחימה, בעוד שהממד הצבאי נועד להשלים אותם באמצעות שיבוש ישיר של היכולות המבצעיות. מכלול זה משקף אסטרטגיה רחבה של שחיקה רב-ממדית, אשר תכליתה להביא לסיום המלחמה בתנאים המשרתים את האינטרסים של טהרן – ובראשם הבטחת שרידות המשטר, לצד עיצוב מציאות אזורית נוחה יותר עבורה.
לחץ כלכלי-דיפלומטי: הורמוז כמנוף כפייה גלובלי
המהלך הבולט ביותר של איראן במלחמת "שאגת הארי" הוא סגירת מצר הורמוז – אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של שוק האנרגיה העולמי, שדרכו עובר חלק ניכר מאספקת הנפט והגז. באמצעות איום בפגיעה בכלי שיט במרחב זה טהרן מבקשת לייצר מחסור בשוק האנרגיה העולמי, אשר יתורגם ללחץ מצד מדינות יצרניות וצרכניות כאחת על ישראל וארצות הברית להסכים לתנאיה לסיום המלחמה. במונחים תאורטיים, מדובר בניסיון קלאסי להפעלת כפייה כלכלית (Economic Compellence) הנשענת על פגיעה בצדדים שלישיים כדי להשפיע על קבלת ההחלטות של היריב. בהקשר זה אמר דובר מפקדת החירום האיראנית, ח'אתם אלאנביאא, כי "אי אפשר להוריד את מחירי הנפט והאנרגיה באמצעות הנשמה מלאכותית"[3] – אמירה המשקפת תפיסה סדורה של הפעלת לחץ מערכתי להשגת השפעה אסטרטגית.
עם זאת, חסימת המְצרים אינה משמשת רק כאמצעי לחץ נקודתי, אלא כחלק מניסיון רחב יותר לעצב מחדש את כללי המשחק בזירה הימית. איראן פועלת לגיבוש "משטר" חדש של כללים למעבר במצרים, במטרה לבסס דומיננטיות ואף ריבונות דה-פקטו במרחב. סוכנות הידיעות "תסנים" פרסמה כי איראן דורשת "להחיל משטר משפטי חדש במצר הורמוז",[4] כאשר קולות במערכת הפוליטית אף מרחיקים לכת ודורשים מימוש ריבונות מלאה. בהתאם לכך אמר חבר ועדת המג'לס, גודרזי, כי "יכולת זו [השליטה במצר הורמוז] תהפוך ליתרון כלכלי עבור איראן עם אישורו של משטר משפטי חדש".[5] מגמה זו חורגת מההקשר המלחמתי המיידי, ומשקפת שאיפה איראנית רחבה יותר לעצב סדר אזורי וכלכלי חדש.
אחד הביטויים המעשיים לכך הוא הצגת כללים סלקטיביים למעבר במצר, שנועדו לאותת על שליטה איראנית בפועל. אתר "דניאי אקתצאד" דיווח כי המצר סגור בפני כלי שיט הקשורים לישראל, ארה"ב ובעלות בריתן, אך נותר פתוח עבור כלי שיט סיניים ומדינות "ידידותיות לאיראן".[6] בכך, טהרן לא רק מפעילה לחץ על יריבותיה, אלא גם מנסה לייצר הבחנה בין שחקנים בינלאומיים ולתגמל שותפים אסטרטגיים.
בהקשר זה, ניכרת גם זיקה הולכת ומתהדקת בין איראן לסין בזירה הכלכלית. אתר "תאבנאכ" ציטט דיווח כי נשקלת אפשרות לאפשר מעבר לכלי שיט הנושאים נפט כאשר דמי המעבר ישולמו ביואן סיני במקום בדולר.[7] מהלך זה, אם יתממש, חורג מההקשר הטקטי של המלחמה, ומשקף ניסיון לערער – ולו באופן מוגבל – על הדומיננטיות של המערכת הפיננסית האמריקאית. אף כי היתכנותו המעשית של מהלך כזה בטווח הקצר מוגבלת, עצם העלאתו משמשת כמנוף לחץ נוסף בזירה הבינלאומית.
במקביל ללחץ הכלכלי, איראן מפעילה לחץ דיפלומטי-צבאי ישיר באמצעות תקיפות נגד מדינות האזור המארחות בסיסים אמריקאיים, ובראשן סעודיה, איחוד האמירויות, קטר ובחריין. חרף הצהרותיה כי מדובר בתקיפות ממוקדות נגד נכסים אמריקאיים בהתאם לעקרון ההגנה העצמית,[8]
בפועל התקיפות חורגות לעיתים מהיקף זה ופוגעות במרחב המדינתי הרחב יותר. בכך, טהרן מבקשת להפעיל לחץ עקיף על ארצות הברית באמצעות פגיעה ביציבותן של מדינות מארחות – מתוך הנחה כי אלו תפעלנה לצמצום הנוכחות האמריקאית בשטחן.
ככל שהתפתחה המלחמה הורחב מנעד האיומים גם לתשתיות אזרחיות במדינות המפרץ. לאחר איומיו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לתקוף תשתיות חשמל באיראן, פרסמה סוכנות הידיעות של המשטר פוסטר תחת הכותרת "תגידו ביי לחשמל!", שכלל פירוט של תחנות כוח מרכזיות במדינות האזור.[9] בנוסף, נשמעו איומים לפגיעה בתשתיות אזרחיות נוספות, לרבות בתי מלון, כאשר שר החוץ האיראני, עראקצ'י, טען כי חיילי ארה"ב פועלים מהם.[10] דפוס פעולה זה משקף מעבר מהרתעה ממוקדת לאיום רחב על מרחבים אזרחיים – כחלק מהרחבת מנופי הלחץ על מקבלי ההחלטות במדינות האזור.
לצד המהלכים שכבר הופעלו, בידי טהרן מצויות גם מדרגות הסלמה נוספות שטרם מומשו. בין היתר ניתן לציין את האפשרות להפעיל את החות'ים לסגירת מצר באב אלמנדב,[11] ובכך להרחיב את הלחץ על נתיבי הסחר הימיים; וכן להרחיב את היקף התקיפות נגד אינטרסים אמריקאיים ומערביים במדינות נוספות. במהלך המלחמה דווח על פגיעות בעומאן,[12] אזרבייג'אן,[13] טורקיה[14] וקפריסין[15] – אשר נכון לעת כתיבת שורות אלו נותרו בגדר תקריות נקודתיות, אך עשויות לשקף פוטנציאל להסלמה רחבה יותר, בין אם כתוצאה מתכנון ובין אם בשל חוסר תיאום בין גורמים שונים במערכת האיראנית.
מבחינת אפקטיביות, נראה כי מנוף הלחץ הכלכלי-דיפלומטי הוא העוצמתי ביותר העומד לרשותה של איראן, אך גם הרגיש ביותר לשיקולי איזון. מחד גיסא, הוא טומן בחובו פוטנציאל ממשי להשפעה על שחקנים בינלאומיים; מאידך גיסא, הפעלתו בעוצמה גבוהה מדי עלולה להביא לתגובת נגד – לרבות התגבשות קואליציה אזורית ובינלאומית נגד איראן. בהתאם לכך, ניכר כי טהרן פועלת באופן מדורג ומבוקר, תוך הקפדה על מדרגות הסלמה, למשל באמצעות איום על תשתיות טרם תקיפתן בפועל. דפוס זה מצביע על ניסיון לאזן בין יצירת לחץ אפקטיבי לבין הימנעות מהסלמה שתוביל לאובדן שליטה אסטרטגי.
מנגד, יש לציין כי יכולתן של מדינות המפרץ והמערב לספוג זעזועים בשוק האנרגיה, לצד קיומן של חלופות חלקיות לאספקה, מגבילה את האפקטיביות המיידית של מנוף זה. בנוסף, הפעלת לחץ בעוצמה גבוהה מדי עלולה לייצר תמריץ עבור שחקנים אלה דווקא להתלכד מול איראן, ובכך לצמצם את מרחב הפעולה שלה.
לחץ תודעתי: עיצוב תפיסות ושחיקת לגיטימציה
במקביל לזירה הכלכלית-דיפלומטית, איראן מפעילה מאמץ תודעתי רחב היקף המכוון למגוון קהלי יעד – פנימיים וחיצוניים כאחד. מאמץ זה משתלב בתפיסות של לוחמה פוליטית (Political Warfare) והשפעה אסטרטגית, שבמרכזן ניסיון לעצב תפיסות, עמדות והתנהגויות של קהלים רלוונטיים לצורך השגת יעדים מדיניים. ניתן לתמצת את המסר המרכזי שטהרן מבקשת להשריש כך: "המשך הלחימה נגד איראן נדון לכישלון ויסב נזק וסבל מיותרים". מסר זה בנוי מכמה רכיבים משלימים, אשר כל אחד מהם מכוון לקהל יעד שונה.
ראשית, באשר לתכלית הלחימה, טהרן מבקשת לצייר את המערכה כחסרת מוצא עבור ישראל וארצות הברית. שופרות המשטר מדגישים כי מהלכים התקפיים, כגון תקיפת מתקני אנרגיה באיראן, אינם אלא ביטוי לייאוש ולקיפאון בהשגת יעדי המלחמה.[16] בכך איראן מבקשת לערער את תחושת התכלית וההתקדמות של הצד היריב.
שנית, המשטר מדגיש את "כישלון" יריביו דרך עצם שרידותו. ההישרדות עצמה מוצגת כהוכחה לכך שישראל וארצות הברית נסוגו, הלכה למעשה, ממטרתן להפיל את המשטר.[17] במקביל להדהוד מסר זה כלפי חוץ, טהרן פועלת לחיזוקו גם בזירה הפנימית: המשטר מגביר את שליטתו במרחב הציבורי, מעודד הפגנות תמיכה בזמנים רגישים, משדר איומים כלפי מתנגדיו ומבליט את פעולות האכיפה והענישה. בנוסף, ניכרת תשומת לב מיוחדת לאיומים בפריפריה, ובפרט בגבולות המערביים מול כורדיסטאן העיראקית. מכלול צעדים זה נועד לייצר תדמית של יציבות ושליטה, ולהבהיר כי אין איום ממשי על שרידות המשטר.[18]
לצד זאת, איראן מפעילה מערך השפעה המכוון להדגשת המחירים והנזקים של המלחמה עבור יריבותיה, תוך התאמת המסרים לקהלי יעד שונים.
ישראל
כלפי ישראל, איראן משלבת בין לחץ פיזי ללחץ תודעתי. המשטר שואף לשמר ירי טילים רציף – באמצעות משמרות המהפכה ושלוחיה, ובראשם חיזבאללה והחות'ים – לעבר מרכזי אוכלוסייה, במטרה לייצר לחץ מתמשך על העורף האזרחי. ירי זה מלווה במסרים מאיימים שנועדו להעצים את תחושת האיום. כך, למשל, איים מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, מג'יד מוסוי, כי "מעתה, נעשה שימוש בטילים בעלי ראשי נפץ במשקל טון ומעלה, קצב האש והיקף התקיפות יעלו".[19] בהצהרה נוספת אמר כי "לטילים האיראניים יש דומיננטיות בשמי ישראל" וכי "שמי דרום ישראל יוארו במשך שעות [מאש הפיצוצים]".[20]
במקביל איראן מפעילה מבצעי השפעה, בעיקר בזירת הסייבר. פעילותה של פרסונת הסייבר "Handala", שביצעה מתקפות שונות, בעיקר במתווה Hack&Leak– ובהן תקיפה נגד שרתי המכון למחקרי ביטחון לאומי[21] – ממחישה ניסיון לחדור לתודעה הציבורית, לייצר תחושת פגיעות ולהפעיל לחץ עקיף על מקבלי ההחלטות. לצד זאת, טהרן מפעילה קמפיינים תעמולתיים שמטרתם לערער את האמון בהנהגה הישראלית ולהסיט את הקשב מהפגיעות שספגה הנהגתה שלה. כך, למשל, הופץ קמפיין שטען כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נהרג או נפצע באורח קשה ואינו מנהל בפועל את המלחמה.[22]
ארצות הברית
המאמץ התודעתי כלפי ארצות הברית מכוון בעיקר לציבור האמריקאי, ומתמקד בהצגת המלחמה כחסרת תוחלת וככזו שאינה משרתת את האינטרסים של ארה"ב, אלא של ישראל. דובר משרד החוץ האיראני הצהיר בהקשר זה כי המלחמה "אינה מלחמתו של העם האמריקאי, כל אזרח ופקיד יכולים לכל הפחות להתכחש לה".[23]
בנוסף, נעשה שימוש במסרים קונספירטיביים ומטענים רגשיים עמוקים כדי לערער את האמון בממשל. עלי לאריג'אני, בטרם חיסולו, טען כי "חבורת אפשטיין" מתכננת מבצע "דגל כוזב" בסגנון פיגועי 11 בספטמבר – תוך האשמת איראן – במטרה להצדיק הסלמה.[24] מסר זה נועד "לנגן" על טראומות עבר ועל חוסר האמון בממסד, ובכך לערער את התמיכה הציבורית במלחמה.
גם כלי תקשורת המזוהים עם המשטר באנגלית, כגון Tehran Times, פועלים להדהוד מסרים אלה לקהל האמריקאי. כך, למשל, פוסט שפורסם ברשת X הדגיש כי "העם האמריקאי עייף מהמלכים הישראליים השולטים בדמוקרטיה האמריקאית", תוך חיבור למחאות פנימיות בארה"ב.[25]
בהמשך לכך, טהרן מדגישה את המחיר האנושי של המלחמה. מחסן רצ'אאי כתב כי "חיילים אמריקאים מוכנים למות למען ישראל? אנחנו מחכים…".[26] בנוסף, פורסם בתסנים כי "החזרת ארונות הקבורה משדה הקרב היא תזכורת נוספת לכך שההחלטה לצאת למלחמה אינה רק החלטה מדינית; זוהי החלטה שיש לה מחיר אנושי…"[27] – מסר שנועד לעורר לחץ ציבורי על הממשל.
לצד המחיר האנושי, איראן מדגישה גם את המחיר הכלכלי של המלחמה עבור ארצות הברית. כך, למשל, איים ראש המג'לס, קאליבאף, כי "אנחנו עוקבים אחר מניות החברות האמריקאיות, זוהי אזהרה אחרונה בנושא".[28]בנוסף, איראן פועלת בזירת הסייבר גם נגד יעדים אמריקאיים, לרבות מתקפה על חברת Stryker, אשר גרמה לנזק משמעותי.[29]
הערכת אפקטיביות
המאמץ התודעתי האיראני נשען על ההנחה כי לחץ ציבורי – בישראל ובארצות הברית – עשוי להיות מתורגם ללחץ פוליטי על מקבלי ההחלטות להביא לסיום המלחמה. עם זאת, נכון לעת זו, נראה כי השפעתו מוגבלת. בישראל, חרף ניסיונות לערער את תחושת הביטחון והאמון בהנהגה, רמת הלכידות הציבורית נותרה גבוהה יחסית. בארצות הברית, אף שהשיח הציבורי מושפע ממסרים על מחיר המלחמה, טרם ניכרת השפעה מכרעת על מדיניות הממשל.
מנגד, הפעלת המאמץ התודעתי – בשילוב עם לחץ צבאי וכלכלי – עשויה לייצר השפעה מצטברת לאורך זמן, בעיקר בתרחיש של התמשכות המלחמה ועלייה במחיריה. במובן זה, הלחץ התודעתי לא נועד בהכרח להביא להכרעה מיידית, אלא לשמש רכיב מרכזי באסטרטגיית שחיקה רחבה יותר.
בסיכומו של דבר, איראן מפעילה מערך תודעתי רב-ממדי שמטרתו לערער את הלגיטימציה הציבורית והפוליטית להמשך הלחימה, תוך יצירת ניכור בין הציבור להנהגה. אף כי השפעתו הישירה מוגבלת בשלב זה, הוא מהווה מרכיב משלים ומשמעותי במכלול מנופי הלחץ שטהרן מפעילה.
לחץ צבאי: שיבוש, שלוחים ומגבלות הכוח
איראן מפעילה גם לחץ צבאי נגד ישראל וארצות הברית, בעיקר במטרה לשבש את אפקטיביות המתקפות נגדה ולהקשות על המשך הפעילות המבצעית. מבין כלל מנופי הלחץ, זהו ככל הנראה הממד שבו טהרן סובלת מנחיתות מובהקת, בשל פערי היכולות בינה לבין יריבותיה. בהתאם לכך, איראן נשענת במידה רבה על אמצעים א-סימטריים – ובראשם ירי טילים לעבר מטרות אזרחיות, וארגוני השלוחים שטיפחה לאורך השנים. עם זאת, נכון לעת הזו, מדובר במאמץ שהישגיו מוגבלים.
האמצעים הישירים העומדים לרשותה של טהרן כוללים את מערך הטילים הבליסטיים והכטב"מים, לצד מערך ההגנה האווירית. חרף היקפם, מערכים אלה לא הניבו עד כה הישגים אסטרטגיים משמעותיים, כגון שיתוק תשתיות קריטיות או פגיעה מתמשכת ביכולות האוויריות של ישראל וארצות הברית. עם זאת, נרשמו הישגים נקודתיים אחדים בזירה האמריקאית, ובהם השמדת עמדות מכ"ם[30] ופגיעה במטוס AWACS בעת ששהה על הקרקע בסעודיה[31] – אך עד כה נראה כי השפעתם הכוללת מוגבלת.
בזירה הישראלית, הישגי מערך ההגנה האווירית האיראני מתמקדים בעיקר ביירוט כלי טיס בלתי מאוישים.[32] לצד זאת, ניתן להעריך כי נעשים ניסיונות לפגוע בבסיסי חיל האוויר ובכך לשבש את חופש הפעולה האווירי של ישראל, אולם עד כה לא פורסמו אינדיקציות מהימנות להצלחות משמעותיות בהקשר זה. מצב זה משקף את מגבלותיה של איראן ביכולת לייצר השפעה ישירה על מאזן הכוחות הצבאי.
לעומת זאת, ארגוני השלוחים מהווים את המרכיב האפקטיבי יותר במנוף הלחץ הצבאי האיראני, ומשמשים כמכפיל כוח אסטרטגי. פעילותם מתפרסת על פני כמה זירות – לבנון, עיראק ותימן – אך הזירה הלבנונית בולטת כמשמעותית ביותר. חיזבאללה, שהצטרף ללחימה כבר ביום השלישי למלחמה,[33] משלם על כך מחיר כבד, אך מצליח לנהל מאז חזית פעילה ומתואמת עם איראן, לרבות ירי מטחים משולבים ומתוזמנים.[34] פעילות זו מחייבת את ישראל לפצל קשב ומשאבים בין זירות שונות.
בתגובה, ישראל פועלת בזירה הלבנונית באמצעות מבצע צבאי נרחב, הכולל הרחבת השליטה הקרקעית[35] והסטת משאבים, ובכללם כוח אווירי, לזירה זו. דינמיקה זו משרתת במידה מסוימת את האינטרס האיראני, שכן היא עשויה לבוא על חשבון הקשב והמאמץ המופנים כלפי הזירה האיראנית עצמה. בכך פעילות השלוחים ממחישה את תרומתם לאסטרטגיית השחיקה הכוללת של טהרן. מצד שני, המחירים שחיזבאללה משלם עלולים להתברר כגבוהים לא פחות מהתועלת המופקת מפעילותו.
יש לראות בארגוני השלוחים לא רק כלי צבאי, אלא מערכת אסטרטגית רב-ממדית המאפשרת לאיראן לפעול בו-בזמן בכמה זירות, תוך טשטוש אחריות והפחתת הסיכון להסלמה ישירה. בכך, הם משמשים רכיב מרכזי ביכולתה של טהרן ליישם אסטרטגיית שחיקה מתמשכת.
הערכת אפקטיביות
נראה כי לפי שעה הלחץ הצבאי לבדו אינו מסוגל להביא להכרעה או לכפייה של סיום המלחמה בתנאים איראניים. הישגיו הם בעיקרם טקטיים, ומוגבלים בזמן ובמרחב. עם זאת, תרומתו המרכזית טמונה בהשלמת מנופי הלחץ האחרים: הוא מסייע לשמר תחושת איום מתמשכת, לכפות פיזור משאבים על היריב וליצור תנאים נוחים יותר להפעלת לחץ כלכלי ותודעתי.
מנגד, יכולתן של ישראל וארצות הברית להמשיך ולהפעיל כוח צבאי משמעותי, לצד מנגנוני הגנה והתאוששות אפקטיביים, מגבילה את השפעתו של מנוף זה. במובן זה, הלחץ הצבאי האיראני אינו משנה את מאזן הכוחות, אך תורם לשחיקתו לאורך זמן.
לסיכום, תכליתו המרכזית של הלחץ הצבאי היא לשבש את פעילותן של ישראל וארצות הברית ולספק לאיראן זמן עמידה נוסף – עד שמנופי הלחץ האחרים יניבו השפעה מצטברת שתיתרגם ללחץ מדיני לסיום המלחמה.
סיכום: אסטרטגיית שחיקה רב-ממדית – הצלחות, מגבלות והשלכות
איראן מפעילה מכלול רחב של מנופי לחץ – כלכליים, דיפלומטיים, תודעתיים וצבאיים – במטרה להביא לסיום המלחמה בתנאים המשרתים את האינטרסים שלה. האסטרטגיה האיראנית הנוכחית מתקרבת יותר לתפיסת כפייה ושחיקה, השואפת להשפיע על קבלת ההחלטות של ישראל וארצות הברית באמצעות יצירת לחץ מצטבר בכמה מישורים בו-בזמן.
מרבית מנופי הלחץ אינם מיועדים להביא להכרעה צבאית ישירה – יעד שאינו בר-השגה עבור טהרן – אלא לערער את הלגיטימציה הפוליטית והציבורית להמשך הלחימה, הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית. בכך, איראן מבקשת ליצור פער בין מטרות המלחמה של יריבותיה לבין נכונותן לשאת במחיריה.
עם זאת, נראה כי יעדיה של איראן חורגים מעבר להשבת המצב לקדמותו. הצהרות חוזרות ונשנות בטהרן כי "אין דרך חזרה" מצביעות על שאיפה לעצב סדר אזורי חדש שיגביל את חופש הפעולה של ארצות הברית ויחזק את מעמדה של איראן – גם בסוגיות שאינן קשורות ישירות למלחמה.
רשימת הדרישות שפורסמה בעיתון "כיהאן" משקפת היטב שאיפה זו, וכוללת בין היתר נסיגת ארצות הברית מהאזור, הפסקת אש בכלל הזירות, שינוי המשטר המשפטי במצר הורמוז, הסרת סנקציות והכרה בדרישות טריטוריאליות איראניות.[36] במסגרת דרישות אלה מגולם גם הרצון התקדימי לפרוס את המטרייה האיראנית על קבוצות הפרוקסי באופן רשמי. מפקד כוח קודס, קאא'ני, התבטא אף הוא בנושא וכתב: "התרגלו לסדר חדש באזור; נתניהו חלם על רצועת ביטחון אבל הירי של חיזבאללה ואנצאר אללה [החות'ים] הפריך משאלה זו".[37]
דרישות אלה מצביעות על תפיסה שלפיה גם הישג חלקי יהווה הצלחה אסטרטגית ושינוי במאזן הכוחות האזורי.
עם זאת, ניתן לפרש דרישות אלו גם ככלי מיקוח – "עץ" שעליו המשטר מטפס כדי לרדת ממנו בהמשך, תוך הצגת פשרה בזירה הבינלאומית וניצחון בזירה הפנימית.
בפועל, נכון לעת כתיבת שורות אלו, מנופי הלחץ האיראניים טרם הביאו לפריצת דרך משמעותית: לא ניכרת התרחקות מהותית בין מדינות המפרץ לארצות הברית; המערכה מול חיזבאללה לא הביאה להפחתה משמעותית בלחץ הצבאי על איראן; ומדינות אירופה וסין אינן מפעילות לחץ מכריע לסיום המלחמה. גורמים אלה מעידים על מגבלותיה של אסטרטגיית השחיקה האיראנית בטווח הקצר.
עם זאת, בתרחיש של התמשכות המלחמה והחרפת עלויותיה, אסטרטגיה זו עשויה לצבור אפקטיביות. בהקשר זה, מוכנותו של המשטר האיראני להסתפק בשרידותו בלבד כיעד מרכזי עלולה להתברר כחרב פיפיות: אומנם היא מאפשרת שרידות בטווח הקצר, אך עלולה לפגוע ביציבות הכלכלית והחברתית של איראן בטווח הבינוני והארוך – בייחוד אם תשתיות קריטיות, ובראשן מתקני האנרגיה, ייפגעו.
במובן זה, החידוש המרכזי באסטרטגיה האיראנית אינו בעוצמת הכלים שברשותה, אלא באופן שילובם – יצירת לחץ מצטבר, רב-ממדי ומתמשך, שמטרתו אינה להכריע את היריב בשדה הקרב אלא לשחוק את נכונותו להמשיך להילחם.
הצלחתה של אסטרטגיה זו תלויה בכמה תנאים: התמשכות המלחמה, עלייה בעלויותיה עבור הצדדים היריבים, והיעדר הכרעה צבאית ברורה. בהיעדר תנאים אלה, השפעתם של מנופי הלחץ צפויה להישאר מוגבלת.
* המידע שנייר זה מבוסס עליו עדכני ל-30 במרץ 2026. הערכה רבה לדניאל הירשפלד על הסיוע במחקר המקיף לנייר זה.
[1] "הצורך לסקור את דוקטרינת ההגנה של איראן" (המקור בפרסית – لزوم بازنگری در دکترین دفاعی ایران), עצר איראן, 30 ביוני 2025, https://www.asriran.com/fa/news/1073057
[2] Reichberg, Gregory M., and Henrik Syse. "Threats and coercive diplomacy: An ethical analysis". Ethics & International Affairs 32.2 (2018): 179–202.
[3] "מפקדת ח'אתם אלאנביא: לא נרשה לליטר אחד של נפט לעבור לטובתה של אמריקה" (המקור בפרסית – "قرارگاه خاتمالانبیا: اجازه عبور یک لیتر نفت به نفع آمریکا را نمی دهیم", סוכנות הידיעות תסנים, 11 במרץ 2026, https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1404/12/20/3538015[4] "ששת התנאים של איראן בכדי שתסכים להפסקת המלחמה עם אמריקה והמשטר הציוני" (המקור בפרסית – شروط ششگانه ایران برای موافقت با توقف جنگ با آمریکا و رژیم صهیونیستی), סוכנות הידיעות תסנים, 22 במרץ 2026, https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1405/01/02/3546492
[5] "גודרזי: החזקנו מעמד מול 48 שנים של סנקציות, אבל המערב התחיל להתנשף תוך חודש" (המקור בפרסית – گودرزی: با ۴۸ سال تحریم ایستادیم، اما غرب در یک ماه به نفس نفس افتاد), סוכנות הידיעות פארס, 27 במרץ 2026,
https://farsnews.ir/NargesJafari/1774602559094349694
[6] "המצב העדכני של מצר הורמוז ומחירי הנפט" (המקור בפרסית – آخرین وضعیت تنگۀ هرمز و قیمت نفت), דניא אקתצאד, 10 במרץ 2026,
https://donya-e-eqtesad.com/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%B3%D8%A7%DB%8C%D8%AA-%D8%AE%D9%88%D8%A7%D9%86-62/4258045-%D8%A2%D8%AE%D8%B1%DB%8C%D9%86-%D9%88%D8%B6%D8%B9%DB%8C%D8%AA-%D8%AA%D9%86%DA%AF-%D9%87%D8%B1%D9%85%D8%B2-%D9%82%DB%8C%D9%85%D8%AA-%D9%86%D9%81%D8%AA
[7] "התנאי של איראן לפתיחת מצר הורמוז" (המקור בפרסית – شرط ایران برای باز کردن تنگه هرمز), תאבנאכ, 14 במרץ 2026, https://www.tabnak.ir/fa/news/1362792
[8] "בקאא'י: המטרות שלנו באזור הן מרכזים אמריקאים" (המקור בפרסית – بقائی: اهداف ما در منطقه مراکز آمریکایی است), סוכנות הידיעות תסנים, 5 במרץ 2026, https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1404/12/14/3532063
[9] שם.
[10] "עראקצי: צבא ארה"ב מסתתר בבתי מלון במדינות המפרץ הפרסי" (המקור בפרסית – عراقچی: نظامیان آمریکا در هتلهای کشورهای خلیج فارس پنهان شدهاند), סוכנות הידיעות תסנים, 26 במרץ 2026,
https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1405/01/06/3549916
[11] "הפלישה לח'ארכ תסלול את הדרך לחוסר ביטחון בים האדום ובאב אלמנדב" (המקור בפרסית – تجاوز به خارگ مسیر ناامنسازی دریای سرخ و بابالمندب را فراهم میکند), סוכנות הידיעות תסנים, 22 במרץ 2026,
https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1405/01/01/3546290
[12] "Drone hits fuel tank at Oman's Duqm port", Reuters, March 3, 2026.
https://www.reuters.com/world/middle-east/drone-hits-fuel-tank-omans-duqm-port-2026-03-03
[13] "Azerbaijan accuses Iran of ‘terrorist’ drone attack on airport that injured four people", The Guardian, March 5, 2026, https://www.theguardian.com/world/2026/mar/05/azerbaijan-accuses-iran-drone-attack-airport-injured-people
[14] "NATO Air Defenses Intercept Missile in Turkish Airspace", Wall Street Journal, March 10, 2026, https://www.wsj.com/livecoverage/iran-war-us-israel-trump-2026/card/nato-air-defenses-intercept-missile-in-turkish-airspace-XvwXpMfAQokM9tyfoUfR
[15] "Iranian-made drone hits British air base in Cyprus", Reuters, March 2, 2026,
https://www.reuters.com/world/europe/british-air-base-cyprus-hit-by-suspected-drone-strike-sky-news-reports-2026-03-02
[16] "התאבדות אסטרטגית של האויב בבית הזיקוק עסלויה" (המקור בפרסית – انتحار راهبردی دشمن در پالایشگاه عسلویه), סוכנות הידיעות פארס ניוז, 18 במרץ 2026, https://farsnews.ir/Sadeghi/1773836650188807907
[17] "נתניהו לא מדבר עוד על שינוי משטר באיראן! מעניין, לא?" (המקור בפרסית – نتانیاهو دیگر حرفی از تغییر نظام در ایران نمیزند! جالب نیست؟), 23 במרץ 2026, https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1405/01/03/3547112
[18] "בין יציבות פנימית ללחץ חיצוני", מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, 30 במרץ 2026, https://jiss.org.il/davidi-iran-between-internal-stability-and-external-pressure/
[19] "מפקד חיל האוויר של משה"מ: מעתה והלאה…" (המקור בפרסית – رمانده نیروی هوافضای سپاه: از این پس, פוסט בעמוד ה-X של סוכנות הידיעות איסנא), X, 9 במרץ 2026, https://x.com/isna_farsi/status/2031056170346009042
[20] "המפקד מוסוי: אני מכריז על שליטת הטילים על שמי השטחים הכבושים" (המקור בפרסית – سردار موسوی: تسلط موشکی بر آسمان سرزمینهای اشغالی را اعلام میکنم), סוכנות הידיעות פארס ניוז, 21 במרץ 2026,
https://farsnews.ir/mohammadreza_dehghan/1774116539998708150
[21] "מלחמת תודעה במסווה סייבר: קבוצת ההאקרים Handala כמקרה בוחן לאסטרטגיית הפרוקסי הקיברנטית של איראן במהלך המלחמה עם ישראל וארה"ב ב-2026", מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, 23 במרץ 2026,
https://jiss.org.il/davidi-cognitive-warfare-disguised-as-cyber-operations/
[22] "השוואה של הפוסטים בערוץ של נתניהו בשתי המלחמות האחרונות: האם הוא בחיים?!" (המקור בפרסית – مقایسه پستهای کانال نتانیاهو در 2 جنگ اخیر: او زنده است؟!), תסנים, 15 במרץ 2026,
https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1404/12/24/3540911
[23] "This war is not the war of the American people…" (Post on Esmaeil Baqaei's X account), X, March 18. 2026, https://x.com/IRIMFA_SPOX/status/2034326484228231461
[24] "לאריג'אני: לאיראן אין מלחמה עם העם האמריקאי" (המקור בפרסית – لاریجانی: ایران جنگی با ملت آمریکا ندارد), 15 במרץ 2026, https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1404/12/24/3541244
[25] "#BREAKING President @drpezeshkian: American people tired of Israeli kings ruling over US democracy" (Post on Tehran Times' X account), March 29, 2026.
https://twitter.com/TehranTimes79/status/2038346258180362703
[26] "רצ'אאי: האם החיילים האמריקאים מוכנים למות למען ישראל? אנחנו מחכים" (המקור בפרסית – رضایی: سربازان آمریکایی میخواهند برای اسرائیل بمیرند؟ منتظریم), סוכנות הידיעות תסנים, 26 במרץ 2026,
https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1405/01/06/3549224
[27] "חזרתם של חיילים אמריקאים בארונות; טראמפ עומד בפני החלק המר של המלחמה עם איראן" (המקור בפרסית – بازگشت تابوتهای سربازان آمریکایی؛ ترامپ در برابر بخش تلخ جنگ با ایران), סוכנות הידיעות תסנים, 8 במרץ 2026,
https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1404/12/17/3534475
[28] שם.
[29] "מלחמת תודעה במסווה סייבר: קבוצת ההאקרים Handala כמקרה בוחן לאסטרטגיית הפרוקסי הקיברנטית של איראן במהלך המלחמה עם ישראל וארה"ב ב-2026", מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, 23 במרץ 2026, https://jiss.org.il/davidi-cognitive-warfare-disguised-as-cyber-operations
[30] "Radar bases housing key US missile interceptor hit in Jordan, Saudi Arabia, and UAE, satellite images show", CNN, March 6, 2026. https://edition.cnn.com/2026/03/05/middleeast/radar-bases-us-missile-defense-iran-war-intl-invs
[31] "Photos show heavily damaged US radar jet at Saudi base", BBC, March 29, 2026.
https://www.bbc.com/news/articles/cwyd07m7e1xo
[32] "Iran says it shot down 13 US, Israeli drones across country", Anadolu, March 7, 2026.
https://www.aa.com.tr/en/middle-east/iran-says-it-shot-down-13-us-israeli-drones-across-country/3853920
[33] "חיזבאללה הודיע רשמית על פעולת תגמול נגד ישראל" (המקור בפרסית – حزبالله رسماً عملیات انتقامجویانه علیه اسرائیل را اعلام کرد), סוכנות הידיעות תסנים, 2 במרץ 2026, https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1404/12/11/3528935
[34] "מטח משולב מאיראן ולבנון; פגיעה נוספת בבתי הזיקוק בחיפה", רשת 13, 30 במרץ 2026,
https://13tv.co.il/item/news/politics/security/haifa-905061089
[35] "נתניהו: 'חיזבאללה הוא לא אותו חיזבאללה. הנחיתי להרחיב את רצועת הביטחון' ", אתר החדשות Ynet, 29 במרץ 2026, https://www.ynet.co.il/news/article/hkqh8pujwg
[36] "תשעה תנאים שהעיתון השמרני 'כיהאן' מציע לסיום המלחמה" (המקור בפרסית – 9 شرط کیهان برای پایان جنگ), נואנדיש, 29 במרץ 2026, https://noandish.com/fa/news/212850/9
[37] "המפקד קאא'ני: תתרגלו לסדר חדש באזור…" (המקור בפרסית – سردار قاآنی: به نظم جدید منطقه عادت کنید, פוסט בעמוד הטלגרם של רשות השידור), טלגרם, 30 במרץ 2026, https://t.me/iribnews/327524
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
