מבוא

נייר זה מנתח את סבב המחאה באיראן בשלהי דצמבר 2025 ותחילת ינואר 2026, תוך בחינת האופן שבו השחקנים המרכזיים – המשטר, האופוזיציה הגולה ובראשה רצ'א פ'הלווי, המחנה הרפורמיסטי, וכן ארצות הברית ומדינות המערב – מסכמים את האירועים, מפיקים מהם לקחים ונערכים להמשך. הנייר אינו מתמקד רק בתיאור כרונולוגי של ההתפתחויות, אלא מבקש לעמוד על הדינמיקה האסטרטגית שנוצרה בעקבותיהן: כיצד דיכוי אלים, מחאה מתרחבת ולחץ בינלאומי מעצבים מחדש את מאזן הכוחות הפנימי והחיצוני סביב הרפובליקה האסלאמית.

המסקנה המרכזית העולה מן הניתוח היא כי המשטר הצליח לבלום את המחאה בטווח הקצר באמצעות שילוב של דיכוי רחב־היקף, שליטה במרחב הדיגיטלי וניהול נרטיב מבדל בין "מחאה לגיטימית" ל"התפרעות". עם זאת, מדובר בהישג טקטי שאינו פותר את שורשי המשבר הכלכלי והפוליטי, ואף מעמיק את הניכור בין המדינה לחלקים רחבים בציבור. במקביל, בולטת היחלשות המחנה הרפורמיסטי כגורם מתווך בתוך המערכת, לצד התחזקות תדמיתית של פ'הלווי בזירה הבינלאומית – אך ללא הוכחה ליכולת תרגום התמיכה הסמלית למנגנון הנהגה פנימי אפקטיבי.

עוד עולה כי ההקשר הבינלאומי, ובראשו הלחץ האמריקאי והאירופי, משפיע על הזירה הפנימית אך אינו מייצר בשלב זה תנאים לשינוי משטר מיידי. לפיכך, סבב המחאה הנוכחי אינו נקודת מפנה מכרעת אלא שלב נוסף בעימות מתמשך, שבו כל אחד מן השחקנים מבקש להמיר את לקחי האירועים ליתרון אסטרטגי בסבב הבא.

מהלך התפתחות המחאה

ניתוח מהלך אירועי ינואר 2026 באיראן מצביע על שלושה שלבים עיקריים בהתפתחות המחאה:

שלב ראשון – מחאה כלכלית מקומית, 28–29 בדצמבר 2025

נראה כי ישנה הסכמה יחסית בין גורמי האופוזיציה לבין המשטר כי אירועי ינואר 2026 באיראן החלו במחאה כלכלית בבאזאר בטהרן ב-28 בדצמבר 2025, והתרחבו לאחר מכן לכלל המדינה. המחאה בתחילתה עסקה בנושאים כלכליים, ופרצה על רקע הנפילה החדה בערך הריאל באותה תקופה. במהלך יומה הראשון של המחאה הפגינו בעיקר סוחרים וארגוני עובדים שקראו לשביתה.

שלב שני – גלישת המחאה לפסים פוליטיים, 29 בדצמבר 2025 – 6 בינואר 2026

כבר ביומה השני של המחאה נפוצו סרטונים רבים ברשת של קריאות להפלת המשטר – הבולטות שבהן: "מוות לח'אמנהאי" ו"מוות לדיקטטור". בכך החל תהליך פוליטיזציה מואץ של המחאות, אשר הרחיב את גבולות השיח מהתמקדות ביוקר המחיה לעבר ערעור על עצם הלגיטימיות של המערכת השלטונית של הרפובליקה האסלאמית.

לפי דיווחים פנימיים באיראן – בשלב זה היו המחאות ברמת אלימות מוגבלת יחסית, אם כי דיווחים הצביעו על התנגשויות בין מוחים לבין כוחות הביטחון. במספר מקרים דווח על נסיגה זמנית של כוחות הביטחון מיישובים מסוימים, כמו במקרה של העיר אבדאנאן במחוז עילם שבדרום מערב איראן[1] – מקרים שמצביעים על גודל האתגר שהציבו המפגינים לכוחות הביטחון המקומיים.

במקביל להסלמה הראשונית, נשמעה מצד חלק מבכירי המשטר רטוריקה רכה יחסית. הנשיא פ'זשכיאן הצהיר ב-7 בינואר כי "זיהוי והסרת הליקויים וההשלכות החברתיות הפוטנציאליות [במדיניות הסיוע הממשלתית] נחוצים כדי למנוע בעיות פרנסה מול הציבור".[2] מפקד כוחות ביטחון הפנים, ראדאן, אמר ב-2 בינואר כי משטרת איראן מסכלת תרחישים של כאוס באמצעות כבוד, הגינות ואצילות מבצעית, וכי הוא גאה בחוסן של כוחות ביטחון הפנים, שמהווים את הקו הראשון בהגנה על הסדר בגבולות המדינה ובערים, ומצד שני גאה בהקפדתם על סבלנות ומחויבותם לניהול אחראי של המצב בשטח, למרות קשיי המחיה והאתגרים הכלכליים.[3] אמירתו של ראדאן משקפת דריכות וניסיון למסגר את האירוע כמוגבל, וכמו כן לגלות אמפתיה למצב הקשה במדינה. ראדאן טרם התייחס לאירוע בשלב זה כמשבר פוליטי רחב.

שלב שלישי – הסלמה ודיכוי אלים, 6–10 בינואר 2026

בשלב זה נמשכה ההתרחבות של המחאה, הן בהיקף הגאוגרפי והן בעוצמתה. המחאות זכו לתמיכה מובהקת של גורמים מהאופוזיציה מחוץ לאיראן, בראשם רצ'א פ'הלווי, בנו של השאה שהודח במהפכה ב-1979. בימים אלה עודד פ'הלווי את הציבור לצאת לרחובות ולקדם את הפלת המשטר. זאת לאחר שכבר בשלבים מוקדמים של המחאה קרא למגזרים השונים במדינה לשבות ועודד את האיראנים בתפוצות לתמוך במחאה.[4] קריאתו המפורשת הראשונה לציבור האיראני יצאה ב-6 בינואר, בה קרא למחות ב-8 וב-9 בינואר.[5] בהמשך, פ'הלווי אף הציג תוכנית מטעמו לחילופי משטר במדינה – צעד שנועד להגדיר את תפקידו כחלק מתהליך פוליטי מאורגן ולא כאירוע ספונטני.

שיא המחאות התרחש כנראה בסביבות ה-8–10 בינואר. קשה לקבוע בוודאות את התפתחות האירועים, מכיוון שב-8 בינואר, שעות לפני תחילת ההתקהלויות, ניתקו הרשויות באיראן את האינטרנט לחלוטין.[6] למרות מגבלה זאת, נראה שישנה הסכמה בין האופוזיציה לבין המשטר עצמו לגבי כך שבימים אלה נרשם מספר שיא של מפגינים, וכי רמת האלימות בין המוחים לכוחות הביטחון הייתה הגבוהה ביותר. לפי עדויות רבות, בלילות אלה הופעלה אלימות יוצאת דופן מצד כוחות הביטחון, כולל ירי חי וחסר אבחנה לעבר המוחים.

קיימים פערים משמעותיים בין הרשויות לבין ארגוני אופוזיציה וארגוני זכויות אדם מחוץ לאיראן בהערכת היקף הנפגעים. המשטר טוען כי הבדיקה העלתה שנהרגו 3,117 בני אדם (מוחים וכוחות ביטחון).[7] מנגד, מחוץ לאיראן נשמעות הערכות גבוהות בהרבה, ולפיהן מדובר בעשרות אלפי הרוגים, מאות אלפי פצועים והמוני עצורים.

ארגון זכויות האדם Amnesty International פרסם ב-26 בינואר הערכה שלפיה נהרגו כ-20,000 בני אדם ועשרות אלפים נעצרו.[8] ארגון זכויות האדם Iran Human Rights פרסם ב-22 בינואר הערכה גבוהה יותר שלפיה נהרגו 25,000 בני אדם, וטען כי בידיו מידע מאומת שלפיו נהרגו 3,428 בני אדם (יותר מהערכת המשטר).[9] לפי ארגון זה נפצעו במחאות כ-330,000 בני אדם, כולל 8,000 עם פגיעות עיניים.[10] נוסף על כך, ארגון זכויות האדם Abdorrahman Boroumand Center, העוקב אחר הוצאות להורג, פרסם כי רק בינואר ופברואר בוצעו 316 הוצאות להורג באיראן.[11] נתון זה מצביע על מתח גבוה במיוחד בין הציבור למשטר ועל שימוש בהוצאות להורג כאמצעי להפעלת הרתעה ולחץ.

שלב רביעי – המשך דיכוי וביסוס הלגיטימציה, 10 בינואר 2026 ואילך

לאחר ה-10 בינואר דעכו המחאות בהדרגה. עם זאת, כוחות הביטחון המשיכו לשמור על נוכחות מוגברת בערים, ואף הוטל באופן לא רשמי משטר צבאי במדינה.[12] האינטרנט נותר מנותק לתקופה ממושכת, והוחזר תחת מגבלות.[13] גורמים במשטר הודו בפומבי כי הניתוק גרם לנזק כלכלי כבד, שמוערך בכמה עשרות מיליוני דולרים ביום.[14]

ב-12 בינואר ארגנו הרשויות מפגן תמיכה נרחב ברפובליקה האסלאמית בטהרן, שכלל הפגנה המונית.[15] הרשויות ראו במפגן זה מרכיב מרכזי בביסוס הלגיטימציה שלהם נגד המחאה. ח'אמנהאי התייחס לכך ואמר כי "האומה האיראנית הוכיחה את עצמה, את נחישותה ואת זהותה בפני האויבים, וזו הייתה אזהרה לפוליטיקאים אמריקאים להפסיק את הטעייתו של הציבור ולא להסתמך על שכירי חרב בוגדים".[16] במסגרת נרטיב זה, הרשויות הציבו הבחנה בין המחאה הכלכלית, הלגיטימית, לבין התפרעות לא-לגיטימית שיוחסה לגורמים מחוץ לאיראן.

מאז ה-12 בינואר, ולפחות עד למועד כתיבת שורות אלה, המשטר ממשיך במסע מעצרים אינטנסיבי במדינה ופועל להדק את אחיזתו בשלטון, במקביל להגדרת המרחבים הלגיטימיים בשיח הפוליטי. לצד זאת, עם חזרה מדורגת של שירותי האיטרנט, נחשפים בידי האופוזיציה וארגוני זכויות האדם היקף ההרוגים והפצועים, בעיקר באמצעות מידע המגיע מבתי החולים. במוסדות אלה נרשמו שיטות הדיכוי ורמת האלימות החריגה מצד השלטונות בימים שלאחר תום המחאות.

1. השלטונות באיראן – דיאלוג עם "מוחים" מול דיכוי אגרסיבי של "מתפרעים"

המאמץ העיקרי של השלטונות באיראן בהתמודדות עם סבב המחאה הנוכחי הוא הפרדה ברורה בין המחאה ה"לגיטימית" לבין מחאה "לא-לגיטימית" (המכונה בפיהם "התפרעות"). הפרדה זו משרתת אינטרס כפול: מצד אחד, שרטוט המרחב הדמוקרטי לכאורה שבמסגרתו ניתן להביע ביקורת "חופשית" במגוון נושאים; מצד שני יצירת הצדקה מוסרית ומשפטית לדיכוי אגרסיבי של כל ביטוי שחורג ממרחב זה. כך המשטר מבקש למסגר את פעולות הדיכוי לא כהשתקה או התנגדות למחאה – אלא כהגנה על הסדר הציבורי והביטחון הלאומי.

שרטוט של מרחב השיח הלגטימי

בציר זה פעל המשטר כדי להבהיר את הקווים המקובלים למחאה לגיטימית ולשרטט קווים אדומים. ח'אמנהאי אפיין מרחב זה כבר בתחילת המחאות, כשאמר בנאום פומבי כי "אנחנו מדברים עם המפגינים, אבל אין טעם לדבר עם מתפרעים; יש להעמיד את המתפרעים במקומם".[17] באותו נאום ח'אמנהאי אף הצדיק את המוחים והעניק לגיטימציה לתלונותיהם: "אנשי הבאזאר צודקים. כאשר איש באזאר רואה את ערך המטבע של המדינה ורואה את ירידת ערך המטבע ואת אי-היציבות של המטבע, הרי הוא אומר לעצמו שאינו יכול לעשות עסקים, וזה אכן נכון. הנשיא ובעלי התפקידים הבכירים מנסים לפתור בעיה זו".[18] בכך יצר ח'אמנהאי הבחנה בין מחאה כלכלית מוצדקת, לבין פעולה הנתפסת כאיום על הסדר הציבורי.

לצידו של ח'אמנהאי, הנשיא מסעוד פ'זשכיאן היה הדמות הבולטת בניסיון לקדם שיח עם המוחים בתחילת המחאה. גם בזמן ההסלמה, פ'זשכיאן פנה אל הציבור בניסיון הידברות, וניסה לייצר הפרדה בין "מוחים" ל"מתפרעים". הוא פנה למשפחות שלא ירשו לבניהן "להצטרף לקבוצות של טרוריסטים או מתפרעים" שעברו הכשרה לשם כך, וכי "אם יש לכם תלונה – בואו באור יום. ניפגש ואם לא פתרנו את הבעיה, אם לא הקשבנו – תעברו לצעד הבא. אבל לבוא בלילה, להצית אש, לשרוף בנקים, לשרוף כבאיות, לשרוף [רכבים של] תחבורה ציבורית – איזה מן מחאה זו? איזה מן העברת מסר? זה רק יוצר שנאה בקרב הציבור".[19]

במקביל להצהרות אלה, פ'זשכיאן נפגש עם נציגי הסוחרים בימיה הראשונים של המחאה כדי למצוא פתרון למצוקותיהם. בפגישות סיכמו הצדדים להקים מטה למעקב אחר מצוקותיהם של הסוחרים והוסכם כי אלה ישתתפו בישיבות הממשלה ויעלו את תלונותיהם באופן ישיר.[20] צעדים אלה מהווים המחשה לניסיונות המשטר לנהל דיאלוג עם "המוחים הלגיטימיים".

גם בשיא האלימות והמתח, גורמי משטר ניסו להעניק מענה לדרישות הכלכליות. ב-8 בינואר, ערב שיא האלימות, אמר פ'זשכיאן כי אסור לעכב סחורות בנמלים, יש לתאם בין כל הגופים האחראיים; יש לשמור על ניטור אספקת וחלוקת הסחורות וכן על המחירים; גם במקרה של ניתוקי חשמל וגז לתעשיות – יש לשמור על יחידות המייצרות מוצרי בסיס מחוברות בכל עת.[21] אמירות אלו נאמרו על רקע מצוקות הסוחרים עקב הסנקציות והאינפלציה, לצד משברי האנרגיה והמים שהחריפו את המשבר הכלכלי.

לאחר הדיכוי המוצלח של המחאה בתחילת ינואר, ניכר ניסיון למסד את נושא המחאה באיראן באופן רשמי וחוקי. במג'לס הועבר חלק מחוק המסדיר את קיום המחאות והעצרות ומגדיר אותן. במסגרת החוק, מחאה חוקית מוכרת כ"הבעת דעה, דרישה או מחאה בנושאים כגון סחר, תרבות, חברה, כלכלה ופוליטיקה".[22]

בהמשך לכך, סוכנות הידיעות "פארס ניוז", המסונפת למשמרות המהפכה, השיקה מדור ייעודי בשם "מדור מחאה", שנועד "לחזק את הקשר הבונה עם קהלי היעד ולשקף חששות בציבור הרחב". במסגרת המדור הוזמן הציבור לפרסם לכאורה תלונות וביקורות במגוון נושאים, כולל פוליטיקה וכלכלה. עם זאת – בהודעת ההשקה הודגש כי "יש לציית לחוקי המדינה, לביטחון הלאומי ולאינטרסים החיוניים", וכן להימנע מהוצאת דיבה ופרסום שקרים.[23] גם העברת החוק במג'לס וגם השקת המדור בפארס ניוז לכיסוי מחאות נועדו לייצר מנגנון שמותיר פתיחות מדומה לביקורת בכל התחומים אבל משאיר בפועל את האפשרות לפעול לדיכויה בידי הרשויות.

לאחר הדיכוי האלים של המחאות, המשיכה ההנהגה לשלב בין אמפתיה לדרישות הכלכליות לבין הוקעת ההתפרעויות והאשמת גורמים חיצוניים. ח'אמנהאי אמר ב-17 בינואר כי על אנשי הממשלה להכפיל את מאמציהם במגזרים מסוימים, כגון אספקת מוצרים בסיסיים.[24] "ההסתה האחרונה הייתה הסתה אמריקאית, מטרתה של ארה"ב היא לבלוע את איראן".[25]

ניכר כי הרשויות באיראן מבינות שהן ניצחו בסיבוב הזה, אך הבעיות שעומדות בלב התפרצות המחאה לא זכו לפתרון הולם. לכן, הדיכוי המוצלח הוא בגדר קניית זמן ולא הסדרה ארוכת טווח של המשבר.

הוקעת המרחב הלא-לגיטימי

לצד הבעת האמפתיה, נציגי המשטר הבהירו כי ינקטו יד קשה נגד מי שהגדירו כ"מתפרעים". בהקשר הזה הצהיר מפקד כוחות ביטחון הפנים, ראדאן, כי מחאה אינה התפרעות, וכי הוא מבטיח לעם שכל מתפרע יטופל עד האחרונים, כולל אלו שמפרסמים ברשת את התוכניות של שירותי הביון הזרים כדי לגרום לפרעות.[26]

המשטר חיזק בעקביות את הטענה כי ההתפרעויות אורגנו בידי גורמים זרים. משרד המודיעין וארגון המודיעין של משמרות המהפכה פרסמו "עדויות", "וידויים" וסברות שלפיהן הפורעים פעלו מטעם גורמי ביון זרים,[27] בעיקר של ארצות הברית וישראל. גם עלי לאריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, אמר כי לפי המידע שבידי הרשויות – מי שהרסו מבנים ומוסדות בזמן המחאות הוכוונו על ידי ישראל.[28] במישור זה, המשטר פעל לביסוס מצג שלפיו סוכנים שהופעלו בידי ישראל וארה"ב הסיתו באופן מאורגן חלקים מהציבור להתפרע ולהילחם בכוחות הביטחון.

גם ח'אמנהאי עצמו התייחס לכך ואמר ב-9 בינואר, לאחר הלילה הראשון של שיא המהומות, כי "אמש, בטהרן ובמקומות אחרים, חבורת פורעים הגיעה והרסה בניינים השייכים למדינה שלהם כדי לרצות את נשיא ארצות הברית, כי הוא אמר אמירה בטלה ש'אם ממשלת איראן תעשה זאת, אני אבוא ואתמוך בצד שלכם', זה הצד של הפורעים והאנשים שמזיקים למדינה, ואלה סומכים על זה". ח'אמנהאי הדגיש כי "כולם צריכים לדעת שהרפובליקה האסלאמית, שעלתה לשלטון בזכות דמם של כמה מאות אלפי אנשים, לא תיסוג מול אלה המתפרעים. היא לא סובלת שכירי חרב זרים".[29]

בפועל, המשטר אכן מפגין יד קשה כפי שאיים: בכל יום מדווח על מעצרים המוניים ברחבי איראן, וארגוני המודיעין משחררים לתקשורת "וידויים" של פורעים המתארים מעשי אלימות קשים שביצעו וטוענים כי קיבלו תשלום והכוונה מחו"ל. לפי חלק מהעדויות, לא מן הנמנע כי וידויים אלה מושגים באמצעות עינויים.[30]

ראש הרשות השופטת, ע'לאמחסין מחסני אז'האי, הדגיש את ההיבט הפלילי והביטחוני של האירועים וטען כי עבריינים הגיעו לרחובות מאורגנים וגרמו לנזק רב, וכי "מדובר על מתקפה נגד ביטחון המדינה".[31] בנוסף, הבטיח כי הרשות השופטת תנקוט צעדים "אפקטיביים והרתעתיים" נגד המתפרעים, במהירות הגדולה ביותר.[32]

מהלכים אלה נועדו בראש ובראשונה להרתיע את הציבור מהשתתפות עתידית במחאות, ושנית כדי לחזק את הלגיטימציה של שיטות הדיכוי, שנתפסות בעיני רבים –באיראן ומחוצה לה – כלא-לגיטימיות.

בתי החולים כזירה משמעותית

הדינמיקה של דיכוי המחאה וניסיון ההסתרה שלו יצרו זירה נוספת ומשמעותית: בתי החולים. מתקנים אלה הפכו הן למוקד מידע על היקף הפגיעות, והן למרחב שבו המשיך הדיכוי להתבצע.

לאחר הפיזור האגרסיבי של המחאות, פצועים רבים נזקקו לטיפול רפואי דחוף. עם זאת, דווח כי רבים חששו להגיע לבתי החולים. במהלך אמצע חודש ינואר התרבו דיווחים על מקרים שבהם נעצרו מטופלים בבתי החולים, מבלי שקיבלו טיפול הולם,[33] וכן על לחץ מצד כוחות הביטחון על הצוות הרפואי שלא למסור מידע לגורמים חיצוניים על המתרחש בבתי החולים.[34] נוכחותם של כוחות הביטחון בבתי החולים תוארה כמוחשית ומורגשת.

בתי החולים משמשים כמקור מרכזי לדיווחים על היקף ההרוגים והפצועים במחאות. עדויות של רופאים, עובדי חדרי מתים ועובדי בתי קברות היוו חלק משמעותי מהדיווחים שעליהם התבססו ההערכות החיצוניות בנושא.[35] רופאים מספר אף הגדילו לעשות והעניקו טיפולים רפואיים מחתרתיים למוחים.[36] בהמשך דווח כי רופאים ואנשי צוות רפואי שהעניקו טיפול למוחים ו/או סירבו לשתף מידע עם כוחות הביטחון – נעצרו.[37]

בתי החולים משמשים אם כן זירת התרחשויות, בקרה והדלפת מידע. סביר להניח שעם התרחבות התופעות של דליפת מידע וטיפול בלתי מורשה במוחים צפויים כוחות הביטחון להדק את אחיזתם במתקנים ואת הדיכוי כלפי הצוותים.

2. האופוזיציה במחאות

רצ'א פ'הלווי – המנהיג הגולה הבולט ביותר

רצ'א פ'הלווי, בנו של השאה המודח, פעל באינטנסיביות בגל המחאות האחרון כדי למצב את עצמו בתור מנהיג האופוזיציה המרכזי. פעילותו כללה שחרור הנחיות ומסרים לציבור המפגינים באיראן, לצד קיום שיח עם מנהיגים זרים וקריאה מפורשת להתערבות בינלאומית בנעשה.

אחת מנקודות השיא של פעילותו הייתה קריאתו לציבור האיראני לצאת למחות ב-8 וב-9 בינואר[38] – ימים שהפכו לסוערים ביותר בגל במחאה. ייתכן שהרשויות חששו באופן קונקרטי מקריאתו, שזכתה לתהודה רבה – שכן הן ניתקו את האינטרנט באופן רוחבי ב-8 בינואר,[39] שעות לפני המועד שאליו כיוון פ'הלווי את המחאות בקריאתו.

בהמשך פרסם פ'הלווי סרטונים והודעות נוספות. בין היתר קרא לכוחות הביטחון להניח את נשקם ולהירשם בפלטפורמה ייעודית שהקים כדי לשתף עימו פעולה. כמו כן איים פ'הלווי כי "המדכאים של האומה, ואלו שיורים בציבור, יכולים להיות בטוחים שהם יזוהו וייענשו". לצד זאת, הבטיח כי "אלו שעומדים לצד האומה האיראנית יזכו בכבוד ובשבח של האומה".[40] באמירה זו הוא ביקש להפגין סמכות ושליטה "ביום שאחרי".

פ'הלווי לא הסתפק ברטוריקה, אלא ניסה למצב את מנהיגותו דרך הצגת תוכנית קונקרטית לממשלת מעבר מהמשטר הנוכחי למשטר דמוקרטי חילוני. התוכנית כוללת שלב חירום בן 180 ימים לייצוב במדינה ואספקת שירותים בסיסיים, ואחריו שלב בנייה מוסדי.[41] במהלך זה פ'הלווי מבקש למצב את עצמו כמנהיג בעל מתווה אופרטיבי ולא רק חזון הצהרתי – וכמי שמסוגל להנהיג את איראן בתקופת מעבר מורכבת. פ'הלווי מבקש בזאת לשכך את החשש הציבורי מאנרכיה בעקבות נפילת המשטר.

פ'הלווי הצהיר כי הוא מעוניין להנהיג את איראן במהלך תקופת המעבר בלבד – כדי לייצב את המצב, לשמור על המנגנון הבירוקרטי, לאפשר עריקה של כוחות הביטחון ולהכין את הקרקע לחוקה חדשה שתואשר במשאל עם.[42] הוא הציב ארבעה עקרונות יסוד לאיראן תחת הנהגתו: שלמותה הטריטוריאלית, חירות אישית ושוויון בפני החוק, דמוקרטיה חילונית המבוססת על הפרדת דת ומדינה וזכות הציבור לבחור את צורת הממשל.[43]

במקביל לכך, פ'הלווי פעל להיפגש עם מנהיגים זרים במטרה לקדם את עצמו כאלטרנטיבה לגיטימית. הוא נפגש בחשאי עם שליחו של טראמפ, ויטקוף, כדי לדון במחאות באיראן,[44] ושוחח עם פוליטיקאים ברחבי העולם. עם זאת, הצהרתו של טראמפ ימים מספר אחרי שיחתם של ויטקוף ופ'הלווי שיקפה כי האמון האמריקאי בו מוגבל: "אני לא יודע אם המדינה שלו [איראן] תקבל את מנהיגותו, אם הם יקבלו, אני אהיה בסדר עם זה ללא ספק".[45] למרות הסתייגותו של טראמפ, פ'הלווי קצר הישג תדמיתי כשהוזמן לנאום בוועידת מינכן,[46] בעוד שהזמנת נציגי המשטר האיראני בוטלה עקב דיכוי המחאות האלים.[47]

התנועה הרפורמיסטית

התנועה הרפורמיסטית באיראן דוגלת באופן מסורתי בשינוי הדרגתי, בעיקר בזירה הכלכלית והמדינית וביחסי החוץ, תוך שמירה על מסגרת המשטר הקיימת. היא נהנית מלגיטימיות פורמלית, אך יחסיה עם המוסדות השמרניים – המחזיקים במוקדי הכוח המרכזיים – היו מורכבים לאורך השנים. אחד מאירועי השיא של החיכוך בין המחנות התבטא במסגרת מחאת "התנועה הירוקה" ב-2009; אחריו הושמו שני מנהיגים בולטים של התנועה – מיר חסין מוסוי ומהדי כרובי – במעצר בית.

נראה שמאז מחאת "התנועה הירוקה" שמרה התנועה הרפורמיסטית באופן זהיר על יחסים תקינים עם השלטון: אף על פי שפעיליה סובלים מדיכוי ממוסד והגבלות פוליטיות, נבחרו בשנים האחרונות שני נשיאים המזוהים עם ערכיה (חסן רוחאני ומסעוד פ'זשכיאן). יתרה מכך, בתקופה שלאחר מחאת "אישה חיים חופש" בשנים 2022–2023, ובייחוד לאחר בחירתו של פ'זשכיאן לנשיאות באוגוסט 2024, נראה שהתנועה מתחזקת משמעותית ומגלה יכולת לקדם חלק מהאג'נדה שלה במדינה.[48]

עם זאת, נראה שבמחאות האחרונות ניכרת תפנית בגישתה של התנועה כלפי המוסד השמרני השולט באיראן. לאחר אירועי האלימות הקשים במהומות האחרונות, נשמעו מטעמם של רבים מבכירי התנועה האשמות חסרות תקדים נגד דיכוי המחאות, ואפילו נגד צורת השלטון וח'אמנהאי.

מוסוי, שכזכור נמצא במעצר בית, ביקר את הדיכוי האלים של המחאות ב-8–9 בינואר וכינה אותו "פשע גדול נגד האומה". בנוסף הוא קרא לכוחות הביטחון להניח את נשקם, למשטר לפנות את מקומו ולקיים משאל עם לחוקה.[49] כרובי הצהיר כי "המצב העגום באיראן הוא תוצאה של התערבות ומדיניות הרסנית של ח'אמנהאי בזירה הפנימית והבינלאומית", וקרא גם הוא למשטר להניח את הנשק ולפרוש מהנהגת המדינה.[50]

גם מנהיגת החזית הרפורמית, אד'ר מנצורי, קראה למשטר להימנע ממלחמה[51] (בצל המתיחות מול ארה"ב), כמו כן הארגון בהנהגתה קרא להסרת המגבלות על האינטרנט והקמת ועדת חקירה עצמאית לאירועי המחאות.[52] יודגש כי מדובר בתנועה פוליטית פעילה, ולא בקריאות מטעם אסירים או פעילים שהורדו מהמערכת הציבורית.

הצהרה נוספת נשלחה מטעמו של הפעיל הרפורמיסטי הכלוא, מצטפא תאג'זאדה, שקרא לדיכוי המחאות "חסר תקדים" וקרא להקמת ועדת חקירה עצמאית ברמה הלאומית שתבהיר את ממדי האירועים. תאג'זאדה תלה בהצהרתו את האחריות למצב באנשי הדת ובמשטר.[53]

ע'לאם-חסין כראבסש'י, עיתונאי המזוהה עם המחנה וראש עיריית טהרן לשעבר, תיאר את המצב כחמור ביותר בפוליטיקה, בתרבות, במנהל ובכלכלה מאז כניסתו לחיים הציבוריים. כרבאסש'י פקפק בנרטיב של הממשלה לגבי הסתה מאורגנת של ההפגנות, וטען כי גופי הביטחון נכשלו בתפקידם למנוע את האלימות. כמו כן, קרא למשטר להוכיח טענות אלה בנוכחות משקיפים בינ"ל אובייקטיביים.[54]

מדובר בדוגמאות בולטות ממגוון ההצהרות של דמויות בולטות מהמחנה הרפורמיסטי, שמשקפות ביקורת חריפה ויוצאת דופן מול ההתנהלות של המשטר בדיכוי המהומות האחרונות. מנגד, השלטונות הגיבו במעצרם של רבים מבכירי התנועה – כולל אד'ר מנצורי, אבראהים אצע'רזאדה, מחסן אמינזאדה, ג'ואד אמאם, חסין כרובי (בנו של מהדי כרובי) ועלי שכורי.[55]

בשלב זה, עוד מוקדם להעריך מה יעלה בגורל התנועה הרפורמיסטית בעקבות העימות החזיתי מול הממסד השמרני. עם זאת, ניכר כי שיווי המשקל העדין שאפיין את יחסיהם בשנים האחרונות נסדק באופן משמעותי, והמרחב שבו פעלה התנועה בתוך המערכת הולך ומצטמצם.

3. הלחץ הבינלאומי

הדיווחים הקשים מאיראן לא נעלמו מאוזניהם של האיראנים המתגוררים בחו"ל ולא מאלה של מנהיגי מדינות המערב, ובראשן ארה"ב. חלק ממדינות המערב פעלו כדי להעניש את טהרן על הדיכוי הכבד שהפעילה נגד אזרחיה, ובמקביל ארצות הברית – שפועלת למנף את המצב לטובת האינטרסים הרחבים שלה, כולל מול איראן.

מנהיגי מדינות אירופה לא הסתפקו בהצהרות ובגינויים: שרי החוץ של האיחוד האירופי הצביעו בעד הגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור,[56] והאיחוד האירופי הכריז על הטלת סנקציות חדשות נגד איראן.[57] בנוסף, בריטניה הטילה סנקציות על שורה של גורמי ממשל וביטחון שלקחו חלק בדיכוי המחאות,[58] ואוסטרליה הכריזה אף היא על סנקציות נגד גורמים המקושרים למשמרות המהפכה.[59]

בזירה הבינלאומית התקיים כינוס בהול של מועצת זכויות האדם של האו"ם ובו הוחלט על "גינוי הפרת זכויות האדם" ועל פתיחת חקירה של דיכוי המחאות.[60] נוסף על כך, בוטלה הזמנתם של נציגי המשטר לפורום הכלכלי בדאבוס[61] ולוועידת מינכן[62] על רקע דיכוי המחאות האלים.

לצד צעדים אלו, גם ארצות הברית הטילה סנקציות חדשות נגד גורמים המזוהים עם צי הצללים האיראני,[63] ואף איימה להעלות מכסים כלפי מדינות שסוחרות עם איראן.[64] בנוסף לעיצומים הכלכליים, הנשיא טראמפ הרבה להתבטא בחריפות לאחר דיכוי המהומות. בין היתר האשים את ח'אמנהאי בניהול כושל של איראן ואמר ש"ההנהגה חייבת להתמקד בניהול מדינתה כראוי, כפי שאני מנהל את ארצות הברית, לא להרוג אלפי אנשים כדי לשמור על שליטה. מנהיגות היא עניין של כבוד, לא פחד ומוות".[65]

טראמפ גם עודד את המפגינים. בלטה בעיקר קריאתו מה-13 בינואר לציבור האיראני להמשיך במחאה ולקחת את מוסדות השלטון לידיהם. טראמפ חתם את דבריו במילים "Help is on its way",[66] שעוררו שיח באיראן ובעולם. הנשיא גם איים ישירות על המשטר שלא להוציא להורג מפגינים, והצהיר בהמשך כי הצליח לעצור את הוצאתם להורג של 837 מפגינים.[67] הטענה הוכחשה בתקשורת האיראנית.[68]

במקביל, הופעל לחץ אמריקאי מסיבי על איראן לחידוש המשא ומתן. בניגוד לסבב הקודם שהתמקד בתוכנית הגרעין – האמריקאים דרשו הפעם לדון גם על תוכנית הטילים הבליסטיים, מימון ארגוני הטרור במזרח התיכון והיחס לאזרחים האיראניים.[69] נכון לכתיבת המאמר – טהרן הביעה מוכנות לדון רק בתוכנית הגרעין. בכירי המשטר הצהירו בפומבי כי לא יסכימו להפסקת ההעשרה.

נכון לשעת כתיבת המאמר, השיחות בין איראן וארה"ב בעיצומן. במקביל קידמו האמריקאים מערכות נשק וכוחות לוחמים למזרח התיכון במטרה ללחוץ על טהרן להגיע להבנות. הנשיא טראמפ הגדיר בדבריו את המצב כ"נזיל".[70]

לעת עתה, המדינות המקורבות לאיראן – בעיקר רוסיה וסין – מגבות את טהרן במישור ההצהרתי בעיקר, אם כי דיווחים ברשתות החברתיות בדבר רכבות אוויריות ממדינות אלו מעלות תהיות האם הן מגישות לטהרן גם סיוע צבאי.

סיכום ביניים של האירועים

אירועי המחאה האחרונים באיראן המחישו פעם נוספת את עומק השבר בין המשטר לבין חלקים נרחבים בציבור. הדיכוי האלים, ההיקף הרחב של המעצרים והשליטה ההדוקה במרחב התקשורתי אפשרו למשטר לבלום בשלב זה את התפשטות המחאה, אך לא לפתור את שורשיה. מוקדם עדיין להעריך את השלכות האירועים בטווח הארוך, אולם כבר עתה ניתן לזהות שלוש מגמות מרכזיות.

ראשית, אין עדיין נוסחה שתבטיח כי פעולה צבאית אמריקנית תגרום להתפרצות גל מחאות שבסופו משטר האייאתולות ייפול. זאת, למרות התמיכה הרחבה בציבור המחאה ואומץ הלב שגילו אלה שנטלו בה חלק. בין השאר הדבר נובע מהעדר לכידות בקרב מתנגדי המשטר.

עם זאת, רצ'א פ'הלווי חיזק את מעמדו כסמל האופוזיציה המרכזי בזירה הבינלאומית וכדמות מאחדת עבור חלקים בציבור האיראני. עצם יכולתו לעורר הד ציבורי ולגייס תמיכה מחוץ לאיראן העניקה לו נראות ומעמד שלא היו מובנים מאליהם בעבר. ברם, שאלת עומק התמיכה הפנימית והיכולת לתרגם סמליות להובלה ארגונית ממשית נותרות פתוחות.

שנית, הדיכוי החריף העמיק את הקרע בין המשטר לבין שכבות רחבות בציבור, לרבות קבוצות שבעבר לא אימצו עמדה אנטי-משטרית מובהקת. בייחוד בולטת היחלשות המחנה הרפורמיסטי כמוקד לגיטימציה מתווך בין המדינה לחברה, תהליך שעלול לדחוף חלקים ממנו לעמדות ביקורתיות יותר כלפי עצם מבנה המשטר.

שלישית, ההקשר הבינלאומי ממשיך להשפיע על הזירה הפנימית. המתיחות המתמשכת מול ארצות הברית, הלחץ הכלכלי ואי-הוודאות סביב המגעים המדיניים יוצרים סביבה אסטרטגית שמגבילה את חופש הפעולה של המשטר ומעמיקה את המשבר הכלכלי, גורם שמזין בתורו תסיסה פנימית.

עם זאת, אירועים אלה אינם נקודת סיום אלא שלב נוסף בעימות מתמשך. מכאן מתבקשת בחינה אנליטית של האופן שבו כל אחד מן השחקנים המרכזיים מפנים את האירועים ונערך להמשך.

לקחי השחקנים והיערכות להמשך

המשטר

מבחינת המשטר, הלקח המרכזי הוא אישוש היעילות של דיכוי מהיר, נחוש ורחב-היקף. נראה כי ההנהגה תסיק כי שילוב בין שליטה ביטחונית הדוקה, חסימת מרחבים דיגיטליים וניהול נרטיב תקשורתי מרוכז עדיין מאפשר לה למנוע התגבשות תנועה ארצית מתמשכת. עם זאת, מאחורי תחושת השליטה מסתתרת הבנה כי עומק הניכור הציבורי מתרחב, וכי מרחבי התיווך המסורתיים – ובראשם המחנה הרפורמיסטי – נשחקים.

לפיכך, ניתן להעריך כי המשטר יפעל בשני צירים מקבילים: החמרה נוספת של מנגנוני הפיקוח והבקרה מחד גיסא, וניסיון מוגבל לייצב את הזירה הכלכלית ולהפחית לחצים חברתיים מאידך גיסא, ככל שהנסיבות הבינלאומיות והמו"מ עם ארה"ב יאפשרו זאת. חוסר הוודאות בכלל, ולגבי הסיכויים לתקיפה אמריקנית בפרט, והעדר יכולת לתת מענה למצוקות האוכלוסייה, מחייבים את המשטר לעשות כמיטב יכולתו למנוע תקיפה אמריקנית באמצעות שילוב של נכונות עקרונית למו"מ תוך גילוי גמישות מוגבלת מאוד, כדי לקנות זמן, ובמקביל המשך האיומים באשר להשלכות של תקיפה כזו על היציבות האזורית ועל ארה"ב עצמה.

החברה האזרחית והמחאה

בקרב פעילי המחאה והחברה האזרחית עשוי להתגבש לקח הפוך: הימנעות מחשיפת מוקדי התארגנות גלויים מראש והעדפת דפוסי מחאה מבוזרים, ספונטניים או כלכליים-חברתיים, המקשים על המשטר לקטוע את המחאה בראשיתה. ייתכן גם מעבר מדגש על אירועים נקודתיים רבי-משתתפים לדפוסי שחיקה מתמשכים – שביתות, חרמות אזרחיים או מחאה סמלית מתמשכת.

האירועים האחרונים חיזקו את ההבנה כי ללא הנהגה ברורה או תיאום אפקטיבי, קשה להמיר זעם ציבורי לתהליך פוליטי מצטבר. סוגיית ההנהגה נותרת אפוא ציר מרכזי לעתיד המחאה.

רצ'א פ'הלווי

מבחינתו של רצ'א פ'הלווי, האירועים סיפקו הוכחה ליכולתו לייצר הד ציבורי ולהציב עצמו ככתובת פוליטית ברורה מחוץ לאיראן. עם זאת, הם גם הדגישו את מגבלות ההובלה מרחוק. הלקח האפשרי עבורו הוא הצורך לעבור משלב של קריאה והצהרה לשלב של בניית תשתית: הרחבת קואליציות אופוזיציוניות, גיבוש מצע מעבר קונקרטי ומפורט יותר, ויצירת מנגנוני תיאום דיסקרטיים בתוך איראן.

בנוסף, ייתכן כי יפעל להעמקת הלגיטימציה הבינלאומית באמצעות דיאלוג שיטתי עם מדינות מערביות וגורמי מדיניות, במטרה למצב עצמו לא רק כסמל מחאה אלא כחלופה שלטונית אפשרית. בהקשר זה, מידת האמון שיצליח לעורר – הן בציבור האיראני והן בקרב שחקנים בינלאומיים – תהיה גורם מכריע בהמשך מיצובו.

המחנה הרפורמיסטי

המחנה הרפורמיסטי ניצב בפני דילמה חריפה: המשך הזדהות עם המערכת עלול להעמיק את אובדן האמון הציבורי, בעוד התרחקות ממנה מסכנת את שרידיו המוסדיים. האירועים האחרונים עשויים להאיץ תהליך של התפכחות פנימית ולהוביל חלקים ממנו לאמץ שיח ביקורתי יותר כלפי מבנה המשטר עצמו, ולא רק כלפי מדיניותו. אם מגמה זו תתחזק, היא עלולה לשנות את מאזן הכוחות הפנים-אליטיסטי בטווח הבינוני.

ארצות הברית והמערב

מבחינת ארצות הברית והמערב, המחאה מהווה תזכורת לפגיעותו הפנימית של המשטר, אך גם לאיתנות מנגנוני הדיכוי שלו. הלקח האפשרי הוא כי לחץ כלכלי לבדו אינו מביא בהכרח לשינוי פוליטי מיידי, אך עשוי להעמיק תנאים מבניים המגבירים חוסר יציבות. לפיכך, מדיניות המערב עשויה להמשיך לשלב בין לחץ כלכלי, תמיכה עקרונית בזכויות אדם והימנעות מהתחייבות ישירה לשינוי משטר – כל עוד לא מתגבשת אלטרנטיבה ברורה ובת-קיימא.

מבט קדימה

בשלב זה, נראה כי אף אחד מן הצדדים אינו רואה באירועים סיום המערכה. המשטר שואף לבסס הרתעה פנימית; המחאה מבקשת ללמוד כיצד להתארגן באופן עמיד יותר; רצ'א פ'הלווי פועל לביסוס מעמדו כחלופה; והמערב בוחן את האיזון בין לחץ ליציבות אזורית.

מכלול זה מצביע על סבירות גבוהה למחזוריות מחאה נוספת – גם אם בעיתוי ובצורה שונים. לפיכך, השאלה המרכזית אינה האם תתרחש התפרצות נוספת, אלא איזה מן השחקנים יצליח להמיר את לקחי הסבב הנוכחי ליתרון אסטרטגי בסבב הבא.

* המידע שנייר זה מבוסס עליו עדכני ל-12 בפברואר 2026. הערכה רבה לדניאל הירשפלד על הסיוע במחקר המקיף לנייר זה.

[1] "אבדאנאן תחת שליטת המפגינים" (המקור בפרסית – آبدانان در تسخیر شهروندان معترض), איראן אינטרנשנל, 6 בינואר 2026, https://www.iranintl.com/video/ott_f98c28b81e9e4387959bfcf36250123d
[2] "פ'זשכיאן מדגיש את הסרת הליקויים האפשריים במדיניות התמיכה הממשלתית" (המקור בפרסית – تاکید پزشکیان بر رفع کاستی‌های احتمالی سیاست‌های حمایتی دولت), סוכנות הידיעות תסנים, 7 בינואר 2026, https://t.me/Tasnimnews/382546
[3] "המפקד ראדאן: נסכל תרחישים של כאוס והתפוררות" (המקור בפרסית – سردار رادان: سناریوهای آشوب و تجزیه را نقش برآب می‌کنیم), סוכנות הידיעות פארס ניוז, 2 בינואר 2026, https://farsnews.ir/Ansari/1767342415911029095
[4] "בני ארצי האמיצים, נוכחותכם ברחובות ברחבי איראן…" (ציוץ בחשבון ה-X של רצ'א פ'הלווי, המקור באנגלית), X, 30 בדצמבר 2025, https://x.com/PahlaviReza/status/2006080530207445388
"My courageous compatriots, Your presence in the streets across Iran has kindled the flame" (Post on Reza Pahlavi's X account), X, December 30, 2025, https://twitter.com/PahlaviReza/status/2006080530207445388
[5] "אני משתף אתכם היום את קריאתי הראשונה לכם לצאת ולצעוק סיסמאות…" (חשבון ה-X של רצ'א פ'הלווי; המקור בפרסית – من اولین فراخوان خود را امروز با شما در میان می‌گذارم و از شما دعوت می‌کنم…), X, 6 בינואר 2026, https://twitter.com/PahlaviReza/status/2008609747931721831
[6] "Confirmed: Live metrics show #Iran is now in the midst of a nationwide internet blackout…" (Post on Netblocks' X account), X, January 8, 2026, https://x.com/netblocks/status/2009313506726957230
[7] "ראש המכון לרפואה משפטית מאשר 3,117 מקרי מוות באירועים האחרונים" (המקור בפרסית – پزشکی قانونی آمار ۳۱۱۷ جان‌باخته در حوادث اخیر را تأیید کرد), סוכנות הידיעות תסנים, 21 בינואר 2026, https://t.me/Tasnimnews/384388
[8] "What happened at the protests in Iran?", Amnesty, January 26, 2026, https://www.amnesty.org/en/latest/campaigns/2026/01/what-happened-at-the-protests-in-iran
[9] "Iran Protests Death Toll: Official Figures Lack Credibility; UN Fact-Finding Investigation Essential", Iran Human Rights, January 22, 2026, https://iranhr.net/en/articles/8546
[10] "Iran’s Protest Massacre – Daily Update | January 18–20, 2026", Iran Human Rights, January 20, 2026, https://iranhrdc.org/irans-protest-massacre-daily-update-january-18-20-2026
[11] "The Abdorrahman Boroumand Center has documented 316 executions" (Post on Abdorrahman Boroumand Center's X account), X, February 3, 2026, https://twitter.com/IranRights_org/status/2018749743183147503
[12] "לפי דיווחים עדכניים שאנחנו מקבלים מאזרחים…" (פוסט בעמוד ה-X של תואנא, המקור בפרסית – در گزارش‌هایی که از شهروندان دریافت می‌کنیم…), X, 19 בינואר 2026, https://x.com/Tavaana/status/2013070199549833507
[13] "It's Friday evening in #Iran where internet remains…" (Post on Netblock's X account), X, January 30, 2026, https://x.com/netblocks/status/2017276633699230086
[14] "ניתוק האינטרנט גורם לנזק של 5 מיליארד תומאן מדי יום למדינה" (המקור בפרסית – قطع اینترنت روزانه ۵ همت به کشور ضرر می‌زند), 28 בינואר 2026, https://t.me/Tasnimnews/385370
[15] "תמונות אוויריות של מיליוני אנשים בטהרן מגיעים להפגנה נגד המהומות" (המקור בפרסית – تصاویر هوایی از حضور میلیونی مردم تهران در اجتماع ضد اغتشاشات), סוכנות הידיעות תסנים, 12 בינואר 2026, https://www.tasnimnews.ir/fa/news/1404/10/22/3493095
[16] "מסר השבח של מנהיג המהפכה האסלאמית לאומה הגדולה של איראן בעקבות הכינוסים הנרחבים היום, 22 בדי" (המקור בפרסית – پیام تجلیل رهبر انقلاب اسلامی از ملت عظیم‌الشان ایران در پی اجتماعات گسترده امروز ۲۲ دی‌ماه), סוכנות הידיעות תסנים, 12 בינואר 2026, https://t.me/Tasnimnews/383215
[17] "מנהיג המהפכה: אנחנו מדברים עם המפגינים, אבל אין טעם לדבר עם הפורעים; יש להעמיד את הפורעים במקומם" (המקור בפרסית – رهبر انقلاب: ما با معترض حرف می‌زنیم اما با اغتشاش‌گر حرف‌زدن فایده ندارد؛ اغتشاش‌گر را باید سرجایش نشاند), פארס ניוז, 3 בינואר 2026, https://t.me/farsna/406737
[18] "מנהיג המהפכה: מעמד אנשי הבאזאר הוא בין המעמדות הנאמנים ביותר במדינה למהפכה האסלאמית; לא ניתן להתעמת עם המערכת האסלאמית בשם הבאזאר ואנשי הבאזאר" (המקור בפרסית – رهبر انقلاب: قشر بازاری جزو وفادارترین قشرهای کشور به انقلاب اسلامی است؛ به اسم بازار و بازاری نمی‌توان با نظام اسلامی مقابله کرد), פארס ניוז, 3 בינואר 2026, https://t.me/farsna/406736
[19] "פ'זשכיאן: איפה בעולם עורפים ראשים של אנשים בשם המחאה?" (המקור בפרסית – پزشکیان: کجای دنیا به اسم اعتراض سر مردم را می‌برند؟), עמוד הטלגרם של סוכנות הידיעות "תסנים", 11 בינואר 2026, https://t.me/Tasnimnews/383011
[20] "פ'זשכיאן נפגש עם משווקים: אנו פועלים לפתרון חששות הגילדות" (המקור בפרסית – پزشکیان در دیدار با بازاریان: برای حل دغدغه‌های اصناف تلاش می‌‌کنیم), סוכנות הידיעות פארס ניוז, 30 דצמבר 2025, https://farsnews.ir/Mohammadhosseini/1767102799971601706
[21] "פ'זשכיאן: כל אגירה ותמחור מופרזים יטופלו בנחישות" (המקור בפרסית – پزشکیان: با هرگونه احتکار و گران‌فروشی برخورد قاطع خواهد شد), עמוד הטלגרם של סוכנות הידיעות "תסנים", 8 בינואר 2026, https://t.me/Tasnimnews/382676
[22] "נציגים הגדירו התכנסות, צעדה ועצרת, מארגן, מקום ציבורי / אישור הגדרות המונחים במג'לס" (המקור בפרסית – نمایندگان اجتماع، تجمع، راهپیمایی، برگزارکننده و مکان عمومی را تعریف کردند/ تصویب تعاریف واژگان در صحن مجلس), אתר החדשות "ח'בר אונליין", 19 בינואר 2026, https://www.khabaronline.ir/news/2170616
[23] "טור מחאה יופעל בסוכנות הידיעות פארס" (המקור בפרסית – ستون اعتراض در خبرگزاری فارس فعال می‌شود), סוכנות הידיעות "פארס ניוז", 18 בינואר 2026, https://t.me/farsna/408296
[24] "מנהיג המהפכה: פרנסת הציבור נמצאת בצרות צרורות" (המקור בפרסית – رهبر انقلاب: معیشت مردم واقعاً مشکل دارد), סוכנות הידיעות תסנים, 17 בינואר 2026, https://t.me/Tasnimnews/383778
[25] "מנהיג המהפכה הבוקר, בפגישה עם אלפי אנשים מתחומי חיים שונים, אמר: ההסתה האחרונה הייתה הסתה אמריקאית, ומטרתה של אמריקה היא לבלוע את איראן" (המקור בפרסית – رهبر انقلاب صبح امروز در دیدار هزاران نفر از قشرهای مختلف مردم: فتنه اخیر یک فتنه آمریکایی بود و هدف آمریکا، بلعیدن ایران است), סוכנות הידיעות תסנים, 17 בינואר 2026, https://t.me/Tasnimnews/383772
[26] "ראדאן: מחאה שונה מהתפרעות" (המקור בפרסית – رادان: اعتراض متفاوت از اغتشاش است), עמוד הטלגרם של סוכנות הידיעות "תסנים", 7 בינואר 2026, https://t.me/Tasnimnews/382494
[27] "מעצר שלושה פורעים הקשורים לערוץ איראן אינטרנשנל הציוני" (המקור בפרסית – بازداشت ۳ آشوبگر مرتبط با شبکه صهیونی اینترنشنال), סוכנות הידיעות תסנים, 3 בינואר 2026, https://t.me/Tasnimnews/381859
[28] "לאריג'אני: המשטר הציוני יצר קשר עם בריונים לצורך לוחמה עירונית מזוינת באיראן" (המקור בפרסית – لاریجانی: رژیم صهیونی برای جنگ شهری مسلحانه در ایران با اوباش ارتباط گرفته بود), סוכנות הידיעות תסנים, 26 בינואר 2026, https://t.me/Tasnimnews/385135
[29] "מנהיג המהפכה: אמש, חבורת פורעים הגיעה לטהרן והרסה את הבניינים השייכים להם כדי לרצות את נשיא ארה"ב" (המקור בפרסית – رهبرانقلاب: دیشب در تهران یک مشت تخریب‌گر آمدند ساختمان متعلق به خودشان را خراب کردند برای اینکه دل رئیس‌جمهور آمریکا خوش بیاید), סוכנות הידיעות תסנים, 9 בינואר 20206, https://t.me/Tasnimnews/382795
[30] "אזרח מהמדאן מדווח על וידויים בכוח באמצעות עינויים במרכזי מעצר של משמרות המהפכה" (המקור בפרסית – گزارش یک شهروند از همدان درباره اعتراف‌گیری اجباری با شکنجه در بازداشتگاه‌های سپاه), איראן אינטרנשנל, 5 בפברואר 2025, https://www.iranintl.com/fa/202602050963
[31] "ביקורתו החמורה של אז'האי על האישומים שהוגשו נגד פורע" (המקור בפרסית – انتقاد جدی اژه‌ای از اتهام تفهیم شده به یک اغتشاشگر), סוכנות הידיעות תסנים, 21 בינואר 2026, www.tasnimnews.ir
[32] "מחסן אז'האי איים על המפגינים העצורים ב'עונש מהיר והרתעתי' " (המקור בפרסית – محسنی اژه‌ای، معترضان بازداشتی را به «مجازات سریع و بازدارنده» تهدید کرد), איראן אינטרנשנל, 19 בינואר 2026, https://www.iranintl.com/202601196122
[33] "ידיעות מהקהל: שוטרים מכריחים בתי חולים לספק רשימות של מפגינים פצועים" (המקור בפרסית – پیام مخاطب: ماموران، بیمارستان‌ها را مجبور می‌کنند فهرست معترضان مجروح را بدهند), איראן אינטרנשנל, 29 בינואר 2026, https://www.iranintl.com/fa/202601295546
[34] "לפחות 10 רופאים בטהרן קיבלו איומים מסוכנויות מודיעין וביטחון" (המקור בפרסית – دست‌کم ۱۰ پزشک در تهران از نهادهای امنیتی و اطلاعاتی تماس‌های تهدیدآمیز دریافت کرده‌اند), איראן אינטרנשנל, 28 בינואר 2026, https://www.iranintl.com/fa/202601273154
[35] "Disappeared bodies, mass burials and ‘30,000 dead’: what is the truth of Iran’s death toll?", The Guardian, January 27, 2026, https://www.theguardian.com/global-development/2026/jan/27/iran-protests-death-toll-disappeared-bodies-mass-burials-30000-dead
[36] "ידיעה מהקהל באצפהאן: צוות רפואי העניק בחשאי טיפול לפצועים בחצר בית החולים" (המקור בפרסית – پیام مخاطب از اصفهان: کادر درمان مجروحان را پنهانی در حیاط بیمارستان مداوا می‌کردند), איראן אינטרנשנל, 28 בינואר 2026, https://www.iranintl.com/fa/202601282811
[37] "ארגון המערכת הרפואית אישר את מעצרם של רופאים מספר במהלך ההתקוממות הלאומית" (המקור בפרסית – سازمان نظام پزشکی بازداشت شماری از پزشکان را در جریان خیزش سراسری تأیید کرد), VOA, 31 בינואר 2026, https://ir.voanews.com/a/8108499.html
[38] "אני משתף אתכם היום את קריאתי הראשונה ומזמין אתכם…" (פוסט בחשבון ה-X של רצ'א פ'הלווי, המקור בפרסית – من اولین فراخوان خود را امروز با شما در میان می‌گذارم و از شما دعوت), X, 6 בינואר 2026, https://x.com/PahlaviReza/status/2008609747931721831
[39] "Confirmed: Live metrics show #Iran is now in the midst of a nationwide internet blackout…" (Post on Netblocks' X account), X, January 8, 2026, https://x.com/netblocks/status/2009313506726957230
[40] "זהו מסר ישיר לכוחות המזוינים וכוחות הביטחון האיראניים…" (פוסט בעמוד ה-X של רצ'א פ'הלווי, המקור בפרסית – این پیامی مستقیم خطاب به نیروهای مسلح و امنیتی ایران), 7 בינואר 2026, https://twitter.com/PahlaviReza/status/2008914759203065942
[41] "With Prince Reza Pahlavi, the path to victory over the Islamic Republic is defined…" (Post on Reza Pahlavi Communications' X account), X, January 7, 2026, https://twitter.com/PahlaviComms/status/2008958324260184354
[42] "Exiled Iranian Shah's Son Reza Pahlavi Asked: 'Are You Confident That This Uprising Will Work?' " (Interview on Forbs' Youtube channel), Youtube, January 24, 2026, https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=9jzDU5ZD8Rs
[43] "To my brave compatriots in Iran, Our magnificent national revolution, the Lion and Sun Revolution…" (Post on Reza Pahlavi's X account), X, February 4, 2026, https://twitter.com/pahlavireza/status/2019152513472057752?s=48
[44] "Scoop: Trump's envoy secretly met Iran's exiled crown prince", Axios, January 12, 2026,https://www.axios.com/2026/01/13/pahlavi-witkoff-iran-protest-meeting-trump
[45] "Exclusive: Trump questions support for son of Iran's last Shah inside country", Reuters, January 15, 2026, https://www.reuters.com/world/americas/trump-questions-reza-pahlavis-ability-garner-support-iran-2026-01-15
[46] "Iranian exiled prince invited to Munich Security Conference – Bild", Iran International, February 4, 2026, https://www.iranintl.com/en/202602046827
[47] "Munich Security Conference withdraws Iran's invitations", DW, January 16, 2026, https://www.dw.com/en/munich-security-conference-withdraws-irans-invitations/a-75540795
[48] "המחנה המתון באיראן אחרי המלחמה עם ישראל: בין שינוי מגמתי לטקטיקות הישרדות", מכון ירושלים למדיניות ואסטרטגיה, 12 באוגוסט 2025, https://jiss.org.il/davidi-iran-between-a-change-in-trend-and-survival-tactics/
[49] "מיר-חסין מוסוי ממעצר: המשחק נגמר; הניחו את הרובים ופנו את עמדות הכוח" (המקור בפרסית – میرحسین موسوی از حصر: بازی به پایان رسیده؛ تفنگ‌ها را زمین بگذارید و از قدرت کناره بگیرید), 29 בינואר 2026, https://www.iranintl.com/202601294919
[50] "כרובי: המצב החמור באיראן בעת הנוכחית הוא תוצאה של מדיניותיו ההרסניות של ח'אמנהאי" (המקור בפרסית – کروبی: وضعیت اسفبار امروز ایران نتیجه سیاست‌های ویرانگر خامنه‌ای است), BBC, 30 בינואר 2026, https://bbc.in/45ZLr7F
[51] "מנהיגת חזית הרפורמות: המינימום שאנחנו רוצים מהממשלה זה למנוע מלחמה" (המקור בפרסית – رئیس جبهه اصلاحات: حداقل خواسته ما از حاکمیت، جلوگیری از در جنگ است), אתר החדשות עצר איראן, 2 בפברואר 2026, https://www.asriran.com/fa/news/1137668
[52] "הצעות החזית הרפורמית במצב הנוכחי של המדינה" (המקור בפרסית – پیشنهادهای جبهه اصلاحات ایران در شرایط فعلی کشور), סוכנות הידיעות פרארו, 1 בפברואר 2026, https://fararu.com/fa/news/945759
[53] "תאג'זאדה: מנהיגי דת בכירים ומשטר של אנשי דת כושל כפו את המצב הנוכחי על האומה האיראנית" (המקור בפרסית – تاج‌زاده: ولایت فقها و حکومت شکست خورده‌ روحانیت این اوضاع را بر ملت ایران تحمیل کرده است), איראן אינטרנשנל, 29 בינואר 2026, https://www.iranintl.com/202601295216
[54] "ע'לאמחסין כרבאסש'י: הדור של היום לא מכיר אותנו ולא מקבל אותנו" (המקור בפרסית – غلامحسین کرباسچی: نسل امروز نه ما را می‌شناسد و نه قبول دارد), גויה, 2 בפבוראר 2026, https://news.gooya.com/2026/02/post-106140.php
[55] "מעצר של מספר גורמים פוליטיים באשמת שיתוף פעולה עם ארצות הברית והמשטר הציוני" (המקור בפרסית – بازداشت تعدادی از عناصر سیاسی با اتهام فعالیت به نفع آمریکا و رژیم صهیونیستی), עיתון כיהאן, 10 בפברואר 2026, https://kayhan.ir/fa/news/327556
[56] "Iran’s security forces are responsible for mass killings" (Post on Kaja Kallas' X account), X, January 29, 2026, https://x.com/kajakallas/status/2016797144808563186
[57] "Repression cannot go unanswered" (Post on Kaja Kallas' X account), X, January 29, 2026, https://twitter.com/kajakallas/status/2016887341567103257
[58] "UK announces sanctions against perpetrators of human rights violations in Iran", gov.uk, February 2, 2026, https://www.gov.uk/government/news/uk-announces-sanctions-against-perpetrators-of-human-rights-violations-in-iran
[59] "Targeted sanctions in response to brutal repression of protests in Iran", Minister of Foreign Affairs, February 3, 2026, https://www.foreignminister.gov.au/minister/penny-wong/media-release/targeted-sanctions-response-brutal-repression-protests-iran
[60] "UN rights body condemns Iran’s ‘brutal repression’ of protests, mandates probe", Times of Israel, 23 January 2026, https://www.timesofisrael.com/un-rights-body-condemns-irans-brutal-repression-of-protests-mandates-probe
[61] "The Iranian Foreign Minister will not be attending Davos…" (Post on World Economic Forum's X account), 19 January, 2026, https://x.com/wef/status/2013163543642673254
[62] "לחץ גרמני לבטל את הזמנתו של עראקצ'י" (המקור בפרסית – فشار آلمان برای لغو دعوت عراقچی), סוכנות הידיעות תסנים, 18 בינואר 2026, https://t.me/Tasnimnews/383899
[63] "סנקציות נגד סוחרי נפט איראניים לא חוקיים וצי הצללים" (המקור בפרסית – تحریم‌ها برای مقابله با فعالان تجاری غیرقانونی نفت ایران و ناوگان سایه‌ای), אתר מחלקת המדינה בפרסית, 7 בפברואר 2026, https://ir.usembassy.gov/fa/sanctions-to-combat-illicit-traders-of-iranian-oil-and-the-shadow-fleet/?fbclid=IwY2xjawP4IQhleHRuA2FlbQIxMABicmlkETF4SG5mRFhrRTk4NjYyTjFJc3J0YwZhcHBfaWQQMjIyMDM5MTc4ODIwMDg5MgABHhRMhDr2EggwtpyBKpUniM4xE3OJkIsWQd8ZY-svdnLlhEIv7EzidNkA_JZ8_aem__Dzlfz25p6hycHvGw_YJ3g
[64] "Trump threatens tariffs for countries trading with Iran", BBC, February 7, 2026, https://www.bbc.com/news/articles/c4glgz2l83vo
[65] "דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, אמר על ח'אמנהאי…" (פוסט בעמוד ה-X של מחלקת המדינה האמירקאית, המקור בפרסית – دونالد ترامپ، رئیس‌جمهور آمریکا، درباره خامنه‌ای گفت…), X, 18 בינואר 2026, https://twitter.com/USABehFarsi/status/2012717883520901463
[66] "Trump tells Iranian protesters ‘Help is on its way’ as 2,500 killed", The Telegraph, January 13, 2026, https://www.telegraph.co.uk/world-news/2026/01/13/trump-tells-iranian-protesters-help-is-on-way
[67] "Trump: Iran canceled 837 hangings after we warned it would be ‘very bad day for them’", Times of Israel, January 20, 2026.
[68] "התובע הכללי: טענתו של טראמפ על החלטת איראן להוציא להורג 800 בני אדם היא שקרית" (המקור בפרסית – دادستان کل کشور: ادعای ترامپ دربارۀ تصمیم ایران برای اعدام ۸۰۰ نفر کذب است), סוכנות הידיעות פארס ניוז, 23 בינואר 2026, https://t.me/farsna/408926
[69] "PART 2 @SecRubio on meaningful talks with Iran…" (Post on Department of State's X account), X, February 4, 2026, https://x.com/StateDept/status/2019097277739188589
[70] "Scoop: President Trump told me in an interview on Monday" (Post on Barak Ravid's X account), January 26, 2026, https://x.com/BarakRavid/status/2015888130935599577

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר