מניעת המאמץ האיראני הכפול בסוריה היא עדיין משימה בעדיפות עליונה עבור ישראל, ועל צה”ל לבצעה.
בין ישראל לרוסיה יש קו אדום שמטרתו למנוע תאונות באזור שבו פעילה ישראל נגד מטרות בסוריה (מטרות איראניות, סוריות ושל חיזבאללה). הקו הזה הכרחי כי השמיים באזור זה צפופים מאוד, טסים שם בקביעות לפחות ארבעה חילות אוויר: האמריקני, הרוסי, הסורי, הישראלי, ובשוליו גם הטורקי. מלבדם מטיסה איראן במטוסים אזרחיים מערכות נשק לסוריה וללבנון. ישראל לא מתאמת עם רוסיה את תקיפותיה, כי לא רוסיה ולא ישראל רוצות שמוסקבה תקבל אחריות על התקיפות, לכן התקשורת הזאת אמורה רק למנוע טעויות בשני הצדדים, וזאת הגדרתה: קו למניעת התנגשות עקב טעות (Deconfliction line) .
מרגע שהחלה ישראל לפעול נגד התחמשות חיזבאללה עוד ב־2012, ולאחר מכן אף ביתר אינטנסיביות כנגד בניית מכונת המלחמה האיראנית בסוריה, היא עשתה כל שביכולתה להימנע מפגיעה בחיילים או בציוד רוסי. הרבה מאמצים מודיעיניים הוקדשו לאיתור מדויק של הכוחות הרוסיים, ובחלק מהמקרים לא היתה ההבחנה קלה, שהרי מומחים רוסים פרוסים ברחבי סוריה, וכוחות של צבא רוסיה מעורבים עם צבא סורי. עד כה עמדה ישראל במגבלה שהיא קבעה לעצמה, לא במעט בזכות רמתם המקצועית הגבוהה של אנשי הצבא הרוסים מצידו השני של קו התקשורת, וכך במאות התקיפות שביצעה ישראל לא נפגע אף חייל רוסי.
אין ספק שהאירוע האחרון, שבו פגע טיל סורי מתוצרת רוסית במטוס רוסי – הוא טרגדיה אמיתית. יותר מכל הוא מצביע על רמתם המקצועית הנמוכה של הסורים. המטוס שהופל אינו דומה בשום פרמטר למטוסים שמפעילה ישראל כדי לפגוע במטרות בסוריה. הוא גדול הרבה יותר, איטי יחסית למטוסי הקרב, ואם היה במשימת איסוף מודיעין, אז גם פרופיל הטיסה שלו שונה מכל מטוס תוקף.
לפי הודעת דובר צה”ל, מטוסי חיל האוויר כבר היו מעל ישראל כשהופל המטוס הרוסי, כך שגם מבחינת העיתוי צריכים היו הסורים לעשות טעות של ממש כדי לפגוע בו. לולא למדתי מהניסיון לקבל “טיפשות” כהסבר מועדף על “קונספירציה”, הייתי אומר שהפלת המטוס תוכננה בדמשק, כדי לפגוע ביחסי ישראל־רוסיה. העליבות המקצועית שהפגינו הסורים כה נוראית, עד שקשה לחשוב שזאת רמתם, אבל כנראה זה המצב לאמיתו.
עתה צריכה ישראל לשכנע את אנשי המקצוע ברוסיה כי פעלה בתום לב, כי עשתה הכל כדי למנוע כל פגיעה בכלי טיס רוסי, וכי אפסותם של הסורים היא הגורם העיקרי לתאונה. לא אנשי המקצוע יחליטו על התגובה הרוסית, זאת החלטה מדינית שאותה יקבל נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אבל הוא יוכל לקבל החלטה מושכלת יותר כשכל הנתונים בידיו. הנשיא הוא מנהיג מנוסה, שלא ייתן לצער על אובדן חיי אדם לערפל את עיניו.
לשאלת התרומה היחסית של ישראל, רוסיה וסוריה לטרגדיה תהיה השפעה על ההחלטה, כמו גם לטיב ההסבר שיינתן למשפחות ההרוגים ודעת הקהל הרוסית, שאינה מקלה ראש באובדן חיילים רוסים. הדיאלוג עם הרוסים צריך להיות מקצועי, פתוח וישר לחלוטין; אין מה להסתיר ואסור להחזיק מידע שלא ייחשף בפניהם. ישראל נהגה ברוסיה בכבוד רב מתחילתן של התקיפות; זה היה נכון אז – ונכון שבעתיים היום.
עם זאת, אסור לשכוח שמדובר במניעת איום כבד מאוד שהולך וקורם עור וגידים נגד ישראל, ומאמצי איראן חייבים להיתקל בחומת אש ישראלית. הן המאמצים לשכלול היכולות של חיזבאללה, והן מאמצי איראן לבנות מכונת מלחמה איראנית עצמאית בסוריה – אסור שיימשכו ללא הפרעה. את זאת צריכים להבין הרוסים במגעיהם איתנו, וזאת צריכה להיות ההחלטה החד־משמעית של ממשלת ישראל.
האם ייתכן שעתה יהיה קשה יותר לפעול? ייתכן שלפחות בזמן הקרוב צריכה ישראל לקחת על עצמה יותר מגבלות, וודאי שלשפר את נוהלי העבודה עם הרוסים, אבל אסור להתבלבל. מניעת המאמץ האיראני הכפול היא עדיין משימה בעדיפות עליונה עבור ישראל, ועל צה”ל לבצעה.
פורסם ב-ישראל היום 21.09.2018
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: Bigstock
- בניית אתרים