הרשמה לניוזלטר
הישאר מעודכן וקבל ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם
דף הבית / ניירות עמדה / יחסי ישראל רוסיה
הקשיים של צבא רוסיה בשדה הקרב מקרבים את האפשרות כי בשבועות הקרובים תחתור מוסקבה להרחבת הלחימה, תטיל לטובתה משאבים צבאיים נוספים, ועלולה להכריז על "מצב מלחמה" (להבדיל מ"מבצע צבאי מיוחד"), כחלק מהיערכות למלחמה מתמשכת. על ישראל לקיים הערכת מצב באשר להשפעת תרחיש זה וסוגיות נוספות על מדיניותה במשבר.
הימנעות ראש הממשלה בנט מגינויה המפורש של רוסיה משקפת את הקושי של ישראל להכיר בשינוי שחל במערכת הבינלאומית בהמשך לפלישה לאוקראינה. על ישראל לגנות את הפלישה בקול צלול, לתמוך בהחלטת העצרת הכללית, אך להימנע מקרע מול מוסקבה.
הצמרת הישראלית ממעטת לעסוק בסוגיית ריכוז הכוחות הרוסיים בגבול אוקראינה, אך מלחמה מחודשת בין רוסיה לבין אוקראינה עלולה להעמיד את ירושלים בפני ברירה קשה בין מחויבותה לבעלות בריתה במערב לבין מערכת היחסים החשובה שלה עם רוסיה.
נשיא רוסיה מוביל קו תקיף של הגנה על מיעוטים דתיים והתנגדות לאנטישמיות, התורם לקידום יעדי רוסיה בזירה הבינלאומית והפנימית.
המתיחות הגאופוליטית בין אירופה לרוסיה מעמידה את ישראל במצב מורכב, משום שמנהיגי אירופה מצפים מישראל לגנות את פוטין על מעשיו, אך מצד שני ישראל נזהרת מלפגוע ביחסיה עם רוסיה על מנת לקבל חופש פעולה בשמי סוריה.
על מנת למנף את המפגש, על ישראל לחתור לגיבוש גישה פרגמטית כלפי רוסיה, תוך התאמת הציפיות למציאות במזרח התיכון ומעבר לו.
מניעת המאמץ האיראני הכפול בסוריה היא עדיין משימה בעדיפות עליונה עבור ישראל, ועל צה"ל לבצעה.
האשמותיה של רוסיה נגד ישראל בנושא הפלת המטוס נועדו בעיקר לצרכי פנים. עד עתה הקפידה רוסיה להתנהל בזירה הסורית בקור רוח, ולפעול לאור האינטרסים האסטרטגיים שלה. אחד מהם הוא הרצון הרוסי בצמצום המעורבות האיראנית בסוריה.
כלי נגישות
- בניית אתרים