הרשמה לניוזלטר
הישאר מעודכן וקבל ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם
דף הבית / הסכסוך הישראלי - פלסטיני
הרוב המכריע של המשיבים (82%) ציינו כי תחושת הביטחון שלהם נפגעה – מי יותר ומי פחות – בעקבות האירועים והמהומות שהתרחשו במהלך מבצע "שומר החומות".
הנחת העבודה במערכת הביטחון היא שבסבב הלחימה הבא בעזה או בצפון יצטרפו למערכה גורמים מקרב ערביי ישראל. נדרש לגבש מענה מקיף לאיום בשגרה בחרום ובמלחמה.
אין ספק שמדובר באירוע טרגי, אך לא ברור אם מדובר בירי בלתי חוקי שיש לו השלכות משפטיות. ככל שניתן לקבוע התשובה לכך היא שלילית, והמהלך הפלסטיני מול בית הדין הפלילי הבינלאומי מופרך מעיקרו, משקף מעל לכול ניצול ציני של הנושא לקידום הוקעת ישראל וניסיון לבודד אותה בזירה הבינלאומית.
אובדן האמון הפלסטיני, הנהגה וציבור, בתהליך השלום, והתסכול העמוק מאי התקדמות מדינית, מאפשרים שיח פוליטי-מדיני רחב בצד הפלסטיני, שבמרכזו פנייה לרעיונות מדיניים אחרים, והבולט שבהם: רעיון המדינה האחת. סקרים פלסטיניים מצביעים על מגמה ברורה של שחיקת האמון הציבורי בפתרון שתי המדינות והזדקרותו של רעיון המדינה האחת, גם אם תצורתו איננה ברורה דייה לציבור.
על אף אירועי העת האחרונה – המתח בשאלת הר הבית, תגובת ממשלת ירדן, ואף ההאשמות שהוטחו בצה"ל עקב מותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה ובמשטרת ישראל בעקבות הלווייתה – ניתן עדיין לקבוע כי סך ההישגים המדיניים של החודשים שקדמו לכך עדיין מעיד על כישלון השאיפה הפלסטינית לשבשם ולהביא לבידודה המדיני של ישראל; במידה רבה לכך נועדה ההסלמה בירושלים. הדיפלומטיה הישראלית החדשה נשענת על תמורות במערכת האזורית והעולמית, וחשיבות פירותיה מחייבת המשך השקעה בהיבט זה של האסטרטגיה הלאומית הכוללת.
סדרת הפיגועים האחרונה בישראל מחייבת מבצע צבאי נרחב באזור ג׳נין. אם ישראל לא תטפל כעת באיום משטח זה, הבעיה תחמיר, כי ארגוני הטרור יצברו אמצעי לחימה מתקדמים יותר, ויגייסו פעילי טרור נוספים.
מבצע ״חומת מגן״ עצמו השיב את חופש הפעולה לצה״ל בערים שהועברו לפלסטינים במסגרת הסכמי אוסלו, ואת אותו חופש פעולה יש לנצל על מנת למקסם את הישגי המבצע הנוכחי בג׳נין.
הצמיחה הדרמטית במספר הערבים הישראליים הבוחרים לצאת ללמוד במוסדות אקדמיים בשטחי הרשות הפלסטינית בעשור האחרון מצביעה על הפער הקיים במאמץ להנגשת ההשכלה הגבוה לציבור הערבי בישראל. פער זה מכרסם במאמצים לשלב את הצעירים הערבים במשק ובחברה הישראליים ומחייב את הממסד הישראלי לפעול ליצירת חלופות מקומיות מושכות, למשל בדמות הקמת מכללה בעיר ערבית בישראל.
אל לנו בתגובות נחפזות להאדיר את הרציחות הנוראות הללו, וצריך להיזהר מלהגיב באופן לא פרופורציוני עד כדי הפרעה לקצב החיים הנורמלי בישראל – לכך שואף הטרור: להפריע למהלך החיים הנורמליים.
גל הפיגועים
אתגר מורכב: הגרעין והלחץ בעניין הפלסטיני יכולים להשפיע על היחסים עם ביידן
המציאות שנוצרה בזכות הסכמי אברהם מחייבת את הפלשתינים לחשבון נפש
מדינות אירופה וארה"ב מערערות על הסמכות הישראלית להכריז על ארגונים שונים כעל ארגוני טרור, אף שהן משתמשות בכלי ההכרזה בעצמן. ארגוני הטרור מנצלים את המדיניות האמריקאית והאירופית כדי להעביר מימון לטרור.
ביקורי שרים מהממשלה עם יו"ר הרשות הפלשתינית מזכירים ימים אחריםפרופ' אפרים ענבר: האופציה של שתי מדינות לשני עמים היא לא מעשית, האמריקנים מבינים את זה וביידן אמר את זה במלים כאלה ואחרות. הפלשתינים הרי לא בשלים לזה.
תדרוך של אלוף במיל' איתן דנגוט לעיתונאים הזרים (באמצעות מדיה סנטרל) בנושא פגישת גנץ-אבו מאזן
קיפאון יולי-אוגוסטהאלוף יעקב עמידרור: אני לא חושב שמישהו מדבר על חזרה למשא ומתן מדיני אלא על ניסיון להחזיר את האמון בין הצדדים באופן שיידרשו לעשות צעדים שיגבירו את ההרגשה הטובה בצד השני.
ההצהרות של בייג'ינג ופעולותיה האנטי-ישראליות במהלך המבצע האחרון בעזה, שברקען המתח הגובר עם ארה"ב והרצון להוקיע את "צביעותה", ערערו את האמון של ישראל בסין.
המשבר מול עזה יחייב את ישראל לחשיבה מחודשת מבחינה פנימית, אזורית ובינלאומית על מנת להימנע מלחזור על אותן טעויות ולקדם את האינטרסים הישראלים.
המשוואה מתגבשת כל הזמן - ועשויה להשתנות כבר עם שיגור הבלון הבא.
לא תם, ולא איסלם: על ערביי ישראל ריאיון עם ד"ר דוד קורן
בהתחשב בתוצאות שתי משוואות, מאזן הכאב ומאזן היכולת לספוג כאב, נראה כי ישראל סיימה את המערכה בעזה כשידה על העליונה.
האם כסף קטארי עבר לחמאס גם בתקופת ליברמן ויעלון? ד"ר אודי לוי: אכן, החל ב-2012 ישראל באמת אפשרה לחמאס להכניס את הכסף לרצועת עזה.
לקראת הפסקת אש? ריאיון עם מיקי אהרונסון
ברור כי תגובות ישראל, ולא פשעי חמאס, הן המעניינות את התביעה בהאג. אבל לא הנזק הנגרם לשמנו הטוב הוא החשוב, אלא העידוד שהודעות התובעת כבר העניקו לטרור.
מאורעות הדמים של מאי 2021 מלמדים על עומק הסכסוך הלאומי בין הערבים אזרחי ישראל לבין המדינה היהודית, ומביאים את היחסים בין הצדדים לנקודת רתיחה חסרת תקדים. בצד המענה המשטרתי והביטחוני לאתגר נדרש גם מענה אזרחי משלים לטיפול בשבר שנוצר. מענה זה כולל הידברות עם המנהיגות הפרגמטית בציבור הערבי לאפשר חיים סבירים משותפים.
מהלומות צה"ל צריכות להיות אינטנסיביות ומוכוונות לפגיעה עמוקה בדרג הביניים הפיקודי, בתשתיות ובאמצעי לחימה, עד לפגיעה משמעותית בכוחו הכולל.
הניסיון של הממשלה להכיל את האירועים בעזה משול היה לחבישת פלסטר על שבר.
יד משטרתית חזקה, לצד העצמת והרחבת החלופה הישראלית של מתן השירותים על ידי העירייה ומשרדי הממשלה, בעיקר בתחומי עיצוב התודעה, כגון תרבות, רווחה, חברה, נוער וחינוך. ראייה אינטגרטיבית בין-ארגונית של כלל מרכיבי הזירה הפלסטינית והזיקה ההדדית ביניהם.
כשהמניע הדתי שב ועולה לסדר היום, המתח שלרוב נמצא מתחת לפני השטח במזרח ירושלים מתגלה מחדש. ישנם גורמים מקומיים שלהם אינטרס לשמר את העימות במזרח העיר.
בסוף מרץ 2021 הציגה סין יוזמה חדשה בת חמש נקודות לשלום ויציבות במזרח התיכון. ישראל יכולה וצריכה להשפיע על היוזמה. היעד הוא שסין לא תנסה להציב חלופה להסכמי אברהם, בהמשך עקר לשני עשורים של תוכניות שלום ויוזמות סיניות נשכחות, אלא תמצה את המכנים המשותפים בינה לבין ארה"ב לטובת האזור כולו, ואף כמנוף לשיפור יחסיה עם ממשל ביידן.
לצד סיכויים לשיתוף פעולה, יש להיערך גם לאפשרות של מחלוקת גלויה בנושא האיראני שתציב את ישראל בפני הצורך לשקול את האופציה הצבאית.
מערך הכוחות, הנשען בין היתר על פורום הגז של מזרח הים התיכון, הולך ומשנה מרכיבי יסוד במאזנה האסטרטגי של ישראל, ומציאות חדשה זו צריכה לתפוס מקום גבוה מאוד בסדרי העדיפויות הלאומיים.
הקטנת המתח עם ממשל ביידן בנושא הפלסטינאי תאפשר לישראל להשיג תיאום טוב יותר עם ארה"ב בנושא איראן, ולכן מתחייבת יוזמת שלום ישראלית
על ישראל לפעול כדי לשמר, בכל צירוף נסיבות מדיני, את עקרונות היסוד שאימצה יוזמת טראמפ.
באחרונה, מדינות המפרץ ותורכיה הן המצטיירות כמי שממלאות תפקידים מרכזיים מול הפלסטינים. איחוד האמירויות ובחריין כרכו בין מהלך הנורמליזציה הדרמטי לבין הימנעות ישראל מהחלת הריבונות בחלקים של יהודה ושומרון. למולן, קטר מובילה בסוגיות ההסדרה בין חמאס לישראל והסיוע הכלכלי לרצועת עזה, ותורכיה מנסה להשתלט על מהלכי ה”פיוס” הפנים-פלסטיני. דווקא בשל כך, האינטרס הישראלי ארוך הטווח
תוכנית השלום האמריקנית מעמידה בפני ישראל הזדמנות היסטורית לנקוט צעדים אשר ישפרו את ביטחונה בעתיד. הן בהיבט הביטחוני – משיקולים של הגנה על ישראל, דאגה ליציבות בירדן ואף בישות הפלסטינית העתידית – והן בראיית הלכידות הלאומית, חשוב להתמקד בבקעת הירדן ובעוטף ירושלים (השולט על הדרך אליה).
אלוף (מיל') יעקב עמידרור על חשיבות החלת הריבונותהגדה המערבית היא המקום שבו התחיל הסיפור של העם היהודי, והוא גם חשוב מסיבות ביטחוניות. מדינה פלסטינית בגדה, שיהיו לה גבולות עם מדינות ערב, תהיה הרת אסון עבור ישראל.
ריאיון בנושא הסיפוח, בעקבות סימולציה שערך המכוןיעקב עמידרור, גלי צה"ל, רצועת הביטחון
רק ריבונות תבטיח את הבקעה כגבול הביטחון של ישראל ופירוזה של מדינה פלסטינית הכלול בתוכנית האמריקנית.
המשטר המצרי ניצב בעת האחרונה בפני שורה של אתגרים מן המעלה הראשונה. על ישראל, שיש לה אינטרס חיוני ביציבותה של הגדולה בשכנותיה, לסייע (מתוך מודעות למגבלות כוחה והשפעתה) בכל היבט אפשרי – בזירה המדינית (בארה"ב ומול האיחוד האירופי), בהיבטים ביטחוניים ובתחומי הרפואה והמים.
ד"ר ערן לרמן: איומים אינם צריכים לבטל צעדים מעשיים"תרחישי קיצון ביטחוניים אינם צריכים לעצור את תוכנית המאה. יש לאמץ את התוכנית וליישם בהדרגה".
השלכות מהלך החלת הריבונות ריאיון עם ד"ר ערן לרמן. ערוץ 7, 14.6.2020
האפשרות להסלמה ביהודה ושומרון בעקבות מהלך הסיפוח ריאיון עם האלוף יעקב עמידרור, יומן הבוקר, כאן ב' 31.05.2020
הפרסומים לגבי העניין הרוסי בהנעת תהליך מדיני בין ישראל לפלסטינים והתגובה הרוסית לאפשרות סיפוח בקעת הירדן אינם מצביעים על שינוי במניעים של מוסקבה לעיסוק בנושא, ולכן גם אין היא צפויה להקצין את עמדותיה.
בשלב הראשון, על ממשלת ישראל להחיל את החוק הישראלי על בקעת הירדן ועל אזורים בעלי משמעות ביטחונית מובהקת בעוטף ירושלים, כמו מעלה אדומים וגוש עציון. אזורי התיישבות אלו מעוגנים בקונצנזוס הלאומי בישראל. ממשלת האחדות הלאומית צריכה לקבל את תוכנית טראמפ על כל סעיפיה, כולל הכרה בצורך להגיע למו"מ להקמת מדינה פלסטינית. תוכנית טראמפ היא המסלול המציאותי ביותר להתקדמות במתווה החותר לשתי מדינות לשני עמים, כחלופה מעשית למבוי הסתום הנוכחי, ומכאן החשיבות העיקרית שבהנחת יסודות ליישומה ההדרגתי.
על הדיון באו"ם בתכנית טראמפ. ד"ר עמנואל נבון בריאיון בערוץ הכנסת
במקום לעודד את הפלשתינים בסרבנותם, על אירופה ללחוץ עליהם לנהל משא ומתן על הקמת מדינה מפורזת על שטח בגודל דומה לזה של יהודה ושומרון ושל רצועת עזה, שתזכה בהשקעה של 50 מיליארד דולר.
“תוכנית טראמפ משנה את תבנית החשיבה לגבי הסכסוך” פרופ’ אפרים ענבר בעקבות פרסום תכנית השלום האמריקנית: “ארה”ב וחלק מהעולם הערבי לצדנו והפלסטינים יצטרכו לרדת בדרישות; היחסים עם ירדן יימשכו כרגיל”
הגישה שאימצו הרוסים פוגעת ישירות גם בתהליכי הסדרת היחסים בין ישראל למדינות ערביות ומוסלמיות, המבוססים על אינטרסים משותפים שאינם מושפעים מרעיון הלאומיות הפלשתינית.
מדוע חדלו גורמי הממשל האמריקני לדבר על "מדינה פלסטינית"? הסיבה העיקרית היא העמדה הפלסטינית שאין כלל טעם לדבר על מדינה אלא אם היא תוקם על שטח השווה בדיוק לממדי הגדה ורצועת עזה כפי שהיו לפני 1967. יש לקוות שיוזמת טראמפ תשבור ציפייה בלתי מציאותיות זו.
הוא דחק את עצמו למצב של חוסר אמינות מוחלט ואיבד כל השפעה על ישראל, ארה"ב, הקהילייה הבינלאומית ואפילו על העולם הערבי הסוני. הוא, ומה שמכונה "הרשות" הפלסטינית בגדה המערבית, פועלים כגורם מכשיל ומשחית מכל בחינה.
ישראל חייבת למשול בשטח C באופן יעיל וסמכותי הרבה יותר, בין אם היא רוצה להחזיק את השטח כקלף מיקוח אפקטיבי במשא ומתן עתידי ובין אם היא מתכוונת לספח אותו.
לא משנה איזו פרדיגמה לשלום יציג ממשל טראמפ, הקץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו נראה באופק. ניהול הסכסוך לטווח הארוך – גישה מעורפלת למדי שזקוקה כל העת לעיון מחודש – היא הדרך המציאותית היחידה לשפר במקצת את המצב בזירה הישראלית-פלסטינית.
רוסיה שואפת להגדיל את מעורבותה בסכסוך בין ישראל והפלסטינים, תוך נקיטת מדיניות המתעלמת מההתפתחויות במזה"ת בשנים האחרונות שהציבו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במקום נמוך בסדר היום הבינלאומי. מדיניות זו צפויה להקשיח את עמדת ישראל לגבי מעורבות רוסית בהסדרה, למרות הדומיננטיות הרוסית באזור והשלכותיה על אינטרסים ישראליים.
בעיצומם של אירועים אלימים קל להתפתות לחיפוש "פתרונות" לבעיה הפלסטינית באמצעות פעולה צבאית דרסטית, או באמצעות ויתורים לא פחות דרמטיים. אך בהתחשב באירועי התקופה האחרונה, כמו גם בטבעם הבלתי צפוי של האירועים באזור, נראה דווקא הגיוני לדבוק ב"ניהול הסכסוך" ובהסכמים חלקיים. אין זו בחירה פחדנית של מנהיגים פוליטיים, אלא בחירה הגיונית בנסיבות חסרות היגיון כאשר האיום האיראני מרחף מעל עתידה של ישראל. לסבלנות יש יתרונות משלה.
כלי נגישות
- בניית אתרים