לבנון

40 לבופור: לא התודעה עיקר

לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, החשש מכושר ספיגה נמוך של החברה הישראלית מהווה שיקול לא מבוטל בתהליך קבלת ההחלטות בעניינים צבאיים. חשש זה התעצם החל מאמצע שנות התשעים, כאשר שילוב של רצף תקריות מרובות נפגעים עם התעצמות התחושה בציבור שאין תכלית להמשך שהיית צה"ל ברצועת הביטחון, הביא ללחץ ציבורי הולך וגובר לנסיגה חד-צדדית מלבנון.

התחזיות הקודרות לגבי עתידה של לבנון מבוססות על מגמות יסוד שלא ניתן לתקנן: מערכת שלטונית רקובה ומושחתת, ודומיננטיות חיזבאללה במדינה. בנסיבות אלה, חלופה אפשרית למדיניות הישראלית הנוכחית היא דווקא לשוב ולחזק את תפקידו של הפטרון הסורי, שהתערער מאוד מאז 2005. בניגוד למשטר האיראני, יש לאסד אינטרס במניעת עימות כולל "ביום פקודה" ובהפעלת מנגנוני ריסון.

ישראל צריכה לנצל את הגלישה של לבנון לתוהו ובוהו כדי ליצור אווירה נוחה ליוזמה בלבנון. מדובר בהזדמנות שעשויה להביא לכך שהעולם יקשר בין ביירות לשלטון האיראני.

במשוואה הקיימת בין חיזבאללה לישראל, המנהיג השיעי לא לקח בחשבון את תגובת התושבים בלבנון, המוכים והרעבים. ישראל צריכה לקחת זאת בחשבון ולהשתמש בזה לטובתה בעודה נערכת לעימות כולל מול אירן.

לאחר שנה של קיפאון אסטרטגי בסוריה, ניתן לקבוע כי הגברת הלחצים הכלכליים על המשטר הסורי לא השיגה את מטרתה ולא השפיעה על עומק הקשרים בין דמשק לטהראן. בדיאלוג עם הצוות החדש בוושינגטון ניתן לנסות לעצב במשותף מדיניות שתנותב ליעדים מציאותיים יותר. מדיניות ישראל צריכה להציג שילוב מושכל בין הרחבת המאמץ הצבאי נגד איראן לבין תמיכה (שקטה) בגמישות אמריקנית ומדינות המפרץ מול המשטר הסורי והנוכחות הרוסית. מטרתה של גמישות זו, בדגש על הקלות מבוקרות בסנקציות, היא לרופף את תלותו של אסד בסיוע איראני, ולהעמיק את ניגודי האינטרסים בין מוסקבה וטהראן בזירה זו.

מנהיג איראן עומד על המשמר כנגד כל ניסיון לערער את האידיאולוגיה השלטת שבמרכזה ניצבות ההגמוניה של "פוסק ההלכה" (הוא עצמו); המחויבות להפצת המהפכה; העוינות העמוקה לארה"ב; ושלילת זכות קיומו של "המשטר הציוני". תפיסות יסוד אלה של המשטר הנוכחי מציבות סימן שאלה על הסיכוי להגיע להסדר כולל, שיבלום את תכנית הגרעין הצבאית, יטפל באיום הטילים וישים קץ לחתרנות האיראנית באזור: ומחייבות היערכות -אמריקנית, ובוודאי ישראלית – לקראת האפשרות של החרפת העימות.

האם לבנון תהפוך למאחז רוסי נוסף בים התיכון?
רוסיה מגלה מעורבות גוברת בלבנון ובמידה ונוכחות זו תורחב גם לממד הצבאי, יערים הדבר קשיים על חופש הפעולה של ישראל

הפיצוץ במחסני הנשק של חיזבאללה בדרום לבנון
ריאיון של עומר דוסטורי לערוץ 20

ישראל הפכה כבר בראשית העשור הקודם לחלק בלתי נפרד ממה שניתן לכנות "מחנה היציבות" באזורנו.

המצב הנוכחי בלבנון הוא הגרוע ביותר מבחינתה של ישראל: חופש פעולה מלא לחיזבאללה, במדינה שחדלה זה מכבר לתפקד. מכאן האינטרס להתייצב לצד המהלך, שבו החלה צרפת, לשינוי יסודי בסדר הפוליטי, הנשען מאז עצמאות לבנון על מבנה עדתי. החלופות – המשך הקריסה למצב תוהו ובוהו ו/או מעורבות תורכית גוברת – מסוכנות יותר לישראל, בראייה ארוכת הטווח.

המעורבות ההולכת וגדלה של רוסיה בלבנון
ריאיון עם מיקי אהרונסון לתכנית ״רצועת הבטחון״

רוסיה מגלה מעורבות גוברת בלבנון, והייתה בין הראשונות להגיש סיוע משמעותי בעקבות האסון בנמל ביירות. אם נוכחות זו תורחב גם לממד הצבאי, יערים הדבר קשיים על חופש הפעולה של ישראל, בין היתר בשל שיתוף הפעולה של רוסיה עם חיזבאללה.

הנשיא עמנואל מקרון מוביל את צרפת למעורבות במאבק על עתיד הים התיכון. צרפת מתייצבת בלוב לימין מצרים (ואיחוד האמירויות) כנגד ההתערבות התורכית; בסוגיות הנוגעות לסימון הגבול הימי היא תומכת ביוון; בלבנון, הבהיר מקרון כי הסיוע הצרפתי יהיה כרוך ברפורמות מרחיקות לכת. יש לישראל כיום שותפות אינטרסים עם צרפת בכל אחת מהזירות הללו, ומסתמנת הזדמנות לתיאום מהלכים אסטרטגיים.

על התפקיד של צרפת במשבר הלבנוני
ד"ר עמנואל נבון לערוץ הכנסת

בתקרית בהר דב הוכיח צה"ל יכולת טקטית ומודיעינית גבוהה. אך ישראל שוגה אסטרטגית כשאינה מגיבה צבאית לניסיון חיזבאללה לשנות את כללי המשחק מולה.

המערכת הכלכלית המסועפת שהקים חיזבאללה – שמבוססת גם על סחר בסמים – קשורה בעבותות סבוכות במערכת הבנקאית של לבנון. במצב הזה, קריסת חיזבאללה עלולה למוטט את המדינה.

על התקרית בגבול הצפון עם החיזבאללה
אל"מ (מיל') ד"ר ערן לרמן בראיון לתכנית ״רצועת הבטחון״ בגלי צה״ל

על ישראל, כלקח מהעבר, להתמקד במשמעויות האסטרטגיות העלולות לנבוע מהמשך ההידרדרות הכלכלית בלבנון, בדגש על מצב העדה השיעית.

מגפת הקורונה לא שינתה הרבה, והמגמות שנראו באזור לפני פרוץ המשבר נשארו בעינן, כולל החתרנות האיראנית במדינות האזור והאצת פרויקט הגרעין, כמו גם הפרובוקציות של תורכיה במזרח הים התיכון ומעורבותה במלחמת האזרחים בלוב. אין עדות לשינוי התנהגות אצל הרשות הפלסטינית או חמאס כלפי ישראל. הציפיות לשינויים משמעותיים בעקבות נגיף הקורונה במאזני הכוחות באזור אין להן בינתיים על מה לסמוך.

בעיות בתשתית.
ד"ר יהושע קרסנה: ההפגנות בלבנון נגד "חוק הווטסאפ" הן רק תסמין לבעיות העומק במדינה הערבית שרבים מתושביה בעלי אופי מערבי.

המפה הפוליטית והצבאית בלבנון מובילה למסקנה שלבנון אינה יכולה, וגם אינה רוצה, להתמודד כראוי נגד האיום של חיזבאללה על ריבונותה, ולא עם האפשרות שבשל כך היא עלולה להיפגע קשות ממלחמה מול ישראל.

עד כמה רחוק מוכן צה"ל ללכת לשם פגיעה ביכולות חיזבאללה, והאם גם "מתקפת מנע", קרי מבצע גדול בלבנון, יכולה לעמוד על הפרק אחרי הצלחת נטרול המנהרות?

המבצע יכול להוות כלי חשוב במשימה לקבלת לגיטימציה לפעולה ישראלית עתידית בלבנון, שכן למבצע יש היבט מדיני-דיפלומטי מעבר להסרת האיום הצבאי.

יש להתייחס לצבא לבנון כגורם עוין, להסיר את המסכה מעל פניו, ולספק לממשל האמריקאי ראיות חותכות על שיתוף הפעולה המגוון בינו לבין חיזבאללה.

הנהגת חיזבאללה כבר מבינה שהסנקציות האמריקניות המתעצמות יביאו לפגיעה קשה במשטר המהפכה בטהראן. הוא ילך ויתקשה לממן את כלל פעילויותיו השאפתניות – כולל "זרועות התמנון" בלבנון ובזירות אחרות. לפיכך, חיזבאללה נערך לדאוג למקורות מימון ותעסוקה לנאמניו, על ידי חדירה גוברת והולכת לגזרות פעילות כלכלית ופיננסית בלבנון שעד כה הדיר מהן את רגליו.

המפסידה הגדולה בבחירות ב-6 במאי הייתה "תנועת העתיד" של ראש הממשלה סעד חרירי.