צה״ל

מבצע ״חומת מגן״ עצמו השיב את חופש הפעולה לצה״ל בערים שהועברו לפלסטינים במסגרת הסכמי אוסלו, ואת אותו חופש פעולה יש לנצל על מנת למקסם את הישגי המבצע הנוכחי בג׳נין.

האתגר עבור ישראל הוא לחדד את מערכת המסרים המתריעים מפני חולשותיה של העסקה, ומפני כוונותיה של איראן. הדבר מחייב תכנון אסטרטגי, תיאום מלא בין כלל גורמי המערכת, שיתוף פעולה סדור עם גורמים אזוריים נוספים השותפים לדאגתנו, וגיוס כל בסיסי התמיכה האפשריים בזירה האמריקנית, ובראשם יהדות ארה"ב והארגונים הפועלים בשמה.

המאורעות בזמן "שומר החומות" בתוך ישראל הם מהסוג המשמש גורמים זרים לפגוע במדינה על ידי פעולות צבאיות ולא-צבאיות, גלויות וחשאיות. יש להניח שבסבבי לחימה עתידיים ינסו אויבי ישראל לחולל מאורעות כאלו, להגביר שסעים בתוך ישראל ולהשתמש במהומות ושיבושים נגד ישראל.

ממצאים מדאיגים לגבי ירידה באמון הציבור בצה"ל. אין לפטור את הממצאים בטענה של ירידה כללית באמון הציבור במוסדות המדינה או בפרסומים על אודות תנאי השירות של החיילים, מצוקת האוכל ביחידות, צפיפות בהסעות וכדומה. מתחייב ניתוח עומק באשר לסיבות למגמה זו.

אמון הציבור בצה״ל נמצא בשפל

״אם יקרה פעם נוספת: מאורעות מבצע ׳שומר החומות׳ כמקרה של לחימה היברידית״

עם כל הכבוד לשכול, יש לשים גבול ברור בין תפקיד המשפחה ותחושותיה לבין חובת המדינה ואחריותה. אם הצבא יתנהל על ידי המשפחות השכולות ויונע על ידי תחושתם הקשה או הערות בעיתון, צה״ל לא יוכל לנצח בקרבות ומדינת ישראל תובס במלחמות.

מטרות הלחימה של ישראל היו ניצול ההזדמנות לשלילת חלק ניכר מהיכולות של חמאס להזיק לישראל, ושיקום ההרתעה כדי להאריך את תקופת השקט ככל האפשר.

טוב שהרמטכ״ל הביע את דעתו. בכל מקרה ״חטאו״ הרבה פחות חמור מהמאמצים שעשו רבים בעבר (וחלקם גם כיום) לשנות את החלטות הדרג המדיני הן על ידי הצגת עמדה אחרת באופן פומבי והן על ידי סיכול שקט במסדרונות של מדינות אחרות.