לוב

בעקבות דחייתן של הבחירות לנשיאות, שהיו אמורות להתקיים בדצמבר 2021, שב וגובר המתח בין מוקדי הכוח היריבים בלוב, כהמשך לעימות האלים המתנהל מאז 2014 ושהוביל גם להתערבותם של גורמים חיצוניים. לאור מעמדה של ישראל כחלק חשוב של המערך האסטרטגי במזרח הים התיכון, היא מוצאת את עצמה מעורבת במאבק על עתיד לוב, שיש לו השלכות על היציבות האזורית ועל אינטרסים ישראליים. חלק מגורמי הכוח בלוב מעוניינים בתמיכתה. חשוב להמשיך ולתאם מהלכים בזירה זו עם מצרים והאמירויות. כמו כן, על ישראל לעמוד על כך שכל שלטון עתידי בלוב יתנער מן ההסכם שנחתם בנובמבר 2019 לגבי תוואי המים הכלכליים במזרח הים התיכון,

שאיפותיו של ארדואן ל"השבת עטרה ליושנה" וביסוס הגמוניה תורכית במרחב שהיה פעם בשליטת האימפריה העות'מאנית מאיימות על יוון, קפריסין ומצרים, על איחוד האמירויות ואחרים בעולם הערבי, על צרפת ורבים נוספים במערב, על רוסיה ועל ישראל. ייתכן כי חששות אלה יוצרים בסיס למערך של שיתוף פעולה שישראל יכולה למלא תפקיד פעיל בכינונו ובניהולו.

מה שהיה עד עתה נשק מסייע, הולך ומקבל מעמד קרוב לזה של נשק הכרעה. האיום העיקרי שישראל עומדת בפניו הוא איום משולב של כלים בלתי מאוישים החל מכטב"מים תוקפים, דרך כטב"מים "מתאבדים" וכלה בטילים ורקטות בעלי כושר פגיעה נקודתי.

רוסיה מגלה מעורבות גוברת בלבנון, והייתה בין הראשונות להגיש סיוע משמעותי בעקבות האסון בנמל ביירות. אם נוכחות זו תורחב גם לממד הצבאי, יערים הדבר קשיים על חופש הפעולה של ישראל, בין היתר בשל שיתוף הפעולה של רוסיה עם חיזבאללה.

הנשיא עמנואל מקרון מוביל את צרפת למעורבות במאבק על עתיד הים התיכון. צרפת מתייצבת בלוב לימין מצרים (ואיחוד האמירויות) כנגד ההתערבות התורכית; בסוגיות הנוגעות לסימון הגבול הימי היא תומכת ביוון; בלבנון, הבהיר מקרון כי הסיוע הצרפתי יהיה כרוך ברפורמות מרחיקות לכת. יש לישראל כיום שותפות אינטרסים עם צרפת בכל אחת מהזירות הללו, ומסתמנת הזדמנות לתיאום מהלכים אסטרטגיים.

ראוי להירתם מיידית ואינטנסיבית לקידום המפה המצרית-יוונית על פני המפה היריבה התורכית-לובית, ובעיקר להתמקד בזירה האמריקנית – במהלכי הממשל וחקיקת הקונגרס.

על ישראל להתגייס למאמץ משותף עם יוון, קפריסין, צרפת ואיטליה לעמוד מול השאפתנות התורכית ולהסביר בוושינגטון את הסכנות שבהרפתקנות של ארדואן.

הישגים דרמטיים בשדה הקרב בלוב מקנים ניצחון אסטרטגי לארדואן ומדיניותו. על המדינות המובילות של "פורום הגז של מזרח הים התיכון" – איטליה, יוון, קפריסין, מצרים וישראל – לתאם את מהלכיהן אל מול האתגר. יש לכנס בהקדם פסגה משולשת עם יוון וקפריסין, שיעדיה ביטולו של מזכר ההבנות על גבולות המים הכלכליים שנחתם בין ה-GNA לבין ארדואן, עידוד אירופה להמשיך בקו התקיף הגלום במבצע "איריני" לסיכול העברות נשק ללוב, וגיוס הממשל והקונגרס בוושינגטון להפעלת לחץ על תורכיה בנושא הגבול הימי. כל זה, כדי לשכנע את ארדואן להסתפק בכך שהציל את ממשלת סראג' מתבוסה.

ההשלכות של הברית בין ישראל, יון וקפריסין באגן הים התיכון, ותגובת הנגד מצד תורכיה ולוב.
ד"ר ערן לרמן בריאיון לתכנית "רצועת הביטחון",

המלחמה על השלטון בלוב נמשכת כבר כשמונה שנים, בגלגוליה השונים, ויש לה השלכות חשובות על היציבות במזרח הים התיכון.