יחסי ישראל מצרים

הפסגה בנגב

הפסגה בנגב

הפגישה של בנט עם סיסי

ביקוריו של הנשיא יצחק הרצוג ביוון, בקפריסין ובתורכיה הם חלק ממהלך אסטרטגי המבסס את מעמדה של ישראל כשחקן אסטרטגי במזרח הים התיכון. חשוב להגיע להידברות מחודשת עם תורכיה מתוך תיאום הדוק עם מצרים, יוון וקפריסין, ולעמוד על האינטרסים המשותפים, כולל האפשרות לחיבור אנרגטי עם אירופה באמצעות כבל ה-EuroAsia Interconnector.

אלו חמשת האינטרסים המשותפים שעומדים מאחורי ההתקרבות בין ישראל ומצרים
מאחורי המגמה החיובית ביחסי ישראל ומצרים ניצבים האינטרסים המשותפים של שתי המדינות. חשוב לטפח את היחסים הללו, על כל היבטיהם, ואסור לשכוח כי ליציבות מצרים יש חשיבות ראשונה במעלה לעתידה של מדינת ישראל

מצרים וישראל שותפות למהלכים שנועדו לכונן מסגרת ים-תיכונית מתפקדת, שיש לה היבט כלכלי-אנרגטי מובהק, אך גם משמעויות מדיניות ואסטרטגיות: במקביל למפגשי הפסגה ישראל-יוון-קפריסין (האמורים להתחדש בקרוב) יש מערכת משולשת דומה גם עם מצרים.

מצרים היא שותפה אסטרטגית חשובה לישראל, וראויה לעדיפות גבוהה בסדר היום של מדיניות החוץ של ישראל.

ביסוד התגובה המוגבלת של צה"ל לטרור הבלונים עומד האיזון העדין במשוואה הקיימת בין תפיסת "דין העוטף כדין גוש דן" לבין הצורך לאפשר למצרים להמשיך במאמצי התיווך.

תמיכתה הפומבית של מצרים בהסכמי השלום ובנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין וסודאן היא אחד מסממניה ויתרונותיה של השותפות בין ישראל למצרים באגן המזרחי של הים התיכון.