יוון

על אף אירועי העת האחרונה – המתח בשאלת הר הבית, תגובת ממשלת ירדן, ואף ההאשמות שהוטחו בצה"ל עקב מותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה ובמשטרת ישראל בעקבות הלווייתה – ניתן עדיין לקבוע כי סך ההישגים המדיניים של החודשים שקדמו לכך עדיין מעיד על כישלון השאיפה הפלסטינית לשבשם ולהביא לבידודה המדיני של ישראל; במידה רבה לכך נועדה ההסלמה בירושלים. הדיפלומטיה הישראלית החדשה נשענת על תמורות במערכת האזורית והעולמית, וחשיבות פירותיה מחייבת המשך השקעה בהיבט זה של האסטרטגיה הלאומית הכוללת.

מניע טורקי לשיפור היחסים עם ישראל הוא ניסיון להחלשת השותפות האסטרטגית בין ירושלים, יוון וקפריסין וקבלת גישה לגז הטבעי של ישראל.

מצרים וישראל שותפות למהלכים שנועדו לכונן מסגרת ים-תיכונית מתפקדת, שיש לה היבט כלכלי-אנרגטי מובהק, אך גם משמעויות מדיניות ואסטרטגיות: במקביל למפגשי הפסגה ישראל-יוון-קפריסין (האמורים להתחדש בקרוב) יש מערכת משולשת דומה גם עם מצרים.

מערך הכוחות, הנשען בין היתר על פורום הגז של מזרח הים התיכון, הולך ומשנה מרכיבי יסוד במאזנה האסטרטגי של ישראל, ומציאות חדשה זו צריכה לתפוס מקום גבוה מאוד בסדרי העדיפויות הלאומיים.

עימות ישראלי-טורקי בשידור חי
השגריר הטורקי מתקרית הכיסא הנמוך, אואוז צ'ליקקול, תקף את ישראל: "מבודדת במזרח התיכון". ד"ר כהן ינרוג'ק: "הגיע הזמן שטורקיה תחשב מסלול מחדש"

תמיכתה הפומבית של מצרים בהסכמי השלום ובנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין וסודאן היא אחד מסממניה ויתרונותיה של השותפות בין ישראל למצרים באגן המזרחי של הים התיכון.

הסכם ה-EMGF הוא צעד נוסף המבצר את מעמדה האזורי של ישראל.

הנשיא עמנואל מקרון מוביל את צרפת למעורבות במאבק על עתיד הים התיכון. צרפת מתייצבת בלוב לימין מצרים (ואיחוד האמירויות) כנגד ההתערבות התורכית; בסוגיות הנוגעות לסימון הגבול הימי היא תומכת ביוון; בלבנון, הבהיר מקרון כי הסיוע הצרפתי יהיה כרוך ברפורמות מרחיקות לכת. יש לישראל כיום שותפות אינטרסים עם צרפת בכל אחת מהזירות הללו, ומסתמנת הזדמנות לתיאום מהלכים אסטרטגיים.

רבים מתעסקים בהשלכות ההסכם ההיסטורי באשר לאיראן ולהחלת הריבונות, אבל יש להכרזה משמעות נוספת. איחוד האמירויות, כמו יוון, מנסות לעצור את ההשתוללות של נשיא טורקיה בים התיכון, שהשבוע הגיעה לשיא חדש.

ראוי להירתם מיידית ואינטנסיבית לקידום המפה המצרית-יוונית על פני המפה היריבה התורכית-לובית, ובעיקר להתמקד בזירה האמריקנית – במהלכי הממשל וחקיקת הקונגרס.

גם אם יחריפו העימותים במזרח הים התיכון, עד כדי הידרדרות לקראת עימות צבאי, לא תוכל ישראל להיות מעורבת במישרין בלחימה. אולם היא יכולה לסייע בהידוק שיתוף הפעולה המודיעיני, רכש ביטחוני, ובעיקר בפעולה מדינית בוושינגטון, שהיא שתקבע את רמת התעוזה ואופק השאיפות של ארדואן.

ההשלכות של הברית בין ישראל, יון וקפריסין באגן הים התיכון, ותגובת הנגד מצד תורכיה ולוב.
ד"ר ערן לרמן בריאיון לתכנית "רצועת הביטחון",

הפסגה המשותפת עם יוון וקפריסין ובחסות אמריקנית היא צעד נוסף בהתעצמות של ישראל, שמעצבת מחדש את הנוף האסטרטגי במזה”ת.

הברית המשולשת במזרח הים התיכון בין ישראל, יוון וקפריסין.
ד"ר ערן לרמן בריאיון ב"רצועת הבטחון", בעקבות פגישת הפסגה בבאר שבע.

מתוך ראייה אנליטית, כמו גם משיקולים מעשיים ואף פוליטיים, הגיעה העת להגדיר מחדש את מקומה של ישראל בעולם כמדינה המשתייכת ל"מזרח הים התיכון", ולא ל"מזרח התיכון".

מפגש הפסגה היווני-קפריסאי-מצרי שהתקיים בחודש שעבר בכרתים, התמקד באנרגיה ובאיומים מצד תורכיה, אך גם שילם מס שפתיים למסרים המצריים הבעייתיים מבחינת ישראל.

יוון, קפריסין וישראל מחזקות את שיתוף הפעולה ביניהן

ישראל אכן שייכת, בתרבותה ובאורחות חייה, לאגן הים התיכון. תרגומה של זיקה זו ללשון מדינית-אסטרטגית הוא אינטרס לאומי. ואכן מאז 2016 התגבשה תבנית של מפגשים משולשים במזרח הים התיכון: מנהיגי יוון וקפריסין עם ראש ממשלת ישראל, וגם עם מנהיגי מצרים וירדן. אלו הן "אבני בניין" לארכיטקטורה אסטרטגית חדשה שצריכה לכלול גם את איטליה, במסגרת התייעצות של "שלוש ועוד שלוש": איטליה, יוון וקפריסין; ישראל, מצרים וירדן.