כלכלה

הכלכלה הטורקית קורסת, ולארדואן נותר להיאבק על הגז בים התיכון

מחירי החיטה זינקו ב-40% בשנה האחרונה

הודו חוזרת מהחלטה ואוסרת על ייצוא חיטה לאחר שהבטיחה לסייע לעולם לאזן את מחירי החיטה ולמנוע משבר מזון עולמי. המהלך מזכיר את פניית הפרסה שביצעה בשנה שעברה כאשר נאלצה להפסיק את משלוחי מנות החיסון לעולם לאחר שהכריזה על דיפלומטית החיסונים שלה.

משבר החיטה העולמי

הצמיחה הדרמטית במספר הערבים הישראליים הבוחרים לצאת ללמוד במוסדות אקדמיים בשטחי הרשות הפלסטינית בעשור האחרון מצביעה על הפער הקיים במאמץ להנגשת ההשכלה הגבוה לציבור הערבי בישראל. פער זה מכרסם במאמצים לשלב את הצעירים הערבים במשק ובחברה הישראליים ומחייב את הממסד הישראלי לפעול ליצירת חלופות מקומיות מושכות, למשל בדמות הקמת מכללה בעיר ערבית בישראל.

יציאתו של הנשיא פוטין למערכה באוקראינה באה לאחר הכנות שנמשכו שנים רבות במטרה לנטרל את הנשק המרכזי של המערב נגדו – הנשק הכלכלי. ארה"ב, לעומת זאת, לא נערכה כראוי למערכה הכלכלית ועומדת בפניה שורה רחבה מאוד של אתגרים, והראשון בהם הוא היכולת לאחד מחדש את אירופה במערכה הכלכלית על אף הנזק העצום שהיא צפויה לחוות. תוצאותיה של המערכה הזו תשלכנה על עתידה של המערכת הבינלאומית ועל אופיין של המלחמות העתידיות.

מדוע טורקיה מתקרבת ומה ישראל צריכה לדרוש

מניע טורקי לשיפור היחסים עם ישראל הוא ניסיון להחלשת השותפות האסטרטגית בין ירושלים, יוון וקפריסין וקבלת גישה לגז הטבעי של ישראל.

למרות התרחבות היחסים במישור הפוליטי והאסטרטגי, בתחום הסחר האזרחי ההתקדמות איטית ורחוקה ממיצוי הפוטנציאל בשוק ההודי. חתימה על הסכם סחר חופשי עשויה להוות נקודת זינוק משמעותית.

הצרות הכלכליות של טורקיה עוד יתגלגלו אל הכיס של הצרכן הישראלי

בקליפת אגוז: מדוע יש ירידות ועליות חדות בלירה הטורקית?

ההתאוששות בכלכלה הטורקית
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק: בעיני ארדואן, העלאת הריבית עלולה למנוע את צמיחת הכלכלה, והוא בעיקר לא רוצה לגרום נזק למגזר הבנייה ולקבלנים כי הם התומכים הגדולים שלו.

תלות הגומלין האנרגטית והכלכלית בין רוסיה למערב אירופה (ובעיקר גרמניה), שתתהדק אם יתממש מיזם צנרת הגז "נורדסטרים 2", צפויה ליצור מתחים – אך גם הזדמנויות – לארה"ב מול רוסיה. על ישראל לבסס את עמדתה בנושא זה על שיקולים רחבים.

כאשר תוחל הריבונות באזורים אלו, אסור יהיה להסתפק בהכרזה ולהשאיר את המרחבים החדשים בשיממונם, אלא יש לממש את הריבונות הלכה למעשה, בעיקר על ידי פתוח כלכלי ובנייה.

על ישראל, כלקח מהעבר, להתמקד במשמעויות האסטרטגיות העלולות לנבוע מהמשך ההידרדרות הכלכלית בלבנון, בדגש על מצב העדה השיעית.

נזקי הקורונה על הכלכלה הבינלאומית הם קשים ויהיו קשים יותר עם חלוף הזמן. ההשלכות הן גם בתחום האנרגיה: היות שהנגיף פוגע בסחר העולמי, הוא מצמצם את התחבורה הימית והיבשתית - ולכן גם את הביקוש באנרגיה.

ישראל צריכה לפעול מאחורי הקלעים כדי לעודד את שותפותיה באזור להשתמש גם בכלים כלכליים-חברתיים ומעצבי תודעה כדי לקעקע את אחיזתה של איראן בסוריה. מטרת-העל: הקלה על משטר אסד להיחלץ מלפיתתה של איראן. ויש להנחיל תובנה זו גם בארה"ב ובמערב.