JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

מר עומר דוסטרי

מר עומר דוסטרי

מר דוסטרי הוא מומחה לאסטרטגיה ולביטחון לאומי.

נדרשת ערנות מודיעינית רציפה, שיפור אמצעי המענה, ומסר הרתעתי חד וברור. במקרה של תקיפה או ניסיון תקיפה איראנית, מנעד אפשרויות התגובה של ישראל רחב.

בשל החשש מתגובת ישראל וארצות הברית (והרצון לפתוח “דף חדש” עם הממשל האמריקני הנבחר), ייתכן כי טהראן תבחר להגיב על ההתנקשות בראש התוכנית לייצור פצצות גרעין בצורה עקיפה, הכוללת הסלמה מרצועת עזה או מהצפון, ואף בפעולות חבלה וסב”ר ללא ייחוס. על ישראל לשדר מסר ברור של הרתעה ושל נכונות לתגובה קשה.

ההתנקשות (27 נובמבר 2020) בחייו של מוחסן פח’ריזאדה-מהבאדי, ראש תוכנית ייצור פצצות הגרעין של איראן, מהווה ככל הנראה מכה משמעותית למאמצי טהראן לפתח נשק גרעיני. פח’ריזאדה אינו פיזיקאי מן השורה העוסק בהיבטים של העשרת אורניום. מדובר בקצין משמרות המהפכה בדרגה המקבילה לתת-אלוף בצה”ל, ומי שניהל את התוכניות האיראניות (תחילה פרויקט “עמאד”, ולאחריו (SPND לפיתוח ראש נפץ גרעיני לטילים בליסטיים.[1] היינו, איש הצבא הבכיר ביותר האחראי על פיתוח פרויקט הנשק הגרעיני של איראן.

כל פרשנות לגבי עיתוי ההתנקשות חייבת להביא בחשבון את הממד המבצעי. פח’ריזאדה, כדמות הבכירה ביותר בתוכנית הגרעין האיראנית, הקפיד להישאר מאחורי הקלעים ונמנע מליצור קשר אפילו עם גורם ניטרלי לכאורה כמו “הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית”, שביקשה לשוחח עימו במשך עשור. אפשרות לפגיעה ביעד משמעותי ומאובטח היטב אינה נקרית בכל יום, ומחייבת היווצרות של היתכנות מודיעינית – גם כאשר הדברים אמורים במי שפועל מחוץ לגבולות איראן (כמו קאסם סולימאני, שנהרג על ידי ארצות הברית בעיראק בינואר 2020), קל וחומר בלב איראן. אם נוצרה היתכנות כזו, הרי שהגורם שרצה במותו של פח’ריזאדה לא יכול היה להתעלם מן ההזדמנות.

בה בעת יש להדגיש כי הדחיפות, בכל הנוגע לשיבוש תוכנית הנשק האיראנית, הולכת ועולה לנוכח האצת פעילות ההעשרה האיראנית, תוך הפרות מדורגות ומצטברות של ההתחייבויות שנטלה על עצמה איראן בהסכם הגרעין. מאז פרשה ארצות הברית מהתחייבויותיה להסכם במאי 2018 נקטה איראן צעדים המקצרים את הטווח הנדרש לפריצה לעבר צבירה של כמות מספקת של חומר בקיע ברמת ההעשרה הנדרשת לנשק.[2]

ההתנקשות בוצעה כשבוע לאחר הפגישה המשולשת שנערכה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, ויורש העצר הסעודי, מוחמד בן-סלמאן על אדמת ערב הסעודית (פומפאו הגיע לערב הסעודית לאחר שביקר באיחוד האמירויות, המשתייכת גם היא לציר האנטי-איראני). באותו שבוע הצהיר ראש הממשלה נתניהו כי “אסור לחזור להסכם הגרעין הקודם עם איראן”. הוא הוסיף כי “צריך להתמיד במדיניות בלתי מתפשרת כדי להבטיח שאיראן לא תפתח נשק גרעיני, וכדי שהיא תחדל מהתנהגותה התוקפנית – כולל תמיכתה בטרור”. דבריו של נתניהו כוונו בעיקר לנשיא האמריקני הנבחר, ג’ו ביידן, שכיהן כסגן הנשיא בזמן החתימה על הסכם הגרעין בתקופת ממשל אובמה, והתבטא בשנים האחרונות בעד החזרה להסכם.

הפעולה נועדה להעביר מסר גם למשטר האיראני עצמו בדבר הנחישות לפגוע בתוכנית הגרעינית וממחישה, בהמשך לאירועים קודמים, את עומק החדירה המודיעינית לליבת המערכת האיראנית.

אפשרויות התקיפה של איראן נגד ישראל

כעת עולה השאלה כיצד תגיב איראן על האירוע. לאחר תקריות קודמות של התנקשות במדעני גרעין על אדמת איראן טהראן לא הגיבה, לפחות לא באופן ישיר, זאת בין היתר מתוך חשש מהסלמת העימות עם ישראל בטרם עת וקיומה של הרתעה. במקרים מסוימים השתמשה איראן בשלוחיה, כגון חיזבאללה, על מנת לנסות לפגוע ביעדים ישראליים בחו”ל. אולם, כאמור, פח’ריזאדה אינו מדען ככל האחרים, ולזהותו חשיבות-על עבור איראן, כמעט מקבילה לזו שהייתה למפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני. כזכור, לאחר חיסול סולימאני הגיבה איראן בשיגור עשרות טילים לעבר בסיס צבאי אמריקני בעיראק.

ישנו גורם מרסן נוסף שעשוי למנוע או לצמצם את התגובה האיראנית. טהראן לא תרצה לשבש את ההזדמנות שנוצרה עבורה עם ניצחונו של ג’ו ביידן בבחירות לנשיאות ארצות הברית. ביידן, וכמה מן האישים המיועדים לעמדות מפתח בממשלו, הביעו תמיכה בהשבת הסכם הגרעין על כנו (בתיקונים מסוימים). תגובה צבאית כעת, שתיוחס לאיראן עצמה, תוביל לרתיעה של ממשל ביידן ממהלך של פתיחות כלפי איראן ותסכן את האפשרות להחזיר את ההסכם, ובעיקר, מבחינתה של איראן, השרויה במצוקה כלכלית חריפה, להסרת העיצומים הכלכליים שהושתו עליה. ביטוי לחשש זה ניתן לראות בתגובות של חלק מגורמי המשטר באיראן לאחר התקרית. כך למשל, יועצו הצבאי של המנהיג העליון של איראן, חוסיין דהקאן, הצהיר כי תגובתה של טהראן תהיה “חכמה”, ו”תיעשה בזמן ובמקום המתאימים”.[3] נשיא איראן, חסן רוחאני, הוסיף: “נגיב על החיסול, אך העם האיראני פיקח מכדי ליפול במלכודת שטומנת ישראל”.[4]

אם תבחר איראן להגיב בכל זאת, היא עלולה אפוא להשתמש באחד משליחיה או ביחידות מיוחדות וחשאיות שלה. זאת, לא רק בשל ההרתעה מצד ישראל והרצון שלא להסתכסך עם ממשל ביידן, אלא גם כדי להציג מראית של “עין תחת עין” (פעולה חשאית מול פעולה חשאית). איראן יכולה להשתמש בחיזבאללה בלבנון, במיליציות שיעיות או בחיזבאללה בסוריה, או בג’יהאד האסלאמי ברצועת עזה, הסר למרותה, על מנת לשגר רקטות לעבר ישראל. אפשרות נוספת היא להפעיל את “יחידה 400” של כוח קודס כדי לנסות לפגוע ביעדים ישראליים בחו”ל.

מעבר לכך, תיתכן גם פעילות סב”ר התקפית, בהמשך לאירועים קודמים – חלקם חמורים – המיוחסים למערך הסב”ר האיראני. אפשרות נוספת היא להטמיע בתקשורת המסורתית והחדשה מסרים כוזבים של פגיעה קשה בישראל, גם כשאין לכך כיסוי בשטח (למשל, במאי 2018 הצהיר נסראללה כי איראן שיגרה לעבר ישראל 55 רקטות – חלקן טילים כבדים – ולא 20 כפי שציינה ישראל, וכי טילי ההגנה האווירית הסורית הגיעו עד לצפת וטבריה).[5]

הכוונה איראנית לגורמים ברצועת עזה לפתוח בסבב לחימה

איראן מממנת ומחמשת את ארגוני הטרור ברצועת עזה. יש לה קשרי עבודה עם החמאס, והיא שולטת בפועל בארגון הג’יהאד האסלאמי (גא”פ). בשנים האחרונות חמאס מנסה להגיע להסדרה מול ישראל בתחומים רבים, לרבות סיוע ופיתוח פרויקטים כלכליים גדולים ועסקת חילופי שבויים. במהלך השנים חלו התקדמויות ונסיגות בין הצדדים, ונכון לעכשיו, ישראל וחמאס מנסות למצוא את הנוסחה שמבחינתה של ישראל מבטאת “שקט ייענה בשקט”. חמאס הוא למעשה הריבון ברצועת עזה, ועליו מוטלת האחריות לדאוג לתושבי הרצועה. הארגון משווק את הדימוי של תמיכה עממית רחבה, ולכן מעדיף בעת הזו להתמקד בפיתוח הכלכלי ברצועה, ושיפור חיי תושבי עזה (חמאס גם מתמודד עם מגפת הקורונה). מציאות זו תקשה על איראן להשפיע על החמאס לפתוח בסבב לחימה מול ישראל.

האפשרות הפתוחה בפני איראן היא להורות לג’יהאד האסלאמי, הכפוף למרותה, לפתוח באש נגד ישראל. בניגוד לחמאס, הג’יהאד האסלאמי אינו רואה את עצמו כריבון וכאחראי לאוכלוסייה. הארגון תקף את ישראל בשנים האחרונות והתגובה הישראלית גרמה לפגיעה משמעותית בו מצד ישראל – כולל חיסול מפקד הזרוע הצבאית של הגא”פ בצפון רצועת עזה ב-12 בנובמבר 2019. סבב לחימה קצר אך אינטנסיבי בינו לבין ישראל החל לאחר ההתנקשות.[6] לראשונה, סבב זה התנהל ללא התערבות מצד חמאס, אף על פי ששני הארגונים חברים ב”חמ”ל ההתנגדות המשותף” לצד ארגוני טרור נוספים נגד ישראל.

שלושה חודשים לאחר מכן, בפברואר 2020, התרחש סבב לחימה נוסף בן 24 שעות בין ישראל לגא”פ לאחר ששניים מפעיליו נהרגו כשישראל תקפה בסוריה אתר של הארגון. לפי צה”ל, הג’יהאד האסלאמי ביצע באתר שהופצץ מחקר ופיתוח של אמצעי לחימה תוך התאמתם לייצור ברצועת עזה ולייצור מקומי בשטח סוריה. באתר זה מתקיימות הכשרות טכניות לפעילי ארגון הטרור, הן מהרצועה והן מהזירה הצפונית. בתגובה שיגר הארגון לעבר ישראל כ-50 רקטות, וצה”ל תקף ברצועת עזה תשתיות ונכסים של הארגון.

החמאס מבין שהתמקדות בפיתוח הכלכלי ובהתמודדות עם מגפת הקורונה מחייבים לרסן את הגא”פ. הארגון אינו שש לפתוח מול ישראל חזית נוספת, לאחר שבתוך כחצי שנה ספג אבידות משמעותיות ברצועת עזה ובסוריה. הסיכוי אם כך שהתגובה האיראנית תגיע מרצועת עזה, בעת הזו, הוא נמוך. אם יקרה הדבר, סביר להניח כי הג’יהאד האסלאמי ייקח את היוזמה.

שיגור טילים או כטב”מי נפץ מסוריה על ידי מיליציות שיעיות או כוח קודס

איראן תקפה בעבר את ישראל באמצעות כוח קודס המוצב בסוריה, או באמצעות מיליציות שיעיות בהכוונת כוח קודס, תקיפה שמאפשרת מרחב הכחשה. בסך הכול בוצעו ארבע תקיפות איראניות נגד ישראל במהלך השנים האחרונות.

ב-10 בפברואר 2018 חדר לשטח ישראל כטב”מ איראני ששוגר מבסיס T-4 שבסוריה, ויורט בשטח ישראל. כלי הטיס נשא עליו חומר נפץ כדי לפגוע במטרה בישראל. בתגובה השמיד חיל האוויר את קרון ההפעלה, כטב”מים אחדים וכמה מבנים של שדה התעופה T-4. במאי 2018 שיגר כוח קודס כ-20 רקטות משטח סוריה לעבר רמת הגולן, כאשר ארבע מתוכן יורטו על ידי “כיפת ברזל” והשאר נפלו בתוך שטח סוריה. לאחר התקרית יצאה ישראל למבצע הצבאי “בית הקלפים” שבמהלכו תקפה עשרות מטרות איראניות בסוריה, וכן יעדים של צבא סוריה.

ב-20 בינואר 2019 שיגרו כוחות איראניים טיל קרקע-קרקע כבד לטווח 250 קילומטרים, בעל ראש נפץ של 200 קילוגרמים, משטח סוריה לעבר אתר סקי בחרמון. הטיל יורט על ידי סוללת “כיפת ברזל”. זאת, לאחר תקיפה ישראלית לילה קודם נגד מחסנים בשדה התעופה הבין-לאומי בדמשק. ב-19 בנובמבר 2019 שוגרו מאזור דמשק ארבע רקטות לעבר רמת הגולן ואצבע הגליל, והן יורטו על ידי סוללות כיפת ברזל. בתגובה תקף צה”ל למוחרת עשרות מטרות של כוח קודס האיראני ושל הצבא הסורי. המטרות כללו טילי קרקע-אוויר, מפקדות, מחסני אמל”ח ובסיסים צבאיים.[7]

על סמך אירועים אלה, ניתן לסכם את פעילותה של איראן נגד ישראל בשנים האחרונות ככישלון. איראן לא הצליחה לפגוע ביעדים ישראליים, וגם לא להרתיע את ישראל מפני המשך פעילותה נגד איראן בסוריה.

פעילות עוינת בגבול לבנון

הסבירות לתגובה איראנית מלבנון, דרך חיזבאללה, נמוכה מאוד, בשל חוסר רצונו של חיזבאללה במלחמה בעת הזו. מעידות על כך התבטאויות רבות בשנים האחרונות, ובייחוד בתקופה האחרונה, של גורמי חיזבאללה, בהן של מזכ”ל חיזבאללה, חסן נסראללה, וסגנו, נעים קאסם.[8] לצד ההרתעה הישראלית, הארגון מצוי במשבר כלכלי וחברתי חמור ביותר, במיוחד לאחר הפיצוץ בנמל ביירות והטלטלה הפוליטית שנוצרה. בנסיבות אלה, פעולה גלויה של חיזבאללה – שתגרור בעקבותיה עימות רחב היקף עם ישראל – עלולה להאיץ עוד יותר את המגמה של התנערות מן הארגון והנהגתו.

אומנם הארגון מהווה שליח של איראן, ונשען על כספים, משאבים, ייעוץ, הדרכה, אימונים והכוונה איראניים, אולם הוא עדיין שומר על עצמאות מסוימת. יתרה מזאת, איראן עצמה מעוניינת לשמור על עוצמתו של חיזבאללה ל”יום פקודה”, בעיקר כהרתעה ואיום על ישראל מפני תקיפה נגדה. אם בכל זאת תבחר איראן להפעיל את חיזבאללה, סביר להניח שחיזבאללה יתקוף באופן מוגבל וממוקד.

פעילות חשאית איראנית נגד יעדים ישראליים בחו”ל

איראן יכולה להפעיל יחידות חשאיות לפגיעה ביעדים ישראליים בחו”ל כגון “יחידה 400”, המשתייכת לכוח קודס. היחידה עסוקה בפעולות מודיעיניות ומבצעיות ברחבי העולם, ובכלל זה ארגון, אימון, ציוד, מימון והכוונה של התארגנויות מהפכניות (בעיקר שיעיות). יחידה 400 אחראית על שורת ניסיונות ריגול ופיגועים נגד יעדים ישראליים ברחבי העולם. ניסיונות אלה הגיעו כתגובה על חיסול מדעני גרעין שאיראן ייחסה לישראל, בעיקר החל משנת 2010.

ב-26 במאי 2011 בוצע ניסיון התנקשות בחייו של קונסול ישראל באיסטנבול. כלי תקשורת דיווחו שניסיון החיסול נוהל על ידי סוכנים איראנים – באמצעות פעילי חיזבאללה – כפעולת תגמול על חיסול מדען גרעין בטהראן בנובמבר 2010.[9]

בינואר 2012 עצרו כוחות הביטחון באזרבייג’ן שלושה מקומיים שפעלו בשליחות המודיעין האיראני ותכננו לפגוע במטרות יהודיות ובשגריר הישראלי, כנקמה על חיסול מדעני גרעין בטהרן בחודשים שקדמו לכך. בהודעה שפרסם משרד ההגנה בבאקו נמסר כי שלושת החשודים הבריחו כמויות גדולות של תחמושת וחומרי נפץ מאיראן לאזרבייג’ן.[10] ייתכן כי המאמץ האיראני באזרבייג’ן, לצד נוחות הגישה הגאוגרפית, נבע גם מן הרצון להרתיע את המשטר בבאקו מלהדק את קשריו הביטחוניים עם ישראל.

ב-13 בפברואר 2012 ביצעה חוליה איראנית פיגוע נגד רכב שגרירות ישראלי בניו דלהי. בפיגוע נפצעו ארבעה בני אדם, בהם רעייתו של נציג משרד הביטחון בהודו, נהג השגרירות ושני עוברי אורח. באותו יום התגלה מטען חבלה המיועד להפעלה מרחוק בתוך מכונית של השגרירות הישראלית, סמוך לשגרירות בטביליסי. ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים את איראן בשני האירועים.

יום לאחר מכן, ב-14 בפברואר 2012, ניסתה חוליה איראנית לפגוע ביעדים ישראליים בבנגקוק. בתאילנד טענו כי שלושת האיראנים שהתגוררו בדירה שבה אירע הפיצוץ היו מתנקשים שמטרתם הייתה לרצוח דיפלומטים ישראלים, ובהם השגריר. המתנקשים תכננו לבצע זאת באמצעות הצמדת פצצות למכוניות של הדיפלומטים, אך כשלו בביצוע, ואחד מהם איבד את רגליו בהתפוצצות מטען.

ב-14 במארס 2012 הודיע משרד הביטחון באזרבייג’ן כי הרשויות במדינה עצרו 22 בני אדם בחשד שתכננו פיגועים, בין היתר נגד שגרירות ישראל במדינה, וגם במקרה זה פעלו בשליחות איראן. באפריל 2012 דווח כי אנשי הביטחון בשגרירות ישראל בקטמנדו, בירת נפאל, עצרו אזרח איראני בחשד שריגל אחר השגרירות במטרה לאסוף מידע לצורכי ביצוע פיגוע במקום. ביולי 2012 נעצרו שני סוכנים איראניים בקניה, כשברשותם חומרי נפץ, בחשד שתכננו לתקוף מטרות ישראליות.

בפברואר 2013 עצרו כוחות הביטחון של ניגריה חוליית טרור איראנית שתכננה לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות בלאגוס. ביוני 2013 הרשיע בית משפט בקניה שני אזרחים איראנים בהשתייכות לכוח קודס ובתכנון פיגועים נגד מטרות מערביות. בינואר 2015 דווח כי כוחות הביטחון באורוגוואי מצאו ונטרלו מטען נפץ קטן סמוך לבניין השגרירות הישראלית בבירה מונטבידאו. לאחר המקרה גירשה אורוגוואי דיפלומט בכיר בשגרירות איראן עקב חשד למעורבותו בהנחת מטען החבלה.

דפוס זה של ניסיונות פיגוע נגד נציגויות ומטרות ישראליות בחו”ל דעך לאחר 2015 (וגם הפגיעות במדעני הגרעין האיראניים פסקו) – ככל הנראה בשל עניינה של טהראן לממש את הסרת העיצומים הכלכליים במסגרת הסכם הגרעין. לאחר יציאתו של ממשל טראמפ מן ההסכם, במאי 2018, בחרה איראן בדפוסי פעולה אחרים, כמו פגיעה במדינות המפרץ והתגרות עקיפה בישראל באמצעות הג’יהאד האסלאמי. אולם, על רקע אירועי העבר המפורטים לעיל, יש להניח כי טהראן מחזיקה ביכולות “רדומות” של משמרות המהפכה ושל חיזבאללה במקומות שונים בזירה הבין-לאומית, לקראת אפשרות של הפעלתן מחדש.

סיכום

נראה שבעשור האחרון לא שילמה ישראל מחיר יקר על התנקשויות שיוחסו לה במדענים איראניים ובגורמים נוספים המשתייכים לתוכנית הגרעין הצבאי של איראן, בעיקר בשל חוסר מקצועיות איראנית, יכולות הגנה ומודיעין טובות של ישראל, ונסיבות פוליטיות. על לה לישראל להניח כי איראן לא תשפר את ביצועיה.

ראשית, ישראל חייבת להיות ערוכה לאפשרות של תגובה איראנית לטווח של חודשים, ולא רק באופן המיידי. האיראנים כבר הוכיחו בעבר כי הם מסוגלים להגיב לאחר תקופת המתנה מסוימת. מכל מקום, על ישראל להבהיר כי כל תוקפנות איראנית באשר היא תיענה בעוצמה רבה נגד איראן.

שנית, נדרשת ערנות מודיעינית רציפה; שיפור אמצעי האמנעה; ומסר הרתעתי חד וברור. במקרה של תקיפה או ניסיון תקיפה איראנית, מנעד אפשרויות התגובה של ישראל רחב.

שלישית, ברוב המקרים של ניסיונות הפיגוע בחו”ל בעבר, הייתה זו ישראל שהעבירה את המידע למדינות הזרות ואלו הצליחו לסכלם. גורמי המודיעין הם אלו שיידרשו יותר מכל מערך ישראלי אחר להגיע למידע מהימן, מדויק ומהיר שיוביל לסיכול ניסיונות פיגוע.


[1] Haas Saar, Profiling the ‘father of the Iranian bomb’, Ynet; January 5, 2018

https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-5247524,00.html

[2] Metzler Kiyoko and Rising David, UN agency: Iran uranium stockpile still violates atomic deal, AP News; November 11, 2020

https://apnews.com/article/europe-iran-united-nations-de8772e3b88bdcbacbe98d1062d25c15

[3] Iranian responses to assassination of Fakhrizadeh, the Father of Iranian nuclear bomb program; The Middle East Center for Reporting and Analysis; November 29, 2020

https://www.mideastcenter.org/post/iranian-responses-to-assassination-of-fakhrizadeh-the-father-of-iranian-nuclear-bomb-program

[4] Rouhani says Iran will retaliate for scientist killing ‘at the proper time’; Reuters; November 27, 2020

https://www.reuters.com/article/us-iran-nuclear-scientist-retaliation/rouhani-says-iran-will-retaliate-for-scientist-killing-at-the-proper-time-idUSKBN28808T

[5] Hezbollah says rocket attack on Israeli-occupied Golan marks ‘new phase’, Reuters; May 14, 2018

https://www.reuters.com/article/us-mideast-crisis-syria-hezbollah-idUSKCN1IF28D

[6] Al-Mughrabi Nidal and Williams Dan, Israel kills Islamic Jihad commander, rockets rain from Gaza, Reuters; November 11, 2019

https://www.reuters.com/article/us-israel-palestinians-blast-idUSKBN1XM08E

[7] Israel carries out ‘wide-scale strikes’ on Iranian forces in Syria, BBC; November 20, 2019

https://www.bbc.com/news/world-middle-east-50485521

[8]Bassam Laila, Hezbollah says all-out war with Israel unlikely in coming months, Reuters; July 27, 2020

https://uk.reuters.com/article/uk-israel-lebanon-hezbollah/hezbollah-says-all-out-war-with-israel-unlikely-in-coming-months-idUKKCN24R0SA

[9] Kessler Oren, ‘Istanbul bombing was Hezbollah strike on Israeli envoy’, The Jerusalem Post; July 18, 2011

https://www.jpost.com/International/Istanbul-bombing-was-Hezbollah-strike-on-Israeli-envoy

[10] Yevgrashina Lada, Azerbaijan arrests plot suspects, cites Iran link; Reuters; January 25, 2012

https://www.reuters.com/article/azerbaijan-israel-plot-idUSL5E8CP3LB20120125


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך