JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר אודי לוי

ד"ר אודי לוי

מומחה ללוחמה פיננסית

המשך הטלת סנקציות מכבידות על איראן מבלי לבנות תוכנית אסטרטגית כוללת שתתמודד עם הסיבות לחוסר היעילות של הסנקציות עד כה תהיה חסרת תועלת

העמדה התקיפה של האיראנים במו”מ המתנהל בווינה וחוסר נכונותם להתפשר העלו שוב על סדר היום את נושא יעילות הסנקציות האמריקניות והבינלאומיות על איראן. מבחינת התוצאה הסופית, צודקים אלה הטוענים שהסנקציות שהוטלו על איראן ב-15 השנים האחרונות לא הניבו בסופו של דבר את התוצאה הנכספת של הפסקת מיזם הגרעין האיראני. אם כן, מדוע ישראל חוזרת ודורשת מארה”ב והקהילה הבינלאומית להגביר כעת את הסנקציות על האיראנים? האם סנקציות נוספות אכן יביאו לתוצאה אחרת?

ראוי לברר מדוע לא הביאה עד כה מדיניות הסנקציות לשינוי בעמדתה של טהראן, זאת על אף העובדה שכל המומחים מצביעים על מצבה הכלכלי הקשה מאוד של איראן, ושחלקים ניכרים במדינה משותקים כמעט לחלוטין בגלל הסנקציות. למרות זאת, עמדת המשטר אף נחרצת מבעבר בהתנגדות לפשרה בנוגע למיזם הגרעין.

נראה כי התשובה לכך הינה חד-משמעית, והיא כוללת מרכיבים מספר. קודם כול, נראה כי עד היום לא הגדיר המערב את מטרת הסנקציות: הפלת המשטר באיראן שתוביל להפסקת מיזם הגרעין, או הפעלת לחץ אמיתי על המשטר שבגינו הוא יעצור את מיזם הגרעין. הגדרת המטרה הינה בעלת חשיבות עליונה בקביעת יעדי הסנקציות שבהם יש לפגוע ואותם יש לשתק.

מרכיב שני הוא משטר הסנקציות ואכיפת הסנקציות. ישנה ירידה משמעותית בנכונות שחקנים במערכת הבינלאומית לקבל כלגיטימיות את הסנקציות האמריקאיות. לכן, יש ירידה באכיפה של הסנקציות והן מאבדות מיעילותן. יתר על כן, המערכה הכלכלית שארה”ב מנהלת נגד סין ורוסיה ייתרה את הסנקציות על איראן, שכן סין הפכה להיות חבל ההצלה המרכזי של האיראנים (בדיוק כמו במקרה של צפון קוריאה).

גורם שלישי הוא היכולת של האיראנים (וגם של חיזבאללה וחמאס) להתאים את עצמם למשטר סנקציות על יד בניית כלכלה בתוך כלכלה. למודי ניסיון מהסנקציות, האיראנים מנהלים שתי כלכלות: הכלכלה האיראנית, שהיא קורסת כמעט לחלוטין, והכלכלה של משמרות המהפכה (משה”מ), שהיא פורחת יותר מתמיד, תוך שהיא משעבדת כמעט לחלוטין את הכלכלה המקומית שעוד נותרה לצרכיה. לחלופה הכלכלית היקף של מאות מיליארדי דולרים.

במציאות שכזו, המשך הטלת סנקציות מכבידות על איראן מבלי לבנות תוכנית אסטרטגית כוללת שתתמודד עם שלושת המרכיבים שצוינו לעיל תהיה חסרת תועלת ולא תביא לתוצאה הרצויה. במציאות הנוכחית, הפלת המשטר האיראני באמצעות הפעלת לחץ על האוכלוסייה אינה נראית בת השגה, אלא אם תתקבל החלטה אסטרטגית, ולא רק של ארה”ב, המכוונת למיטוט מוחלט של כלכלת המדינה. נראה כי המהלך היעיל ביותר הוא דווקא הפעלת לחץ ישיר על מקבלי ההחלטות באיראן. לחץ כזה יכול להתהוות אם המאבק הכלכלי יתמקד במערכת הכלכלית של משמרות המהפכה ובנכסים האישיים של בכירי המשטר. כאשר אדם מאבד את כל נכסיו ואת הביטחון האישי העתידי שלו – כושר המיקוח שלו יורד בצורה מהותית. יתר על כן, מהלך שכזה יזכה לתמיכה ציבורית רבה באיראן, שכן המאבק ייראה צודק ויפגע באלו שאחראים למדיניות הממשלתית ולא בחפים מפשע.

נקודה נוספת, ואולי החשובה מכולן, היא: ארה”ב אינה יכולה לנהל עוד את המערכה הכלכלית הזו לבדה. מאבק כלכלי מקיף מול איראן מחייב שיתוף פעולה עם סין ורוסיה. כאן נכנס המרכיב הבעייתי ביותר – מערכת היחסים העכורה בין ארה”ב לסין ורוסיה. הסינים הציבו כאחד היעדים האסטרטגיים שלהם בניית מערכת עוקפת את הסוויפט, והחלפת הדולר האמריקני ביואן הדיגיטלי. מדיניות הסנקציות האמריקנית הובילה לתומכים רבים במהלך הסיני, שנתמך על ידי רוסיה. הצלחה סינית תביא לשינוי אסטרטגי בעולם ולהחלשת ארה”ב.

ייתכן שארה”ב לא תהיה מסוגלת לנהל מאבק כלכלי בעולם, וזה יביא לסוף עידן הסנקציות. האם ארה”ב מסוגלת היום לגבש מהלך אסטרטגי עם הסינים המכוון נגד איראן? להפתעת רבים, אולי, התשובה היא כן. ארה”ב מבינה היטב שקפיאה על השמרים תביא בסופו של דבר לאובדן כמעט מוחלט של כוח ההרתעה הכלכלי שלה, ועל כן תבקש להגיע להבנות אסטרטגיות עם סין לקראת  שיתוף פעולה בתחום עתידה של המערכת הכלכלית העולמית. סין מבינה שהשלמת מערכת סוויפט חלופית ללא שיתוף פעולה אמריקני עלולה להקצין במידה רבה את היחסים בין שתי המדינות, ותהיה מוכנה בתמורה לכך להירתם למערכה מול איראן ולוותר על השימוש באיראן כמכשיר להוצאת ארצות הברית מהמזרח התיכון. ה”ויתור” כביכול על איראן נובע בין השאר מכך שאיראן “גנבה” עשרות מיליארדי יואן דיגיטלי שהעבירו לה הסינים בשנתיים האחרונות. על כן האינטרס האמריקני והסיני הוא להגיע להבנות. במציאות של הבנה אמריקנית-סינית גם מדינות אירופה תהיינה נכונות להצטרף למערכה, במיוחד על רקע כישלון השיחות בווינה והחשש מהתלקחות צבאית. בעזרת מדינות אירופה אפשר יהיה לאכוף את הסנקציות ביעילות ולפגוע בכל התשתית הפיננסית האדירה שהקימו משמרות המהפכה בשטחים שבשליטתם. מהלכים אלה, אם אכן יתממשו, משמעותם עבור האיראנים ברורה – החגיגה הסתיימה.



תמונה: Shutterstock

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך