הסרט "נזק אגבי", שזכה בפרס המיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ונציה (הפרס השלישי בחשיבותו) ובמחיאות כפיים שנמשכו 25 דקות, עוד לא פורסם רשמית ולכן לא כל המידע עליו גלוי, ומוקדם מדי לקבוע אם יש מעורבות ישירה או עקיפה של קטר במימונו, אך תקדימי עבר מלמדים אותנו שקרנות רבות העוינות לישראל ומפיקי סרטים ששואפים להשמיץ את ישראל נהנים פעמים רבות ממימון קטרי. הכסף הקטרי הוא לא המרכיב היחיד במעורבותה של דוחה בקידום מסרים אנטי-ישראליים באמצעות פעילות תרבותית לכאורה. גם התקשורת הקטרית נותנת רוח גבית לעלילות דם המוצגות במעטפת תרבותית. במערכת הגומלין הזאת הכסף הקטרי הוא לא בהכרח עיקרי, אך הוא בבחינת מכפיל כוח, בכסות אומנותית.
פרסום הסרט "נזק אגבי" העלה פעם נוספת לשיח בישראל את המודעות למסע הדה-לגיטמציה שמקודם ברחבי העולם נגד פעילות צה"ל, בדגש על מוקדי תרבות בחברה המערבית. לשם כך, תעשיית הבידור לגווניה היא שדה קרב שישראל נאלצת להתגונן בו מפני דעת קהל עוינת שבאמצעות עלילות דם וחצאי אמיתות מבאישה את מעמדה הבין-לאומי של ישראל.
הפצת נרטיבים עוינים אלו עלתה בעת ובעונה אחת עם הפצת שקרים על אודות ישראל ברשתות חברתיות וכן בפורומים אקדמיים בין-לאומיים, באופן שיצר זיקות רבות בין ארגוני חברה אזרחית בין-לאומיים שהתאגדו נגד ישראל לשם השמצתה וסנדול פעולתה נגד ארגוני טרור.
כחלק מהמודעות העולה בישראל ובקרב תומכיה ברחבי העולם הועלה שמה של קטר פעמים רבות כמוקד מימון לארגונים מסיתים, וגם בהיותה צינור הפצה של תעמולה שקרית באמצעות התקשורת הקטרית לגווניה, ובראש ובראשונה באמצעות ענקית התקשורת אל-ג'זירה על אגפיה השונים הכוללים פלטפורמות של רשת חברתית וכן מכוני מחקר.
דוגמה לכך הופיעה במיזמים קטריים נגד התקפות על החינוך בגלריות אומנות בדוחה בשיתוף פעולה עם סוכנויות האו"ם. באופן דומה, גלריות אחרות כללו מיצגים ברוח יצירותיו של המחבל לשעבר ע'סאן כנפאני בדוחה וכן מכירת ספרים בשבח המחבלים הפלסטיניים ביריד הספרים של דוחה. בינואר 2026 חשף שר התרבות, הספורט והאומנות של דרום אפריקה, גייטון מקנזי, כי קטר ניסתה ליזום מבצע השפעה פוליטי ולממן תכנים נגד ישראל בביתן הדרום-אפריקני בביאנלה לאומנות בוונציה.
דוגמה לקשר הישיר בין כסף קטרי לקמפיינים של דה-לגיטימציה לבין השפעה בעולם התרבות לבין השפעה במוקדי כוח הופיעה בחשיפה שלפיה אימו של ראש עיריית ניו יורק זהראן ממדאני, התסריטאית מירה נאיר, קיבלה כספים מאחותו של אמיר קטר, שיח'ה מיאסה אל ת'אני, בתואנה של תמיכה במפעליה הקולונועיים, ולמעשה, ככל הנראה, כחלק מגיבוי כלכלי ותקשורתי לקמפיין של ממדאני.
מדרך פעולה זו עולה הצורך לבחון האם הסרט "נזק אגבי" הוא עוד תוצר קצה של מנגנון הפעלה משומן היטב שעומד מאחוריו, ויש למצוא את החוליות החשופות לביקורת חיצונית ולמפות את רשת הקשרים המחברת את פרויקט ההסתה ולראות האם יש לכסף קטרי קשר ישיר או עקיף.
מפיק הסרט גיימס וילסון הפיק שורת סרטים נוספים עם תכנים מגמתיים אנטי-ישראליים. ביחד איתו הפיק את הסרט ג'ונתן גלזר. השניים עבדו בשיתוף פעולה בהפקת סרט אחר שתכליתו השמצת ישראל בשם "קולה של הנד רג'אב". הסרט, שזכה אשתקד בפרס חבר השופטים (הפרס השני בחשיבותו) בפסטיבל ונציה (ולמחיאות כפיים של למעלה מ-20 דקות), זכה לתמיכה ממסדית ולמימון מקטר ואף לבימה של כבוד באירועי הקרנה במכון הסרטים של דוחה, גוף הכפוף לשיח'ה מיאסה אל ת'אני, המכהנת כיו"ר, דוגמת היותו סרט הפתיחה בפסטיבל הסרטים של דוחה בנובמבר 2025.
מכון הסרטים של דוחה מממן סרטים שנשלחים לפסטיבל ונציה זה קרוב לעשור, סרטים שלרוב הולמים נרטיבים עוינים לישראל, לעיתים באופן ברור ולעיתים כהנחות יסוד המוטמעות בסרטים. המימון לסרט "קולה של הנד רג'אב" הגיע, בין היתר, מתרומות ממשרד התרבות התוניסאי ומענק פיתוח ממכון הקולנוע של דוחה. נדים שייח'רוהה, שהפיק ביחד עם בן הניה ועם ג'ונתן גלזר את הסרט, הצהיר במכון הסרטים של דוחה כי "שמות גלובליים מוכרים הצטרפו כמפיקים בפועל – לא לצורך מימון – והגדילו את טווח ההגעה של הסרט". הצהרה זו המחישה את הגב המורלי, לצד הגב הכלכלי, שהעניקו הקרן הקטרית וחברות אחרות לסרט על הנד רג'אב. בן הניה היה אחד מהשופטים שהעניקו לנז"א את הפרס המיוחד.
מעורבות משרד התרבות התוניסאי נעשתה על רקע העובדה ששתי החברות המפיקות של הסרט "קולה של הנד רג'אב" היו Mime Films התוניסאית וחברה נוספת, Tanit Films, בבעלות מפיק צרפתי-תוניסאי. בהתאמה, קטר הייתה מעורבת בשנים האחרונות במספר סרטים תוניסאיים בהפקות עם חברות אלו. קשר זה אפשר לקטר לבסס קשרים עם תעשיות סרטים ולתת להן גיבוי בפרסום סרטים אנטי-ישראליים.
באופן ממוקד יותר, קטר השקיעה רבות בסצנה התרבותית בוונציה, בדגש על אירוע הביאנלה. רשות המוזיאונים של קטר הפיקה אירועים בתיאום עם גלריות אומנות בעיר, דוגמת ACPPalazzo Franchetti בשנת 2024. שיח'ה מיאסה הדגישה את החשיבות של קיום האירוע במקביל לקיום הביאנלה. בביאנלה של שנת 2026 קידמה הבכירה הקטרית תערוכה על עזה עם מיצגים שנועדו בין היתר להציג את סבלותיה של עזה ולהשמיץ את ישראל.
בהתאמה, מכון הקולנוע של דוחה הדגיש את מעורבותה בפסטיבל ונציה שבו זכה "נזק אגבי", והדגיש את הפרויקטים הרבים שזכו לתמיכתו הכלכלית במסגרת הפסטיבל האיטלקי, כאשר גם תוצרים אחרים קידמו נרטיבים אנטי-ישראליים, דוגמת "שיחה עם הים" מאת הקולנוען הפלסטיני מואיד אלאיין המתמקד בגבר פלסטיני אשר מצווה על ידי בית משפט ישראלי לשלם חוב ביטוח לאומי הקשור לבנו שטבע בים יותר משני עשורים קודם לכן.
המאמץ הקטרי לעורר דה-לגיטמציה לישראל היה חלק מובנה בשיטת העבודה הקטרית של השקעה במיזמים תרבותיים ואומנותיים לעידוד נרטיבים אנטי-מערביים בחזות אומנותית, תוך שהוא מבסס את מעמדה של דוחה כפטרונית לגיטמית של אומנות באופן שבה בעת הלבין את שמה של קטר באירופה.
מקור: https://jiss.org.il/admoni-a-web-of-harm/
