ד"ר אבי דוידי הוא עמית מחקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ובמרכז אלרום לחקר אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב. עם ניסיון של למעלה מ-36 שנים בחקר איראן והמשולש האיראני (ארה"ב-ישראל-איראן), מודיעין אסטרטגי ואיומי סייבר, הוא נחשב למומחה מוביל בתחום. ד"ר דוידי כיהן בעבר כיועץ בכיר וראש תחום איראן במשרד לנושאים אסטרטגיים, הוביל את הדיפלומטיה הדיגיטלית של משרד החוץ בפרסית ושימש כעורך ראשי של ה-Times of Israel בפרסית. מאז דצמבר 2025, הוא משמש כראש אגף לפרויקטים לאומיים של אגף "קו האופק" במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. לד"ר דוידי דוקטורט ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת דרום קליפורניה (USC).
כתובת מייל: [email protected]
מבוא: לא תקלה, אלא מנגנון הדיווחים האחרונים על כך שאיראן הסבירה לארצות הברית כי התקיפות נגד כלי שיט במצר הורמוז בוצעו לכאורה על ידי "גורמים
מבוא החתימה על מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן באמצע יוני 2026 חוללה תפנית דרמטית במלחמה שהתנהלה מאז פברואר בין איראן, ארצות הברית וישראל. במסגרת
מבוא ההתפתחויות במצר הורמוז במהלך מלחמת 2026 בין איראן, ישראל וארצות הברית עשויות להתברר בדיעבד כאחד האירועים המשמעותיים ביותר שהשפיעו על הסדר הימי הבינלאומי מאז
מבוא: מהידוק אידאולוגי לגמישות הישרדותית כבר במהלך המלחמה בין איראן לישראל וארצות הברית, וביתר שאת לאחר הפסקת האש, החל המשטר האיראני לפעול באופן שיטתי ואגרסיבי
במהלך מבצע "שאגת הארי" ספגה הכלכלה האיראנית פגיעה רחבה ורב-מערכתית, עד כדי כך שכמעט לא נותר מגזר שלא הושפע באופן ישיר או עקיף. אין מדובר
מבוא: מהרתעה לשחיקה מזה שנים ארוכות איראן מודעת היטב לנחיתותה בעימות צבאי ישיר מול ישראל וארצות הברית. יכולות הלוחמה האווירית והימית שלה מוגבלות יחסית, והדבר
הנייר מנתח את השפעת הזירה הפנימית באיראן על קבלת ההחלטות של המשטר בזמן המלחמה. הממצאים מצביעים על יציבות יחסית ושליטה אפקטיבית, המאפשרות המשך קו תקיף. עם זאת, סיכוני שבר פנימיים עלולים לדחוף את המשטר לשינוי כיוון, ואף לפשרה.
המידע שנייר זה מבוסס עליו עדכני ל-21 במרץ 2026. הערכה רבה לדניאל הירשפלד על הסיוע במחקר המקיף לנייר זה. מבוא: סייבר כמרחב לחימה אסימטרי בעימות
מבוא נייר זה מנתח את סבב המחאה באיראן בשלהי דצמבר 2025 ותחילת ינואר 2026, תוך בחינת האופן שבו השחקנים המרכזיים – המשטר, האופוזיציה הגולה ובראשה
איראן מפעילה זה שנים מנגנוני השפעה גלויים וחשאיים[1] נגד יריבותיה, ובראשן ישראל וארצות הברית, ולעיתים אף כלפי מדינות המקיימות עימה קשרים דיפלומטיים. פעולות אלו נועדו
1. מבוא מהפכת הבינה המלאכותית ברחבי העולם לא נעלמה מעיניה של איראן. למרות הסנקציות הכבדות והמשבר הכלכלי חסר התקדים, איראן פועלת לפיתוח יכולות מתקדמות בתחום
שינויים בדגשים בגישת טהרן לבעלות בריתה לאחר מערכת "עם כלביא", שבהעדר חלופות אינם מחוללים תמורה באסטרטגיה האיראנית
