1. מבוא
מהפכת הבינה המלאכותית ברחבי העולם לא נעלמה מעיניה של איראן. למרות הסנקציות הכבדות והמשבר הכלכלי חסר התקדים, איראן פועלת לפיתוח יכולות מתקדמות בתחום ושואפת אף להגיע לעצמאות מלאה, ללא תלות בגחמותיהם של שחקנים זרים. מהתבטאויות פומביות בשנים האחרונות ניכר שהמשטר האיראני מבין את משמעותה של מהפכה זו ואת ההשלכות שלה על מדיניות הביטחון, הפנים והחוץ של טהרן.
לצד ניסיונות לפיתוח יכולות אסטרטגיות בתחום, שחקנים איראניים בתחום הסייבר ההתקפי וההשפעה[1] משלבים כבר בהווה יכולות בינה מלאכותית בארסנל הכלים שלהם במטרה לשכלל את איכות המתקפות והמבצעים שלהם. עדויות אלה עשויות להוות "סנונית ראשונה" לשימוש איראני זדוני ביכולות הבינה המלאכותי ולחדד את הסכנה שעלולה להיות נשקפת מפיתוח איראני עצמאי של יכולות בתחום.
בנייר זה אסקור את היעדים שהמשטר האיראני משרטט בתחום הבינה המלאכותית, את השימושים הזדוניים שבהם נעשה שימוש כבר בימים אלה ופעולות נוספות ומתקדמות שאיראן עלולה לבצע – או כבר מבצעת – נגד יריבותיה בכלל, ונגד ישראל בפרט.
2. החזון האיראני לבינה מלאכותית
- הנהגת איראן ממסגרת את הבינה המלאכותית כיעד אסטרטגי לאומי
בכירים רבים במשטר האיראני, לצד דמויות בולטות מהתעשייה והאקדמיה, מתבטאים בדבר הצורך לפתח יכולות בינה מלאכותית באיראן ולהסדיר את הפעילות בתחום. למותר לציין כי הטון והיעדים מוכתבים על ידי ח'אמנהאי, המתווה את יעדי המדיניות. כתיבת התוכניות וביצוען נעשים בפועל על ידי אישים וגופים הכפופים למנהיג איראן.
בנאומים שנשא בשנים האחרונות הדגיש ח'אמנהאי את חשיבותה של מהפכת הבינה המלאכותית, ובעיקר את חשיבות הצטרפותה המאורגנת והמיידית של איראן לתחום. באפריל 2025 אמר: "הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מדהים, כה גבוה עד שהאנשים נדהמים מהקצב של הטכנולוגיה הזו. לכן, אחד מנושאי הליבה שיש להשלים, להישען עליו ולהעמיקו הוא הבינה המלאכותית".[2]
לבינה המלאכותית יהיה תפקיד מרכזי בניהול ובממשל בעולם העתידי; על איראן להבין את "השכבות העמוקות" של הבינה המלאכותית, ולא להישאר בגדר "צרכנית" בלבד. מוקדם יותר, בספטמבר 2024, הזהיר כי ייתכן שבעתיד יוקם ארגון בינלאומי, בדומה לסבא"א, שיפקח על שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, וכי איראן תידרש לקבל אישור לשימוש בטכנולוגיה – מצב שעלול להגביל אותה לשימושים מסוימים, ואילו שימושים אחרים ייחסמו.[3]
לצידו של ח'אמנהאי, גם הנשיא פ'זשכיאן התבטא בנושא הבינה המלאכותית. בפגישה שקיים בינואר 2025 עם המועצה העליונה לתרבות מהפכנית שרטט הנשיא את השלבים הבאים בתחום הבינה המלאכותית: ניסוח מדיניות, העברת חקיקה, מיפוי האתגרים והצרכים ולבסוף ניסוח תוכנית עבודה בנושא. עוד ציין הנשיא כי סגן הנשיא למדע וטכנולוגיה יקדם את הנושא מול הגופים השונים: גופי מחקר, מדיניות וכן מול המג'לס.[4]
אנשי המקצוע באיראן הדגישו גם הם את חשיבותה הניכרת של מהפכת הבינה המלאכותית. סיד אבו-אלחסן פירוז-אבאדי, מזכיר המועצה העליונה למרחב הסייבר לשעבר, אמר בספטמבר 2025 שבינה מלאכותית צפויה לחולל מהפך באופן שבו מנוהל הממשל. לדבריו, לנוכח ההתפתחויות הנוכחיות בתחום הבינה המלאכותית "מתרחש שינוי פרדיגמה", ו"בתוך השינוי הזה, אנחנו חווים משברים מהותיים בתחום הממשל".[5]
בדומה לכך, מחמד מח'בר, סגן נשיא איראן לשעבר ויועץ מיוחד של ח'אמנהאי בהווה, הדגיש בינואר 2025 כי איראן חייבת להפוך למפתחת של טכנולוגיות בינה מלאכותית במקום צרכנית בלבד. לשם כך, לדבריו, דרושה מעורבות של צעירים, אליטות ומומחים. הוא פירט כי תמיכה במחקר, השקעה בחינוך, יצירת תשתית נחוצה ותמיכה בחברות מבוססות ידע – יהיו הבסיס של המהלך הזה.[6]
מעבר לאמירותיו של ח'אמנהאי ובכירים במשטר האיראני, לשכת המנהיג גם מפיקה ראיונות עם חוקרים איראניים בתחום הבינה המלאכותית, שמחזקים את טענותיו בדבר הצורך של איראן למנף את תחום הבינה המלאכותית כבר בשלביו הראשונים ולפתח יכולות עצמאיות בנושא:
ד"ר דאוד מסעודי, מזכ"ל האיגוד האיראני לבינה מלאכותית וכלכלה דיגיטלית, מסביר בריאיון בלעדי לאתר הרשמי של המנהיג בינואר 2025 כי איראן מתמודדת כבר בעידן הנוכחי עם סנקציות והגבלות, על רכיבי חומרה וכן על תוכנה, שמקשות עליה לפתח יכולות עצמאיות בתחום הבינה המלאכותית: "מצב זה צפוי להימשך, ובעתיד, מדינות מובילות עלולות להגביל עוד יותר את הגישה שלנו לטכנולוגיות אלו על ידי כינון אמנות ואף למנוע את שכפולן או פיתוחן העצמאי במדינות אחרות".[7]
ד"ר מחמד-רצ'א חסני אהנגר, נשיא האוניברסיטה ע"ש אמאם חסין, אוניברסיטה ממלכתית המסונפת למשמרות המהפכה האסלאמית, הסביר כי "בינה מלאכותית, באמצעות ניתוח נתונים מהיר, מאפשרת למקבלי החלטות פוליטיים וצבאיים להגיב במהירות ובנחישות למצבים. יכולת זו מגבירה משמעותית את היעילות והאפקטיביות בהקצאת משאבים, תכנון אסטרטגי וביצוע טקטי, ומעניקה למומחים יתרון אסטרטגי בתרחישים מורכבים".[8]
במערכת הביטחון האיראנית מתקיים גם כן שיח ער על שילוב יכולות בינה מלאכותית באמצעי הלחימה של משמרות המהפכה וצבא איראן: חסין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה אשר חוסל במהלך מלחמת איראן וישראל, התייחס בינואר 2025 למהפכת הבינה המלאכותית וליכולות שהיא עשויה להביא לכוחות המזוינים של איראן. בנאומו סימן סלאמי את יכולות הדיוק והאיתור, בעיקר בתחום הלוחמה הימית, כתחומים שבהם בינה מלאכותית תהיה שימושית במיוחד עבור איראן.[9]
בנוסף לסלאמי, גם מפקד חיל הים של משמרות המהפכה, עלי תנגסירי, התייחס בנובמבר 2023 לנושא ואמר כי יכולות הבינה המלאכותית ישולבו בתחומי הטילאות וכלי הטיס של החיל.[10]
לצידם, סגן מפקד כוחות היבשה של הצבא, נוד'ר נעמתי, התייחס לפגישות המתקיימות באופן קבוע בנושא המרכזי של בינה מלאכותית והציוד המתאים לה: "כל ארגוני המחקר שיש לנו במדינה או חברות מבוססות ידע עובדות לצידנו, והתוכניות שהם מציגים מבוססות על בינה מלאכותית". בנוסף, הוא ציין כי אחד המאפיינים העיקריים של הציוד שנשקל עבור כוחות היבשה של צבא היבשה הוא מערכות חכמות, והמשיך: "אם הציוד אינו חכם, הוא לא ייכנס כלל לכוחות היבשה. כאשר הציוד הוא חכם, יש להשתמש בטכנולוגיית בינה מלאכותית ברמה הגבוהה ביותר שקיימת במדינה". סגן מפקד כוחות היבשה של הצבא הדגיש גם כן: "עלינו לנוע בהתאם לטכנולוגיה של היום, ורוב ההרתעה שאנו עדים לה כיום קשורה לציוד המודרני שיש לנו".[11]
- המיסוד הממשלתי של תחום הבינה המלאכותית
ביוני 2024 אישר המג'לס את "מסמך הבינה המלאכותית הלאומי של הרפובליקה האסלאמית של איראן". המסמך נועד לבסס את החזון (שנקבע כאמור על ידי ח'אמנהאי) ולפרוש את ראשית הדרך למימושו: הקמת תשתית לאומית, פיתוח כוח אדם מומחה, הפיכת איראן למוקד מחקר בינלאומי ורתימת הבינה המלאכותית ליצירת יתרון כלכלי לאיראן ולשיפור המשילות של המשטר.[12]
באוקטובר 2025 אישר המג'לס את הקמת ארגון הבינה המלאכותית הלאומי, שיסונף למשרד הנשיאות. תפקידו המוגדר של הארגון אמור להיות בעיקר בתחום המדיניות – יישום, תיאום ופיקוח על המדיניות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, לצד ניהול מחקר, רגולציה וייצוג של איראן בפורומים בינלאומיים רלוונטיים.[13] הנשיא פ'זשכיאן התבטא בדבר מסגרת העבודה על בינה מלאכותית באיראן ואמר שהממשלה תשתתף באופן פעיל בתיאום הסוכנויות הרלוונטיות על מנת למנוע עבודה מפוזרת ובזבוז הזדמנויות וכסף.[14]
לצד קידום המהלכים ברמת המדינה, החלה כבר הקמת פלטפורמה ניסיונית לבינה מלאכותית לאומית באיראן, שאף הוצגה לח'אמנהאי. בינואר 2025 נחשפה גרסה ניסיונית של הפלטפורמה, שאמורה לאפשר לעסקים, ארגונים ואזרחים לפתח מודלי בינה מלאכותית ולמידת מכונה באופן מקומי באיראן. לפי המדווח, הפלטפורמה משמשת בין היתר בתחום הרפואה, התעשייה, הכלכלה, השיווק, התחבורה והחינוך.[15]
לדבריו של ראש ועדת הבינה המלאכותית של ארגון מערכות ארגון המחשבים באיראן (ארגון המקשר בין הסקטור הפרטי לממשלה), הצורך בהסדרת התחום הוא משמעותי: "הבעיה החשובה ביותר עבור המגזר הפרטי היא שהוא אינו יודע עם איזה מוסד לתקשר. מטה הבינה המלאכותית הינו תחת סגן הנשיא הראשון, סגן הנשיא למדע וטכנולוגיה, משרד התקשורת, משרד התעשייה, המכרות והמסחר, הארגון לעניינים המנהליים והמועצה העליונה למהפכה התרבותית רואים את עצמם כאחראים, בעוד שאין אחריות ברורה לאספקת מענה. מוסדות רבים רואים את עצמם כאחראים רק על קבלת תקציבים, אך אינם מקבלים אחריות בכל הנוגע למתן מענה ולמימוש אחריות. מצב זה גרם לבזבוז משאבים והאט את התפתחות הבינה המלאכותית. תוכנית הפיתוח הלאומית לבינה מלאכותית יכולה לשים קץ לפיצול זה על ידי הקמת ארגון לאומי".[16]
ניכר כי באיראן מבינים שמהפכת הבינה המלאכותית הינה בעלת פוטנציאל משמעותי בתחום הממשל והפוליטיקה. עבור המשטר מדובר גם באיום פנימי פוטנציאלי, אך מהפכה זו טומנת בחובה גם הזדמנויות עבורו לשכלול הכלים שבהם הוא משתמש במדיניות החוץ – בין היתר בתחום הסייבר ההתקפי ומבצעי ההשפעה. בהמשך לכך, וברקע למאמצים להקמת פלטפורמה מקומית ולחשש מסנקציות מערביות על פעילות איראנית, גורמי סייבר התקפי והשפעה באיראן כבר ממנפים את כלי הבינה המלאכותית הקיימים כיום כדי לשכלל את יכולותיהם המבצעיות.
3. שילוב הבינה המלאכותית במערך הסייבר האיראני
השיח הרשמי באיראן סביב שימוש בבינה מלאכותית עבור פעילות סייבר מתמקד באופן טבעי בתחום ההגנתי. ראש ארגון ההגנה הסבילה, ע'לאם-רצ'א ג'לאלי, הדגיש במאי 2023 כי "אנו עדים היום להוספת הבינה המלאכותית לזירת הסייבר", ואמר כי "בינה מלאכותית היא מנוע ערכי ביותר שהוכח כאפקטיבי בכמה תחומים".[17] לדבריו, מסקנת ארגון ההגנה הסבילה הייתה שבשנה הפרסית 1402 (2025-2024) "הבינה מלאכותית תיכנס לתחום הגנת הסייבר, שבו פועלות חברות איראניות מקומיות רבות". ניטור, מעקב, גילוי, טיפול באיומי סייבר, ייצוב והבטחת רציפות תפקודית הם, לדעתו של ג'לאלי, בין השימושים האפשריים של בינה מלאכותית.[18]
בנוסף, ראש ארגון ההגנה הסבילה של איראן קבע כי התשתיות המודרניות של היום הן ברובן תשתיות חכמות, וציין כי "לאחר אירועי ה-11 בספטמבר צץ מדע חדש בשם הגנת תשתיות (CIP). ארגון ההגנה הסבילה של המדינה, בשיתוף פעולה עם הקהילה האקדמית של המדינה, הציג מודל מקומי להגנה על תשתיות על ידי לימוד מדע חדש זה".[19]
עם זאת, יש עדויות מערביות כי איראן רותמת את מהפכת הבינה המלאכותית גם למערך הסייבר ההתקפי שלה. בין היתר פורסם באוקטובר 2025 דו"ח בנושא על ידי חברת Microsoft, שעורר הכחשה רשמית מצד המשלחת האיראנית לאו"ם. המשלחת טענה שאיראן אינה יוזמת מתקפות סייבר נגד מדינות אחרות, אך רמז כי היא "מגיבה" למתקפות כלפיה ממדינות אחרות.[20] בחלק זה של הנייר אסקור את העדויות ומקרי הבוחן לשימוש איראני ביכולות בינה מלאכותית עבור מערך הסייבר ההתקפי שלה.
4. שימושים התקפיים של איראן בכלי בינה מלאכותית
במקביל לפיתוח יכולות איראניות עצמאיות בנושא, איראן כבר משתמשת ביכולות בינה מלאכותית מערביות לטובת שיפור מערך הסייבר ההתקפי שלה. חלק משימושים אלה מאותרים על ידי חברות טכנולוגיה שונות המפתחות מוצרי בינה מלאכותית, שפועלות לחסום את האיראנים מלנצל את המוצרים שלהן לטובת מתקפות סייבר.
לפי דו"ח של חברת Microsoft מאוקטובר 2025, השימוש האיראני ביכולות בינה מלאכותית עבור מתקפות סייבר נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות ומסייע להאקרים המשרתים את טהרן לשפר את יכולות ההתחזות, החדירה וכן הפצת הדיסאינפורמציה כלפי יעדי התקיפה של איראן.[21] לצד הבנה אסטרטגית זו, חברות אחדות במערב כבר חושפות את השימושים הספציפיים שהאקרים המזוהים עם איראן מנסים לעשות באמצעות המודלים שלהן:
- קבוצת האקרים איראנית STORM-2035: מבצעי השפעה ודיסאינפורמציה
חברת OpenAI דיווחה באוגוסט 2024 כי גורמים איראניים מוכרים מקבוצת STORM-2035 עשו שימוש במודלים שלה לפעילות השפעה. קבוצה זו מוכרת בעקבות כך שהפעילה אתרי חדשות שנועדו ללבות את הפילוג סביב הבחירות בארצות הברית על ידי הדגשת הנושאים השנויים במחלוקת בפוליטיקה האמריקאית והתנגדות לפשרה בהם, כגון זכויות להט"ב והסכסוך בין ישראל לחמאס.[22]
הקבוצה קשורה לקמפיין רחב יותר, שפעל לפחות מ-2020, והפעיל עשרות אתרי חדשות מזויפים באנגלית, ערבית, צרפתית וספרדית. מפעילי הקמפיינים השתמשו ב-ChatGPT מבית OpenAI כדי לייצר תוכן עבור ישויות אינטרנטיות ששימשו מבצעי השפעה איראניים. הם השתמשו ב-ChatGPT כדי לכתוב מאמרים ארוכים שפורסמו באתר הקשור לקבוצה, וכן יצרו באמצעותו פוסטים שפרסמו [23] ברשת X.
הקבוצה, לפי פרסומים ברשת, מפרסמת באתרים ייעודיים תוכן בערבית, צרפתית, ספרדית ואנגלית. עיקר תוכני הקבוצה עסקו במסרים פרו-פלסטיניים, פרו-איראניים ובתכנים אנטי-ישראליים ואנטי-אמריקאיים. הקבוצה אף פעלה בהקשר של משטר אסד ופרסמה מאמרים שהכחישו את חוסר הפופולריות שלו במדינה.[24]
בנוסף לכך, זוהו פעילויות נוספות הקשורות לקבוצה גם בשאלת העצמאות הסקוטית, איחוד אירלנד (נושאי פנים בבריטניה) והמו"מ בין איראן לארצות הברית. המפעילים תקשרו בפרסית עם ChatGPT וביקשו תוצאות בספרדית ואנגלית. התוכן שנוצר פורסם גם בתור תוכן "אותנטי" של אזרחים מבריטניה, ארה"ב, אירלנד וונצואלה, תוך שימוש בתמונות שנלקחו מאתרים אחרים. נראה שהמפעילים ניסו לשמור על יתר חשאיות לאחר שנחסמו בפעם הקודמת – ניסיון שלא צלח.[25]
- פרסונת סייבר איראנית CyberAv3ngers (משמרות המהפכה)
בנוסף לקבוצה זו, גם האקרים הקשורים למשמרות המהפכה ולפרסונה "CyberAv3ngers" השתמשו במודלים של OpenAI כדי לבצע מחקר חולשות וכן לשפר את כלי התקיפה שברשותם, בעיקר לצורכי סריקה ברשת ולמציאת סיסמאות נפוצות לרכיבי בקרה תעשייתית. לפי הדיווח, אנשי הקבוצה התעניינו בעיקר ביעדים בירדן ובמדינות מרכז אירופה. נוסף על כך נעזרו הפורצים במודל כדי לשפר את המיומנויות הטכניות שלהם בדרכים נוספות – סיוע באיתור תשתיות פגיעות, הסוואת קוד זדוני, שימוש בכלי אבטחה לצורכי פריצה וכן חיפוש אחר מידע פומבי על חולשות במגוון מוצרים. עוד צוין כי החיפושים של הקבוצה חרגו ממפת היעדים המוכרת שלה (רכיבי בקרה תעשייתית). ייתכן כי עובדה זו עשויה לרמוז על מיקודים חדשים שהקבוצה מחפשת לאמץ.[26]
האיראנים אינם משתמשים רק בצ'אט GPT כדי להעצים את לוחמת הסייבר שלהם. גם Google, המפעילה את המודל Gemini, דיווחה בינואר 2025 על זיהוי שימוש של האקרים המזוהים עם איראן במודלים שלה.[27]
אנשי הקבוצה חיפשו, לפי Google, דרכים לשאוב מידע ממכשירים המשתמשים במערכת Android (טלפונים, טאבלטים וכו'), תוך התמקדות בהודעות SMS, פרטי חשבונות ואנשי קשר. ההאקרים ניסו לשפר את הקוד שלהם באמצעות המודל, לחפש בו באגים וכן להשתמש בו כדי לייצר קטעי קוד למגוון שימושים.[28]
בנוסף לכך, ההאקרים השתמשו במודל כדי לחפש מידע על ארגוני עניין – כגון ארגונים ביטחוניים, חברות אבטחת מידע וגופים העוסקים באופן כללי בנושאי הביטחון והצבא (ככל הנראה במגוון מדינות). העניין התמקד בעיקר בשיבוש מערכות הגנה ומערכות נשק ישראליות, שיבוש מערכות לוויינות וחישה מרחוק, כטב"מים, מערכות נגד רחפנים ומידע כללי על הסכסוך בין ישראל ואיראן. כמו כן השתמשו במודל לצורכי מחקר כלליים, שלא בהכרח קשורים למבצעים שאותם ביצעו בפועל.[29]
ההאקרים השתמשו במודל גם כדי לייצר תוכן הקשור לתחומי הבינה המלאכותית והסייבר, תוכן המותאם לתקיפת ארגונים ביטחוניים (ככל הנראה במתווה Phishing) וכן תרגום של טקסטים מעברית ואנגלית לפרסית וההפך. חיפוש זה מתקשר היטב להתמחות הקבוצה בפעולות הנדסה חברתית, ש-Phishing מהווה דוגמה בולטת שלהן.[30]
- קבוצת האקרים איראנית APT-42 (משמרות המהפכה)
דיווח ממאי 2024 מצביע כי גם גורמים המשויכים לקבוצת התקיפה APT-42, השייכת למשמרות המהפכה, עושים שימוש במודל Gemini. קבוצה זו מתמחה בעיקר בהשגת גישה לא מורשית באמצעות הנדסה חברתית (SE) ותוקפת ארגונים, גופים ופעילים – בעיקר במזרח התיכון.[31]
גורמים מ-APT-42 גם ביצעו מחקר באמצעות Gemini על חולשות מוכרות מהרשת, ואף מיקדו אותו במוצרים מסוימים שאותם ככל הנראה התכוונה הקבוצה לתקוף. בנוסף לכך, ניסו לייצר כלי סייבר התקפיים באמצעות ניסיון להטעות את המודל ולבקש ממנו ליצור תוכן ל"צוות אדום" (Red Team) שידמה צוות תקיפה עבור תרגילי אבטחת מידע.[32]
- החשש מחסימת יכולות
השימוש של האיראנים בכלי AI במערך הסייבר ההתקפי משקף את המחסור שלהם בכלים פנימיים איכותיים – מה שמביא אותם לחפש יכולות טכנולוגיות שאינם יכולים לפתח בעצמם, וכן את הקושי שלהם בתחום השפתי – שמביא אותם להסתמך באופן משמעותי על כלי בינה מלאכותית. חסימת החשבונות וסיכול הפעילות האיראנית בתחום משתקפות היטב באמירות ההנהגה האיראנית, המבטאות חשש מחסימת הגישה ליכולות הבינה המלאכותית וכפועל יוצא מכך את הצורך ביכולות עצמאיות בתחום הבינה המלאכותית.
איראן סובלת מהגבלות חמורות על הסקטור הביטחוני שלה שמנעו ממנה שנים ארוכות גישה לנשק מתקדם ואילצו אותה לפתח יכולות אסטרטגיות באופן עצמאי – יכולות שנכשלו במבחן ההתמודדות נגד ישראל, שמצוידת בנשק משוכלל מתוצרת אמריקאית וישראלית. לא מן הנמנע שההנהגה האיראנית רואה בחסימות שמבצעות חברות הטכנולוגיה נגדה סימן לבאות, והיא פועלת לבסס יכולת עצמאית בתחום הבינה המלאכותית בטרם תיגזר עליה מניעה כמעט מוחלטת מגישה לטכנולוגיה זו.
5. מגמות בינלאומיות המהוות השראה ליכולות עתידיות
במקביל לאיראנים, ישנם עוד שחקנים רבים שעושים שימוש ביכולות בינה מלאכותית עבור מתקפות סייבר וקמפיינים להשפעה חשאית על מדינות היעד. מדובר במתקפות שהן לרוב מתוחכמות יותר מאלו המבוצעות כיום על ידי איראן, אך הן עשויות לשרטט כיוונים אפשריים שבהם עשויים לצעוד גם גורמים איראניים נגד ישראל. למותר לציין כי תחום הסייבר ההתקפי, כמו תחום הבינה המלאכותית, מתפתחים בקצב מהיר וכך גם רמת התחכום והיצירתיות של השימושים בו. המקרים המובאים להלן מהווים טעימה מהעתיד האפשרי, אך בשום פנים ואופן אינם משרטטים את גבול היכולות בתחום.
- הונאת ה"עבודה מרחוק" של צפון קוריאה – מתווה חדירה חדש פוטנציאלי עבור איראן
אחד המקרים הייחודיים שנחשפו בשנים האחרונות – הונאת עובדי ה-IT הצפון-קוריאנים – משרטט יכולות ושימושים נוספים שהתוקפים האיראניים עלולים לאמץ.
בשנת 2022 זיהה שירות מודיעין איומי הסייבר (CTI) של Google הונאה רחבת היקף שהפעילה צפון קוריאה: גורמים המקושרים למשטר הצפון-קוריאני התחזו לעובדי IT ועבדו בארגונים ברחבי העולם, במגוון רחב של תחומים, במטרה לייצר רווחים עבור המשטר הצפון-קוריאני באופן שעקף את הסנקציות על המדינה. בנוסף לכך ניצלו אותם עובדים את הגישה שניתנה להם במערכות הארגוניות במטרה לאפשר להאקרים צפון-קוריאניים גישה נוחה לאותם ארגונים.
במסגרת ההונאה, הסוכנים הצפון-קוריאנים הגישו מועמדות לעבודה מרחוק במגוון חברות, כעובדים בשכר או במיקור חוץ, לעיתים בכמה חברות במקביל ותחת זהויות שונות. במסגרת הליך המיון הם הסתמכו על מסמכים "אותנטיים" המעידים על הניסיון וההשכלה שלהם. הרשת הסתמכה על "חוות לפטופים" שאליהן יכלו הסוכנים להתחבר באמצעות תוכנות ניהול מרחוק ודרך חיבורי VPN, כדי להסוות את הקשר לצפון קוריאה.[33]
הצפון-קוריאנים השתמשו בכלי בינה מלאכותית, ובהם Gemini, כדי לכתוב מכתבים אישיים, להכין הצעות עבודה, לחקור על רמות שכר מקובלות בתחום ולאתר הצעות עבודה באתרים כדוגמת LinkdIn. מוערך כי הקמפיין פגע והשפיע על מאות חברות אמריקאיות.[34]
דיווח של חברת Microsoft בנושא גילה כי הסוכנים עשו שימוש בכלי בינה מלאכותית גם לייצור תמונות תדמית מזויפות ולשינוי קול – ככל הנראה עבור ראיונות מקוונים / שיחות מקצועיות.[35]
בנוסף לכך, דיווח של חברת OpenAI מפברואר 2025 העלה כי הסוכנים השתמשו ב-ChatGPT כדי לעבור שלבי מיון מקצועיים וכן כדי לענות לשאלות מקצועיות והתנהגותיות שנתקלו בהן במהלך "עבודתם". בנוסף לכל אלה השתמשו הצפון-קוריאנים ב-ChatGPT כדי לנסח תירוצים להתנהגות שעלולה הייתה להתברר כחשודה – כמו הימנעות משיחות וידאו, בקשת גישה למערכות החברות שבהן "עבדו" ממדינות לא שגרתיות ואף בעייתיות, וכן עבודה בשעות לא שגרתיות.[36]
הונאת עובדי ה-IT הצפון-קוריאניים מדגימה היטב את הפוטנציאל ההרסני הטמון בכלי בינה מלאכותית. כלים אלו מאפשרים למשתמשים לזייף את זהותם ברמה גבוהה מאוד, לעקוף מחסומים מוכרים כגון מחסומי תרבות ושפה, לזייף מסמכים רשמיים ולטשטש סימנים שעלולים לעורר חשד לפעילות זדונית. לא מן הנמנע שהאיראנים יאמצו שיטות דומות כדי להשיג גישה לארגונים רגישים, ולא יסתפקו בשכלול שיטות ה-Phishing הקיימות כיום.
- קמפיין הבינה המלאכותית ברומניה/ישראל – אפשרות להעתקה איראנית
דיווח בעיתון "הארץ" מספטמבר 2025 ציטט חוקרים ישראליים שזיהו סימנים מחשידים לקמפיין השפעה זר שהחל להתבסס בישראל, ופועל בדרך דומה לקמפיין שפעל בבחירות ברומניה שהתקיימו ב-2024. תוצאותיהן של בחירות אלו בוטלו לאחר שעלה חשד כבד כי הוטו בידי קמפיין זר.
הקמפיין פועל בשיטה שלפיה עמודים "תמימים" מבססים לעצמם במשך "תקופת המתנה" קהל עוקבים באמצעות העלאה מסיבית של תוכן שנוצר בכלי בינה מלאכותית, לעיתים תוך התחזות לעמודים מוכרים אחרים. לאחר מכן, בסמוך למועד היעד (לעיתים קרובות – מועד הבחירות), משנים עמודים אלה את פניהם. בתקופת היעד העמודים מתחילים לקדם תוכן בעל אג'נדה פוליטית מובהקת, בניסיון להשפיע על דעת הקהל שצברו ב"תקופת ההמתנה". רשת חשבונות כזו פעלה ברומניה כדי לקדם את המועמד שנחשב פרו-רוסי בבחירות, אך זהות מפעיליה אינה ידועה בוודאות.[37]
לא מן הנמנע שאיראן, שהינה בעלת אינטרס מובהק להשפיע על הנעשה בישראל, תאמץ שיטות דומות להרצת קמפיין משלה – שאינו מצריך כלים מתוחכמים או יקרים במיוחד – ותנסה להשפיע באמצעותו על השיח בישראל, תוך הסתמכות על כלי בינה מלאכותית כדי לייצר טקסטים אמינים ואותנטיים, בהתאם להטיה הפוליטית שאותה ירצו מפעילי הקמפיין לבטא.
- שימוש ב"כלי מדף" פליליים: המקרה של Qilin ותקיפת אסף הרופא
בנוסף לבינה מלאכותית, חשוב לציין כי קיימות עדויות נוספות שמערך הסייבר האיראני מנסה לרתום לארגז הכלים שלו אמצעים נוספים שאינם מפותחים באיראן אלא על ידי גורמי סייבר פליליים.
בעיצומו של יום כיפור באוקטובר 2025 התבצע ניסיון, פלילי לכאורה, לתקיפת ביה"ח "אסף הרופא" באמצעות כופרה. ניסיון זה התברר לאחר מחקר כפעולה איראנית בעלת מניעים מדיניים.[38] בתחילה נראה היה כי מדובר בתקיפה ממניעים כלכליים שבוצעה על ידי קבוצת Qilin, אך לאחר זמן מה הסירה הקבוצה את מודעת הכופרה.[39]
בהמשך דיווח החוקר ארז דסה שהסיבה להסרת הפוסט הייתה שגורמים איראניים עשו שימוש ב"תוכנית השותפים" של הקבוצה – תוכנית שלפיה גורם המבצע תקיפת כופרה באמצעות כלים שפיתחה הקבוצה מפריש לה אחוז מסוים מן הרווחים שלו. אך התקיפה האיראנית לא בוצעה כדי לגרוף רווח, אלא כדי לתקוף את ישראל ממניעים פוליטיים. ייתכן שדווקא הבנה זו גרמה לקבוצת Qilin למשוך את ידיה מהתקיפה.[40]
מקרה זה עשוי להצביע על כיוון נוסף שדרכו איראן מנסה להעצים את יכולות הסייבר שלה על ידי שימוש ב"כלי מדף" של קבוצות כופרה פליליות מרחבי העולם, המציעות "תוכנית שותפים" שבמסגרתה הן מעמידות את כלי תקיפה מפיתוח שלהן להאקרים ברחבי העולם. איראן כזכור עושה שימוש נרחב במתקפות כופרה נגד יריבותיה, ובאמצעות מתווה זה עשויה לגוון ולהגדיל את מספר מתקפות הכופרה שהיא מבצעת.
6. מבט לעתיד
האם מערך הסייבר האיראני עומד בפני שינוי יסודי בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית? ניתן להעריך כי כל עוד תמשכנה הסנקציות לפעול באפקטיביות, איראן תתקשה לפתח בעצמה יכולות טכנולוגיות משמעותיות. כתוצאה מכך, מערך הסייבר ההתקפי של איראן צפוי להתפתח בהתאם וימשיך להוציא לפועל מתקפות ברמת תחכום בינונית-נמוכה, כפי שאירע עד היום.
עם זאת, כלי בינה מלאכותית ופנייה לכלים מ"מיקור חוץ" עשויים לסייע לאיראנים להפוך את מתקפות הסייבר שלהם ליעילות יותר, בכמה אופנים:
- הגברת קצב המתקפות המוצלחות – ניתן להניח ששימוש בנוזקות שונות ומגוונות מרחבי העולם, המפותחות בידי גורמים פליליים, יאפשר לאיראנים בסופו של דבר להוציא יותר מתקפות מוצלחות נגד ישראל, שתיאלץ להתמודד עם מגוון גדול יותר של כלים, המפותחים בידי שחקנים רבים, שמשכללים אותם באופן מתמיד.
- מתקפות סייבר איכותיות יותר – בין אם באמצעות השגת גישה במתווה Phishing ובין אם על ידי התחזות מסוג אחר, כלי הבינה המלאכותית מאפשרים להאקרים היום להתחזות ברמה גבוהה לסביבת הקורבן, גם ללא היכרות מעמיקה עם השפה או התרבות המקומית. קבוצות איראניות רבות עושות שימוש ב-Phishing ככלי להשגת גישה, ושימוש מוצלח בכלי בינה מלאכותית עלול להעלות באופן ניכר את סיכויי ההצלחה.
- פעולות השפעה איכותיות יותר – אף שלא מוכרות כיום פעולות השפעה איראניות נגד ישראל ברמת תוכן גבוהה, כלי בינה מלאכותית עלולים לשנות מגמה זו. כלים אלו מאפשרים יצירת תוכן אינטרנטי וישויות רשת ברמה גבוהה יותר מזו המוכרת כיום, ובכך להעמיק את האפקטיביות של מבצעי ההשפעה האיראניים.
* המידע שנייר זה מבוסס עליו עדכני ל-23 בנובמבר 2025. הערכה רבה לדניאל הירשפלד על הסיוע במחקר המקיף לנייר זה.
[1] המונח "מבצעי השפעה" או "השפעה" במאמר זה מתייחס לניסיונות של האיראנים להטות את דעת הקהל (להשפיע) במדינות היעד שלהם, בהתאם לאינטרס האיראני.
[2] "בינה מלאכותית, המנוע שמקדם צמיחה והעצמת המדינה" (המקור בפרסית), האתר הרשמי של מנהיג איראן, 7 באפריל 2025, https://farsi.khamenei.ir/others-note?id=59954
[3] "דבריו של המנהיג על אודות חשיבות הבינה המלאכותית: השתלטו על עומקי הבינה המלאכותית" (המקור בפרסית), 4 בספטמבר 2024, האתר הרשמי של מנהיג איראן, https://farsi.khamenei.ir/video-content?id=57479
[4] "עיכוב ופיגור בתחום הבינה המלאכותית פוגעים ובלתי הפיכים | דגש על נחישות הממשלה להסיר מכשולים ולעמוד בדרישות לפיתוח יכולות בינה מלאכותית במדינה" (המקור בפרסית), האתר הרשמי של נשיא איראן, 7 בינואר 2025, https://president.ir/fa/156530
[5] "פירוז-אבאדי: להתנקשות במפקדים הצבאיים לא היה קשר ל-Whatsapp | יש לנו מתנדבים רבים כדי לחסום ולסנן אבל… | איומי אבטחה אורבים לאיראן" (המקור בפרסית), אתר הכלכלה "אקתצאד-ניוז", 26 באוקטובר 2025. https://www.eghtesadnews.com/%D8%A8%D8%AE%D8%B4-%D8%A7%D8%AE%D8%A8%D8%A7%D8%B1-%D8%B3%DB%8C%D8%A7%D8%B3%DB%8C-57/749894-%D9%81%DB%8C%D8%B1%D9%88%D8%B2%D8%A2%D8%A8%D8%A7%D8%AF%DB%8C-%D8%AA%D8%B1%D9%88%D8%B1-%D9%81%D8%B1%D9%85%D8%A7%D9%86%D8%AF%D9%87%D8%A7%D9%86-%D9%86%D8%B8%D8%A7%D9%85%DB%8C-%D8%B1%D8%A8%D8%B7%DB%8C-%D8%A8%D9%87-%D9%88%D8%A7%D8%AA%D8%B3-%D8%A7%D9%BE-%D9%86%D8%AF%D8%A7%D8%B4%D8%AA-%D8%A8%D8%B1%D8%A7%DB%8C-%D8%A8%D8%B3%D8%AA%D9%86-%D9%81%DB%8C%D9%84%D8%AA%D8%B1%DA%A9%D8%B1%D8%AF%D9%86-%D8%AF%D8%A7%D9%88%D8%B7%D9%84%D8%A8-%D8%B2%DB%8C%D8%A7%D8%AF-%D8%AF%D8%A7%D8%B1%DB%8C%D9%85-%D8%A7%D9%85%D8%A7-%D8%AE%D8%B7%D8%B1-%D8%A7%D9%85%D9%86%DB%8C%D8%AA%DB%8C-%D8%AF%D8%B1-%DA%A9%D9%85%DB%8C%D9%86-%D8%A7%DB%8C%D8%B1%D8%A7%D9%86-%D8%A7%D8%B3%D8%AA
[6] "איראן מכוונת להיות בין עשר המדינות המובילות בעולם בבינה מלאכותית" (המקור בפרסית), סוכנות הידיעות "תסנים", 29 בינואר 2025, https://www.tasnimnews.com/fa/news/1403/11/10/3247062
[7] "יש לאיראן פוטנציאל גדול להתקדמות בבינה מלאכותית" (המקור בפרסית), האתר הרשמי של לשכת מנהיג איראן1, 23 בינואר 2025, https://farsi.khamenei.ir/others-dialog?id=59241
[8] "בינה מלאכותית, המנוע לצמיחה והעצמת המדינה" (המקור בפרסית), האתר הרשמי של מנהיג איראן, 7 באפריל 2025, https://farsi.khamenei.ir/others-note?id=59954
[9] "מפת הדרכים של משמרות המהפכה לבינה מלאכותית נחשפת" (המקור בפרסית), עיתון "כיהאן", 20 בינואר 2025, https://kayhan.ir/fa/news/304811
[10] "להגן על איראן עם בינה מלאכותית" (המקור בפרסית), אתר החדשות "המשהרי", 28 בנובמבר 2023, https://newspaper.hamshahrionline.ir/id/210573
[11] שם.
[12] "מסמך הבינה המלאכותית הלאומי של הרפובליקה האסלאמית של איראן" (המקור בפרסית), אתר המג'לס, 10 באוגוסט 2024, https://rc.majlis.ir/fa/law/show/1811432
[13] "בהסכמת חברי המג'לס: יוקם ארגון לאומי לבינה מלאכותית" (המקור בפרסית), סוכנות הידיעות "איסנא", 26 באוקטובר 2025, https://www.isna.ir/news/1404080401607
[14] "פ'זשכיאן: הממשלה תומכת בפיתוח של בינה מלאכותית" (המקור בפרסית), סוכנות הידיעות "תסנים", 3 באוקטובר 2024, https://www.tasnimnews.com/fa/news/1403/07/14/3172262
[15] "גרסה ניסיונית לפלטפורמת בינה מלאכותית לאומית; תחילתו של עידן טכנולוגי חדש באיראן" (המקור בפרסית), סוכנות הידיעות "איסנא" 17 בינואר 2025, https://www.isna.ir/news/1403102819920
[16] שם.
[17] "שנת 1402 היא השנה לשימוש בבינה מלאכותית להגנה בסייבר" (המקור בפרסית), רשות השידור האיראנית, 20 במאי 2023, https://www.iribnews.ir/fa/news/3855200
[18] שם.
[19] שם.
[20] "המשלחת האיראנית לאו"ם: אנחנו לא יוזמים מתקפות סייבר נגד אף מדינה" (המקור בפרסית), סוכנות הידיעות "אירנא", 16 באוקטובר 2025, https://www.irna.ir/news/85969426
[21] “Microsoft: Russia, China increasingly using AI to escalate cyberattacks on the US”, Associated Press News Agency, October 16, 2025, https://apnews.com/article/ai-cybersecurity-russia-china-deepfakes-microsoft-ad678e5192dd747834edf4de03ac84ee
[22] “Iran steps into US election 2024 with cyber-enabled influence operations”, Microsoft, August 9, 2024, https://cdn-dynmedia-1.microsoft.com/is/content/microsoftcorp/microsoft/final/en-us/microsoft-brand/documents/5bc57431-a7a9-49ad-944d-b93b7d35d0fc.pdf
[23] שם.
[24] “Disrupting malicious uses of our models: An update February 2025”, Open AI, January 2025, https://cdn.openai.com/threat-intelligence-reports/disrupting-malicious-uses-of-our-models-february-2025-update.pdf
[25] שם.
[26] “Influence and cyber operations: an update”, Open AI, October 2024, https://cdn.openai.com/threat-intelligence-reports/influence-and-cyber-operations-an-update_October-2024.pdf
[27] “Adversarial Misuse of Generative AI”, Google Cloud, January 30, 2025, https://cloud.google.com/blog/topics/threat-intelligence/adversarial-misuse-generative-ai
[28] שם.
[29] שם.
[30] שם.
[31] “Uncharmed: Untangling Iran's APT42 Operations”, Google Cloud, May 2, 2024, https://cloud.google.com/blog/topics/threat-intelligence/untangling-iran-apt42-operations
[32] שם.
[33] “Staying a Step Ahead: Mitigating the DPRK IT Worker Threat”, Google Cloud, September 23, 2024, https://cloud.google.com/blog/topics/threat-intelligence/mitigating-dprk-it-worker-threat?e=48754805
[34] “Adversarial Misuse of Generative AI”, Google Cloud, January 30, 2025, https://cloud.google.com/blog/topics/threat-intelligence/adversarial-misuse-generative-ai
[35] “Jasper Sleet: North Korean remote IT workers’ evolving tactics to infiltrate organizations”, Microsoft, June 30, 2025. https://www.microsoft.com/en-us/security/blog/2025/06/30/jasper-sleet-north-korean-remote-it-workers-evolving-tactics-to-infiltrate-organizations
[36] “Disrupting malicious uses of our models: An update February 2025”, Open AI, February 2025, https://cdn.openai.com/threat-intelligence-reports/disrupting-malicious-uses-of-our-models-february-2025-update.pdf
[37] "אחרי שגרם לביטול בחירות ברומניה, מבצע השפעה זר מאיים לשבשן גם בישראל"', עיתון הארץ, 15 בספטמבר 2025, https://www.haaretz.co.il/news/security/2025-09-15/ty-article-magazine/00000199-2e01-d336-addd-6f7fb76d0000
[38] "מתקפת סייבר על ביה"ח שמיר אסף הרופא ביום כיפור – פעולה איראנית", כאן 11, 22 באוקטובר 2025, https://www.kan.org.il/content/kan-news/local/962598
[39] "קבוצת Qilin מסירה את הפרסום של בית החולים אסף הרופא, ויש לכם חלק בזה", חדשות הסייבר – ארז דסה (טלגרם), 3 באוקטובר 2025, https://t.me/CyberSecurityIL/7837
[40] "קצת מרחיב לכם על האירוע עם אסף הרופא וקבוצת קילין", חדשות הסייבר – ארז דסה (טלגרם), 8 באוקטובר 2025, https://t.me/CyberSecurityIL/7860
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
