איראן מפעילה זה שנים מנגנוני השפעה גלויים וחשאיים[1] נגד יריבותיה, ובראשן ישראל וארצות הברית, ולעיתים אף כלפי מדינות המקיימות עימה קשרים דיפלומטיים. פעולות אלו נועדו לנצל נקודות חולשה ומצבים פוליטיים רגישים כדי לערער את יציבותן של מדינות היעד, להעמיק שסעים פנימיים ולחזק נרטיבים התואמים את האינטרסים האסטרטגיים של טהרן. מנגנונים אלו נשענים על שילוב בין מתקפות סייבר למבצעי השפעה, בעיקר ברשתות החברתיות, המופעלים במדרג משתנה של חשאיות והכחשה.
הצורך בשליטה בזירת התודעה מודגש תדיר על ידי ההנהגה. המנהיג עלי ח'אמנהאי שב ומציג את "הכוח הרך" כממד מרכזי בעוצמתה של איראן. בינואר 2024 טען כי הרפובליקה האסלאמית נשענה לאורך ארבעה עשורים יותר על עוצמה רעיונית, מסרים ותודעה מאשר על כוח צבאי, וכי לצד פיתוח נשק מתקדם, "הנשק האינטלקטואלי והמילולי" חייב להוות נדבך מרכזי בארגז הכלים הלאומי.[2]
חשוב לציין כי למרות ההשקעה הרבה במערכי ההשפעה, טרם נחשף קמפיין איראני שיצר אפקט רחב־היקף ומובהק. עם זאת, העקביות, היקף הפעילות ושיפורה המתמשך מצביעים על תפיסה אסטרטגית ארוכת-טווח ועל נכונות להרחיב את המאמץ – בין אם במרחב הגלוי ובין אם במרחב החשאי, שבו הסיכוי לזיהוי נמוך יותר. יתרה מזו, ייתכן שמבצעי השפעה אפקטיביים לא התגלו כלל, או שיופיעו בזירות עתידיות תוך יישום לקחים ממבצעים קודמים.
אירועי השיא של השנים האחרונות – פריצת מלחמת "חרבות ברזל" ואירועי "עם כלביא" – מדגימים כיצד איראן מפעילה את מערכי הסייבר וההשפעה בעיתות משבר, ומהם גבולות היכולת והנכונות המבצעית שלה. דפוסי הפעולה שנחשפו מצביעים על מערך יציב יחסית, הפועל בו־בזמן כלפי קהלים פנימיים וחיצוניים, תוך הסתמכות על מארג מגוון של כלים, נרטיבים ומנגנוני הכחשה.
על רקע זה, אבחן במאמר זה כיצד איראן פועלת במרחב ההשפעה החשאית – מהן מטרותיה, אילו כלים היא מפעילה, ואילו דפוסי פעולה מאפיינים את פעילותה, בייחוד בעת אירועים מתפרצים ומשברי אזור. תחילה יוצג ההקשר הרחב של מנגנוני ההשפעה והתעמולה של טהרן; לאחר מכן ינותחו המטרות, הכלים והפרקטיקות של מערך ההשפעה החשאי; ולבסוף יידונו מקרי מבחן הנוגעים לפעילות איראן סביב מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא".
ההשפעה החשאית של איראן: מנגנוני פעולה, דפוסי הסוואה ושיטות הכחשה
המשטר האיראני מפעיל מגוון רחב של כלים גלויים לקידום עמדותיו בזירה הבינלאומית – כלי תקשורת רב־לשוניים, פעילות דיפלומטית במוסדות בינלאומיים והצהרות רשמיות של גורמי משטר. מאמצים אלה משויכים באופן ברור לאיראן, ומטרותיהם הגלויות מקילות על ניתוחם כפעילות מדינתית רשמית.
לצד ערוצי השפעה גלויים אלה פועלת תשתית רחבה של מבצעי השפעה חשאיים המתבצעים במרחק ניכר מזיהוי ישיר עם איראן, ומיועדים להשפיע על דעת הקהל במדינות היעד באופן עמוק ומהותי יותר. חלק מהקמפיינים הללו שואפים לבסס אותנטיות גבוהה: התכנים, השפה והסגנון מעוצבים כך שייתפסו כקולות מקומיים אותנטיים, לעיתים עד כדי חיקוי מדויק של שיח מחאתי או פוליטי מקומי. מבצעים אחרים נשענים דווקא על נראות גבוהה ועל "רעש" תקשורתי חזק, אך תוך הסתרת הקשר לאיראן כדי למנוע ייחוס ישיר.
שמירה על אותנטיות ועל הסוואה אפקטיבית היא תנאי יסוד להצלחת מבצעי ההשפעה החשאית. חשיפה של מוצאם או ייעודם מביאה בדרך כלל לפגיעה מיידית באמינות המסרים, לחשיפת הכוונה העוינת, ולכישלון מהותי של המבצע. הדבר נכון במיוחד כשמדובר במתקפות סייבר הנשענות על אפקט ההפתעה ועל יצירת עמימות; חשיפת המנגנון האמיתי שמאחוריהן מפחיתה את האפקט המבצעי ומאפשרת למדינות היעד להתכונן טוב יותר לסבבים עתידיים.
מעבר לממד התודעתי, קמפיינים חשאיים מאפשרים לטהרן להשפיע על מדינות זרות מבלי לשאת בהשלכות דיפלומטיות, משפטיות או ביטחוניות הנלוות לפעולה רשמית. באמצעותם המשטר מייצר יכולת הכחשה – אמצעי המגן עליו מפני תגובות קשות ומאפשר לו להפעיל לחץ או לערער יציבות במדינות יריבות מבלי לשלם מחיר ישיר.
באופן כללי, ניתן לזהות שני דפוסי הכחשה מרכזיים בפעילות ההשפעה החשאית של איראן:
- הכחשה מלאה: מצב שבו מדינת היעד אינה מודעת כלל לכך שמתבצע מהלך עוין. דפוס זה אופייני לקמפיינים המבקשים להשתלב בשיח המקומי, לייצר תחושת אותנטיות ולהעצים שסעים פנימיים. חשיפה של מקורם האיראני מנטרלת כמעט לחלוטין את יעילותם.
- הכחשה ביחס לאיראן: מצב שבו ברור שקיים מהלך עוין, אך לא ניתן לייחס אותו לאיראן. דפוס זה מאפיין בעיקר מתקפות סייבר, העלולות להוביל לתגובה דיפלומטית או ביטחונית משמעותית. בשונה מקמפיינים המבקשים "להתמזג" בשיח, מתקפות סייבר נועדו לרוב ליצור השפעה רחבה, שיבוש, או רעש תקשורתי – אך תוך הסתרת זהותו של הגורם המפעיל.
גופים וארגונים מרכזיים
באיראן מוכרים כמה ארגונים המעורבים בהפעלת מערכי השפעה חשאית. פעילות זאת מתקיימת במקביל למערך התעמולה וההשפעה הגלויה, הכולל בין היתר את רשות השידור האיראנית (IRIB) וחלקים ממשרד החוץ. גופי ההשפעה החשאית עוסקים במלאכתם בכפוף לדפוסי ההכחשה שצוינו לעיל, ומפעילים לשם כך מערך נרחב של אמצעים וכלים.
- משמרות המהפכה – הזרוע הפוליטית החמושה המרכזית של המשטר האיראני. המשמרות כפופים למטה הכללי של הכוחות המזוינים, שפועל תחת אחריותו הישירה של מנהיג איראן. במסגרת משמרות המהפכה פועלים גופים מספר העוסקים בהשפעה חשאית באמצעי סייבר התקפי, בראשם ארגון המודיעין של משמרות המהפכה וארגון הסייבר ההגנתי והלוחמה האלקטרונית. גופים אלה מפעילים יחידות סייבר התקפיות וכן פרסונות סייבר המשמשות למינוף תודעתי של מבצעי סייבר רחבים יותר. פעילות זאת מתבצעת הן באמצעות כוח אדם אורגני של משמרות המהפכה והן באמצעות מיקור חוץ לגופים פרטיים.[3]
- משרד המודיעין – משרד המודיעין הוא משרד ממשלתי הכפוף לנשיא איראן, ומתפקד כאחת מזרועות הביון המרכזיות של המשטר האיראני. המשרד אחראי על פעילות נרחבת בתחומי ריגול, איסוף מודיעין והאזנה. לצד יכולות אלו, המשרד מפעיל תחתיו יכולות סייבר מקבילות לאלו המופעלות במשמרות המהפכה, כולל יחידות סייבר התקפיות, וכן יחידות המפעילות פרסונות סייבר לצורכי השפעה. בדומה למשמרות המהפכה, גם משרד המודיעין נשען בחלק מפעילותו על שיתופי פעולה עם גופים פרטיים, כחלק מתהליך בניין הכוח והרחבת יכולותיו בתחום הסייבר.[4]
- משרד החוץ – לצד תפקידו הפורמלי בניהול המדיניות הדיפלומטית של איראן, משרד החוץ מקיים גם מערך קשרים ושיתופי פעולה שאינם מוצהרים, המיועדים לקדם פעילות השפעה חשאית בהתאם לאינטרסים של המשטר האיראני. פעילות זו מתמקדת, בין היתר, ביצירת קשרים עם גורמים זרים, משפיענים ואינטלקטואלים, ובהטמעת מסרים ונרטיבים באופן עקיף ובעל מראית עין עצמאית. היבטים אלה יידונו בהרחבה בהמשך המאמר (ראו "גיוס משפיענים ואינטלקטואלים").
יעדים אסטרטגיים של מערך ההשפעה החשאית של איראן
מחקרים שונים לצד בחינה של פעילותה המעשית של איראן מצביעים על ארבעה יעדים אסטרטגיים מרכזיים המנחים את מערך ההשפעה החשאית שלה:
1. ערעור יציבותן הפנימית של יריבותיה, בייחוד ישראל וארצות הברית
איראן עושה שימוש בנרטיבים מחוללי־שסע הקיימים ממילא במדינות היעד ומעצימה אותם, במטרה לערער יציבות שלטונית ולפגוע בלכידות החברתית. בישראל התמקדו פעולות אלה בהפצת תכנים מקטבים סביב מחלוקות פוליטיות וחברתיות – לרבות רפורמת מערכת המשפט (2023), יחסי חילונים־חרדים,[5] וכן הכפשות של גורמי ביטחון בכירים.[6]
בעולם פעלה איראן לקדם נרטיבים בדלניים בבריטניה, כמו עידוד הלאומיות הסקוטית,[7]ובארה״ב פעלה להתערבות בקמפיין הבחירות של 2024 באמצעות פריצה למחשבי הקמפיין של דונלד טראמפ במטרה לפגוע בסיכויי בחירתו.
2. שימור יציבות המשטר באיראן
במהלך העימות הישיר בין איראן לישראל התמקדו חלק ממנגנוני ההשפעה האיראניים בזירה הפנימית. הופעלו רשתות בוטים ונכסים מקוונים שקידמו נרטיבים של אחדות לאומית, עמידות מול איומים חיצוניים ונכונות להקרבה למען המדינה.[8] לאחר סיום מבצע "עם כלביא" הדגישו קמפיינים אלה את חובת הלכידות הפנימית, לצד פעולות אכיפה וענישה נגד מי שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל. בכך מערך ההשפעה משמש גם ככלי משלים לשליטה חברתית.
3. קידום אג'נדה אנטי-ישראלית (ולפיכך גם פרו-פלסטינית)
איראן מנסה להציג את ישראל כמדינה תוקפנית הפועלת לכאורה נגד האוכלוסייה הפלסטינית. לאחר 7 באוקטובר ניכרה אף הפניה של משאבים מקמפיינים אחרים (למשל נגד בריטניה) לטובת חיזוק התעמולה האנטי-ישראלית.[9]בנוסף, איראן מפיצה קונספירציות בקרב קהלים במערב המציגות את ישראל כגורם המכוון את מדיניות ארה״ב ואת מקבלי ההחלטות בה.[10] כמו כן, איראן פועלת ל"גביית מחיר" ממדינות המקיימות קשרים ביטחוניים או טכנולוגיים עם ישראל באמצעות תקיפות סייבר או קמפיינים חשאיים הנלווים להן – ומבליטה זאת בנרטיבים הפנימיים והחיצוניים כאחד.[11]
4. פגיעה באופוזיציה האיראנית הגולה
מנגנוני השפעה איראניים מופעלים גם נגד גורמי אופוזיציה מחוץ למדינה, הנתפסים כמאיימים על יציבות המשטר. דוגמה בולטת לכך היא מתקפת הסייבר של קבוצת "Handala" נגד עיתונאים של ערוץ האופוזיציה האיראני הגולה "Iran International",[12] אחד ממוקדי הביקורת החריפים ביותר על המשטר. פעולות מסוג זה נועדו להרתיע, לשבש את פעילות האופוזיציה, ולפגוע באמינותם של כלי תקשורת היושבים במערב ועוסקים בחשיפת פרשיות מביכות משטח איראן.
אמצעים מרכזיים של מערך ההשפעה החשאית של איראן
כדי לקדם את יעדיו האסטרטגיים בממד החשאי, המשטר האיראני מפעיל מגוון רחב של כלים ושיטות פעולה המשולבים לעיתים זה בזה במסגרת קמפיין רב־ממדי. להלן האמצעים הבולטים:
1. רשתות בוטים
רשתות בוטים הן אחד הכלים המרכזיים בפעילות ההשפעה של איראן. מדובר בפרופילים מזויפים הפועלים בתיאום הדוק ברשתות החברתיות לצורך קידום נרטיבים ומסרים. לרוב הפעילות מתבטאת בפעולות אוטומטיות פשוטות – לייקים, שיתופים והפצת האשטגים[13] – אך במקרים אחרים בוטים מייצרים גם תוכן מקורי. בין מאפייני הזיהוי של רשתות אלה: זמני פעילות חופפים, תיאום מלא בין פרופילים שונים, ושימוש עקבי באותם מסרים ונכסים דיגיטליים.
בהמשך לכך, התפתחותם של מודלי שפה גדולים (LLM) וכלי בינה מלאכותית נוספים מאפשרת כיום יצירת תוכן משכנע בהיקפים נרחבים, מה שמשפר במידה רבה את יכולת ההתחזות ומקשה על גילוי הרשתות. איראן עושה שימוש ברשתות הבוטים גם להדהוד עמדות רשמיות, וגם להגברת נרטיבים מפלגים מקומיים במדינות היעד.
2. התחזות לגורמים מוכרים
איראן מפעילה עמודי רשת המתחזים לגורמים קיימים – ארגונים, יוזמות אזרחיות ואף גופי חמאס – במטרה ליצור אמינות, להטעות את הציבור, ולהשיג מידע. דוגמאות בולטות:
- "כאן+": גילוי שב"כ של פלטפורמה שהציגה עצמה כגורם ישראלי לגיטימי, ושימשה לאיסוף פרטים על אזרחים במסגרת סקרים פיקטיביים. [14]
- "BringHomeNow": עמוד שהתחזה למיזם תמיכה בחטופים, באמצעות חיקוי ההאשטגים והאסתטיקה של הקמפיין הרשמי להשבת החטופים במלחמת "חרבות ברזל", במטרה לאסוף מידע אישי באמצעות "טופסי התנדבות". שמו דומה מאוד לקמפיין הבולט למען החזרת החטופים באנגלית – Bring Them Home Now. הקמפיין נחשף על ידי השב"כ.[15]
עמודים אלה יועדו ככל הנראה לשמש בסיס לגיוס מקומיים או לבניית תשתית למבצעי השפעה עתידיים. אלמלא נחשפו, סביר שהיו עוברים לשלב של שידור מסרים תעמולתיים.
3. ישויות פיקטיביות מורכבות
בנוסף לרשתות בוטים ועמודים מתחזים, איראן מקימה ישויות בעלות "זהות עמוקה" – עמודי רשת או ארגונים פיקטיביים המתיימרים לייצג קבוצות אזרחיות מקומיות. ישויות אלו מייצרות תוכן מקורי רב, במטרה לצבור קהל ולבנות אמינות לאורך זמן.
דוגמאות מובהקות לתופעה זו עלו בזירה הישראלית כאשר גורמים איראניים הקימו ערוצי טלגרם שהציגו את עצמם כ"קמפיינים אזרחיים" מקומיים. ערוצים אלה פרסמו מסרים בעלי אופי קיצוני ומפלג ביחס לסוגיות רגישות בחברה הישראלית, ופעלו תוך הסתרה מלאה של הקשר שלהם לאיראן, בניסיון לייצר מראית עין של פעילות אותנטית לחלוטין.[16] בחלק מן המקרים שולבו בקמפיינים גם סוכנים ישראלים שגויסו על ידי מפעיליהם במטרה להעניק לפעילות נוכחות פיזית ולחזק את אמינותה.[17] בינואר 2024 חשף שב"כ כמה ערוצים כאלה והפליל אותם כישויות הפועלות מטעם גורמי מודיעין איראניים.
- "דמעות מלחמה": קידום תכנים קיצוניים וניסיון לגיוס ישראלים למשימות בנושא החטופים. [18]
- "אגרוף", "חסרות אונים" (hasrotonim), "ישראל השנייה", "הנוקמים" – כולם עמודים שנועדו להעצים שסעים חברתיים ופוליטיים.[19]
מחקרים מצביעים על כך שאיראן משלבת לעיתים פעילות פיזית מקומית – כגון תליית מודעות או חלוקת חומרי תעמולה – באמצעות סוכנים משוּטים בשטח, כדי להעצים את האותנטיות ולחזק את הקשר בין המרחב הדיגיטלי לפיזי.[20]
4. "האקטיביסטים" (Hacktivists): פרסונות סייבר ומתקפות הרסניות
איראן מבצעת מתקפות סייבר הרסניות באמצעות יחידות רשמיות, אך מציגה אותן כפעילות של "קבוצות האקרים אידאולוגיות" (האקטיביסטים). לצורך כך נוצרות פרסונות סייבר – עמודים ו"זהויות" פיקטיביות ברשתות החברתיות הנוטלות אחריות על מתקפות.
האיראנים מתחזים לגורמים אלה על ידי פתיחת עמודים ייעודיים ברשתות החברתיות לאותם "האקטיביסטים" (עמודים אלה נקראים בשפה המקצועית "פרסונות סייבר"), בהם ניטלת אחריות על מתקפות ומועלים חומרים לחיזוק האמינות כי אכן מדובר ב"תוקף". יחידות אלה פועלות באיראן בתוך שני גופי ביטחון מרכזיים. בין המקרים הבולטים שניתן למנות:
א. פרסונות סייבר
- פרסונת "BlackShadow"
מוכרת בעיקר בתור הפרסונה שעמדה בחזית הפומבית של מתקפת הסייבר האיראנית נגד חברת הביטוח הישראלית "שירביט" בשנת 2020. קושרה על ידי מערך הסייבר הלאומי של ישראל למערך התקיפה איראני המוכר בכינוי Agrius ולפרסונת Malek Team, שפועלים תחת המסגרת של משרד המודיעין האיראני. מערך זה אחראי גם לניסיון התקיפה נגד בית החולים "זיו" בצפת בשנת 2023, שנעשה בשיתוף יחידת הסייבר "Lebanese Cedar" של חיזבאללה.[21] - פרסונת "Handala"[22]
הפרסונה היא למעשה חלק מיחידת סייבר התקפי שפועלת תחת משרד המודיעין האיראני. היא מבצעת תקיפות רבות נגד ישראל בכיסוי אידאולוגי של תמיכה בעם הפלסטיני, ומהווה כיום את יחידת הסייבר ההתקפי הפעילה ביותר נגד ישראל. בנוסף לישראל תקפה הקבוצה גם את ערוץ החדשות "Iran International".[23] - פרסונת "Darkbit"
גם היא פועלת במסגרת יחידת סייבר במשרד המודיעין האיראני. פרסונה זו היוותה את הפנים של מתקפה איראנית הרסנית נגד שרתי הטכניון שהתבצעה ב-2023 על ידי יחידת הסייבר הידועה במערב בכינוי "MuddyWater". הפרסונה מסגרה את המתקפה בנרטיבים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ככל הנראה כדי להרחיק את החשד כי מדובר בתקיפה איראנית מאורגנת.[24] האיראנים השתמשו במתווה תקיפה דומה במתקפה נגד ממשלת אלבניה בספטמבר 2022, אז עשו שימוש בפרסונה אחרת בשם "Homeland Justice", שנטלה אחריות על המתקפה[25] ומופעלת גם היא על ידי צוות ממשרד המודיעין.[26] - פרסונת "Moses Staff"
פועלת במסגרת יחידת הסייבר של משמרות המהפכה[27] ותוקפת בעיקר ארגונים ישראליים. המתקפות שהפרסונה מפרסמת מיועדות בעיקר לגרום נזק גדול ככל האפשר על ידי הדלפת מידע רגיש משרתי הגופים המותקפים. כמו הפרסונות האחרות, גם Moses Staff מדגישה את הנרטיב הפלסטיני והאנטי-ישראלי כחלק מרכזי במסרים שלה.[28]
ב. שיטות מבצעיות
מתקפות הסייבר עושות שימוש בכמה שיטות מבצעיות נפוצות, שבדרך כלל מיועדות להביא לפגיעה עמוקה ככל האפשר ביעד:
- השחתה והדלפה של חומרים רגישים (Hack&Leak)
במסגרתה האיראנים פורצים לרשתות היעד וגונבים מהן מידע רגיש, לרוב אישי, בכוונה תחילה להדליף אותו. מטרת מתקפות אלה היא בדרך כלל ערעור יציבותו של הגוף הנפגע, ועל ידי כך פגיעה במדינת היעד (לרוב ישראל). מקרה בולט של מתקפה מוצלחת שכזו ניתן לראות במתקפת הסייבר שהתבצעה נגד חברת "שירביט" ב-2020, שככל הנראה תרמה תרומה מכרעת לסגירת פעילותה העצמאית של החברה ומכירתה לחברת "הראל".[29] במקרים רבים הפעולה אינה כוללת רק גנבה של המידע אלא גם השחתה שלו. - מתקפות נגד רכיבי בקרה תפעוליים (OT)
מדובר במתקפות מורכבות יחסית, שאחוזי ההצלחה של האיראנים בהן נמוכים. ניתן לראות מקרה בולט אחד מוצלח מדצמבר 2023 כשיחידת סייבר איראנית המזוהה עם משמרות המהפכה הצליחה לשבש את אספקת המים במחוז קטן באירלנד דרך פגיעה ברכיבי בקרה של רשת המים. פרסונת "CyberAveng3rs", שנטלה אחריות על התקיפה, הסבירה כי הרכיבים הותקפו בגלל היותם מתוצרת ישראלית.[30] - השחתת דפי אינטרנט (Defacement) ומתקפת מניעת שירות (DdoS)
מתקפות פשוטות יחסית שמטרתן לפגוע באתר/שירות רשתי. במסגרת מתקפת מניעת שירות התשתית הרשתית מוצפת בפניות באופן שגורם לקריסתה (לרוב לפרקי זמן קצרים). השחתת דפי אינטרנט מביאה לשינוי ויזואלי שלהם, לרוב תוך העלאת מסרים עוינים מטעם הפורץ, וברוב המקרים לזמן קצר גם כן.[31] - הפצת מסרים מאיימים
באמצעות שליחה המונית של הודעות SMS או דרך מערכות כריזה. דוגמאות בולטות לכך ניתן לראות במסגרת פעילותה של פרסונת "Handala", שהפיצה הודעות SMS ברשות מקומית בצפון ישראל וכן הפעילה "אזעקות" בכמה גני ילדים בשנים 2024–2025.[32]
ג. המאבק המערבי במערך הסייבר האיראני
חלק מרכזי מהתמודדות המערב עם מערך הסייבר האיראני מתמקד בחשיפתו והטלת מגבלות אישיות על דמויות מפתח בו. צעדים אלה מיועדים לא רק לפגיעה ביכולת המבצעית של המערך הנחשף, אלא גם עבור ערעור תחושת הביטחון האישית של המעורבים בו, לצד שידור מסר מרתיע בדבר יכולתיהם של הגופים המערביים. כך למשל נחשפו בתחילת דצמבר 2025 מחמד באקר שירינכאר ופאטמה צדיקיאן-כאשי על ידי ארצות הברית, והוצע פרס על מידע שיוביל ללכידתם. שירינכאר וצדיקיאן-כאשי הן דמויות חשובות ביחידת הסייבר המכונה "שהיד שושתרי".[33]
דוגמה נוספת ומשמעותית היא הדלפה של מסמכי קבוצת התקיפה המכונה במערב "Charming Kitten" מנובמבר 2025. שמה של הקבוצה הוא למעשה "קבוצת מודיעין סייבר 1500", והיא משויכת לארגון המודיעין של משמרות המהפכה. במסגרת ההדלפה נחשפו כלי תקיפה, רוגלות, שיטות פעולה, שמות ופרטים מזהים של פעילים וכמו כן יעדים שהקבוצה ניסתה או הצליחה לחדור אליהם בפועל.[34]
בנוסף לכך, ניתוח של עיתון "הארץ" כלפי חשבוניות קריפטו שנחשפו מראה כיצד רכשה אותה קבוצה שרתים ישראליים בזהויות בדויות ותקפה באמצעותם חברות בישראל. לא ברור מי עומד מאחורי הדלפת מסמכי הקבוצה; אף על פי שדפוס הפעולה תואם לזה של גופים מערביים, ייתכן כי מדובר דווקא בסכסוך איראני פנימי.[35]
5. גיוס משפיענים ואינטלקטואלים
איראן פועלת גם כדי לגייס חוקרים ממוצע איראני שחיים במערב כדי לקדם את עמדותיה בקרב הציבור ומקבלי ההחלטות. בהודעות דוא"ל שנחשפו על ידי ערוץ החדשות האיראני הגולה "Iran International" התגלה כי אינטלקטואלים ממוצא איראני, שחיים ופועלים במערב, ניהלו קשר עם המשטר האיראני במקביל לעבודתם במדינות מערביות. המשפיענים עבדו בעיקר במסגרת מכוני מחקר ובגופים רשמיים וניהלו קשר קרוב עם גורמים במשרד החוץ האיראני, ואף פנו להתייעצויות עימם לגבי מאמרים שעמדו לפרסם ואף בנוגע להגעה לכנסים מסוימים. הקשר התקיים במסגרת ארגון רשמי שהוקם על ידי המשטר בשם IEI) The Iran Experts Initiative) וריכז את הפעילות.[36] לא מן הנמנע שקיימות רשתות נוספות כאלו, שכן המשטר האיראני פועל באופן מתמיד לחיזוק הקשר עם האזרחים האיראניים החיים מחוץ לאיראן.
פעילות ההשפעה האיראנית נגד ישראל מאז ה-7 באוקטובר ובמהלך מבצע "עם כלביא"
1. פעילות ההשפעה האיראנית מאז ה־7 באוקטובר
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נרשמה עלייה חדה בהיקף ובעוצמת מתקפות הסייבר וההשפעה החשאית שאיראן מפעילה נגד ישראל. טהרן הפעילה במהלך התקופה את כלל ארגז הכלים הדיגיטליים שבידיה – רשתות בוטים, מתקפות סייבר הרסניות, פרסונות סייבר, ישויות פיקטיביות ופעילות תודעתית גלויה וחשאית – במטרה לסייע לחמאס ולערער את היציבות בישראל. אף שהפגיעה הישירה בישראל נותרה חלקית, פרק זמן זה מהווה "תצוגת יכולת" משמעותית של כוונת איראן להפעיל לחץ מתמשך ועצימתי בזירה זו.
בהמשך לכך, בפברואר 2024 דיווחה Microsoft כי במהלך 75 הימים הראשונים למלחמה שיעור התקיפות האיראניות נגד ישראל כמעט הוכפל. [37] באפריל 2024 מסר ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר של ישראל, גבי פורטנוי, כי עוצמת מתקפות הסייבר האיראניות "גדלה פי שלושה" בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. [38]
לצד זאת, מחקר של Microsoft (פברואר 2024) מצא כי צריכת תעמולה איראנית זינקה גם במדינות מערביות: המחקר הראה עלייה בצריכת תוכן איראני בכ־42% לאחר מתקפת ה־7 באוקטובר, ובהמשך התייצבה על כ־28%–29% מעל הממוצע שלפני המלחמה. רוב החשיפה הגיע מקהלים דוברי אנגלית – ממצא המעיד על מיקוד איראני אפקטיבי. [39]
רוב התקיפות המהותיות בוצעו בידי יחידות סייבר של משרד המודיעין ומשמרות המהפכה, וכללו גנבת מידע, הדלפות והשחתות. לצד זאת בלטו כמה תקיפות יוצאות דופן:
- תקיפת OT באירלנד (דצמבר 2023)
יחידת סייבר של משמרות המהפכה הצליחה לשבש אספקת מים במחוז קטן באמצעות פגיעה ברכיבי בקרה תפעולית – אחת מתקיפות ה־OT ההתקפיות המוצלחות ביותר שיוחסו לאיראן.[40] - תקיפת בית החולים "זיו" (דצמבר 2023)
יחידות סייבר של משרד המודיעין, לצד יחידת סייבר של חיזבאללה, ניסו לשבש את פעילות בית החולים בצפת. המתקפה נבלמה, אך נתונים של מטופלים ועובדים נגנבו ופורסמו ברשת.[41] - קמפיין נגד משלחת ישראל לאולימפיאדת פריז (יולי 2024)
איראן חשפה מידע אישי על ספורטאים ישראלים שעמדו להשתתף במשחקים, הפיצה קריאות לחרם ושלחה איומים ישירים לספורטאים ולבני משפחותיהם.[42] - הפצת 5 מיליון הודעות SMS מאיימות (ספטמבר 2024)
איראן וחיזבאללה הפיצו כ-5 מיליון הודעות SMS מבהילות באמצעות פריצה לחשבון של לקוח באחת מהחברות המעניקות שירותי הפצת SMS ושימוש בחשבונו להפצת ההודעות.[43] - בוטים להפצת שסעים פנימיים בישראל
האיראנים ניסו למנף את השיח הער בישראל בסוגיות סביב המלחמה – סוגיית החטופים, דמותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכן השיח בדבר הצורך בהמשך המלחמה – כדי לקדם שיסוי ופילוג בחברה הישראלית. רבים מקמפיינים אלו, כפי שנכתב, נחשפו בידי השב"כ ונוטרלו למעשה.[44] כמו כן עשו האיראנים שימוש בבוטים כדי לקדם נרטיבים אנטי-ישראליים ברשתות, תוך הדגשת הסבל הפלסטיני והברוטליות הישראלית.[45]
למרות היקף נרחב של מאמצים, ההשפעה הממשית של אלה שאותרו נותרה מוגבלת, בין היתר בשל יכולות סיכול טכנולוגיות וקוגניטיביות, זיהוי מהיר והמודעות הגבוהה לפעילות עוינת ברשת.
פעילות ההשפעה במהלך מבצע "עם כלביא" (יוני 2025)
תקיפת הפתע הישראלית בתחילת מבצע "עם כלביא" פגעה קשות ביכולות איראניות מסוימות, אך חלקים ממערך הסייבר וההשפעה של טהרן התארגנו במהירות והמשיכו לפעול לאורך ימי המבצע (12–24 ביוני 2025).
מחקר של משרד התפוצות מיוני 2025, שכותרתו "פעילות מאורגנת של תמיכה איראנית במדיה חברתית באמצעות חשבונות מזויפים במסגרת מלחמת 'עם כלביא' ", בחן את פעילות רשתות הבוטים האיראניות במהלך ימי הלחימה מול ישראל. מהממצאים עולה כי עיקר הפעילות הופנה פנימה – אל דעת הקהל באיראן עצמה. רשתות הבוטים קידמו נרטיבים המדגישים אחדות לאומית, סולידריות ופטריוטיות, והעניקו בולטות מוגברת לחשבונות איראניים מרכזיים, ובראשם חשבון ה-X של ח׳אמנהאי. במידה מצומצמת יותר פעלה הרשת לקדם מסרים של נקמה ודה-מורליזציה המיועדים לקהל הישראלי. [46]
פעילות ההשפעה האיראנית בכלל, ופעילות הבוטים בפרט, התחלקה לכמה קהלי יעד, וכפועל יוצא מכך – לכמה נרטיבים שונים:
1. הזירה האיראנית – ליכוד ושימור המשטר
במהלך הלחימה פעל המשטר האיראני במקביל בזירה האיראנית מזווית פנימית וחיצונית, במטרה לשלב קידום אחדות לאומית עם הצגת כוח. מהזווית הפנימית, המשטר חתר להעצמת דמותו של המנהיג ח'אמנהאי וקידום תחושת אחדות בקרב הציבור האיראני, תוך שימוש במוטיבים צבאיים ודתיים ודמויות מוכרות מההיסטוריה המוסלמית השיעית. [47]
מהזווית החיצונית, איראן פעלה להפצת איומים והצגת הצלחות נגד ישראל, לרבות שימוש בתמונות וסרטונים מזויפים ברשתות חברתיות, ובפרט ב-TikTok, שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. תכנים אלה נועדו להציג את ישראל כחלשה, להטיל דופי בהנהגתה ולהעצים את המסר הצבאי והמדיני האיראני. [48]
במקביל, החל מה-18 ביוני ניתקו השלטונות כמעט לחלוטין את החיבורים האזרחיים לאינטרנט,[49] בטענה שמדובר בצעד שמטרתו למנוע מתקפות סייבר על תשתיות המדינה ולשמור על יציבותה.[50] מהלך זה מצביע על שילוב בין פעילות סייברית חיצונית לבין שליטה פנימית על התקשורת והגישה למידע, כחלק ממדיניות ביטחון כוללת של המשטר.
2. הזירה הישראלית – דה-מורליזציה והפחדה
בזירה הישראלית פעלה איראן בעיקר להפצת איומים נגד ישראל, לרבות מסרים בשפה העברית, וכן להעצמת הצלחותיה הצבאיות נגד חיל האוויר ומטרות נוספות בישראל. [51] לצד פעילות בוטים ברשתות החברתיות, חוקר הסייבר ארז דסה דיווח על עלייה של מאות אחוזים במספר מתקפות ההשחתה מסוג DDoS שנרשמו לאחר פתיחת המבצע, כאשר לאורך ימי הלחימה נשמרה רמת מתקפות גבוהה במידה ניכרת לעומת השגרה. [52]יחידות הסייבר של משמרות המהפכה ומשרד המודיעין היו פעילות יחסית בתקופה זו.
בנוסף יישמה איראן מערך דה-מורליזציה כלפי ישראל, שכלל לא רק הפצת האשטגים ברשתות החברתיות אלא גם שליחת הודעות מזויפות, כגון אזהרות שווא על מחסור צפוי בדלק, במטרה לערער את תחושת הביטחון והיציבות בציבור הישראלי. [53]
3. הזירה האמריקאית – הרחקת ארה״ב מהעימות
בזירה האמריקאית, איראן פעלה ליצירת מסרים תעמולתיים שמטרתם להרחיק את ארצות הברית מהתערבות צבאית לצד ישראל. במסגרת זו הוצג הנשיא דונלד טראמפ כמי שמובל ומתומרן על ידי ראש הממשלה נתניהו וקהילות יהודיות בארצות הברית, במטרה להציג את המלחמה האפשרית נגד מתקני הגרעין האיראניים כעניין שאינו נוגע לארה"ב ישירות, אלא נגרם בשל ישראל ותומכיה. בנוסף נוצר תוכן שהציג את ישראל כמדינת טרור, במטרה לערער את הלגיטימציה הבינלאומית והפנימית לפעולותיה נגד איראן. [54]
4. הזירה הבינלאומית – דה-לגיטימציה לישראל
רשתות בוטים קידמו הצגת ישראל כמדינה "טרוריסטית", "פושעת", "שטנית", וכמבצעת "רצח עם". לצד זאת הופצו טענות שישראל מסתירה פגיעות קשות שספגה מאיראן במהלך המבצע. [55]
לסיכום, הפעילות האיראנית במהלך מבצע "עם כלביא" מדגישה כי שימור היציבות המשטרית היה היעד המרכזי של טהרן. מאמצי הסייבר וההשפעה כלפי ישראל וקהלים בינ״ל היו משניים לעומת מאמצי ההגנה, הטילאות והניהול המדיני של המשבר. כישלונות איראניים בזירות אחרות – בעיקר בזירה הצבאית והדיפלומטית (לרבות חוסר התמיכה מרוסיה[56]) – עשויים להוביל את טהרן להשקעת משאבים גדולה עוד יותר ביכולות סייבר והשפעה בעתיד.
משמעויות ומגמות עתידיות
המערך האיראני להשפעה חשאית מהווה חלק מרכזי באסטרטגיה הכוללת של הרפובליקה האסלאמית, ומתפתח בתהליך רב-שנתי ומסודר, המבוסס על תפיסה של לוחמת מידע ולוחמה פסיכולוגית. אף שהצלחות של מבצעי ההשפעה עשויות להיות לא-עקביות או זניחות, המשך הפעילות משקף את הנכונות של האיראנים להמשיך ולפתח את יכולותיהם בתחום, למנף את התקדמות הטכנולוגיה וכן להפיק לקחים ממבצעי העבר באופן מתמשך.
מנגנון ההשפעה החשאית של איראן הוא נדבך מרכזי ובעל רציפות אסטרטגית במדיניותה. חרף פערים ביכולת, וחרף העובדה שמבצעים רבים מתגלים כבעלי אפקט שולי, יש לראות במערך זה מערכת דינמית הניזונה משילוב בין תפיסת עולם מגובשת לבין למידה מתמשכת והתאמות טכנולוגיות באופן מתמיד. כישלונות נקודתיים אינם מלמדים על חולשה מערכתית, בדיוק כפי שהצלחות בודדות אינן מלמדות על עליונות כוללת – בייחוד מכיוון שזהו מרחב פעולה מתפתח שבו חלק ניכר מהפעילות אינו נחשף כלל.
מתמונת הפעילות עולות כמה תובנות מרכזיות:
- קפיצת המדרגה הטכנולוגית – בעיקר מהפכת הבינה המלאכותית – צפויה לשנות את כללי המשחק. היא מפחיתה את מגבלות השפה והתרבות, ומאפשרת ייצור המוני של תוכן מקומי – לכאורה ברמת אותנטיות גבוהה.[57] עבור איראן, ששמה דגש על התחזות וגיבוש זהויות מקוונות מורכבות, מדובר במכפיל כוח אמיתי. לצד זאת, טכנולוגיית הבינה המלאכותית עשויה לשפר את היכולות הטכניות של מערך הסייבר ההתקפי, גם אם בהיקף קטן יותר מן המהפכה בתחום התוכן.
- ממד ההשפעה הוא רכיב יסודי ובעל עומק היסטורי בתפיסת הביטחון האיראנית. המשטר רואה במרחב המידע כלי אסטרטגי, ומשקיע משאבים ארוכי-טווח בפיתוחו. לכן, גם אם רק חלק מן הפעילות נחשף, יש להניח כי קיימת שכבה משמעותית של מבצעים שאינם גלויים. דילמה זו – האם אנו רואים את "קצה הקרחון" החלש או דווקא את הכישלונות – מחייבת ניתוח זהיר והנחה עקבית שמתקיימת פעילות חתרנית שאינה מזוהה.
- זיהוי מוקדם של סבבי פעילות עתידיים עשוי להתאפשר באמצעות מעקב אחר מוקדי רגישות חברתיים ופוליטיים. איראן נוטה לתזמן פעולות השפעה למרחבים שבהם קיימת תסיסה, מחלוקת או משבר. אירועים כמו מחאות, בחירות, משברים ביטחוניים או שיח פוליטי מקוטב מהווים כר פורה למיקוד מאמצים מצד טהרן.
- המערך האיראני מפגין יכולת לבצע ריכוז מאמץ בעת אירועי שיא – אך גם להתאים עצמו במהירות למצב משתנה. דפוסי הפעולה סביב ה-7 באוקטובר מלמדים על עלייה חדה ברמת האגרסיביות, ואחריה חזרה למצב בסיסי גבוה מהממוצע. דינמיות זו מלמדת על יכולת הפעלה מבצעית מהירה, ועל נכונות "לשבור כיוון" בהתאם לצרכים. המתקפות על בית החולים "זיו" ועל מערכות המים באירלנד מדגימות כי פוטנציאל הפגיעה אינו טמון רק במתקפות פשוטות, אלא עשוי להתבטא גם במתקפות מורכבות והרסניות יותר.
בסיכומו של דבר, מערך ההשפעה והסייבר החשאי של איראן צפוי להמשיך ולהתעצם – הן בשל היגיון אסטרטגי מבוסס, והן בשל הקפיצה הטכנולוגית המשבשת את תחום ייצור והפצת התוכן.
עבור ישראל ומדינות נוספות, המשמעות היא צורך במעקב רציף, בזיהוי מוקדם של נקודות תורפה חברתיות וטכנולוגיות, ובהבנה שמרחב ההשפעה הופך לזירת עימות מרכזית שבה יתרונו של היריב עשוי לגדול במהירות. למרות השיח הער על איום ההשפעה האיראני, נראה שנותרה עוד עבודה לבצע בנושא – מבקר המדינה, מתתיהו אנגלמן, הזהיר בנאום שנשא ב-9 בדצמבר כי "ישראל אינה מוכנה להתמודד עם השפעה זרה בבחירות לכנסת" ושהתערבות שכזו עלולה לערער את אמון הציבור בבחירות עצמן. הדגש בנאומו של אנגלמן היה כמובן כלפי איראן, שעודנה מפעילה מאמצים רבים בממד הסייבר בנוסף לאלו ההשפעתיים-חשאיים, נגד ישראל. אנגלמן ציין כי במסגרת מבצע "עם כלביא" התגלו כ-1,200 מבצעי השפעה נגד אזרחי ישראל, שמטרתם הייתה לזרוע פחד ובלבול.[58]
סביר להניח שהמאמץ האיראני להתערבות בבחירות בישראל, שצפויות להתקיים במהלך שנת 2026, כבר נמצא בהתארגנות ויכלול אלמנטים שנידונו במאמר זה. ייתכן שהאיראנים אף יעשו שימוש בישויות חדשות שהם מכינים לקראת תקופת הבחירות. כמו כן, לא מן הנמנע שהאיראנים פועלים לאימוץ שיטות פעולה חדשות שהתבצעו בהצלחה בבחירות במדינות אחרות, כדוגמת רומניה.
המידע שנייר זה מבוסס עליו עדכני ל-1.12.2025.
[1] להבדיל מתקיפות סייבר למטרות ריגול ולעיתים אף לגרימת נזק, שאותן איראן מבצעת נגד מגוון גדול יותר של מדינות, כולל כאלה שנחשבות ידידותיות. ראש מערך הסייבר, גבי פורטנוי, פירט בנאומו: "איראן תוקפת בסייבר גם את בעלות בריתה", מערך הסייבר הלאומי, 25 ביוני 2024, https://www.gov.il/he/pages/portnoy_cyber_week_24
[2] "לוחמה רכה, מלחמה רכה, כוח רך" (המקור בפרסית), אתר האינטרנט הרשמי של מנהיג איראן, 3 בינואר 2024, https://farsi.khamenei.ir/newspart-index?tid=1016
[3] " Iran Cyber Threat Overview", Sekoia, June 5, 2023, https://blog.sekoia.io/iran-cyber-threat-overview
[4] שם.
[5] "Adversarial Threat Report", Meta, May 2024, https://transparency.meta.com/metasecurity/threat-reporting
[6] "תמונת האלוף יהודה פוקס הופצה על ידי פרופיל פיקטיבי מאיראן", אתר שב"כ, 10 בספטמבר 2023, https://www.shabak.gov.il/reports/publications/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%A1
[7] "What’s Hiding Under the Kilt? Iranian Trolls for Scottish Independence", Clemson University, September 16, 2024, https://open.clemson.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1005&context=mfh_reports
[8] "פעילות מאורגנת של תמיכה איראנית במדיה חברתית באמצעות חשבונות מזויפים במסגרת מלחמת עם כלביא", משרד התפוצות של ישראל, יוני 2025, https://www.gov.il/he/pages/coordinated_iranian_fake_accounts_social_media_rising_lion_2025-06
[9] "What’s Hiding Under the Kilt? Iranian Trolls for Scottish Independence", Clemson University, September 16, 2024, https://open.clemson.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1005&context=mfh_reports
[10] "Iran surges cyber-enabled influence operations in support of Hamas", Microsoft, February 26, 2024, https://www.microsoft.com/en-us/security/security-insider/threat-landscape/iran-surges-cyber-enabled-influence-operations-in-support-of-hamas
[11] "Iran surges cyber-enabled influence operations in support of Hamas", Microsoft. February 26, 2024, https://www.microsoft.com/en-us/security/security-insider/threat-landscape/iran-surges-cyber-enabled-influence-operations-in-support-of-hamas
[12] "Iranian intel officials tied to cyber group targeting Iran International journalists", Iran International, August 15, 2025, https://www.iranintl.com/en/202508153061
[13] "פעילות מאורגנת של תמיכה איראנית במדיה חברתית באמצעות חשבונות מזויפים במסגרת מלחמת עם כלביא", משרד התפוצות של ישראל, יוני 2025, https://www.gov.il/he/pages/coordinated_iranian_fake_accounts_social_media_rising_lion_2025-06
[14] "שב"כ חושף מספר פלטפורמות ברשת שעל פי החשד מופעלות על ידי גורמי הביטחון האיראנים", אתר שב"כ, 15 בינואר 2024, https://www.shabak.gov.il/reports/publications/%D7%A9%D7%91%D7%9B-%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%A3-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%93-%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9D
[15] שם.
[16] "שב"כ חשף ערוצי טלגרם פופולריים כאיראניים | כך טהרן משתמשת בישראלים", אתר החדשות Ynet, 15 בינואר 2024, https://www.ynet.co.il/news/article/hjwhjfmyp
[17] "Iran surges cyber-enabled influence operations in support of Hamas", Microsoft, February 26, 2024, https://www.microsoft.com/en-us/security/security-insider/threat-landscape/iran-surges-cyber-enabled-influence-operations-in-support-of-hamas
[18] "שב"כ חושף מספר פלטפורמות ברשת שעל פי החשד מופעלות על ידי גורמי הביטחון האיראנים", שב"כ, 15 בינואר 2024, https://www.shabak.gov.il/reports/publications/%D7%A9%D7%91%D7%9B-%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%A3-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%93-%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9D
[19] שם.
[20] "התערבות והשפעה זרה איראנית במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' ", מתוך מודיעין הלכה ומעשה, גיליון מס' 10 – השפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני, https://www.intelligence-research.org.il/post/IRAN-FOREIGN-INFLUANCE-SOCIAL-MEDIA-GAZA-ISRAEL-WAR
[21] "קבוצת התקיפה האיראנית Shadow Black", מערך הסייבר הלאומי, 9 באפריל 2024, https://www.gov.il/BlobFolder/reports/alert_1727/he/ALERT-CERT-IL-W-1727.pdf
[22] להרחבה על פרסונת "Handala" והמערך המבצעי העומד מאחוריה ניתן לפנות למאמר "הסייבר כהמשך המלחמה באמצעים אחרים: פעילות 'Handala' האיראנית", https://jiss.org.il/davidi-cyber-as-the-continuation-of-war-by-other-means
[23] "הסייבר כהמשך המלחמה באמצעים אחרים: פעילות 'Handala' האיראנית", מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, 28 באוגוסט 2025, https://jiss.org.il/davidi-cyber-as-the-continuation-of-war-by-other-means
[24] "חקירת מערך הסייבר הלאומי אודות פעילות קבוצת MuddyWater בישראל", מערך הסייבר הלאומי של ישראל, 13 במרץ 2023, https://www.gov.il/he/pages/_muddywater
[25] "Iranian State Actors Conduct Cyber Operations Against the Government of Albania", CISA, September 23, 2022, https://www.cisa.gov/news-events/cybersecurity-advisories/aa22-264a
[26] "Iran surges cyber-enabled influence operations in support of Hamas", Microsoft, February 26, 2024, https://www.microsoft.com/en-us/security/security-insider/threat-landscape/iran-surges-cyber-enabled-influence-operations-in-support-of-hamas
[27] "Iran surges cyber-enabled influence operations in support of Hamas", Microsoft, February 26, 2024, https://www.microsoft.com/en-us/security/security-insider/threat-landscape/iran-surges-cyber-enabled-influence-operations-in-support-of-hamas
[28] "Uncovering MosesStaff techniques: Ideology over Money", Check Point, November 15, 2021, https://research.checkpoint.com/2021/mosesstaff-targeting-israeli-companies
[29] "לאחר אירוע הסייבר החמור: יגאל רבנוף מוכר את שירביט להראל בכ-100 מיליון שקל בלבד", גלובס, 5 במאי 2021, https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001369975
[30] "Two-day water outage in remote Irish region caused by pro-Iran hackers", The Record. December 11, 2023, https://therecord.media/water-outage-in-ireland-county-mayo
[31] "Iran surges cyber-enabled influence operations in support of Hamas", Microsoft, February 26, 2024, https://www.microsoft.com/en-us/security/security-insider/threat-landscape/iran-surges-cyber-enabled-influence-operations-in-support-of-hamas
[32] "הסייבר כהמשך המלחמה באמצעים אחרים: פעילות 'Handala' האיראנית", מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, 28 באוגוסט 2025, https://jiss.org.il/davidi-cyber-as-the-continuation-of-war-by-other-means
[33] "Fatemeh Sedighian Kashi & Mohammad Bagher Shirinkar", Rewards for Justice's internet site, visited: December 14, 2025, https://rewardsforjustice.net/rewards/fatemeh-sedighian-kashi-mohammad-bagher-shirinkar
[34] "דרור טורף תקף חתלתול מקסים? קומנדו הסייבר האיראני נחשף", הארץ, 20 בנובמבר 2025, https://www.haaretz.co.il/news/security/2025-11-20/ty-article-magazine/0000019a-9b3d-d5e6-abff-fffd8bc70000
[35] שם.
[36] "Inside Tehran’s Soft War", Iran International, Visited: November 26, 2025, https://content.iranintl.com/en/investigates/inside-tehran-softwar/index.html?_gl=1*vfpdtk*_ga*NTgxOTA2OTgzLjE2OTYxODQzMTg
[37] שם.
[38] "ראש מערך הסייבר הלאומי גבי פורטנוי בכנס סייברטק: עוצמת מתקפות הסייבר התגברה פי שלושה במלחמה", מערך הסייבר הלאומי, 9 באפריל 2024, https://www.gov.il/he/pages/cyber_tech_2024
[39] "Iran surges cyber-enabled influence operations in support of Hamas", Microsoft. February 26, 2024, https://www.microsoft.com/en-us/security/security-insider/threat-landscape/iran-surges-cyber-enabled-influence-operations-in-support-of-hamas
[40] "Two-day water outage in remote Irish region caused by pro-Iran hackers", The Record. December 11, 2023, https://therecord.media/water-outage-in-ireland-county-mayo
[41] "איראן וחיזבאללה עומדות מאחורי הניסיון לתקיפת הסייבר בבית החולים 'זיו' בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל'. המתקפה כשלה בניסיון לשבש את פעילות בית החולים", מערך הסייבר הלאומי, 18 בדצמבר 2023, https://www.gov.il/he/pages/ziv181223
[42] "קמפיין מדינתי כנגד המשלחת הישראלית לאולימפיאדה", מערך הסייבר הלאומי, 31 ביולי 2024, https://www.gov.il/BlobFolder/reports/alert_1781/he/ALERT-CERT-IL-W-1781.pdf
[43] "איראן וחיזבאללה מאחורי הפצת המסרונים המבהילים", מערך הסייבר הלאומי, 19 בספטמבר 2024, https://www.gov.il/he/pages/scarry_message_19_09_2024
[44] "שב"כ חושף מספר פלטפורמות ברשת שעל פי החשד מופעלות על ידי גורמי הביטחון האיראנים", שב"כ, 15 בינואר 2024, https://www.shabak.gov.il/reports/publications/%D7%A9%D7%91%D7%9B-%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%A3-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%93-%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9D
[45] What’s Hiding Under the Kilt? Iranian Trolls for Scottish Independence", Clemson University, September 16, 2024, https://open.clemson.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1005&context=mfh_reports
[46] "פעילות מאורגנת של תמיכה איראנית במדיה חברתית באמצעות חשבונות מזויפים במסגרת מלחמת עם כלביא", משרד התפוצות של ישראל, יוני 2025, https://www.gov.il/he/pages/coordinated_iranian_fake_accounts_social_media_rising_lion_2025-06
[47] שם.
[48] "Iranian TikTok Campaign Seeks to Shape War Perceptions Using AI", The International Institute for
Counter-Terrorism (ICT), June 20, 2025, https://ict.org.il/iranian-tiktok-campaign-seeks-to-shape-war-perceptions-using-ai
[49] "Confirmed: Live network data show #Iran is now in the midst of a near-total national internet blackout", NetBlocks, June 18, 2025, https://x.com/netblocks/status/1935338921006641377
[50] "Iran Slows Internet to Prevent Cyber Attacks Amid Escalating Regional Conflict", The Hacker News, June 18, 2025, https://thehackernews.com/2025/06/iran-restricts-internet-access-to.html
[51] "פעילות מאורגנת של תמיכה איראנית במדיה חברתית באמצעות חשבונות מזויפים במסגרת מלחמת עם כלביא", משרד התפוצות של ישראל, יוני 2025, https://www.gov.il/he/pages/coordinated_iranian_fake_accounts_social_media_rising_lion_2025-06
[52] "מבצע 'עם כלביא' – מה קורה במרחב הסייבר?", חדשות הסייבר – ארז דסה, 22 ביוני 2025, https://t.me/CyberSecurityIL/7216
[53] "Hybrid Warfare Unfolded: Cyberattacks, Hacktivism and Disinformation in the 2025 Israel-Iran War", Radware, June 18, 2025,
https://www.radware.com/security/threat-advisories-and-attack-reports/cyberattacks-hacktivism-and-disinformation-in-the-2025-israel-iran-war
[54] "פעילות מאורגנת של תמיכה איראנית במדיה חברתית באמצעות חשבונות מזויפים במסגרת מלחמת עם כלביא", משרד התפוצות של ישראל, יוני 2025,
https://www.gov.il/he/pages/coordinated_iranian_fake_accounts_social_media_rising_lion_2025-06
[55] שם.
[56] "האכזבה האיראנית מרוסיה והפנייה האסטרטגית לסין", מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, 12 בנובמבר 2025, https://jiss.org.il/davidi-iranian-disappointment-with-russia-and-the-strategic-turn-to-china
[57] "Disrupting malicious uses of AI: June 2025", OpenAI, June 5, 2025,
https://openai.com/global-affairs/disrupting-malicious-uses-of-ai-june-2025
[58] "State comptroller: Foreign interference could undermine next year’s election", Times of Israel, December 9, 2025,
https://www.timesofisrael.com/state-comptroller-foreign-interference-could-undermine-next-years-election
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
